יין
מענבים:
ברא׳ מ 11; מט 11; ישע׳ כה 6; ירמ׳ מ 1, 12מרימונים:
שה״ש ח 2מאחסנים בכלים:
ירמ׳ יג 12; מח 12בנאודות:
יהושע ט 4, 13; איוב לב 19; מתי ט 17; מתי ט 17; לוקס ה 37, 38אוצרות:
דהי״א כז 27חדש:
חגי א 11ישן:
לוקס ה 39שימוש רפואי:
משלי לא 6, 7שאול ממליץ שטיותאוס ישתה:
טימ״א ה 23שימוש בארוחות:
מתי כו 27-29; מרק׳ יד 23ישוע עשה ממים:
יוח׳ ב 9, 10בסעודת האדון:
מתי כו 27-29; לוקס כב 17-20אסור לכוהנים בזמן שירותם:
ויק׳ י 9; יחז׳ מד 21אסור לנזירים:
במד׳ ו 2, 3 ראה ערך נזירהמנעות:
דניאל:
דנ׳ א 5, 8, 16; י 3אנשי חצר המלך אחשוורוש:
אסתר א 8אם שמשון:
שפט׳ יג 4, 5מלכים:
משלי לא 4בני ישראל במדבר:
דבר׳ כט 7קרבנות יין:
שמות כט 40; ויק׳ כג 13; במד׳ טו 5, 10; כח 7, 14מלכיצדק נתן לאברם:
ברא׳ יד 18מותסס:
ויק׳ י 9; במד׳ ו 3; כח 7; דבר׳ יד 26; כט 7; משלי כג 31, 32; מרק׳ ב 22שמרים:
ישע׳ כה 6; ירמ׳ מח 11מאדם את העניים:
ברא׳ מט 12במסחר:
התג׳ יח 13משתה:
אסתר ה 6גורם לשיכרות:
תהל׳ קד 15; משלי ד 17דוגמאות:
נח:
ברא׳ ט 21לוט:
ברא׳ יט 32יוסף ואחיו:
ברא׳ מג 34נבל:
שמ״א כה 36אמנון:
שמ״ב יג 28, 29אחשוורוש:
אסתר א 10מלכי ישראל:
הושע ז 5מאשימים את התלמידים ביום השבועות:
מה״ש ב 13מטפורי:
משפטי אלוהים:
ירמ׳ נא 7; תהל׳ ס 4; עה 9בהאנשת החכמה:
משלי ט 2, 5על השמחה שבדברים רוחניים:
ישע׳ כה 6; נה 1; יואל ב 19על תועבות:
התג׳ יד 8; טז 19מקומות לא ממוינים:
דבר׳ יד 26; לג 28; מל״ב יח 32; ישע׳ נו 12; הושע ב 9, 23; ז 14; יואל א 5; ב 24; ד 3; עמוס ו 6; חבק׳ ב 5; חגי א 11; זכר׳ ט 17; י 7; תהל׳ ד 7; קד 14, 15; משלי לא 6, 7; קהלת ב 3, 11; נחמ׳ י 40; דהי״ב לב 28; טימ״א ה 23 ראה ערך חומץ; ראה ערך גפן; ראה ערך כרםאזהרות מפני שתייתו:
ויק׳ י 9; במד׳ ו 3; שפט׳ יג 4; ישע׳ ה 11, 22; כד 9; כח 1, 3, 7; ירמ׳ כג 9; לה 2-10, 14, 18, 19; יחז׳ מד 21; הושע ד 11; משלי כ 1; כא 17; כג 29-32; לא 4, 5; לוקס א 15; רומ׳ יד 21; אפס׳ ה 18; טיט׳ ב 3 ראה ערך פרישות; ראה ערך שיכרותבראשית
בראשית א
בראשית פרק א
בריאת העולם ויצירת האדם
1א ברא' א 1: ב 4; מל"ב יט 15; ישע' מב 5; מד 24; מה 18; ירמ' י 12; תהל' צ 2; קב 26; משלי ח 22; יוח' א 3-1; עבר' יא 3; התג' ד 11 בְּרֵאשִׁ֖יתaGen.1.1NAפרשת בראשית: ברא' א 1 – ו 8; הפטרה: ישע' מב 5 – מב 10 בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑יםbGen.1.1אֱלֹהִיםאלוה ברבים, ובא ברבים מאחר שאלוהים אחד הוא, אך אחדות מורכבת, ומסיבה זו באים הפעלים והתארים המתייחסים אליו בדרך כלל ביחיד אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃ 2וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥הaGen.1.2הָיְתָהאולי גם במשמעות "נהייתה" א ברא' א 2: ירמ' ד 23; איוב כו 7 תֹ֨הוּ֙ וָבֹ֔הוּbGen.1.2תֹהוּ וָבֹהוּשממה וריקנות חסרת צורה, ערבוביה וחוסר סדר ב ברא' א 2: ישע' ס 2 וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י ג ברא' א 2: תהל' מב 8; קד 6-5; קמח 7 תְה֑וֹםcGen.1.2תְהוֹםים קדמוני ד ברא' א 2: שפט' ג 10‡; שמ"ב כג 2; מל"ב ב 16; ישע' יא 2; מ 7, 14-13; נט 19; סג 14; מיכה ב 7; ג 8 וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים ה ברא' א 2: תהל' לג 6; קד 30; איוב לג 4 מְרַחֶ֖פֶתdGen.1.2מְרַחֶפֶתמעופפת, שורה עַל־פְּנֵ֥י ו ברא' א 2: תהל' כד 2; קלו 6; כיפ"ב ג 5 הַמָּֽיִם׃ 3וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים א ברא' א 3: תהל' לג 9; קמח 5; יוח' א 5; קור"ב ד 6 יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹרaGen.1.3אוֹרשמקורו באלוהים ולא בגרמי השמים׃ 4וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָא֖וֹר א ברא' א 4: א 10, 12, 18, 21, 25, 31; טימ"א ד 4 כִּי־ט֑וֹב ב ברא' א 4: א 18; ישע' מה 7; איוב כח 10 וַיַּבְדֵּ֣לaGen.1.4יַּבְדֵּלהפריד אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ׃ 5א ברא' א 5: ירמ' לא 35; תהל' עד 16 וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד׃ פ
6וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י א ברא' א 6: א 15-14; ישע' מ 22; מד 24; ירמ' י 12; איוב לז 18; כיפ"ב ג 5 רָקִ֖יעַaGen.1.6רָקִיעַמעין משטח או תווך שקוף בְּת֣וֹךְ הַמָּ֑יִם וִיהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָמָֽיִם׃ 7וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־הָרָקִיעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין א ברא' א 7: ז 11; שמות כ 4; תהל' קמח 4; משלי ח 29-27 הַמַּ֨יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ ב ברא' א 7: א 9, 11, 15, 24, 30 וַֽיְהִי־כֵֽן׃ 8וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ א ברא' א 8: איוב ט 8 שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שֵׁנִֽי׃ פ
9וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּaGen.1.9יִקָּווּייאספו הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֨יִם֙ א ברא' א 9: ירמ' ה 22; תהל' קד 9-5; איוב לח 8 אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵרָאֶ֖ה ב ברא' א 9: תהל' כד 2-1; כיפ"ב ג 5 הַיַּבָּשָׁ֑ה ג ברא' א 9: א 7‡ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ 10וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ א ברא' א 10: תהל' לג 7; צה 5; קמו 6 וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִםaGen.1.10מִקְוֵה הַמַּיִםמקום שאליו נקוו המים ונאספו, ים או אגם קָרָ֣א ב ברא' א 10: תהל' צה 5; קמו 6 יַמִּ֑ים ג ברא' א 10: א 4‡ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ 11וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים א ברא' א 11: תהל' קד 14; עבר' ו 7 תַּֽדְשֵׁ֤אaGen.1.11תַּדְשֵׁאתצמיח הָאָ֨רֶץ֙ דֶּ֔שֶׁאbGen.1.11דֶּשֶׁאשם כולל לצמחייה עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ ב ברא' א 11: קור"א טו 38 זֶ֔רַעcGen.1.11מַזְרִיעַ זֶרַעעושה זרע עֵ֣ץ ג ברא' א 11: לוקס ו 44 פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ ד ברא' א 11: א 12, 21, 25-24; ו 20; ז 14; ויק' יא 14, 19, 22; דבר' יד 13, 18; קור"א טו 39 לְמִינ֔וֹdGen.1.11לְמִינוֹעל כל סוגיו אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ עַל־הָאָ֑רֶץ ה ברא' א 11: א 7‡ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ 12וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֨רַע֙ א ברא' א 12: א 11‡ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ ב ברא' א 12: א 4‡ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ 13וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שְׁלִישִֽׁי׃ פ
14וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים א ברא' א 14: דבר' ד 19; ישע' מ 26; ירמ' לא 35; תהל' עד 16; קלו 7 יְהִ֤י מְאֹרֹת֙aGen.1.14מְאֹרֹתמקורות אור ב ברא' א 14: א 7-6‡ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיּ֖וֹם וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ ג ברא' א 14: ירמ' י 2 לְאֹתֹת֙bGen.1.14לְאֹתֹתלסימנים ד ברא' א 14: ירמ' לג 20, 25; תהל' קד 19 וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽיםcGen.1.14לְיָמִים וְשָׁנִיםלחישוב הימים והשנים׃ 15וְהָי֤וּ לִמְאוֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָ֑רֶץ א ברא' א 15: א 7‡ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ 16וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת־שְׁנֵ֥י א ברא' א 16: תהל' ח 4; קלו 9-8; קור"א טו 41 הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑יםaGen.1.16הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִיםהשמש והירח אֶת־הַמָּא֤וֹר הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיּ֔וֹםbGen.1.16לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹםלהאיר ולשלוט בשעות האור וְאֶת־הַמָּא֤וֹר הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָהcGen.1.16לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָהלהאיר ולשלוט בשעות חושך וְאֵ֖ת ב ברא' א 16: תהל' לג 6; איוב לח 7 הַכּוֹכָבִֽים׃ 17וַיִּתֵּ֥ןaGen.1.17יִּתֵּןשׂם אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים א ברא' א 17: א 7-6‡ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָֽרֶץ׃ 18וְלִמְשֹׁל֙ בַּיּ֣וֹם וּבַלַּ֔יְלָה א ברא' א 18: א 4; ישע' מה 7; איוב כח 10 וּֽלֲהַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֣ין הַחֹ֑שֶׁךְ ב ברא' א 18: א 4‡ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ 19וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם רְבִיעִֽי׃ פ
20וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יִשְׁרְצ֣וּaGen.1.20יִשְׁרְצוּיפיקו, יעשו שרצים רבים, שהם בעלי חיים קטנים הַמַּ֔יִם שֶׁ֖רֶץ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֑ה וְעוֹף֙bGen.1.20וְעוֹףבעלי כנף יְעוֹפֵ֣ף עַל־הָאָ֔רֶץ עַל־פְּנֵ֖י רְקִ֥יעַ הַשָּׁמָֽיִם׃ 21וַיִּבְרָ֣א אֱלֹהִ֔ים אֶת־א ברא' א 21: ישע' כז 1; נא 9; ירמ' נא 34; תהל' עד 14-13; קד 26-25; קמח 7; איוב ז 12 aGen.1.21הַתַּנִּינִםחיה קדמונית, דמוי נחש הַתַּנִּינִ֖ם הַגְּדֹלִ֑ים וְאֵ֣ת כָּל־נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֣הbGen.1.21הָרֹמֶשֶׂתזוחלת ׀ הָֽרֹמֶ֡שֶׂת אֲשֶׁר֩ שָׁרְצ֨וּ הַמַּ֜יִם ב ברא' א 21: א 11‡ לְמִֽינֵהֶ֗ם וְאֵ֨ת כָּל־ע֤וֹף כָּנָף֙ לְמִינֵ֔הוּ ג ברא' א 21: א 4‡ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ 22וַיְבָ֧רֶךְ אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר א ברא' א 22: א 28; ח 17; ט 1, 7; מז 27; ויק' כו 9 פְּר֣וּ וּרְב֗וּbGen.1.22וּרְבוּהתרבוaGen.1.22פְּרוּ וּרְבוּעשו פרי, צאצאים לרוב וּמִלְא֤וּ אֶת־הַמַּ֨יִם֙ בַּיַּמִּ֔ים וְהָע֖וֹף יִ֥רֶבcGen.1.22יִרֶביתרבה בָּאָֽרֶץ׃ 23וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם חֲמִישִֽׁי׃ פ
24וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ א ברא' א 24: ב 7‡; ירמ' כז 5 נֶ֤פֶשׁ חַיָּה֙ ב ברא' א 24: א 11‡ לְמִינָ֔הּ בְּהֵמָ֥ה וָרֶ֛מֶשׂ וְחַֽיְתוֹ־אֶ֖רֶץaGen.1.24וְחַיְתוֹ־אֶרֶץחיית הארץ לְמִינָ֑הּ ג ברא' א 24: א 7‡ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ 25וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֩ אֶת־חַיַּ֨ת הָאָ֜רֶץ לְמִינָ֗הּ וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְאֵ֛ת כָּל־רֶ֥מֶשׂaGen.1.25רֶמֶשׂחרקים וזוחלים הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ א ברא' א 25: א 4‡ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ 26וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים א ברא' א 26: ג 22; יא 7; ישע' ו 8 נַֽעֲשֶׂ֥הaGen.1.26נַעֲשֶׂה"נעשה" ולא "אעשה" כדי להדגיש שהעשייה נעשית על ידי ההוויות האלוהיות השונות המרכיבות את האלוהים האחד אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּbGen.1.26בְּצַלְמֵנוּבצורתנו ב ברא' א 26: ה 2-1; רומ' ח 29; קור"א יא 7; אפס' ד 24; קול' ג 10; יעקב ג 9 כִּדְמוּתֵ֑נוּdGen.1.26כִּדְמוּתֵנוּדומה לנוcGen.1.26נַעֲשֶׂה... כִּדְמוּתֵנוּ[נב"מ 15] ג ברא' א 26: תהל' ח 9-7; קטו 16; יעקב ג 7 וְיִרְדּוּ֩eGen.1.26וְיִרְדּוּישלטו בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכָל־הָאָ֔רֶץ וּבְכָל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃ 27א ברא' א 27: ב 7 וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ ב ברא' א 27: ה 3 בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ ג ברא' א 27: גלט' ג 28 זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה ד ברא' א 27: מתי יט 4; מרק' י 6 בָּרָ֥א אֹתָֽם׃ 28א ברא' א 28: ה 2 וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָם֮ אֱלֹהִים֒ וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם אֱלֹהִ֗ים ב ברא' א 28: א 22; ו 1; ח 17; ט 1, 7; יז 6; מז 27; שמות א 7; ויק' כו 9; ירמ' כג 3; יחז' לו 11 פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְכִבְשֻׁ֑הָaGen.1.28וְכִבְשֻׁהָהכניעו אותה ג ברא' א 28: א 26‡ וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכָל־חַיָּ֖ה הָֽרֹמֶ֥שֶׂת עַל־הָאָֽרֶץ׃ 29וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים הִנֵּה֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב ׀ זֹרֵ֣עַ זֶ֗רַע אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֔רֶץ וְאֶת־כָּל־הָעֵ֛ץ אֲשֶׁר־בּ֥וֹ פְרִי־עֵ֖ץ זֹרֵ֣עַ זָ֑רַע לָכֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה א ברא' א 29: ט 3; תהל' קד 14, 27; קלו 25; טימ"א ד 3 לְאָכְלָֽה׃ 30וּֽלְכָל־חַיַּ֣ת הָ֠אָרֶץ וּלְכָל־ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וּלְכֹ֣ל ׀ רוֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־בּוֹ֙ א ברא' א 30: ב 7‡ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה אֶת־כָּל־יֶ֥רֶק עֵ֖שֶׂב ב ברא' א 30: תהל' קיא 5; קמה 16-15; קמז 9 לְאָכְלָ֑ה ג ברא' א 30: א 7‡ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ 31א ברא' א 31: א 4‡; תהל' קד 31 וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי׃ פ