תנ״ך + ברית חדשה בעברית מודרנית (1976, 1995)
  • עברית
  • תנ"ך וב"ח בתרגום מודרני
  • תנ"ך וברה"ח בתרגום דליטש
  • תנ"ך וברה"ח ביידיש
  • המקרא בעברית בת זמננו
  • העדות: תנ"ך וברה"ח לבני הנעורים
  • אנגלית
  • תרגום סטנדרטי אמריקאי חדש
  • תרגום המלך ג׳יימס
  • ערבית
  • תרגום ואן דייק החדש
  • ספרדית
  • תרגום ריינה-ולרה
  • רוסית
  • תרגום סינודאלי
אופציות

דברים לג

דברים פרק לג

וזאת הברכה

משה מברך את בני ישראל לפני מותו

1וְזֹ֣אתaDeut.33.1NAפרשת וזאת הברכה: דבר' לג – לד; הפטרה: יהושע א 1‏-18 הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ א דבר' לג 1: יהושע יד 6; תהל' צ 1; עזרא ג 2; דהי"א כג 14; דהי"ב ל 16 מֹשֶׁ֛ה ב דבר' לג 1: שמ"א ב 27‡ אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מוֹתֽוֹ׃ 2וַיֹּאמַ֗ר א דבר' לג 2: שמות יט 18, 20; תהל' סח 9, 18 יְהוָ֞ה מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח ב דבר' לג 2: ברא' יד 6‡ מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מוֹaDeut.33.2לָמוֹעליהם ג דבר' לג 2: תהל' נ 2 הוֹפִ֨יעַ֙ מֵהַ֣ר ד דבר' לג 2: מל"א יא 18‡ פָּארָ֔ן וְאָתָ֖הbDeut.33.2וְאָתָהוהוא בא ה דבר' לג 2: דנ' ז 10; מה"ש ז 53; יהודה 14 מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁcDeut.33.2מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁמעשרות אלפים קדושים, מלאכים מִֽימִינ֕וֹ *כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(אשדת) אֵ֥שׁ דָּ֖ת לָֽמוֹ׃
3אַ֚ףaDeut.33.3אַףאכןdDeut.33.2מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹיורה להם אש (ברק) מיד ימינו; או, מביא להם ביד ימינו דת של אש (התורה) א דבר' לג 3: ד 37‡ חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים ב דבר' לג 3: שמות יט 6-5‡ כָּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ ג דבר' לג 3: לוקס י 39; התג' ד 10 תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָbDeut.33.3הֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָלא ברור, אולי השתחוו; או, הלכו אחריך יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָcDeut.33.3יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָקיבלו את דבריך׃ 4א דבר' לג 4: א 5; ד 2, 44; יהושע א 7; ח 32-31; לוקס ב 22; יוח' א 17, 45; ז 19; ח 5; עבר' ט 19 תּוֹרָ֥ה צִוָּה־לָ֖נוּ מֹשֶׁ֑ה ב דבר' לג 4: תהל' קיט 111 מוֹרָשָׁ֖ה קְהִלַּ֥ת יַעֲקֹֽב׃ 5וַיְהִ֥יaDeut.33.5יְהִיה' היה א דבר' לג 5: לב 15; לג 26; ישע' מד 2 בִישֻׁר֖וּן ב דבר' לג 5: במד' כג 21‡ מֶ֑לֶךְ בְּהִתְאַסֵּף֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם יַ֖חַד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 6א דבר' לג 6: ברא' מט 4-3 יְחִ֥י רְאוּבֵ֖ן וְאַל־יָמֹ֑ת וִיהִ֥י מְתָ֖יו מִסְפָּֽרaDeut.33.6וִיהִי מְתָיו מִסְפָּרואנשיו יהיו מעטים׃ ס 7וְזֹ֣את א דבר' לג 7: ברא' מט 12-8 לִֽיהוּדָה֮ וַיֹּאמַר֒ שְׁמַ֤ע יְהוָה֙ ק֣וֹל יְהוּדָ֔ה וְאֶל־עַמּ֖וֹ תְּבִיאֶ֑נּוּ יָדָיו֙ רָ֣ב ל֔וֹaDeut.33.7יָדָיו רָב לוֹהוא חזק מספיק שיגן על עצמו; או, יחזק (ה') את כוחו וְעֵ֥זֶר מִצָּרָ֖יו תִּהְיֶֽהbDeut.33.7עֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶהעזור לו נגד אויביו׃ ס 8א דבר' לג 8: ברא' מט 7-5 וּלְלֵוִ֣י אָמַ֔ר ב דבר' לג 8: שמות כח 30‡ תֻּמֶּ֥יךָ וְאוּרֶ֖יךָ לְאִ֣ישׁ חֲסִידֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר ג דבר' לג 8: שמות יז 7‡; במד' כ 13, 24; דבר' ו 16 נִסִּיתוֹ֙ בְּמַסָּ֔ה תְּרִיבֵ֖הוּaDeut.33.8תְּרִיבֵהוּמילה נרדפת לנסיתו עַל־מֵ֥י מְרִיבָֽה׃ 9א דבר' לג 9: שמות לב 29-27; דבר' לג 9; מתי י 37; לוקס יד 26 הָאֹמֵ֞ר לְאָבִ֤יו וּלְאִמּוֹ֙ לֹ֣א רְאִיתִ֔יו וְאֶת־אֶחָיו֙ לֹ֣א הִכִּ֔יר וְאֶת־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(בנו) בָּנָ֖יו לֹ֣א יָדָ֑ע כִּ֤י ב דבר' לג 9: מלא' ב 5-4 שָֽׁמְרוּ֙ אִמְרָתֶ֔ךָ וּבְרִֽיתְךָ֖ יִנְצֹֽרוּ׃
10א דבר' לג 10: ויק' י 11; דבר' יז 11-10; לא 13-9; מלא' ב 6; עזרא ז 10 יוֹר֤וּ מִשְׁפָּטֶ֨יךָ֙ לְיַעֲקֹ֔ב וְתוֹרָתְךָ֖ לְיִשְׂרָאֵ֑ל יָשִׂ֤ימוּ ב דבר' לג 10: ויק' טז 12‡ קְטוֹרָה֙ בְּאַפֶּ֔ךָaDeut.33.10בְּאַפֶּךָלפניך, שיהיה לך לריח ניחוח וְכָלִ֖ילbDeut.33.10כָלִילקרבנות העולה שנשרפים כליל עַֽל־מִזְבְּחֶֽךָ׃ 11בָּרֵ֤ךְ יְהוָה֙ חֵיל֔וֹaDeut.33.11חֵילוֹכוחו של השבט וּפֹ֥עַל יָדָ֖יו תִּרְצֶ֑הbDeut.33.11תִּרְצֶהתקבל מְחַ֨ץ מָתְנַ֧יִם קָמָ֛יוcDeut.33.11מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיושבור את כוח אויביו וּמְשַׂנְאָ֖יו מִן־יְקוּמֽוּןdDeut.33.11מִן־יְקוּמוּןעד שלא יוכלו לקום׃ ס 12א דבר' לג 12: ברא' מט 27 לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר ב דבר' לג 12: ד 37; שמ"ב יב 25 יְדִ֣יד יְהֹוָ֔ה ג דבר' לג 12: יב 10 יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יוaDeut.33.12עָלָיוכשהוא סומך על אלוהיו ד דבר' לג 12: לב 11 חֹפֵ֤ף עָלָיו֙bDeut.33.12חֹפֵף עָלָיוה' מכסה אותו ומגן עליו כָּל־הַיּ֔וֹם ה דבר' לג 12: שמות כח 12 וּבֵ֥ין כְּתֵיפָ֖יוcDeut.33.12כְּתֵיפָיוכתפיו של אלוהים; או, בין ההרים של מטה בנימין שָׁכֵֽן׃ ס 13א דבר' לג 13: ברא' מט 26-22 וּלְיוֹסֵ֣ף אָמַ֔ר ב דבר' לג 13: ברא' כז 28-27 מְבֹרֶ֥כֶת יְהֹוָ֖ה אַרְצ֑וֹ מִמֶּ֤גֶדaDeut.33.13מֶּגֶדטוּב, הפרי המובחר שָׁמַ֨יִם֙ מִטָּ֔ל ג דבר' לג 13: תהל' קמח 7‡ וּמִתְּה֖וֹם רֹבֶ֥צֶת תָּֽחַת׃ 14וּמִמֶּ֖גֶד תְּבוּאֹ֣ת שָׁ֑מֶשׁaDeut.33.14תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁצמחים שמבשילים את פירותיהם באור השמש וּמִמֶּ֖גֶד גֶּ֥רֶשׁ יְרָחִֽיםbDeut.33.14גֶּרֶשׁ יְרָחִיםהתבואה של כל חודש, כל עונה׃ 15וּמֵרֹ֖אשׁ א דבר' לג 15: חבק' ג 6 הַרְרֵי־קֶ֑דֶםaDeut.33.15מֵרֹאשׁ הַרְרֵי־קֶדֶםמביכורי התבואות על ההרים הקדומים וּמִמֶּ֖גֶד גִּבְע֥וֹת עוֹלָֽם׃ 16וּמִמֶּ֗גֶד אֶ֚רֶץ וּמְלֹאָ֔הּ וּרְצ֥וֹן א דבר' לג 16: שמות ג 2, 4 שֹׁכְנִ֖י סְנֶ֑הaDeut.33.16שֹׁכְנִי סְנֶהה' שהופיע בסנה הבוער, אולי רמז גם להר סיני תָּב֨וֹאתָה֙ לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקָדְקֹ֖ד ב דבר' לג 16: ברא' לז 8 נְזִ֥יר אֶחָֽיוbDeut.33.16נְזִיר אֶחָיוהוא שנבדל מאחיו, יש ליוסף נזר (כתר) על ראשו׃ 17בְּכ֨וֹר שׁוֹר֜וֹaDeut.33.17שׁוֹרוֹבמספר כתבי יד עתיקים: שור: יפה הוא כמו בכור של שור; ל"שורו" משמעות אפשרית "אלוהיו" (של יוסף) הָדָ֣ר ל֗וֹ א דבר' לג 17: במד' כג 22; כד 8; ישע' לד 7‡ וְקַרְנֵ֤י רְאֵם֙bDeut.33.17רְאֵםסוג של שור בר קַרְנָ֔יו בָּהֶ֗ם עַמִּ֛ים ב דבר' לג 17: מל"א כב 11; יחז' לד 21; תהל' מד 6; דנ' ח 4 יְנַגַּ֥ח יַחְדָּ֖ו אַפְסֵי־אָ֑רֶץcDeut.33.17אַפְסֵי־אָרֶץקצות הארץ וְהֵם֙ רִבְב֣וֹתdDeut.33.17רִבְבוֹתעשרות אלפים אֶפְרַ֔יִם וְהֵ֖ם אַלְפֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃ ס 18א דבר' לג 18: ברא' מט 15-13 וְלִזְבוּלֻ֣ן אָמַ֔ר שְׂמַ֥ח זְבוּלֻ֖ן בְּצֵאתֶ֑ךָ וְיִשָּׂשכָ֖ר בְּאֹהָלֶֽיךָ׃ 19עַמִּים֙aDeut.33.19עַמִּיםשבטי ישראל; או, עמים אחרים א דבר' לג 19: שמות טו 17; תהל' ב 6; ישע' ב 3 הַר־יִקְרָ֔אוּbDeut.33.19הַרהר באזור זבולון, או הר הכרמל או הר התבור; או, הר בית המקדש שָׁ֖ם יִזְבְּח֣וּ ב דבר' לג 19: תהל' ד 6; נא 21 זִבְחֵי־צֶ֑דֶק כִּ֣י ג דבר' לג 19: ישע' ס 5 שֶׁ֤פַע יַמִּים֙ יִינָ֔קוּcDeut.33.19יִינָקוּיוכלו; או, יצברו וּשְׂפוּנֵ֖י טְמ֥וּנֵי חֽוֹלdDeut.33.19שְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹלכפל לשון: הצפונים והטמונים בחול הים׃ ס 20א דבר' לג 20: ברא' מט 19 וּלְגָ֣ד אָמַ֔ר בָּר֖וּךְ מַרְחִ֣יב גָּ֑ד ב דבר' לג 20: ברא' מט 9 כְּלָבִ֣יאaDeut.33.20לָבִיאהנקבה שבאריות שָׁכֵ֔ן וְטָרַ֥ף זְר֖וֹעַ אַף־קָדְקֹֽד׃ 21א דבר' לג 21: במד' לב 5-1 וַיַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ ל֔וֹaDeut.33.21יַּרְא רֵאשִׁית לוֹבחר לעצמו את החלק הטוב ביותר; או, את החלק הראשון שממזרח לירדן כִּי־שָׁ֛ם ב דבר' לג 21: במד' לד 14 חֶלְקַ֥תbDeut.33.21חֶלְקַתקבר; או, נחלה מְחֹקֵ֖קcDeut.33.21מְחֹקֵקמנהיג, אולי משה סָפ֑וּןdDeut.33.21סָפוּןצפוּן ג דבר' לג 21: יהושע ד 12; כב 3-1 וַיֵּתֵא֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔םeDeut.33.21יֵּתֵא רָאשֵׁי עָםהוא (משה) בא בראש העם; או, הוא כינס את ראשי העם; או, יבואו מנהיגי גד כחלוצים לפני העם צִדְקַ֤ת יְהוָה֙ עָשָׂ֔ה וּמִשְׁפָּטָ֖יו עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ ס 22א דבר' לג 22: ברא' מט 16 וּלְדָ֣ן אָמַ֔ר דָּ֖ן ב דבר' לג 22: יחז' יט 3-2 גּ֣וּר אַרְיֵ֑ה יְזַנֵּ֖ק מִן־הַבָּשָֽׁן׃ 23א דבר' לג 23: ברא' מט 21 וּלְנַפְתָּלִ֣י אָמַ֔ר נַפְתָּלִי֙ שְׂבַ֣ע רָצ֔וֹן וּמָלֵ֖א בִּרְכַּ֣ת יְהוָ֑הaDeut.33.23שְׂבַע... יהוהתתמלא ותשבע מברכת ה' יָ֥ם וְדָר֖וֹם יְרָֽשָׁהbDeut.33.23יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁהכבוש את ים כנרת ודרומו׃ ס 24א דבר' לג 24: ברא' מט 20 וּלְאָשֵׁ֣ר אָמַ֔ר בָּר֥וּךְ מִבָּנִ֖ים אָשֵׁ֑ר יְהִ֤י רְצוּי֙ אֶחָ֔יוaDeut.33.24רְצוּי אֶחָיורצוי לה' יותר מאחיו; או, אהוב לאחיו ב דבר' לג 24: איוב כט 6 וְטֹבֵ֥ל בַּשֶּׁ֖מֶן רַגְלֽוֹbDeut.33.24טֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹתהא ארצו מבורכת בעצי זית רבים׃ 25א דבר' לג 25: תהל' קמז 13 בַּרְזֶ֥ל וּנְחֹ֖שֶׁת מִנְעָלֶ֑יךָaDeut.33.25מִנְעָלֶיךָבריחיך (בהם נועלים את שערי העיר) ב דבר' לג 25: שמות כג 26; דבר' ד 40; לב 47 וּכְיָמֶ֖יךָ דָּבְאֶֽךָbDeut.33.25כְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָיהא לך עושר, שפע לתמיד; השורש דב"א מופיע רק כאן׃ 26א דבר' לג 26: שמות ח 6‡ אֵ֥ין כָּאֵ֖ל ב דבר' לג 26: לב 15; לג 5; ישע' מד 2 יְשֻׁר֑וּן ג דבר' לג 26: י 14‡; חבק' ג 8; תהל' סח 34; קד 3 רֹכֵ֤ב שָׁמַ֨יִם֙ ד דבר' לג 26: הושע יג 9‡ בְעֶזְרֶ֔ךָaDeut.33.26בְעֶזְרֶךָכדי לעזור לך וּבְגַאֲוָת֖וֹbDeut.33.26בְגַאֲוָתוֹבכוחו, בגדולתו שְׁחָקִֽיםcDeut.33.26שְׁחָקִיםבשמים, על עננים׃ 27א דבר' לג 27: תהל' עא 3; צ 2-1 מְעֹנָה֙aDeut.33.27מְעֹנָהמחסה ב דבר' לג 27: ברא' כא 33‡ אֱלֹ֣הֵי קֶ֔דֶם וּמִתַּ֖חַת זְרֹעֹ֣ת עוֹלָ֑ם ג דבר' לג 27: שמות כג 28; לג 2; לד 11 וַיְגָ֧רֶשׁ מִפָּנֶ֛יךָ אוֹיֵ֖ב ד דבר' לג 27: ז 2 וַיֹּ֥אמֶר הַשְׁמֵֽד׃ 28א דבר' לג 28: לג 12; ירמ' כג 6 וַיִּשְׁכֹּן֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בֶּ֤טַח ב דבר' לג 28: במד' כג 9; דבר' לב 8 בָּדָד֙aDeut.33.28בָּדָדנבדל; או, לבטח עֵ֣יןbDeut.33.28עֵיןמעון; או, "עין יעקב", בני ישראל, שהם צאצאי יעקב יַעֲקֹ֔ב ג דבר' לג 28: ברא' כז 28, 37; דבר' ח 10-7 אֶל־אֶ֖רֶץ דָּגָ֣ן וְתִיר֑וֹשׁ ד דבר' לג 28: לג 13; משלי ג 20 אַף־שָׁמָ֖יו יַֽעַרְפוּ טָֽלcDeut.33.28אַף... טָלהשמים שמעל ארצו יזילו טל׃ 29אַשְׁרֶ֨יךָ יִשְׂרָאֵ֜ל א דבר' לג 29: ד 32; שמ"ב ז 23 מִ֣י כָמ֗וֹךָ עַ֚ם נוֹשַׁ֣ע בַּֽיהוָ֔ה ב דבר' לג 29: ברא' טו 1‡ מָגֵ֣ן עֶזְרֶ֔ךָ וַאֲשֶׁר־חֶ֖רֶב ג דבר' לג 29: תהל' סח 35 גַּאֲוָתֶ֑ךָaDeut.33.29גַּאֲוָתֶךָגבורתך ד דבר' לג 29: תהל' סו 3 וְיִכָּֽחֲשׁ֤וּbDeut.33.29יִכָּחֲשׁוּיחניפו; או, ייכנעו, יישתעבדו לך אֹיְבֶ֨יךָ֙ לָ֔ךְ וְאַתָּ֖ה ה דבר' לג 29: במד' לג 52; חבק' ג 19 עַל־בָּמוֹתֵ֥ימוֹcDeut.33.29עַל־בָּמוֹתֵימוֹעל גבם (כסמל של ניצחון); או, על במותיהם, על מקמות הפולחן שלהם תִדְרֹֽךְ׃ ס