הגות יומית -

ענווה היא ההפך מגאווה. השטן נפל מכיוון שהיה גאה, ואחר כך ניצל את גאוותה של חווה כדי להוליך אותה שולל. היא נפלה בפח שטמן לה, ואדם הלך בעקבותיה. ענווה איננה עניין של העמדת פנים אלא מניע של הלב שגורם לאנשים לא להתפאר אלא להציב את הזולת לפניהם, כפי שאמר יוחנן המטביל: "הוּא יֵלֵךְ וְיִגְדַּל וַאֲנִי אֶקְטַן" (יוחנן ג 30).

אלוהים נותן חן לענווים. האם פגשת פעם אדם עניו באמת שהאנשים סביבו אינם אוהבים אותו? אלוהים נותן חן לענווים גם בעיני אלוהים וגם בעיני בני אדם. "וְיֵשׁוּעַ הוֹסִיף לִגְדֹּל בְּחָכְמָה וּבְקוֹמָה וּבְחֵן לִפְנֵי אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם" (לוקס ב 52).

אלוהים משגיח על הענווים, שומר עליהם ומגן עליהם. לאלה שמשפילים את עצמם כדי להודות בחטאיהם הוא אומר: "אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ-זוּ תֵלֵךְ אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי" (תהלים לב 8). מצד שני, הוא מתרחק מהגאים: "כִּי-רָם יהוה וְשָׁפָל יִרְאֶה וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע" (תהלים קלח 6).

אם נשפיל את עצמנו הוא ירומם אותנו: "הַשְׁפִּילוּ עַצְמְכֶם לִפְנֵי יהוה וְהוּא יְרוֹמֵם אֶתְכֶם." (יעקב ד 10) אלוהים רואה ללבנו, לא להופעה החיצונית שלנו. אלוהים ראה את ענוותה של מרים כשבחר בה להיות אם בנו: "רָאָה בָּעֳנִי אֲמָתוֹ. הִנֵּה 'אַשְׁרֶיהָ' יֹאמְרוּ מֵעַתָּה וּלְדוֹר דּוֹרִים" (לוקס א 48).

ברכה נוספת לענווים שמתפללים היא סליחת חטאים וריפוי: "וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא- שְׁמִי עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלְלוּ וִיבַקְשׁוּ פָנַי וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים וַאֲנִי אֶשְׁמַע מִן-הַשָּׁמַיִם וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת-אַרְצָם" (דברי הימים ב ז 14). עלינו לדרוש את פני אלוהים בענווה ובכניעה. כשאלוהים רואה מאמינים שנוהגים בגאווה הוא בוודאי אומר: "אלה אשר נקראים על שמי צריכים להיכנע לי בענווה".

הלוואי שאלוהים ייתן לנו את החסד להיכנע ולהשפיל את עצמנו לפניו וזה לפני זה.