רות ג
רות פרק ג
רות ובעז בגורן
1וַתֹּ֥אמֶר
לָ֖הּ
נָעֳמִ֣י
חֲמוֹתָ֑הּ
בִּתִּ֞י
הֲלֹ֧א
אֲבַקֶּשׁ־לָ֛ךְaRuth.3.1אֲבַקֶּשׁ־לָךְארצה בשבילך
א
רות ג 1:
א 9
מָנ֖וֹחַ
אֲשֶׁ֥ר
יִֽיטַב־לָֽךְbRuth.3.1מָנוֹחַ... לָךְמנוחה שטובה לך, כלומר מרגוע בבית בעלך׃
2וְעַתָּ֗ה
הֲלֹ֥אaRuth.3.2הֲלֹאהרי
בֹ֨עַז֙
א
רות ג 2:
דבר' כה 6-5
מֹֽדַעְתָּ֔נוּbRuth.3.2מֹדַעְתָּנוּקרוב משפחתנו
אֲשֶׁ֥ר
הָיִ֖ית
אֶת־נַעֲרוֹתָ֑יוcRuth.3.2אֶת־נַעֲרוֹתָיועם הקוצרות שלו
הִנֵּה־ה֗וּא
זֹרֶ֛ה
אֶת־גֹּ֥רֶן
הַשְּׂעֹרִ֖יםdRuth.3.2זֹרֶה... הַשְּׂעֹרִיםמפזר את המוץ ברוח בגורן השעורים; הגורן שימש לריכוז החיטה כדי לבצע בה דישה שבמהלכה היו מופרדים גרעיני החיטה, שמהם מכינים את הלחם, מהמוץ ומן התבן
הַלָּֽיְלָה׃
3וְרָחַ֣צְתְּ
׀
וָסַ֗כְתְּaRuth.3.3וָסַכְתְּמרחי את גופך בשמן בשמים
וְשַׂ֧מְתְּ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(שמלתך)
שִׂמְלֹתַ֛יִךְ
עָלַ֖יִךְ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(וירדתי)
וְיָרַ֣דְתְּ
הַגֹּ֑רֶן
אַל־תִּוָּדְעִ֣יbRuth.3.3אַל־תִּוָּדְעִיאל תתגלי
לָאִ֔ישׁ
עַ֥ד
כַּלֹּת֖וֹcRuth.3.3עַד כַּלֹּתוֹעד שיסיים
לֶאֱכֹ֥ל
וְלִשְׁתּֽוֹת׃
4וִיהִ֣י
בְשָׁכְב֗וֹ
וְיָדַ֨עַתְּ֙
אֶת־הַמָּקוֹם֙
אֲשֶׁ֣ר
יִשְׁכַּב־שָׁ֔ם
וּבָ֛את
וְגִלִּ֥ית
מַרְגְּלֹתָ֖יו
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ושכבתי)
וְשָׁכָ֑בְתְּaRuth.3.4וְגִלִּית... וְשָׁכָבְתּהרימי את השמיכה היכן שרגליו מונחות ושכבי שם
וְהוּא֙
יַגִּ֣יד
לָ֔ךְ
אֵ֖ת
אֲשֶׁ֥ר
תַּעַשִֽׂין׃
5וַתֹּ֖אמֶר
אֵלֶ֑יהָ
א
רות ג 5:
אפס' ו 1;
קול' ג 20
כֹּ֛ל
אֲשֶׁר־תֹּאמְרִ֥י
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
אֵלַ֖י
אֶֽעֱשֶֽׂה׃
6וַתֵּ֖רֶד
הַגֹּ֑רֶן
וַתַּ֕עַשׂ
כְּכֹ֥ל
אֲשֶׁר־צִוַּ֖תָּה
חֲמוֹתָֽהּ׃
7וַיֹּ֨אכַל
בֹּ֤עַז
וַיֵּשְׁתְּ֙
א
רות ג 7:
שפט' יט 6,
9;
שמ"א כה 36;
שמ"ב יג 28;
מל"א כא 7;
אסתר א 10
וַיִּיטַ֣ב
לִבּ֔וֹ
וַיָּבֹ֕א
לִשְׁכַּ֖ב
בִּקְצֵ֣ה
הָעֲרֵמָ֑הaRuth.3.7הָעֲרֵמָהערמת התבואה
וַתָּבֹ֣א
בַלָּ֔טbRuth.3.7בַלָּטבסתר
וַתְּגַ֥ל
מַרְגְּלֹתָ֖יו
וַתִּשְׁכָּֽב׃
8וַיְהִי֙
בַּחֲצִ֣י
הַלַּ֔יְלָהaRuth.3.8בַּחֲצִי הַלַּיְלָהבחצות
וַיֶּחֱרַ֥ד
הָאִ֖ישׁ
וַיִּלָּפֵ֑תbRuth.3.8וַיִּלָּפֵתהתפתל כדי לראות
וְהִנֵּ֣ה
אִשָּׁ֔ה
שֹׁכֶ֖בֶת
מַרְגְּלֹתָֽיו׃
9וַיֹּ֖אמֶר
מִי־אָ֑תּ
וַתֹּ֗אמֶר
אָנֹכִי֙
ר֣וּת
אֲמָתֶ֔ךָaRuth.3.9אֲמָתֶךָהמשרתת שלך
וּפָרַשְׂתָּ֤
כְנָפֶ֨ךָ֙
עַל־אֲמָ֣תְךָ֔bRuth.3.9וּפָרַשְׂתָּ... אֲמָתְךָמטבע לשון - האם תישאני לאישה?
כִּ֥י
גֹאֵ֖ל
אָֽתָּהcRuth.3.9כִּי גֹאֵל אָתָּהקרוב משפחה אתה וחובתך לקחת אותי לאישה׃
10וַיֹּ֗אמֶר
א
רות ג 10:
ב 20‡
בְּרוּכָ֨ה
אַ֤תְּ
לַֽיהוָה֙
בִּתִּ֔י
הֵיטַ֛בְתְּaRuth.3.10הֵיטַבְתְּטובה יותר
חַסְדֵּ֥ךְ
הָאַחֲר֖וֹן
מִן־הָרִאשׁ֑וֹןbRuth.3.10חַסְדֵּךְ... הָרִאשׁוֹןנאמנותך האחרונה אל המשפחה מנאמנותך הראשונה עת בחרת להישאר עם נעמי
לְבִלְתִּי־לֶ֗כֶתcRuth.3.10לְבִלְתִּי־לֶכֶתשלא הלכת
אַחֲרֵי֙
הַבַּ֣חוּרִ֔ים
אִם־דַּ֖ל
וְאִם־עָשִֽׁירdRuth.3.10אִם־דַּל וְאִם־עָשִׁירבין עני בין עשיר׃
11וְעַתָּ֗ה
בִּתִּי֙
אַל־תִּ֣ירְאִ֔י
כֹּ֥ל
אֲשֶׁר־תֹּאמְרִ֖י
אֶֽעֱשֶׂה־לָּ֑ךְ
כִּ֤י
יוֹדֵ֨עַ֙
כָּל־שַׁ֣עַר
עַמִּ֔יaRuth.3.11כָּל־שַׁעַר עַמִּיכל תושבי העיר
כִּ֛י
א
רות ג 11:
משלי יב 4;
לא 10
אֵ֥שֶׁת
חַ֖יִלbRuth.3.11אֵשֶׁת חַיִלאישה חרוצה ויראת שמים
אָֽתְּ׃
12וְעַתָּה֙
כִּ֣י
אָמְנָ֔ם
כִּ֥יaRuth.3.12כִּי אָמְנָם כִּינכון ש...
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(אם)
גֹאֵ֖ל
אָנֹ֑כִי
וְגַ֛םbRuth.3.12וְגַםאבל
יֵ֥שׁ
גֹּאֵ֖ל
קָר֥וֹב
מִמֶּֽנִּי׃
13לִ֣ינִי
׀
הַלַּ֗יְלָהaRuth.3.13לִינִי הַלַּיְלָההישארי לישון הלילה
וְהָיָ֤ה
בַבֹּ֨קֶר֙
א
רות ג 13:
דבר' כה 5;
מתי כב 24
אִם־יִגְאָלֵ֥ךְbRuth.3.13אִם־יִגְאָלֵךְאם ייקח אותך האיש שהוא קרוב יותר ביחס המשפחתי מבעז
טוֹב֙
יִגְאָ֔לcRuth.3.13טוֹב יִגְאָלהוא יעשה את הדבר הנכון; או, 'טוֹב', הוא שמו של קרוב המשפחה המדובר
וְאִם־לֹ֨א
יַחְפֹּ֧ץ
לְגָֽאֳלֵ֛ךְ
וּגְאַלְתִּ֥יךְ
אָנֹ֖כִי
ב
רות ג 13:
שפט' ח 19;
שמ"א יד 39,
45;
מל"א א 29;
יח 10,
15;
ירמ' ד 2;
ה 2;
יב 16;
מד 26
חַי־יְהוָ֑הdRuth.3.13חַי־יהוהנוסחת שבועה
שִׁכְבִ֖י
עַד־הַבֹּֽקֶר׃
14וַתִּשְׁכַּ֤ב
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(מרגלתו)
מַרְגְּלוֹתָיוֹ֙
עַד־הַבֹּ֔קֶר
וַתָּ֕קָם
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(בטרום)
בְּטֶ֛רֶם
יַכִּ֥יר
אִ֖ישׁ
אֶת־רֵעֵ֑הוּaRuth.3.14בְּטֶרֶם... אֶת־רֵעֵהוּעוד לפני הזריחה, כשעדיין חשוך
וַיֹּ֨אמֶר֙
א
רות ג 14:
רומ' יד 16;
קור"ב ח 21
אַל־יִוָּדַ֔עbRuth.3.14אַל־יִוָּדַעשלא יהיה ידוע ברבים
כִּי־בָ֥אָה
הָאִשָּׁ֖ה
הַגֹּֽרֶן׃
15וַיֹּ֗אמֶר
הָ֠בִיaRuth.3.15הָבִיתני
הַמִּטְפַּ֧חַת
אֲשֶׁר־עָלַ֛יִךְ
וְאֶֽחֳזִי־בָ֖הּ
וַתֹּ֣אחֶז
בָּ֑הּ
וַיָּ֤מָד
שֵׁשׁ־שְׂעֹרִים֙bRuth.3.15וַיָּמָד שֵׁשׁ־שְׂעֹרִיםמדד שש מידות של שעורים
וַיָּ֣שֶׁת
עָלֶ֔יהָcRuth.3.15וַיָּשֶׁת עָלֶיהָשם עליה
וַיָּבֹ֖א
הָעִֽיר׃
16וַתָּבוֹא֙
אֶל־חֲמוֹתָ֔הּ
וַתֹּ֖אמֶר
מִי־אַ֣תְּ
בִּתִּ֑י
וַתַּ֨גֶּד־לָ֔הּ
אֵ֛ת
כָּל־אֲשֶׁ֥ר
עָֽשָׂה־לָ֖הּ
הָאִֽישׁ׃
17וַתֹּ֕אמֶר
שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים
הָאֵ֖לֶּה
נָ֣תַן
לִ֑י
כִּ֚י
אָמַ֣ר
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
אֵלַ֔י
אַל־תָּב֥וֹאִי
רֵיקָ֖ם
אֶל־חֲמוֹתֵֽךְaRuth.3.17רֵיקָםללא כלום׃
18וַתֹּ֨אמֶר֙
שְׁבִ֣י
בִתִּ֔י
עַ֚ד
אֲשֶׁ֣ר
תֵּֽדְעִ֔יןaRuth.3.18תֵּדְעִיןתדעי
אֵ֖יךְ
יִפֹּ֣ל
דָּבָ֑רbRuth.3.18אֵיךְ יִפֹּל דָּבָראיך יתפתחו העניינים
כִּ֣י
לֹ֤א
יִשְׁקֹט֙cRuth.3.18לֹא יִשְׁקֹטלא יירגע, לא ינוח
הָאִ֔ישׁ
כִּֽי־אִם־כִּלָּ֥הdRuth.3.18כִּי־אִם־כִּלָּהעד אשר יסיים, יברר
הַדָּבָ֖ר
הַיּֽוֹם׃