תהלים מט
תהלים פרק מט
הביטחון בעושר – איוולת
1לַמְנַצֵּ֬חַ
׀
א
תהל' מט 1:
מז 1;
מח 1;
פד 1;
פה 1;
פז 1
לִבְנֵי־קֹ֬רַח
מִזְמֽוֹר׃
2א
תהל' מט 2:
ישע' א 2;
מיכה א 2;
תהל' עח 1
שִׁמְעוּ־זֹ֭את
כָּל־הָֽעַמִּ֑ים
הַ֝אֲזִ֗ינוּ
ב
תהל' מט 2:
לג 8
כָּל־יֹ֥שְׁבֵי
חָֽלֶדaPs.49.2חָלֶדהעולם׃
3א
תהל' מט 3:
סב 10
גַּם־בְּנֵ֣י
אָ֭דָם
גַּם־בְּנֵי־אִ֑ישׁ
יַ֝֗חַד
עָשִׁ֥יר
וְאֶבְיֽוֹןaPs.49.3אֶבְיוֹןעני, נזקק׃
4א
תהל' מט 4:
לז 30
פִּ֭י
יְדַבֵּ֣ר
חָכְמ֑וֹת
וְהָג֖וּת
לִבִּ֣יaPs.49.4הָגוּת לִבִּימחשבותיי
תְבוּנֽוֹת׃
5אַטֶּ֣ה
א
תהל' מט 5:
עח 2
לְמָשָׁ֣ל
אָזְנִ֑יaPs.49.5אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִיאני אקשיב למשלי החכמים שקדמו לי; או, לא רק שאספר את השיר הזה אלא אף אני עצמי אתבונן בו כדי לעשותו
ב
תהל' מט 5:
מל"ב ג 15
אֶפְתַּ֥ח
ג
תהל' מט 5:
מג 4‡
בְּ֝כִנּ֗וֹר
ד
תהל' מט 5:
במד' יב 8;
שפט' יד 12;
מל"א י 1;
יחז' יז 2;
תהל' עח 2;
משלי א 6
חִידָתִֽי׃
6לָ֣מָּה
א
תהל' מט 6:
כג 4;
כז 1
אִ֭ירָא
בִּ֣ימֵי
רָ֑ע
עֲוֺ֖ן
עֲקֵבַ֣י
יְסוּבֵּֽנִיaPs.49.6עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִיבשעה שהחטא מקיף ולוכד את רגליי; או, כשהרשע של האורבים מסובב אותי; או, גם אם חטאי מסובב אותי ומביא עליי ייסורים׃
7א
תהל' מט 7:
נב 9;
עג 12;
משלי יא 28;
איוב לא 24
הַבֹּטְחִ֥ים
עַל־חֵילָ֑םaPs.49.7חֵילָםעושרם
ב
תהל' מט 7:
י 3
וּבְרֹ֥ב
עָ֝שְׁרָ֗ם
יִתְהַלָּֽלוּ׃
8א
תהל' מט 8:
ויק' כה 49-47;
דבר' כד 14;
ירמ' לא 30
אָ֗ח
לֹא־פָדֹ֣ה
יִפְדֶּ֣ה
אִ֑ישׁaPs.49.8אָח... אִישׁאיש אינו יכול לפדות אפילו את אחיו
לֹא־יִתֵּ֖ן
לֵאלֹהִ֣ים
ב
תהל' מט 8:
שמות כא 30
כָּפְרֽוֹ׃
9א
תהל' מט 9:
איוב לו 18;
מתי טז 26;
מרק' י 37
וְ֭יֵקַרaPs.49.9יֵקַריקר מדי
פִּדְי֥וֹן
נַפְשָׁ֗ם
וְחָדַ֥ל
לְעוֹלָֽםbPs.49.9חָדַל לְעוֹלָםכופר כזה לא יושג לעולם; או, לעולם יפסיקו לחיות׃
10א
תהל' מט 10:
כא 5;
כב 30;
פט 49;
קלג 3;
דנ' יב 2;
רומ' ב 7‡
וִֽיחִי־ע֥וֹדaPs.49.10וִיחִיהאם הוא יחיה
לָנֶ֑צַח
ב
תהל' מט 10:
טז 10;
מה"ש ב 31;
יג 35
לֹ֖א
יִרְאֶ֣ה
הַשָּֽׁחַת׃
11כִּ֤י
יִרְאֶ֨ה
׀
א
תהל' מט 11:
קהלת ב 14,
16
חֲכָ֘מִ֤ים
יָמ֗וּתוּ
יַ֤חַד
ב
תהל' מט 11:
צב 7;
צד 8
כְּסִ֣ילaPs.49.11כְּסִילמטומטם, טיפש
וָבַ֣עַרbPs.49.11בַעַרחסר דעת
יֹאבֵ֑דוּ
ג
תהל' מט 11:
לט 7;
קהלת ב 18,
21;
לוקס יב 20
וְעָזְב֖וּ
לַאֲחֵרִ֣ים
חֵילָֽם׃
12א
תהל' מט 12:
סד 7
קִרְבָּ֤ם
בָּתֵּ֨ימוֹ
׀
ב
תהל' מט 12:
י 6
לְֽעוֹלָ֗םaPs.49.12קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָםבקרב נפשם חושבים שבתיהם יעמדו לעולם; או, בשיכול אותיות: קברם יהיה ביתם לעולם
מִ֭שְׁכְּנֹתָם
לְדֹ֣ר
וָדֹ֑ר
ג
תהל' מט 12:
ברא' ד 17;
דבר' ג 14
קָֽרְא֥וּ
בִ֝שְׁמוֹתָ֗ם
עֲלֵ֣י
אֲדָמֽוֹתbPs.49.12קָרְאוּ... אֲדָמוֹתאף על פי שערים ואדמות נקראו על שמם׃
13א
תהל' מט 13:
מט 21
וְאָדָ֣ם
בִּ֭יקָרaPs.49.13בִּיקָרבעושרו, בכבודו
בַּל־יָלִ֑יןbPs.49.13בַּל־יָלִיןלא ישכון, לא יישאר
נִמְשַׁ֖ל
ב
תהל' מט 13:
קהלת ג 19-18
כַּבְּהֵמ֣וֹתcPs.49.13נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹתדומה, שווה לבהמות
נִדְמֽוּdPs.49.13נִדְמוּשמתו׃
14זֶ֣ה
דַ֭רְכָּם
כֵּ֣סֶל
לָ֑מוֹaPs.49.14כֵּסֶל לָמוֹזאת השטות שלהם; או, זה ביטחונם
א
תהל' מט 14:
מט 19
וְאַחֲרֵיהֶ֓ם
׀
בְּפִיהֶ֖ם
יִרְצ֣וּbPs.49.14וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּוזה גם סופם של הבאים בעקבותיהם והאוהבים את דבריהם; או, זאת תהיה אחריתם של המשבחים את עצמם
סֶֽלָהcPs.49.14סֶלָהראה תהל' ג 3, הערה׃
15כַּצֹּ֤אן
׀
א
תהל' מט 15:
ברא' לז 35‡
לִֽשְׁא֣וֹל
שַׁתּוּ֮aPs.49.15שַׁתּוּנועדים; או, יורדים
מָ֤וֶת
יִ֫רְעֵ֥םbPs.49.15יִרְעֵםיהיה רועם
ב
תהל' מט 15:
מלא' ג 24;
קור"א ו 2;
התג' ב 26
וַיִּרְדּ֘וּ
בָ֤םcPs.49.15יִּרְדּוּ בָםימשלו בהם
יְשָׁרִ֨יםdPs.49.15יְשָׁרִיםצדיקים
׀
לַבֹּ֗קֶרePs.49.15לַבֹּקֶרכשיזרח אור ישועתם; או, כל בוקר
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(וצירם)
וְ֭צוּרָםfPs.49.15צוּרָםצורתם, הם עצמם
ג
תהל' מט 15:
איוב כד 19
לְבַלּ֥וֹת
שְׁא֗וֹלgPs.49.15לְבַלּוֹת שְׁאוֹללרקבון בשאול
מִזְּבֻ֥ל
לֽוֹhPs.49.15מִזְּבֻל לוֹמבלי שיהיה לו כבוד; או, ממקום מושבו; או, אפשר שהמילה שאול שייכת כאן: בַּשְׁאול, רחוק מביתו המפואר׃
16אַךְ־אֱלֹהִ֗ים
א
תהל' מט 16:
הושע יג 14;
תהל' טז 11-10;
נו 14;
קטז 8
יִפְדֶּ֣ה
נַ֭פְשִׁי
מִֽיַּד־שְׁא֑וֹל
כִּ֖י
ב
תהל' מט 16:
ברא' ה 24;
תהל' עג 24
יִקָּחֵ֣נִי
סֶֽלָה׃
17אַל־תִּ֭ירָא
א
תהל' מט 17:
לוקס יב 21-15
כִּֽי־יַעֲשִׁ֣ר
אִ֑ישׁaPs.49.17כִּי־יַעֲשִׁר אִישׁאם תראה איש מתעשר
כִּֽי־יִ֝רְבֶּה
ב
תהל' מט 17:
ברא' לא 1
כְּב֣וֹד
בֵּיתֽוֹ׃
18כִּ֤י
א
תהל' מט 18:
יז 14;
קהלת ה 14;
טימ"א ו 7
לֹ֣א
בְ֭מוֹתוֹ
יִקַּ֣ח
הַכֹּ֑ל
לֹא־יֵרֵ֖ד
אַחֲרָ֣יו
כְּבוֹדֽוֹaPs.49.18כְּבוֹדוֹנכסיו הרבים׃
19כִּֽי־נַ֭פְשׁוֹ
בְּחַיָּ֣יו
יְבָרֵ֑ךְaPs.49.19כִּי... יְבָרֵךְגם אם יתברך בעודו בחיים
וְ֝יוֹדֻ֗ךָ
כִּי־תֵיטִ֥יב
לָֽךְbPs.49.19וְיוֹדֻךָ כִּי־תֵיטִיב לָךְ(הוא אומר לעצמו) משבחים אותך על הצלחתך׃
20א
תהל' מט 20:
ברא' טו 15
תָּ֭בוֹאaPs.49.20תָּבוֹאאבל תבוא נפשו
עַד־דּ֣וֹר
אֲבוֹתָ֑יו
עַד־נֵ֝֗צַח
ב
תהל' מט 20:
נו 14;
איוב לג 30
לֹ֣א
יִרְאוּ־אֽוֹר׃
21א
תהל' מט 21:
מט 13
אָדָ֣ם
בִּ֭יקָר
וְלֹ֣א
יָבִ֑יןaPs.49.21אָדָם... יָבִיןאדם עשיר וחסר בינה
נִמְשַׁ֖ל
ב
תהל' מט 21:
עג 22;
קהלת ג 19
כַּבְּהֵמ֣וֹת
נִדְמֽוּ׃