תהלים קלט
תהלים פרק קלט
ה' נמצא בכל ויודע־כל
1לַ֭מְנַצֵּחַ
לְדָוִ֣ד
מִזְמ֑וֹר
יְהוָ֥ה
א
תהל' קלט 1:
מל"א ח 39‡;
ירמ' יב 3;
תהל' יז 3‡;
מד 22
חֲ֝קַרְתַּ֗נִיaPs.139.1חֲקַרְתַּנִיאתה חוקר ובוחן אותי תמיד
וַתֵּדָֽעbPs.139.1וַתֵּדָעואתה יודע אותי, מכיר אותי׃
2אַתָּ֣ה
א
תהל' קלט 2:
מל"ב יט 27;
איכה ג 63
יָ֭דַעְתָּaPs.139.2יָדַעְתָּיודע
שִׁבְתִּ֣י
וְקוּמִ֑יbPs.139.2שִׁבְתִּי וְקוּמִיכל מעשיי
ב
תהל' קלט 2:
ישע' סו 18;
תהל' צד 11‡;
מתי ו 8;
יב 25‡
בַּ֥נְתָּה
לְ֝רֵעִ֗יcPs.139.2בַּנְתָּה לְרֵעִיאתה מבין את רעיונותיי, מחשבותיי
מֵרָחֽוֹק׃
3א
תהל' קלט 3:
איוב יד 16;
לא 4
אָרְחִ֣י
וְרִבְעִ֣יaPs.139.3אָרְחִי וְרִבְעִילכתי ושָכבי; אָרְחִי הוא דרכי, כלומר לכתי, רִבְעִי הוא רִבצי, כלומר שָכבי
זֵרִ֑יתָbPs.139.3זֵרִיתָמדדת בזֶרֶת
ב
תהל' קלט 3:
נו 9;
קיט 168;
משלי ה 21;
איוב כד 23
וְֽכָל־דְּרָכַ֥י
הִסְכַּֽנְתָּהcPs.139.3הִסְכַּנְתָּהאתה משגיח ומפקח׃
4כִּ֤י
אֵ֣יןaPs.139.4כִּי אֵיןלפני שתופיע
מִ֭לָּה
בִּלְשׁוֹנִ֑י
הֵ֥ן
יְ֝הוָ֗ה
א
תהל' קלט 4:
מ 10;
עבר' ד 13
יָדַ֥עְתָּ
כֻלָּֽהּ׃
5אָח֣וֹר
וָקֶ֣דֶםaPs.139.5אָחוֹר וָקֶדֶםמאחור ומלפנים
צַרְתָּ֑נִיbPs.139.5צַרְתָּנִיאתה מקיף אותי
א
תהל' קלט 5:
איוב ט 33
וַתָּ֖שֶׁת
עָלַ֣י
כַּפֶּֽכָהcPs.139.5וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָהושמת עליי את כף ידך׃
6א
תהל' קלט 6:
קלא 1;
איוב מב 3;
רומ' יא 33
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(פלאיה)
פְּלִ֣יאָֽה
דַ֣עַת
מִמֶּ֑נִּיaPs.139.6פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּיידיעת הדבר הזה נסתרת ונעלמת ממני
נִ֝שְׂגְּבָ֗הbPs.139.6נִשְׂגְּבָהגבוהה מיכולת הבנתי
לֹא־א֥וּכַֽל
לָֽהּ׃
7א
תהל' קלט 7:
ירמ' כג 24
אָ֭נָ֥הaPs.139.7אָנָהלאן
אֵלֵ֣ךְ
מֵרוּחֶ֑ךָ
וְ֝אָ֗נָה
מִפָּנֶ֥יךָ
אֶבְרָֽח׃
8אִם־אֶסַּ֣ק
שָׁ֭מַיִםaPs.139.8אֶסַּק שָׁמַיִםאעלה לשמים
שָׁ֣ם
אָ֑תָּה
א
תהל' קלט 8:
יחז' לב 25;
עמוס ט 4-2
וְאַצִּ֖יעָה
ב
תהל' קלט 8:
ברא' לז 35‡
שְּׁא֣וֹלbPs.139.8וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹלואם אשכב במקום איסוף רוחות המתים
ג
תהל' קלט 8:
משלי טו 11;
איוב כו 6
הִנֶּֽךָּcPs.139.8הִנֶּךָּהנה אתה גם שם׃
9אֶשָּׂ֥א
כַנְפֵי־שָׁ֑חַרaPs.139.9אֶשָּׂא כַנְפֵי־שָׁחַראם אנָּשא בכנפיים עד מקום הופעת השחר בקצה המזרח
אֶ֝שְׁכְּנָ֗הbPs.139.9אֶשְׁכְּנָהאגור
בְּאַחֲרִ֥ית
יָֽםcPs.139.9בְּאַחֲרִית יָםבסוף המערב׃
10גַּם־שָׁ֭ם
א
תהל' קלט 10:
כג 3-2
יָדְךָ֣
תַנְחֵ֑נִיaPs.139.10תַנְחֵנִיתדריך אותי
וְֽתֹאחֲזֵ֥נִיbPs.139.10וְתֹאחֲזֵנִיותחזיק אותי
יְמִינֶֽךָ׃
11וָ֭אֹמַרaPs.139.11וָאֹמַרלכן אמרתי לעצמי
א
תהל' קלט 11:
איוב כב 13
אַךְ־חֹ֣שֶׁךְ
יְשׁוּפֵ֑נִיbPs.139.11אַךְ־חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִירק החושך יכסה אותי (יסתיר אותי ממך)
וְ֝לַ֗יְלָה
א֣וֹר
בַּעֲדֵֽנִיcPs.139.11וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִיהאור סביבי נהיה לחושך של הלילה׃
12א
תהל' קלט 12:
איוב לד 22;
דנ' ב 22
גַּם־חֹשֶׁךְ֮
לֹֽא־יַחְשִׁ֪יךְ
מִ֫מֶּ֥ךָ
וְ֭לַיְלָה
כַּיּ֣וֹם
יָאִ֑יר
ב
תהל' קלט 12:
יוח"א א 5
כַּ֝חֲשֵׁיכָ֗ה
כָּאוֹרָֽהaPs.139.12כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה(אתה רואה) בחושך כמו באור׃
13כִּֽי־אַ֭תָּה
א
תהל' קלט 13:
ישע' מד 2‡;
תהל' קיט 73
קָנִ֣יתָaPs.139.13כִּי־אַתָּה קָנִיתָאכן אתה לבדך יצרת
כִלְיֹתָ֑י
ב
תהל' קלט 13:
איוב י 11
תְּ֝סֻכֵּ֗נִיbPs.139.13תְּסֻכֵּנִיארגת אותי, יצרת אותי כמו עשיית אריג; או, כיסית אותי כאילו שמת אותי מתחת לסכך
בְּבֶ֣טֶן
אִמִּֽי׃
14אֽוֹדְךָ֗
עַ֤ל
כִּ֥י
נוֹרָא֗וֹת
נִ֫פְלֵ֥יתִיaPs.139.14נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִינעשיתי בדרך לא נתפסת ונפלאה
א
תהל' קלט 14:
מ 6‡
נִפְלָאִ֥ים
מַעֲשֶׂ֑יךָ
וְ֝נַפְשִׁ֗י
יֹדַ֥עַת
מְאֹֽדbPs.139.14נַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹדאני מודע לזה היטב׃
15א
תהל' קלט 15:
איוב י 11-8;
קהלת יא 5
לֹא־נִכְחַ֥דaPs.139.15לֹא־נִכְחַדלא נעלם, לא נסתר
עָצְמִ֗יbPs.139.15עָצְמִיכל עצמותיי, כל מי שאני
מִ֫מֶּ֥ךָּ
אֲשֶׁר־עֻשֵּׂ֥יתִיcPs.139.15עֻשֵּׂיתִינוצרתי, נעשיתי
בַסֵּ֑תֶר
רֻ֝קַּ֗מְתִּיdPs.139.15רֻקַּמְתִּיהתהוויתי, כמעשה ריקמה
ב
תהל' קלט 15:
סג 10;
אפס' ד 9
בְּֽתַחְתִּיּ֥וֹת
אָֽרֶץePs.139.15בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץבמעמקי האדמה, במקום נסתר׃
16גָּלְמִ֤יaPs.139.16גָּלְמִיאת גופי בשלב עוּבָּרי מוקדם בטרם קיבלתי צורת אדם
׀
רָ֘א֤וּ
עֵינֶ֗יךָ
א
תהל' קלט 16:
שמות לב 32‡
וְעַֽל־סִפְרְךָ֮
כֻּלָּ֪םbPs.139.16כֻּלָּםכל הימים; או, כל הנבראים
יִכָּ֫תֵ֥בוּ
ב
תהל' קלט 16:
צ 12;
איוב יד 5
יָמִ֥ים
יֻצָּ֑רוּcPs.139.16יֻצָּרוּשנוצרו, שנועדו (לי בהיותי בשלב עוּבָּרי מוקדם או לכל הנבראים)
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ולא)
וְל֖וֹ
אֶחָ֣ד
בָּהֶֽםdPs.139.16(ולא) וְלוֹ אֶחָד בָּהֶםעל פי הכתיב: שאף אחד מהם עדיין לא בא; על פי הקרי: עד האחרון שבהם׃
17א
תהל' קלט 17:
מ 6;
צב 6
וְלִ֗י
מַה־יָּקְר֣וּaPs.139.17מַה־יָּקְרוּכמה יקרים הם; או, כמה כבדים וקשים להבנה הם
רֵעֶ֣יךָbPs.139.17רֵעֶיךָרעיונותיך, מחשבותיך
אֵ֑ל
מֶ֥ה
עָ֝צְמוּcPs.139.17מֶה עָצְמוּכמה עצומים ומרובים
רָאשֵׁיהֶֽםdPs.139.17רָאשֵׁיהֶםסכומיהם, מספריהם׃
18אֶ֭סְפְּרֵםaPs.139.18אֶסְפְּרֵםאם ארצה לספור אותם
א
תהל' קלט 18:
ברא' לב 13‡
מֵח֣וֹל
יִרְבּ֑וּןbPs.139.18מֵחוֹל יִרְבּוּןהם רבים יותר מגרגיריי החול
ב
תהל' קלט 18:
ג 6
הֱ֝קִיצֹ֗תִיcPs.139.18הֱקִיצֹתִיכשהתעוררתי; או, ולבסוף
וְעוֹדִ֥יdPs.139.18וְעוֹדִיואני עדיין
עִמָּֽךְ׃
19א
תהל' קלט 19:
ישע' יא 4
אִם־תִּקְטֹ֖לaPs.139.19אִם־תִּקְטֹלהלוואי שתהרוג
אֱל֥וֹהַּ
׀
רָשָׁ֑עbPs.139.19רָשָׁעאת הרשעים
ב
תהל' קלט 19:
שמ"ב טז 8;
תהל' ה 7;
כו 9;
נה 24
וְאַנְשֵׁ֥י
דָ֝מִ֗ים
ג
תהל' קלט 19:
ו 9;
קיט 115;
מתי ז 23;
כה 41;
לוקס יג 27
ס֣וּרוּ
מֶֽנִּיcPs.139.19סוּרוּ מֶנִּיהתרחקו ממני׃
20אֲשֶׁ֣רaPs.139.20אֲשֶׁריש אשר
א
תהל' קלט 20:
יהודה 15
יֹ֭אמְרֻךָ
לִמְזִמָּ֑הbPs.139.20יֹאמְרֻךָ לִמְזִמָּהיזכירו אותך או יקראו לך שלא בלב שלם
ב
תהל' קלט 20:
שמות כ 7;
דבר' ה 11
נָשֻׂ֖א
לַשָּׁ֣וְאcPs.139.20נָשֻׂא לַשָּׁוְאנשאו את שמך לשווא
עָרֶֽיךָdPs.139.20עָרֶיךָעָר במובן צָר: צריך, שונאיך׃
21א
תהל' קלט 21:
כו 5‡;
דהי"ב יט 2;
התג' ב 6
הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָaPs.139.21מְשַׂנְאֶיךָאת שונאיך
יְהוָ֥ה
׀
אֶשְׂנָ֑א
ב
תהל' קלט 21:
קיט 158
וּ֝בִתְקוֹמְמֶ֗יךָbPs.139.21וּבִתְקוֹמְמֶיךָבמורדים בך
אֶתְקוֹטָֽטcPs.139.21אֶתְקוֹטָטמאסתי בהם; או, רבתי אִתם׃
22תַּכְלִ֣ית
שִׂנְאָ֣הaPs.139.22תַּכְלִית שִׂנְאָהשנאה קיצונית, ללא גבול
שְׂנֵאתִ֑יםbPs.139.22שְׂנֵאתִיםאני שונא אותם
לְ֝אוֹיְבִ֗ים
הָ֣יוּ
לִֽי׃
23א
תהל' קלט 23:
יז 3‡;
איוב לא 6;
התג' טו 3
חָקְרֵ֣נִי
אֵ֭ל
ב
תהל' קלט 23:
מל"א ח 39‡
וְדַ֣ע
לְבָבִ֑י
ג
תהל' קלט 23:
ירמ' יא 20‡;
משלי יז 3
בְּ֝חָנֵ֗נִי
וְדַ֣ע
ד
תהל' קלט 23:
צד 19
שַׂרְעַפָּֽיaPs.139.23שַׂרְעַפָּימחשבותיי׃
24וּרְאֵ֗ה
א
תהל' קלט 24:
ירמ' כה 5;
לו 3;
משלי טו 9;
כח 10
אִם־דֶּֽרֶךְ־עֹ֥צֶבaPs.139.24דֶּרֶךְ־עֹצֶבדרך פסולה שסופה עצב; או, דרך של עבודה זרה
בִּ֑י
ב
תהל' קלט 24:
ה 9‡
וּ֝נְחֵ֗נִיbPs.139.24נְחֵנִיהדריכני
ג
תהל' קלט 24:
טז 11;
מתי ז 14
בְּדֶ֣רֶךְ
עוֹלָֽםcPs.139.24בְּדֶרֶךְ עוֹלָםבדרך חיי הנצח׃