משלי ט

משלי פרק ט

קריאתן של החכמה ושל האיוולת

1^א משלי ט 1: כד 3; קור"א ג 10-9; אפס' ב 22-20; כיפ"א ב 5 חָ֭כְמוֹת^aProv.9.1חָכְמוֹתהחכמה בָּנְתָ֣ה בֵיתָ֑הּ חָצְבָ֖ה עַמּוּדֶ֣יהָ שִׁבְעָֽה׃ 2^א משלי ט 2: מתי כב 4-3 טָבְחָ֣ה טִ֭בְחָהּ^aProv.9.2טָבְחָה טִבְחָהּשחטה והכינה בשר לסעודה מָסְכָ֣ה^bProv.9.2מָסְכָהמזגה יֵינָ֑הּ אַ֝֗ף ^ב משלי ט 2: לוקס יד 17-16 עָֽרְכָ֥ה שֻׁלְחָנָֽהּ׃ 3^א משלי ט 3: תהל' סח 12; מתי כב 4-3 שָֽׁלְחָ֣ה נַעֲרֹתֶ֣יהָ ^ב משלי ט 3: ח 2-1 תִקְרָ֑א ^ג משלי ט 3: ט 14 עַל־גַּ֝פֵּ֗י מְרֹ֣מֵי קָֽרֶת^aProv.9.3עַל־גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶתעל גבי המקומות הגבוהים המורמים של העיר׃ 4^א משלי ט 4: א 4‡ מִי־פֶ֭תִי^aProv.9.4מִי־פֶתִימי שחסר חכמה, קל דעת, חסר ניסיון יָסֻ֣ר הֵ֑נָּה^bProv.9.4יָסֻר הֵנָּהיעזוב את דרכו ויבוא לכאן ^ב משלי ט 4: ו 32‡ חֲסַר־לֵ֝֗ב אָ֣מְרָה לּֽוֹ^cProv.9.4חֲסַר־לֵב אָמְרָה לּוֹפנתה במיוחד אל ה"חסר לב" שהוא נרדף ל'פתי'׃ 5לְ֭כוּ ^א משלי ט 5: ישע' נה 1; שה"ש ה 1; יוח' ו 27 לַחֲמ֣וּ בְֽלַחֲמִ֑י^aProv.9.5לַחֲמוּ בְלַחֲמִיאִכלו מסעודתי וּ֝שְׁת֗וּ בְּיַ֣יִן מָסָֽכְתִּי^bProv.9.5בְּיַיִן מָסָכְתִּימהיין שמזגתי׃ 6עִזְב֣וּ ^א משלי ט 6: א 4‡ פְתָאיִ֣ם^aProv.9.6פְתָאיִםחסרי חכמה, קלי דעת, חסר ניסיון ^ב משלי ט 6: ח 35; ט 11 וִֽחְי֑וּ ^ג משלי ט 6: כג 19 וְ֝אִשְׁר֗וּ^bProv.9.6אִשְׁרוּצעדו, לכו בְּדֶ֣רֶךְ בִּינָֽה^cProv.9.6בִּינָהכושר הניתוח, ההבחנה וההשגה השכלית; חדירה לעומק הדבר׃ 7^א משלי ט 7: כג 9; מתי ז 6 יֹ֤סֵ֨ר^aProv.9.7יֹסֵרמייסר, מלמד בייסורים ׀ לֵ֗ץ^bProv.9.7לֵץגאוותן הלועג למוסר ומלגלג על אחרים לֹקֵ֣חַֽ ל֣וֹ^cProv.9.7לֹקֵחַ לוֹמביא על עצמו קָל֑וֹן^dProv.9.7קָלוֹןחרפה, ביזיון וּמוֹכִ֖יחַ לְרָשָׁ֣ע מוּמֽוֹ^eProv.9.7מוּמוֹאת הפגם בהתנהגותו; או, המוכיח עצמו יסבול חרפה׃ 8^א משלי ט 8: שמ"ב טז 12-10; משלי טו 12; כיפ"א ב 23 אַל־תּ֣וֹכַח לֵ֭ץ פֶּן־יִשְׂנָאֶ֑ךָּ^aProv.9.8פֶּןשלא ^ב משלי ט 8: תהל' קמא 5; משלי י 8; יט 25 הוֹכַ֥ח לְ֝חָכָ֗ם וְיֶאֱהָבֶֽךָּ׃ 9תֵּ֣ן לְ֭חָכָם ^א משלי ט 9: א 5; י 14 וְיֶחְכַּם־ע֑וֹד הוֹדַ֥ע לְ֝צַדִּ֗יק וְי֣וֹסֶף לֶֽקַח^aProv.9.9יוֹסֶף לֶקַחיוסיף דבר נלמד׃ פ

10^א משלי ט 10: תהל' קיא 10; משלי א 7; טו 33; איוב כח 28; קהלת יב 13 תְּחִלַּ֣ת חָ֭כְמָה יִרְאַ֣ת יְהוָ֑ה^aProv.9.10יִרְאַת יהוהראה הערה, א 7 ^ב משלי ט 10: ל 3 וְדַ֖עַת קְדֹשִׁ֣ים^bProv.9.10דַעַת קְדֹשִׁיםידיעת אלוהים, ידיעה והזדהות אישית של האל ורצונו בִּינָֽה׃ 11^א משלי ט 11: ג 16; י 27 כִּי־בִ֭י^aProv.9.11בִיבחכמה יִרְבּ֣וּ יָמֶ֑יךָ וְיוֹסִ֥יפוּ לְּ֝ךָ֗ שְׁנ֣וֹת חַיִּֽים׃ 12אִם־חָ֭כַמְתָּ ^א משלי ט 12: יד 14; איוב כב 2 חָכַ֣מְתָּ לָּ֑ךְ ^ב משלי ט 12: יט 29 וְ֝לַ֗צְתָּ ^ג משלי ט 12: גלט' ו 5 לְֽבַדְּךָ֥ תִשָּֽׂא׃ 13אֵ֣שֶׁת כְּ֭סִילוּת^aProv.9.13כְּסִילוּתטיפשות, טימטום ^א משלי ט 13: ז 11 הֹֽמִיָּ֑ה^bProv.9.13הֹמִיָּהמדברת ברעש פְּ֝תַיּ֗וּת^cProv.9.13פְּתַיּוּתטיפשות ^ב משלי ט 13: ה 6 וּבַל־יָ֥דְעָה מָּֽה^dProv.9.13וּבַל־יָדְעָה מָּהוהיא לא יודעת כלום׃ 14וְֽ֭יָשְׁבָה ^א משלי ט 14: ה 8 לְפֶ֣תַח בֵּיתָ֑הּ עַל־כִּ֝סֵּ֗א ^ב משלי ט 14: ט 3 מְרֹ֣מֵי קָֽרֶת^aProv.9.14מְרֹמֵי קָרֶתבמקום הגבוה בעיר׃ 15לִקְרֹ֥א לְעֹֽבְרֵי־דָ֑רֶךְ הַֽ֝מְיַשְּׁרִ֗ים אֹֽרְחוֹתָֽם^aProv.9.15הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָםההולכים ישר׃ 16^א משלי ט 16: ט 4 מִי־פֶ֭תִי יָסֻ֣ר הֵ֑נָּה וַחֲסַר־לֵ֝֗ב וְאָ֣מְרָה לּֽוֹ׃ 17מַֽיִם־גְּנוּבִ֥ים יִמְתָּ֑קוּ^aProv.9.17יִמְתָּקוּמתוקים ^א משלי ט 17: כ 17 וְלֶ֖חֶם סְתָרִ֣ים^bProv.9.17סְתָרִיםגנובים יִנְעָֽם^cProv.9.17יִנְעָםנעימים׃ 18וְֽלֹא־יָ֭דַע^aProv.9.18לֹא־יָדַעהטיפש הנענה לקריאתהּ ובא לסעודתהּ לא הבין ^א משלי ט 18: רומ' ז 5 כִּֽי־רְפָאִ֣ים^bProv.9.18רְפָאִיםרוחות המתים שָׁ֑ם ^ב משלי ט 18: ז 27 בְּעִמְקֵ֖י ^ג משלי ט 18: ברא' לז 35‡ שְׁא֣וֹל^cProv.9.18שְׁאוֹלמקום איסוף רוחות המתים קְרֻאֶֽיהָ^dProv.9.18קְרֻאֶיהָהמוזמנים שלה׃ פ