תנ״ך + ברית חדשה בעברית מודרנית (1976, 1995)
  • עברית
  • תנ"ך וב"ח בתרגום מודרני
  • תנ"ך וברה"ח בתרגום דליטש
  • תנ"ך וברה"ח ביידיש
  • המקרא בעברית בת זמננו
  • העדות: תנ"ך וברה"ח לבני הנעורים
  • אנגלית
  • תרגום סטנדרטי אמריקאי חדש
  • תרגום המלך ג׳יימס
  • ערבית
  • תרגום ואן דייק החדש
  • ספרדית
  • תרגום ריינה-ולרה
  • רוסית
  • תרגום סינודאלי
אופציות

משלי ג

משלי פרק ג

קריאה לצעירים ללכת בדרכי ה'

1בְּ֭נִי א משלי ג 1: תהל' קיט 141‡; משלי ד 2 תּוֹרָתִ֣י אַל־תִּשְׁכָּ֑ח ב משלי ג 1: דבר' ל 16; משלי ב 1 וּ֝מִצְוֺתַ֗י יִצֹּ֥רaProv.3.1יִצֹּרישמור לִבֶּֽךָ׃ 2כִּ֤י א משלי ג 2: דבר' ו 2; תהל' כא 5; צא 16; משלי ד 10; טז 31 אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים וּשְׁנ֣וֹת חַיִּ֑ים ב משלי ג 2: ישע' כו 3‡ וְ֝שָׁל֗וֹם יוֹסִ֥יפוּ לָֽךְ׃ 3א משלי ג 3: ברא' כד 27‡; משלי יד 22; טז 6; כ 28 חֶ֥סֶד וֶאֱמֶ֗תaProv.3.3חֶסֶד וֶאֱמֶתמעשים טובים הנובעים מתוך אהבה ונאמנות יציבה אַֽל־יַעַ֫זְבֻ֥ךָ ב משלי ג 3: דבר' ו 8‡; משלי א 9; ו 21; ז 3 קָשְׁרֵ֥ם עַל־גַּרְגְּרוֹתֶ֑יךָbProv.3.3קָשְׁרֵם עַל־גַּרְגְּרוֹתֶיךָקשור אותם (כמעין תכשיט המזכיר את המצווה) על צווארך ג משלי ג 3: ירמ' יז 1; משלי ז 3; קור"ב ג 3 כָּ֝תְבֵ֗ם עַל־ל֥וּחַ לִבֶּֽךָ׃ 4וּמְצָא־חֵ֖ן א משלי ג 4: תהל' קיא 10; משלי יג 15 וְשֵֽׂכֶל־ט֑וֹבaProv.3.4שֵׂכֶל־טוֹבמראה טוב במובן הערכה טובה; או, שיקול דעת הנובע מחכמה ב משלי ג 4: שמ"א ב 26; לוקס ב 52; מה"ש כד 16; קור"ב ח 21 בְּעֵינֵ֖י אֱלֹהִ֣ים וְאָדָֽם׃ פ

5א משלי ג 5: תהל' לז 5; משלי כב 19 בְּטַ֣ח אֶל־יְ֭הוָה בְּכָל־לִבֶּ֑ךָ ב משלי ג 5: ירמ' ט 22; משלי כג 4 וְאֶל־בִּֽ֝ינָתְךָ֗aProv.3.5בִּינָתְךָשכלך, שיקול דעתך אַל־תִּשָּׁעֵֽן׃ 6בְּכָל־דְּרָכֶ֥יךָaProv.3.6דְּרָכֶיךָמעשיך א משלי ג 6: דהי"א כח 9 דָעֵ֑הוּbProv.3.6דָעֵהוּדע את ה', זהה את ה', הכר את ה' ואת נוכחותו ב משלי ג 6: ישע' מה 13; ירמ' י 23; תהל' טז 3; משלי יא 5 וְ֝ה֗וּא יְיַשֵּׁ֥רcProv.3.6יְיַשֵּׁריפלס, ינקה מכל מכשול אֹֽרְחֹתֶֽיךָdProv.3.6אֹרְחֹתֶיךָדרכיך׃ 7א משלי ג 7: כו 5; כח 11; רומ' יא 25; יב 16 אַל־תְּהִ֣י חָכָ֣ם בְּעֵינֶ֑יךָ ב משלי ג 7: ח 13 יְרָ֥א אֶת־יְ֝הוָ֗ה ג משלי ג 7: תהל' לד 15‡; משלי יד 16; טז 6, 17; איוב כח 28 וְס֣וּרaProv.3.7סוּרהימנע, התרחק מֵרָֽע׃ 8א משלי ג 8: ד 22; יב 18; טז 24 רִ֭פְאוּתaProv.3.8רִפְאוּתתרופה תְּהִ֣י לְשָׁרֶּ֑ךָbProv.3.8שָׁרֶּךָחבל הטבור שלך, כאן כינוי לגוף כולו ב משלי ג 8: איוב כא 24 וְ֝שִׁקּ֗וּיcProv.3.8שִׁקּוּיסם מרפא לְעַצְמוֹתֶֽיךָ׃ 9א משלי ג 9: ישע' מג 23 כַּבֵּ֣ד אֶת־יְ֭הוָה מֵהוֹנֶ֑ךָaProv.3.9מֵהוֹנֶךָרכושך ב משלי ג 9: שמות כג 19‡ וּ֝מֵרֵאשִׁ֗ית כָּל־תְּבוּאָתֶֽךָ׃ 10א משלי ג 10: דבר' כח 8; יואל ב 24; לוקס ו 38 וְיִמָּלְא֣וּ אֲסָמֶ֣יךָaProv.3.10אֲסָמֶיךָמחסני תבואה שלך שָׂבָ֑עbProv.3.10שָׂבָעדגן וְ֝תִיר֗וֹשׁ יְקָבֶ֥יךָcProv.3.10יְקָבֶיךָמחסני יין שלך יִפְרֹֽצוּdProv.3.10יִפְרֹצוּיעלו על גדותיהם׃ פ

11א משלי ג 11: ויק' כו 18, 28; דבר' יא 2; הושע ה 2; איוב ה 17; עבר' יב 6-5 מוּסַ֣רaProv.3.11מוּסַרתוכחה ומשמעת, דבר הנלמד בייסורים ובענישה פיזית יְ֭הוָה בְּנִ֣י אַל־תִּמְאָ֑ס ב משלי ג 11: א 25‡ וְאַל־תָּ֝קֹ֗ץbProv.3.11תָּקֹץתתרעם בְּתוֹכַחְתּֽוֹ׃ 12כִּ֤י א משלי ג 12: אפס' ו 4; התג' ג 19 אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ ב משלי ג 12: דבר' ח 5; משלי יג 24 וּ֝כְאָ֗ב אֶת־בֵּ֥ן יִרְצֶֽהaProv.3.12יִרְצֶהשהוא אוהב ורוצה בטובתו׃ 13א משלי ג 13: ח 32, 34 אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָםaProv.3.13אַשְׁרֵי אָדָםמאושר או מבורך האדם ב משלי ג 13: ח 9 מָצָ֣א חָכְמָ֑ה וְ֝אָדָ֗ם יָפִ֥יקbProv.3.13יָפִיקמצא, השיג או פגש תְּבוּנָֽה׃ 14כִּ֤י א משלי ג 14: ח 11-10, 19; טז 16; כ 15; איוב כח 19-15; מתי יג 46 ט֣וֹב סַ֭חְרָהּaProv.3.14סַחְרָהּהרווח שהיא מביאה מִסְּחַר־כָּ֑סֶף וּ֝מֵחָר֗וּץbProv.3.14מֵחָרוּץוטוב מזהב תְּבוּאָתָֽהּcProv.3.14תְּבוּאָתָהּהכנסתהּ׃ 15יְקָ֣רָה הִ֭יא *כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(מפניים) מִפְּנִינִ֑יםaProv.3.15פְּנִינִיםאבנים יקרות, אולי אלמוגים א משלי ג 15: ח 11 וְכָל־חֲ֝פָצֶ֗יךָbProv.3.15חֲפָצֶיךָדברים יקרים שאתה חפץ בהם לֹ֣א יִֽשְׁווּ־בָֽהּcProv.3.15לֹא יִשְׁווּ־בָהּלא דומים לה׃
16א משלי ג 16: ג 2 אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים בִּֽימִינָ֑הּ בִּ֝שְׂמֹאולָ֗הּ ב משלי ג 16: ח 18; כב 4 עֹ֣שֶׁר וְכָבֽוֹדaProv.3.16כָבוֹדגם במובן רכוש רב׃ 17דְּרָכֶ֥יהָ א משלי ג 17: מתי יא 30 דַרְכֵי־נֹ֑עַם וְֽכָל־נְתִ֖יבוֹתֶ֣יהָ שָׁלֽוֹם׃ 18א משלי ג 18: ברא' ב 9; ג 22; משלי יא 30; יג 12; טו 4; התג' ב 7; כב 2, 14, 19 עֵץ־חַיִּ֣ים הִ֭יא ב משלי ג 18: ד 13 לַמַּחֲזִיקִ֣ים בָּ֑הּ וְֽתֹמְכֶ֥יהָ מְאֻשָּֽׁר׃ פ

19יְֽהוָ֗ה א משלי ג 19: תהל' קד 24‡ בְּחָכְמָ֥ה יָֽסַד־אָ֑רֶץ ב משלי ג 19: ח 27 כּוֹנֵ֥ן שָׁ֝מַ֗יִם בִּתְבוּנָֽה׃ 20בְּ֭דַעְתּוֹ א משלי ג 20: ברא' ז 11; משלי ח 24 תְּהוֹמ֣וֹתaProv.3.20תְּהוֹמוֹתמאגרי מי תהום נִבְקָ֑עוּ ב משלי ג 20: דבר' לג 28; איוב לו 28 וּ֝שְׁחָקִ֗יםbProv.3.20שְׁחָקִיםשמים; או, עננים יִרְעֲפוּ־טָֽלcProv.3.20יִרְעֲפוּיזילו׃ 21בְּ֭נִי א משלי ג 21: ד 21; עבר' ב 1 אַל־יָלֻ֣זוּaProv.3.21אַל־יָלֻזוּאל יסורו מֵעֵינֶ֑יךָ נְצֹ֥רbProv.3.21נְצֹרשמור ב משלי ג 21: ב 7; ח 14; יח 1 תֻּ֝שִׁיָּ֗הcProv.3.21תֻּשִׁיָּהכנראה חכמה ממשית, היכולת לבחור בהחלטות נכונות בזמן אמת וּמְזִמָּֽהdProv.3.21מְזִמָּהמחשבת עצה, ראיית הנולד׃ 22וְיִֽהְי֣וּ א משלי ג 22: דבר' לב 47; משלי ד 22; ח 35; טז 22; כא 21 חַיִּ֣ים לְנַפְשֶׁ֑ךָ ב משלי ג 22: א 9 וְ֝חֵ֗ן לְגַרְגְּרֹתֶֽיךָ׃ 23אָ֤ז א משלי ג 23: ד 12; ו 22; י 9 תֵּלֵ֣ךְ לָבֶ֣טַח דַּרְכֶּ֑ךָ ב משלי ג 23: ישע' ה 27; סג 13; תהל' צא 12 וְ֝רַגְלְךָ֗ לֹ֣א תִגּֽוֹףaProv.3.23לֹא תִגּוֹףלא תיכשל׃ 24א משלי ג 24: תהל' ג 7-6; משלי א 33; ו 22; איוב יא 19 אִם־תִּשְׁכַּ֥ב לֹֽא־תִפְחָ֑ד וְ֝שָׁכַבְתָּ֗ ב משלי ג 24: קהלת ה 11 וְֽעָרְבָ֥ה שְׁנָתֶֽךָaProv.3.24עָרְבָה שְׁנָתֶךָשנתך תהיה מתוקה׃ 25א משלי ג 25: תהל' צא 5 אַל־תִּ֭ירָא מִפַּ֣חַד פִּתְאֹ֑םaProv.3.25פַּחַד פִּתְאֹםפחד המופיע ללא התראה ב משלי ג 25: ישע' י 3‡; איוב ה 21 וּמִשֹּׁאַ֥ת רְ֝שָׁעִ֗יםbProv.3.25וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִיםאסון הבא על רשעים כִּ֣יcProv.3.25כִּיכאשר תָבֹֽא׃ 26א משלי ג 26: איוב ד 6 כִּֽי־יְ֭הוָה יִהְיֶ֣ה בְכִסְלֶ֑ךָaProv.3.26בְכִסְלֶךָמאחוריך, וגם מבטחך ב משלי ג 26: שמ"א ב 9‡ וְשָׁמַ֖ר רַגְלְךָ֣ מִלָּֽכֶדbProv.3.26מִלָּכֶדממלכודת׃ 27א משלי ג 27: רומ' יג 7; גלט' ו 10 אַל־תִּמְנַע־ט֥וֹב מִבְּעָלָ֑יו בִּהְי֨וֹת לְאֵ֖ל *כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ידיך) יָדְךָ֣aProv.3.27לְאֵל יָדְךָביכולתך לַעֲשֽׂוֹת׃
28א משלי ג 28: ויק' יט 13; דבר' כד 15 אַל־תֹּ֘אמַ֤ר *כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(לרעיך) לְרֵֽעֲךָ֨ ׀ לֵ֣ךְ וָ֭שׁוּב וּמָחָ֥ר אֶתֵּ֗ן וְיֵ֣שׁ אִתָּֽךְaProv.3.28יֵשׁ אִתָּךְנמצא אצלך׃
29א משלי ג 29: זכר' ח 17; משלי ו 14, 18; יד 22 אַל־תַּחֲרֹ֣שׁaProv.3.29אַל־תַּחֲרֹשׁאל תתכנן רע עַל־רֵעֲךָ֣ רָעָ֑ה ב משלי ג 29: עמוס א 9 וְהֽוּא־יוֹשֵׁ֖ב לָבֶ֣טַח אִתָּֽךְ׃ 30א משלי ג 30: כו 17; רומ' יב 18 אַל־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(תרוב) תָּרִ֣יב עִם־אָדָ֣ם חִנָּ֑ם אִם־לֹ֖אaProv.3.30גְמָלְךָעשה לך גְמָלְךָ֣ רָעָֽה׃
31א משלי ג 31: תהל' לז 1; משלי טז 29; כד 1 אַל־תְּ֭קַנֵּא בְּאִ֣ישׁ חָמָ֑סaProv.3.31אִישׁ חָמָסאיש אלים, רשע וְאַל־תִּ֝בְחַ֗ר בְּכָל־דְּרָכָֽיו׃ 32כִּ֤י א משלי ג 32: יא 20 תוֹעֲבַ֣ת יְהוָ֣הaProv.3.32תוֹעֲבַת יהוהדבר מאוס וטמא בעיני ה' נָל֑וֹזbProv.3.32נָלוֹזההולך בדרכים מעוותות ב משלי ג 32: ברא' יח 17; תהל' כה 14; איוב כט 4 וְֽאֶת־יְשָׁרִ֥יםcProv.3.32אֶתעם סוֹדֽוֹdProv.3.32סוֹדוֹחבורתו׃ 33א משלי ג 33: דבר' יא 28; זכר' ה 4-3; מלא' ב 2 מְאֵרַ֣תaProv.3.33מְאֵרַתקללת יְ֭הוָה בְּבֵ֣ית רָשָׁ֑ע ב משלי ג 33: איוב ח 6 וּנְוֵ֖הbProv.3.33נְוֵהמשכן, מגורי... צַדִּיקִ֣ים יְבָרֵֽךְ׃ 34א משלי ג 34: יעקב ד 6; כיפ"א ה 5 אִם־לַלֵּצִ֥ים הֽוּא־יָלִ֑יץaProv.3.34לַלֵּצִים הוּא־יָלִיץהוא ילעג ליהירים ולקלי הדעת הלועגים למוסר ולמידה טובה ב משלי ג 34: יד 9 *כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ולעניים) וְ֝לַעֲנָוִ֗יםbProv.3.34עֲנָוִיםדורשי ה' יִתֶּן־חֵֽן׃
35א משלי ג 35: דנ' יב 3 כָּ֭בוֹד חֲכָמִ֣ים יִנְחָ֑לוּ וּ֝כְסִילִ֗יםaProv.3.35כְסִילִיםטיפשים, שוטים, חסרי דעת מֵרִ֥יםbProv.3.35מֵרִיםמרימים ומראים לכולם; או, מביאים על עצמם קָלֽוֹןcProv.3.35קָלוֹןבושה וביזיון׃ פ