משלי כז
משלי פרק כז
1א
משלי כז 1:
מל"א כ 11;
יעקב ד 16-13
אַֽל־תִּ֭תְהַלֵּל
בְּי֣וֹם
מָחָ֑ר
כִּ֤י
ב
משלי כז 1:
לוקס יב 20-19
לֹא־תֵ֝דַ֗ע
מַה־יֵּ֥לֶד
יֽוֹם׃
2יְהַלֶּלְךָ֣
זָ֣ר
א
משלי כז 2:
כה 27;
קור"ב י 12,
18;
יב 11
וְלֹא־פִ֑יךָ
נָ֝כְרִ֗יaProv.27.2נָכְרִיאדם אחר
וְאַל־שְׂפָתֶֽיךָ׃
3כֹּֽבֶד־אֶ֭בֶן
וְנֵ֣טֶלaProv.27.3נֵטֶלמשא
הַח֑וֹל
א
משלי כז 3:
יב 16;
איוב ה 2
וְכַ֥עַס
אֱ֝וִ֗ילbProv.27.3אֱוִילשוטה, טיפש
כָּבֵ֥ד
מִשְּׁנֵיהֶֽם׃
4אַכְזְרִיּ֣וּת
א
משלי כז 4:
טו 18‡
חֵ֭מָהaProv.27.4אַכְזְרִיּוּת חֵמָההזעם הוא אכזרי
וְשֶׁ֣טֶף
אָ֑ףbProv.27.4שֶׁטֶף אָףהתפרצות הכעס סוחפת
ב
משלי כז 4:
יוח"א ג 12
וּמִ֥י
יַ֝עֲמֹד
לִפְנֵ֥י
ג
משלי כז 4:
ו 34;
יד 30;
שה"ש ח 6
קִנְאָֽה׃
5ט֭וֹבָה
א
משלי כז 5:
כח 23;
גלט' ב 14
תּוֹכַ֣חַת
מְגֻלָּ֑הaProv.27.5מְגֻלָּהגלויה
מֵֽאַהֲבָ֥ה
מְסֻתָּֽרֶתbProv.27.5מְסֻתָּרֶתמוסתרת׃
6א
משלי כז 6:
שמ"א כ 8;
תהל' קמא 5;
משלי כ 30;
כח 23
נֶ֭אֱמָנִיםaProv.27.6נֶאֱמָנִיםמהימנים וגם חזקים וקשים
פִּצְעֵ֣י
אוֹהֵ֑ב
וְ֝נַעְתָּר֗וֹתbProv.27.6נַעְתָּרוֹתמרובות
ב
משלי כז 6:
מתי כו 49;
מרק' יד 45-44
נְשִׁיק֥וֹת
שׂוֹנֵֽא׃
7נֶ֣פֶשׁ
שְׂ֭בֵעָה
תָּב֣וּסaProv.27.7תָּבוּסתרמוס מתוך מיאוס
נֹ֑פֶתbProv.27.7נֹפֶתדבש נוזלי
וְנֶ֥פֶשׁcProv.27.7וְנֶפֶשׁועבור נפש
רְ֝עֵבָ֗ה
כָּל־מַ֥ר
מָתֽוֹק׃
8א
משלי כז 8:
ישע' טז 2;
משלי כו 2
כְּ֭צִפּוֹר
נוֹדֶ֣דֶת
מִן־קִנָּ֑הּ
כֵּֽן־אִ֝֗ישׁ
נוֹדֵ֥ד
מִמְּקוֹמֽוֹ׃
9א
משלי כז 9:
תהל' כג 5;
קמא 5
שֶׁ֣מֶן
ב
משלי כז 9:
שמות ל 35‡
וּ֭קְטֹרֶתaProv.27.9שֶׁמֶן וּקְטֹרֶתריח שמן סיכה וקטורת
יְשַׂמַּֽח־לֵ֑ב
וּמֶ֥תֶק
רֵ֝עֵ֗הוּbProv.27.9וּמֶתֶק רֵעֵהוּמילות נועם מחברו (טובים יותר מ...)
מֵֽעֲצַת־נָֽפֶשׁcProv.27.9מֵעֲצַת־נָפֶשׁמעצי בשמים; כאן עֵצָה הוא שם קיבוצי לעצים (ראה ירמ' ו 6), "נפש" במשמעות ריח (ראה, ישע' ג 20 - "בָתֵּי הַנֶּפֶשׁ")׃
10א
משלי כז 10:
יח 24
רֵֽעֲךָ֨
ב
משלי כז 10:
מל"א יב 8-6;
דהי"ב י 8-6
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ורעה)
וְרֵ֪עַ
אָבִ֡יךָ
אַֽל־תַּעֲזֹ֗ב
וּבֵ֥ית
אָחִ֗יךָ
אַל־תָּ֭בוֹא
בְּי֣וֹם
אֵידֶ֑ךָaProv.27.10בְּיוֹם אֵידֶךָביום אסונך
ט֥וֹב
שָׁכֵ֥ן
קָ֝ר֗וֹב
מֵאָ֥ח
רָחֽוֹק׃
11א
משלי כז 11:
י 1;
כג 15;
כט 3
חֲכַ֣םaProv.27.11חֲכַםהֲיֶה חכם
בְּ֭נִי
וְשַׂמַּ֣ח
לִבִּ֑י
ב
משלי כז 11:
תהל' קיט 42;
קכז 5
וְאָשִׁ֖יבָה
חֹרְפִ֣י
דָבָֽרbProv.27.11וְאָשִׁיבָה... דָבָראענה למי שמקלל אותי׃
12א
משלי כז 12:
יב 16‡
עָר֤וּםaProv.27.12עָרוּםחכם פיקח
רָאָ֣ה
רָעָ֣ה
נִסְתָּ֑ר
ב
משלי כז 12:
א 4‡
פְּ֝תָאיִ֗םbProv.27.12פְּתָאיִםחסרי חכמה, קלי דעת, חסר ניסיון
עָבְר֥וּ
נֶעֱנָֽשׁוּ׃
13א
משלי כז 13:
כ 16
קַח־בִּ֭גְדוֹ
כִּי־עָ֣רַב
זָ֑רaProv.27.13עָרַב זָרנתן ערבות לאדם זר
וּבְעַ֖ד
נָכְרִיָּ֣הbProv.27.13בְעַד נָכְרִיָּההוא ערב בעד אישה שלא שייכת אליו
חַבְלֵֽהוּcProv.27.13חַבְלֵהוּמַשכֵּן את בגדו׃
14מְבָ֘רֵ֤ךְ
רֵעֵ֨הוּ
׀
בְּק֣וֹל
גָּ֭דוֹל
בַּבֹּ֣קֶר
הַשְׁכֵּ֑יםaProv.27.14בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּיםמוקדם בבוקר
קְ֝לָלָ֗ה
תֵּחָ֥שֶׁב
לֽוֹ׃
15א
משלי כז 15:
יט 13
דֶּ֣לֶף
ט֭וֹרֵדaProv.27.15דֶּלֶף טוֹרֵדדליפה, נזילת מים בלתי פוסקת
בְּי֣וֹם
סַגְרִ֑ירbProv.27.15סַגְרִירשבר ענן, גשם כבד; מילה יחידאית
ב
משלי כז 15:
כא 9,
19
וְאֵ֥שֶׁת
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(מדונים)
מִ֝דְיָנִ֗יםcProv.27.15מִדְיָנִיםמריבות
נִשְׁתָּוָֽהdProv.27.15נִשְׁתָּוָהדומים׃
16צֹפְנֶ֥יהָaProv.27.16צֹפְנֶיהָאדם המנסה להסתיר אותה (את הדליפה או את אשת המריבות)
צָֽפַן־ר֑וּחַbProv.27.16צָפַן־רוּחַמשול לאדם המנסה להסתיר את הרוח
וְשֶׁ֖מֶן
יְמִינ֣וֹ
יִקְרָֽאcProv.27.16וְשֶׁמֶן... יִקְרָאביטוי סתום; אולי הכוונה: יקרא לידו החזקה (יד ימינו השמנה כלומר הבריאה ולכן החזקה) כדי לגרש או לרסן בכוח את אשת המריבות; או, (כשם שאי אפשר להסתיר את הרוח) אי אפשר לקרוא לשמן להישאר בכף יד ימינו׃
17בַּרְזֶ֣ל
בְּבַרְזֶ֣ל
יָ֑חַדaProv.27.17יָחַדמחדד
וְ֝אִ֗ישׁ
יַ֣חַד
פְּנֵֽי־רֵעֵֽהוּbProv.27.17וְאִישׁ... רֵעֵהוּכך מחדד איש את חברו׃
18א
משלי כז 18:
דבר' כה 4;
קור"א ט 11-9;
טימ"א ה 18-17
נֹצֵ֣רaProv.27.18נֹצֵרשומר, משגיח
תְּ֭אֵנָה
יֹאכַ֣ל
פִּרְיָ֑הּ
ב
משלי כז 18:
לוקס יב 44-42;
יט 17
וְשֹׁמֵ֖ר
אֲדֹנָ֣יו
יְכֻבָּֽד׃
19כַּ֭מַּיִם
הַפָּנִ֣ים
לַפָּנִ֑ים
כֵּ֤ן
לֵֽב־הָ֝אָדָ֗ם
לָאָדָֽםaProv.27.19כַּמַּיִם... לָאָדָםביטוי קשה לביאור, אפשרות אחת: כפי שהמביט אל המים רואה את פני עצמו כך אדם נוטה לראות את תכונות עצמו בלב חברו; כך לב האדם משקף את אופיו שלו׃
20א
משלי כז 20:
ברא' לז 35‡
שְׁא֣וֹל
ב
משלי כז 20:
תהל' פח 12‡
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ואבדה)
וַ֭אֲבַדּוֹaProv.27.20שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹשאול ואבדון, מקום איסוף רוחות המתים
לֹ֣א
תִשְׂבַּ֑עְנָה
ג
משלי כז 20:
קהלת א 8;
ד 8;
יוח"א ב 16
וְעֵינֵ֥י
הָ֝אָדָ֗ם
לֹ֣א
תִשְׂבַּֽעְנָה׃
21א
משלי כז 21:
יז 3
מַצְרֵ֣ף
לַ֭כֶּסֶף
וְכ֣וּרaProv.27.21מַצְרֵף, וְכוּרכלים להתכת וזיקוק מתכות
לַזָּהָ֑ב
ב
משלי כז 21:
לוקס ו 26
וְ֝אִ֗ישׁ
לְפִ֣י
מַהֲלָלֽוֹbProv.27.21וְאִישׁ לְפִי מַהֲלָלוֹוהאדם נבחן על פי תהילתו בפי אחרים׃
22אִ֥ם
א
משלי כז 22:
ירמ' ה 3;
יחז' לד 12;
משלי כג 35;
יוח' י 3
תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל
׀
בַּֽמַּכְתֵּ֡שׁ
בְּת֣וֹךְ
הָ֭רִיפוֹתaProv.27.22הָרִיפוֹתגריסי חיטה כתושים, בּוּרגוּל
בַּֽעֱלִ֑יbProv.27.22עֱלִימוט שכותשים בו את הגרגרים במכתש
ב
משלי כז 22:
כו 11
לֹא־תָס֥וּר
מֵ֝עָלָ֗יו
אִוַּלְתּֽוֹ׃
פ
23א
משלי כז 23:
יב 10
יָדֹ֣עַ
תֵּ֭דַע
פְּנֵ֣י
צֹאנֶ֑ךָ
שִׁ֥יתaProv.27.23שִׁיתשים
לִ֝בְּךָ֗
לַעֲדָרִֽים׃
24כִּ֤י
א
משלי כז 24:
לוקס טז 9
לֹ֣א
לְעוֹלָ֣ם
חֹ֑סֶןaProv.27.24חֹסֶןיבול שמור במחסן
ב
משלי כז 24:
ירמ' יג 18;
יחז' כא 31;
תהל' פט 40;
איוב יט 9;
איכה ה 16
וְאִם־נֵ֝֗זֶרbProv.27.24נֵזֶרכאן במובן: יבול השדה שלא נקצר
לְד֣וֹר
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(דור)
וָדֽוֹרcProv.27.24לְדוֹר וָדוֹרלנצח?׃
25גָּלָ֣ה
חָ֭צִירaProv.27.25גָּלָה חָצִירהחציר הלך לו, כלומר נערם
וְנִרְאָה־דֶ֑שֶׁאbProv.27.25וְנִרְאָה־דֶשֶׁאוהדשא החדש החל לצמוח
א
משלי כז 25:
ישע' יז 5;
ירמ' מ 10,
12
וְ֝נֶאֶסְפ֗וּcProv.27.25נֶאֶסְפוּ... אל האסם
עִשְּׂב֥וֹתdProv.27.25עִשְּׂבוֹתעשבים
הָרִֽים׃
26כְּבָשִׂ֥ים
לִלְבוּשֶׁ֑ךָaProv.27.26כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָיהיו מספיק כבשים נותני צמר ללבושך
וּמְחִ֥יר
שָׂ֝דֶ֗ה
עַתּוּדִֽיםbProv.27.26מְחִיר... עַתּוּדִיםיהיו לך זכרי עזים וכבשים ותמורתם תרכוש או תחכור שדה׃
27וְדֵ֤י
׀
חֲלֵ֬ב
עִזִּ֗ים
לְֽ֭לַחְמְךָ
לְלֶ֣חֶם
בֵּיתֶ֑ךָaProv.27.27לְלַחְמְךָ... בֵּיתֶךָלמאכל לך ולביתך
וְ֝חַיִּ֗יםbProv.27.27חַיִּיםמחיה
לְנַעֲרוֹתֶֽיךָ׃