משלי כג
משלי פרק כג
1כִּֽי־תֵ֭שֵׁבaProv.23.1כִּי־תֵשֵׁבכאשר תשב
לִלְח֣וֹםbProv.23.1לִלְחוֹםלאכול
אֶת־מוֹשֵׁ֑לcProv.23.1אֶתעם
בִּ֥ין
תָּ֝בִ֗יןdProv.23.1בִּין תָּבִיןהתבונן היטב
אֶת־אֲשֶׁ֥ר
לְפָנֶֽיךָ׃
2וְשַׂמְתָּ֣
שַׂכִּ֣יןaProv.23.2שַׂכִּיןסכין; מילה יחידאית
בְּלֹעֶ֑ךָ
א
משלי כג 2:
כג 20
אִם־בַּ֖עַל
נֶ֣פֶשׁbProv.23.2בַּעַל נֶפֶשׁבעל תיאבון גדול
אָֽתָּה׃
3א
משלי כג 3:
תהל' קמא 4;
דנ' א 5,
8
אַל־תִּ֭תְאָוaProv.23.3אַל־תִּתְאָואל תתאווה
לְמַטְעַמּוֹתָ֑יוbProv.23.3מַטְעַמּוֹתָיומטעמים שלו
וְ֝ה֗וּא
לֶ֣חֶם
כְּזָבִֽיםcProv.23.3לֶחֶם כְּזָבִיםמזון מטעה הנועד לנסות ולהכשיל אותך׃
4א
משלי כג 4:
טו 27;
כח 20;
מתי ו 19;
טימ"א ו 9;
עבר' יג 5
אַל־תִּיגַ֥עaProv.23.4אַל־תִּיגַעאל תתאמץ עד טרחה
לְֽהַעֲשִׁ֑יר
ב
משלי כג 4:
ג 5
מִֽבִּינָתְךָ֥
חֲדָֽלbProv.23.4מִבִּינָתְךָ חֲדָלהפסק את מחשבותיך על העושר; או, תבין מעצמך והפסק!׃
5*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(התעוף)
הֲתָ֤עִיף
עֵינֶ֥יךָ
בּ֗וֹaProv.23.5הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹתסתכל בו (בעושר) ברפרוף (בהנף עפעף)
וְֽאֵ֫ינֶ֥נּוּ
כִּ֤י
עָשֹׂ֣ה
א
משלי כג 5:
כז 24;
טימ"א ו 17
יַעֲשֶׂה־לּ֣וֹ
כְנָפַ֑יִם
כְּ֝נֶ֗שֶׁר
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ועיף)
יָע֥וּף
הַשָּׁמָֽיִם׃
פ
6א
משלי כג 6:
תהל' קמא 4
אַל־תִּלְחַ֗םaProv.23.6אַל־תִּלְחַםאל תאכל
אֶת־לֶ֭חֶם
ב
משלי כג 6:
דבר' טו 9;
משלי כח 21;
מתי ו 23-22;
כ 15
רַ֣ע
עָ֑יִןbProv.23.6רַע עָיִןקמצן
וְאַל־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(תתאו)
תִּ֝תְאָ֗יו
לְמַטְעַמֹּתָֽיו׃
7כִּ֤י
׀
כְּמוֹ־שָׁעַ֥רaProv.23.7שָׁעַראמד, שִׁעֵר; או, לפי תה"ש: שֵׂעָר
בְּנַפְשׁ֗וֹbProv.23.7בְּנַפְשׁוֹכפשוטו; או, בגרונו
כֶּ֫ן־ה֥וּא
אֱכֹ֣ל
וּ֭שְׁתֵה
יֹ֣אמַר
לָ֑ךְ
א
משלי כג 7:
כו 25-24
וְ֝לִבּ֗וֹ
בַּל־עִמָּֽךְcProv.23.7בַּל־עִמָּךְלא אתך׃
8פִּֽתְּךָ־אָכַ֥לְתָּaProv.23.8פִּתְּךָ־אָכַלְתָּהלחם שאכלת
א
משלי כג 8:
כה 16
תְקִיאֶ֑נָּה
וְ֝שִׁחַ֗תָּbProv.23.8שִׁחַתָּבזבזת (עליו)
דְּבָרֶ֥יךָ
הַנְּעִימִֽים׃
9א
משלי כג 9:
יד 7;
מתי ז 6
בְּאָזְנֵ֣י
כְ֭סִילaProv.23.9כְסִילמטומטם, טיפש
אַל־תְּדַבֵּ֑ר
ב
משלי כג 9:
א 7;
ט 7;
טו 5
כִּֽי־יָ֝ב֗וּזbProv.23.9יָבוּזילעג
לְשֵׂ֣כֶל
מִלֶּֽיךָcProv.23.9מִלֶּיךָדבריך׃
10א
משלי כג 10:
דבר' יט 14‡;
משלי כב 28
אַל־תַּ֭סֵּגaProv.23.10אַל־תַּסֵּגאל תזיז
גְּב֣וּל
עוֹלָ֑םbProv.23.10גְּבוּל עוֹלָםגבול שקיים מזמן רב
ב
משלי כג 10:
ירמ' כב 3‡
וּבִשְׂדֵ֥י
יְ֝תוֹמִ֗ים
אַל־תָּבֹֽאcProv.23.10אַל־תָּבֹאבמטרה לקצור את היבול או לקחת לנחלה׃
11א
משלי כג 11:
ישע' מא 14‡;
ירמ' נ 34
כִּֽי־גֹאֲלָ֥םaProv.23.11גֹאֲלָםה' הגואל אותם
חָזָ֑ק
ב
משלי כג 11:
שמ"א כה 39‡;
תהל' לה 10;
משלי כב 23
הֽוּא־יָרִ֖יב
אֶת־רִיבָ֣ם
אִתָּֽךְ׃
12הָבִ֣יאָה
לַמּוּסָ֣ר
לִבֶּ֑ךָaProv.23.12הָבִיאָה ...לִבֶּךָשים לב להוראות הנלמדות בייסורים
וְ֝אָזְנֶ֗ךָ
לְאִמְרֵי־דָֽעַת׃
13א
משלי כג 13:
יג 24;
יט 18;
עבר' יב 7
אַל־תִּמְנַ֣ע
מִנַּ֣עַר
מוּסָ֑רaProv.23.13מוּסָרייסורים במכות שנועדו לחנך
כִּֽי־תַכֶּ֥נּוּ
בַ֝שֵּׁ֗בֶטbProv.23.13בַשֵּׁבֶטבמקל
לֹ֣א
יָמֽוּת׃
14אַ֭תָּה
בַּשֵּׁ֣בֶט
תַּכֶּ֑נּוּ
א
משלי כג 14:
קור"א ה 5
וְ֝נַפְשׁ֗וֹ
ב
משלי כג 14:
ברא' לז 35‡
מִשְּׁא֥וֹל
תַּצִּֽילaProv.23.14וְנַפְשׁוֹ מִשְּׁאוֹל תַּצִּילותציל את חייו במוות בטרם עת׃
15בְּ֭נִי
א
משלי כג 15:
כג 25-24;
כז 11;
כט 3
אִם־חָכַ֣ם
לִבֶּ֑ךָ
ב
משלי כג 15:
יוח"ג 4
יִשְׂמַ֖ח
לִבִּ֣י
גַם־אָֽנִי׃
16וְתַעְלֹ֥זְנָהaProv.23.16תַעְלֹזְנָהישמחו
כִלְיוֹתָ֑יbProv.23.16כִלְיוֹתָיבכליות בנוסף ללב, נחשבו בעולם המקרא למושב השכל והרגש
א
משלי כג 16:
ח 6
בְּדַבֵּ֥ר
שְׂ֝פָתֶ֗יךָ
מֵישָׁרִֽיםcProv.23.16מֵישָׁרִיםביושרה; או, מה שישר ונכון׃
17א
משלי כג 17:
תהל' לז 1;
משלי כד 1,
19
אַל־יְקַנֵּ֣א
לִ֭בְּךָ
בַּֽחַטָּאִ֑ים
ב
משלי כג 17:
כח 14
כִּ֥י
אִם־בְּיִרְאַת־יְ֝הוָ֗ה
כָּל־הַיּֽוֹם׃
18כִּ֭י
אִם־יֵ֣שׁ
א
משלי כג 18:
ירמ' כט 11‡;
משלי כד 14
אַחֲרִ֑יתaProv.23.18כִּי... אַחֲרִיתאכן העתיד עוד לפניך
ב
משלי כג 18:
תהל' ט 19
וְ֝תִקְוָתְךָ֗
לֹ֣א
תִכָּרֵֽתbProv.23.18לֹא תִכָּרֵתלא תאבד, לא תאכזב׃
19שְׁמַע־אַתָּ֣ה
בְנִ֣י
א
משלי כג 19:
ו 6
וַחֲכָ֑ם
ב
משלי כג 19:
ד 23;
ט 6
וְאַשֵּׁ֖רaProv.23.19אַשֵּׁרצעד! לך!
בַּדֶּ֣רֶךְ
לִבֶּֽךָ׃
20א
משלי כג 20:
כ 1‡;
כג 35-29;
רומ' יג 13;
אפס' ה 18
אַל־תְּהִ֥י
בְסֹֽבְאֵי־יָ֑יִןaProv.23.20בְסֹבְאֵי־יָיִןבין המשתכרים מיין
ב
משלי כג 20:
דבר' כא 20;
משלי כח 7
בְּזֹלֲלֵ֖י
בָשָׂ֣ר
לָֽמוֹbProv.23.20לָמוֹלעצמם׃
21כִּי־סֹבֵ֣אaProv.23.21סֹבֵאשתיין
וְ֭זוֹלֵל
יִוָּרֵ֑שׁbProv.23.21יִוָּרֵשׁיתרושש
וּ֝קְרָעִ֗יםcProv.23.21קְרָעִיםבבגדים קרועים
תַּלְבִּ֥ישׁ
א
משלי כג 21:
ו 11-10
נוּמָֽהdProv.23.21נוּמָהשינה׃
22א
משלי כג 22:
א 8‡;
אפס' ו 1
שְׁמַ֣ע
לְ֭אָבִיךָ
זֶ֣ה
יְלָדֶ֑ךָaProv.23.22זֶה יְלָדֶךָשהוליד אותך
ב
משלי כג 22:
טו 20;
ל 17
וְאַל־תָּ֝ב֗וּזbProv.23.22אַל־תָּבוּזאל תזלזל
כִּֽי־זָקְנָ֥הcProv.23.22כִּיכאשר
אִמֶּֽךָ׃
23א
משלי כג 23:
ד 7;
יח 15;
מתי יג 44
אֱמֶ֣ת
קְ֭נֵה
וְאַל־תִּמְכֹּ֑ר
חָכְמָ֖ה
וּמוּסָ֣ר
וּבִינָֽהaProv.23.23חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָההשווה פרק א׃
24*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(גול)
גִּ֣יל
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(יגול)
יָ֭גִילaProv.23.24גִּיל יָגִילישמח
אֲבִ֣י
צַדִּ֑יק
א
משלי כג 24:
י 1;
טו 20;
כג 16-15;
כט 3
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(יולד)
וְיוֹלֵ֥ד
חָ֝כָ֗ם
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(וישמח)
יִשְׂמַח־בּֽוֹ׃
25א
משלי כג 25:
כז 11
יִֽשְׂמַח־אָבִ֥יךָ
וְאִמֶּ֑ךָ
וְ֝תָגֵ֗לaProv.23.25תָגֵלתשמח
יֽוֹלַדְתֶּֽךָbProv.23.25יוֹלַדְתֶּךָאמך׃
26א
משלי כג 26:
ג 1;
ד 4
תְּנָֽה־בְנִ֣יaProv.23.26תְּנָהתן
לִבְּךָ֣
לִ֑י
וְ֝עֵינֶ֗יךָ
דְּרָכַ֥י
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(תרצנה)
תִּצֹּֽרְנָהbProv.23.26תִּצֹּרְנָהישמרו׃
27א
משלי כג 27:
כב 14
כִּֽי־שׁוּחָ֣הaProv.23.27שׁוּחָהבור
עֲמֻקָּ֣ה
זוֹנָ֑ה
וּבְאֵ֥ר
צָ֝רָ֗ה
ב
משלי כג 27:
ה 20‡
נָכְרִיָּֽהbProv.23.27נָכְרִיָּהאישה זרה שאיננה אשתו של הגבר׃
28אַף־הִ֭יא
א
משלי כג 28:
ו 26;
ז 12;
קהלת ז 26
כְּחֶ֣תֶףaProv.23.28חֶתֶףשודד; או, רוצח; מילה יחידאית
תֶּֽאֱרֹ֑ב
וּ֝בוֹגְדִ֗ים
בְּאָדָ֥ם
תּוֹסִֽףbProv.23.28וּבוֹגְדִים בְּאָדָם תּוֹסִףהיא מוסיפה אנשים הבוגדים בנשותיהם׃
29לְמִ֨י
א
משלי כג 29:
ישע' ה 11,
22
א֥וֹי
לְמִ֪י
אֲב֡וֹי
לְמִ֤י
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(מדונים)
מִדְיָנִ֨יםaProv.23.29מִדְיָנִיםמריבות
׀
לְמִ֥י
שִׂ֗יחַbProv.23.29שִׂיחַאנחה
לְ֭מִי
פְּצָעִ֣ים
חִנָּ֑ם
לְ֝מִ֗י
חַכְלִל֥וּת
עֵינָֽיִםcProv.23.29חַכְלִלוּת עֵינָיִםעיניים אדומות׃
30א
משלי כג 30:
שמ"א כה 36;
ישע' ה 11;
כח 7;
משלי כ 1
לַֽמְאַחֲרִ֥ים
עַל־הַיָּ֑יִןaProv.23.30לַמְאַחֲרִים עַל־הַיָּיִןלמי שמבלים עד מאוחר ליד היין
לַ֝בָּאִ֗ים
לַחְקֹ֥ר
ב
משלי כג 30:
תהל' עה 9
מִמְסָֽךְbProv.23.30מִמְסָךְיין מזוג; או, כלי למזיגת היין׃
31אַל־תֵּ֥רֶא
יַיִן֮
כִּ֪י
יִתְאַ֫דָּ֥םaProv.23.31כִּי יִתְאַדָּםאיך היין מראה את צבעו האדום
כִּֽי־יִתֵּ֣ן
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(בכיס)
בַּכּ֣וֹס
עֵינ֑וֹbProv.23.31כִּי־יִתֵּן... עֵינוֹכאשר בכוס הוא מראה את צבעו; עֵינֹו הוא מראהו, צבעו
א
משלי כג 31:
שה"ש ז 10
יִ֝תְהַלֵּ֗ךְ
בְּמֵישָׁרִֽיםcProv.23.31יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים(הוא) יורד ישר ובקלות׃
32אַ֭חֲרִיתוֹ
א
משלי כג 32:
איוב כ 16
כְּנָחָ֣שׁ
יִשָּׁ֑ךְaProv.23.32כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְכנשיכת נחש
ב
משלי כג 32:
ישע' יא 8;
נט 5;
ירמ' ח 17
וּֽכְצִפְעֹנִ֥י
יַפְרִֽשׁbProv.23.32יַפְרִשׁיעקוץ; או, יפריש ארס׃
33עֵ֭ינֶיךָ
יִרְא֣וּ
זָר֑וֹתaProv.23.33זָרוֹתהזיות מוזרות (בעקבות השכרות); או, נשים זרות
וְ֝לִבְּךָ֗
א
משלי כג 33:
ב 12‡
יְדַבֵּ֥ר
תַּהְפֻּכֽוֹתbProv.23.33תַּהְפֻּכוֹתדברים משונים ומבולבלים׃
34וְ֭הָיִיתָ
כְּשֹׁכֵ֣ב
בְּלֶב־יָ֑ם
וּ֝כְשֹׁכֵ֗ב
בְּרֹ֣אשׁ
חִבֵּֽלaProv.23.34בְּרֹאשׁ חִבֵּלבראש התורן׃
35א
משלי כג 35:
ירמ' ה 3;
משלי כז 22
הִכּ֥וּנִי
בַל־חָלִיתִי֮aProv.23.35הִכּוּנִי בַל־חָלִיתִיהכו אותי ולא חשתי בכאב
הֲלָמ֗וּנִי
בַּל־יָ֫דָ֥עְתִּיbProv.23.35הֲלָמוּנִי בַּל־יָדָעְתִּיחבטו בי בחזקה ולא שמתי לב לכך
מָתַ֥י
אָקִ֑יץcProv.23.35מָתַי אָקִיץמתי אתעורר?
א֝וֹסִ֗יף
ב
משלי כג 35:
ישע' נו 12;
משלי כו 11
אֲבַקְשֶׁ֥נּוּdProv.23.35אֲבַקְשֶׁנּוּאבקש את היין
עֽוֹד׃