משלי כב
משלי פרק כב
1א
משלי כב 1:
י 7;
קהלת ז 1
נִבְחָ֣רaProv.22.1נִבְחָרעדיף
שֵׁ֭ם
מֵעֹ֣שֶׁר
רָ֑ב
מִכֶּ֥סֶף
וּ֝מִזָּהָ֗ב
חֵ֣ן
טֽוֹבbProv.22.1חֵן טוֹבטוב יותר למצוא חן בעיני הבריות׃
2עָשִׁ֣יר
וָרָ֣שׁaProv.22.2רָשׁעני
נִפְגָּ֑שׁוּ
א
משלי כב 2:
יד 31;
יז 5;
איוב לא 15
עֹשֵׂ֖ה
כֻלָּ֣ם
יְהוָֽה׃
3א
משלי כב 3:
יב 16‡;
כב 3;
כז 12
עָר֤וּםaProv.22.3עָרוּםחכם פיקח
׀
רָאָ֣ה
רָעָ֣ה
ב
משלי כב 3:
ישע' כו 20
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ויסתר)
וְנִסְתָּ֑ר
ג
משלי כב 3:
א 4‡
וּ֝פְתָיִ֗יםbProv.22.3פְתָיִיםחסרי חכמה, קלי דעת, חסרי ניסיון
עָבְר֥וּcProv.22.3עָבְרוּעברו דרך הרעה; או, מתערבים
וְֽנֶעֱנָֽשׁוּ׃
4עֵ֣קֶבaProv.22.4עֵקֶבבעקבות
עֲ֭נָוָה
יִרְאַ֣ת
יְהוָ֑ה
א
משלי כב 4:
ג 16;
ח 18;
כא 21
עֹ֖שֶׁר
וְכָב֣וֹד
ב
משלי כב 4:
י 27;
יד 27;
יט 23
וְחַיִּֽים׃
5א
משלי כב 5:
טו 19
צִנִּ֣ים
פַּ֭חִיםaProv.22.5צִנִּים פַּחִיםקוצים ומלכודות
בְּדֶ֣רֶךְ
עִקֵּ֑שׁbProv.22.5בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁבדרך עקומה ומתפתלת; או, בדרך של אדם רשע ההולך בדרך לא ישרה
שׁוֹמֵ֥ר
נַ֝פְשׁ֗וֹ
יִרְחַ֥ק
מֵהֶֽם׃
6א
משלי כב 6:
אפס' ו 4
חֲנֹ֣ךְ
לַ֭נַּעַרaProv.22.6חֲנֹךְ לַנַּעַרלמד וחנך את הנער
עַל־פִּ֣י
דַרְכּ֑וֹbProv.22.6עַל־פִּי דַרְכּוֹבהתאם לאופיו, ליכולותיו ולנטיותיו
גַּ֥ם
כִּֽי־יַ֝זְקִ֗יןcProv.22.6כִּי־יַזְקִיןכאשר יזדקן
לֹֽא־יָס֥וּר
מִמֶּֽנָּה׃
7א
משלי כב 7:
יח 23;
יעקב ב 6
עָ֭שִׁיר
בְּרָשִׁ֣יםaProv.22.7בְּרָשִׁיםעל העניים
יִמְשׁ֑וֹל
וְעֶ֥בֶד
לֹ֝וֶ֗ה
לְאִ֣ישׁ
מַלְוֶֽה׃
8א
משלי כב 8:
הושע ח 7;
י 13;
איוב ד 8;
גלט' ו 8-7
זוֹרֵ֣עַ
עַ֭וְלָה
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(יקצור)
יִקְצָרaProv.22.8אָוֶןאסון־אָ֑וֶן
ב
משלי כב 8:
ישע' יד 5;
יחז' ז 11;
תהל' קכה 3
וְשֵׁ֖בֶט
עֶבְרָת֣וֹbProv.22.8שֵׁבֶט... יִכְלֶההמוט של זעמו יישבר
יִכְלֶֽה׃
9א
משלי כב 9:
יא 25;
מתי ו 23-22;
כ 15;
לוקס יא 34
טֽוֹב־עַ֭יִןaProv.22.9טוֹב־עַיִןנדיב
ה֣וּא
ב
משלי כב 9:
יט 17
יְבֹרָ֑ךְ
ג
משלי כב 9:
לוקס יד 13
כִּֽי־נָתַ֖ן
מִלַּחְמ֣וֹ
לַדָּֽל׃
10א
משלי כב 10:
ברא' כא 10-9;
משלי יח 6
גָּ֣רֵֽשׁ
לֵ֭ץaProv.22.10לֵץגאוותן הלועג למוסר ומלגלג על אחרים
ב
משלי כב 10:
כו 20
וְיֵצֵ֣א
מָד֑וֹןbProv.22.10מָדוֹןהריב
וְ֝יִשְׁבֹּ֗ת
דִּ֣ין
וְקָלֽוֹןcProv.22.10וְיִשְׁבֹּת דִּין וְקָלוֹןוייפסקו המריבה והחרפה׃
11אֹהֵ֥ב
א
משלי כב 11:
תהל' כד 4‡
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(טהור)
טְהָרaProv.22.11אֹהֵב... לֵבתחביר הפסוק לא ברור; מי שאוהב אדם שלבו טהור; או, לפי תה"ש: ה' אוהב אדם עם לב טהור־לֵ֑ב
ב
משלי כב 11:
קהלת י 12
חֵ֥ןbProv.22.11חֵן שְׂפָתָיומי שדיבורו נעים
שְׂ֝פָתָ֗יו
ג
משלי כב 11:
יד 35;
טז 13
רֵעֵ֥הוּ
מֶֽלֶךְ׃
12עֵינֵ֣י
יְ֭הוָה
נָ֣צְרוּaProv.22.12נָצְרוּהשגיחו ושמרו על
דָ֑עַתbProv.22.12דָעַתדעת; או, איש דעת, חכם
וַ֝יְסַלֵּ֗ףcProv.22.12וַיְסַלֵּףיפר, יעוות
דִּבְרֵ֥י
א
משלי כב 12:
ישע' מח 8‡
בֹגֵֽד׃
13א
משלי כב 13:
כו 13
אָמַ֣ר
ב
משלי כב 13:
ו 6‡
עָ֭צֵל
אֲרִ֣י
בַח֑וּץ
בְּת֥וֹךְ
רְ֝חֹב֗וֹת
אֵֽרָצֵֽחַ׃
14א
משלי כב 14:
כג 27
שׁוּחָ֣הaProv.22.14שׁוּחָהבור
עֲ֭מֻקָּה
פִּ֣י
ב
משלי כב 14:
ב 16‡
זָר֑וֹתbProv.22.14פִּי זָרוֹתשיחה עם אישה זרה שאינה אשתך
ג
משלי כב 14:
קהלת ז 26
זְע֥וּם
יְ֝הוָ֗הcProv.22.14זְעוּם יהוהמי שה' כועס עליו ומקללו
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(יפול)
יִפָּל־שָֽׁם׃
15אִ֭וֶּלֶתaProv.22.15אִוֶּלֶתשטות, סכלות, היעדר דעת
קְשׁוּרָ֣ה
בְלֶב־נָ֑עַר
א
משלי כב 15:
יג 24;
יט 18;
כג 14-13;
כט 15,
17;
עבר' יב 12-5
שֵׁ֥בֶט
מ֝וּסָ֗רbProv.22.15שֵׁבֶט מוּסָרמכות מייסרות (של ההורה או המחנך)
יַרְחִיקֶ֥נָּה
מִמֶּֽנּוּ׃
16א
משלי כב 16:
קהלת ה 7
עֹ֣שֵֽׁק
דָּ֭ל
לְהַרְבּ֣וֹת
ל֑וֹaProv.22.16לְהַרְבּוֹת לוֹכדי להגדיל את רכושו שלו
נֹתֵ֥ן
לְ֝עָשִׁ֗יר
ב
משלי כב 16:
יא 24;
יד 23;
כא 5,
17;
כח 22
אַךְ־לְמַחְסֽוֹרbProv.22.16אַךְ־לְמַחְסוֹר(העושק והמתן) יביאו אותו לידי מחסור׃
כללי התנהגות ואזהרות
17א
משלי כב 17:
מל"ב יט 16‡;
משלי ה 1
הַ֥טaProv.22.17הַטהפנה
אָזְנְךָ֗
וּ֭שְׁמַע
ב
משלי כב 17:
קהלת יב 11
דִּבְרֵ֣י
חֲכָמִ֑ים
וְ֝לִבְּךָ֗
תָּשִׁ֥יתbProv.22.17תָּשִׁיתשים
לְדַעְתִּֽיcProv.22.17לְדַעְתִּילידע שיש לי׃
18א
משלי כב 18:
ב 10
כִּֽי־נָ֭עִיםaProv.22.18כִּי־נָעִיםאכן טוב
כִּֽי־תִשְׁמְרֵ֣ם
בְּבִטְנֶ֑ךָ
יִכֹּ֥נוּbProv.22.18יִכֹּנוּיהיו נכונים ויציבים
יַ֝חְדָּ֗וcProv.22.18יַחְדָּוכולם כאחד
עַל־שְׂפָתֶֽיךָ׃
19א
משלי כב 19:
תהל' לז 5‡;
משלי ג 5
לִהְי֣וֹת
בַּ֭יהוָה
מִבְטַחֶ֑ךָ
הוֹדַעְתִּ֖יךָ
הַיּ֣וֹם
אַף־אָֽתָּהaProv.22.19אַף־אָתָּהאכן לך (הודעתי)׃
20הֲלֹ֤א
כָתַ֣בְתִּי
לְ֭ךָ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(שלשום)
שָׁלִישִׁ֑ים
בְּמ֖וֹעֵצֹ֣ת
וָדָֽעַתaProv.22.20שָׁלִישִׁים בְּמוֹעֵצֹת וָדָעַתשלושים הוראות שחוברו במחשבה וחכמה׃
21א
משלי כב 21:
לוקס א 4-3
לְהוֹדִֽיעֲךָ֗
קֹ֭שְׁטְ
אִמְרֵ֣י
אֱמֶ֑תaProv.22.21קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶתבאמת דברי אמת; קֹשְטְ בארמית משמעותה: אמת; מילה יחידאית
ב
משלי כב 21:
כיפ"א ג 15
לְהָשִׁ֥יב
אֲמָרִ֥ים
אֱ֝מֶ֗תbProv.22.21אֲמָרִים אֱמֶתדברים נכונים
ג
משלי כב 21:
כה 13
לְשֹׁלְחֶֽיךָ׃
פ
22א
משלי כב 22:
שמות כג 6;
משלי כב 16;
איוב לא 16;
יעקב ה 4-1
אַֽל־תִּגְזָל־דָּ֭לaProv.22.22אַל־תִּגְזָל־דָּלאל תעשוק את העני
כִּ֣י
דַל־ה֑וּא
ב
משלי כב 22:
זכר' ז 10;
מלא' ג 5;
איוב ה 4;
לא 21
וְאַל־תְּדַכֵּ֖א
עָנִ֣י
בַשָּֽׁעַרbProv.22.22בַשָּׁעַרבשער העיר, מקום המשפט׃
23כִּֽי־יְ֭הוָה
א
משלי כב 23:
שמ"א כה 39‡;
תהל' לה 10;
משלי כג 11
יָרִ֣יב
רִיבָ֑ם
וְקָבַ֖ע
אֶת־קֹבְעֵיהֶ֣ם
נָֽפֶשׁaProv.22.23וְקָבַע... נָפֶשׁייקח בכוח את מחייתם של אלה העושקים אחרים; השורש קב"ע מקביל אל השורש גז"ל׃
24אַל־תִּ֭תְרַעaProv.22.24אַל־תִּתְרַעאל תתחבר
א
משלי כב 24:
יד 17,
29
אֶת־בַּ֣עַל
אָ֑ףbProv.22.24אֶת־בַּעַל אָףעם אדם הכועס בקלות
ב
משלי כב 24:
טו 18‡
וְאֶת־אִ֥ישׁ
חֵ֝מוֹתcProv.22.24אִישׁ חֵמוֹתכעסן
לֹ֣א
תָבֽוֹא׃
25א
משלי כב 25:
קור"א טו 33
פֶּן־תֶּאֱלַ֥ףaProv.22.25פֶּן־תֶּאֱלַףשלא תלמד
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ארחתו)
אֹֽרְחֹתָ֑יוbProv.22.25אֹרְחֹתָיודרכיו
וְלָקַחְתָּ֖
מוֹקֵ֣שׁ
לְנַפְשֶֽׁךָcProv.22.25מוֹקֵשׁ לְנַפְשֶׁךָמכשול לוכד לעצמך׃
26אַל־תְּהִ֥י
א
משלי כב 26:
ו 1‡
בְתֹֽקְעֵי־כָ֑ףaProv.22.26בְתֹקְעֵי־כָףבין אלה שמכים יד ביד כסימן התחייבות
בַּ֝עֹרְבִ֗ים
מַשָּׁאֽוֹתbProv.22.26בַּעֹרְבִים מַשָּׁאוֹתבין נותני עירבון על חובות כספיים׃
27אִם־אֵֽין־לְךָ֥
לְשַׁלֵּ֑ם
לָ֥מָּה
א
משלי כב 27:
שמות כב 26-25;
משלי כ 16
יִקַּ֥ח
מִ֝שְׁכָּבְךָ֗
מִתַּחְתֶּֽיךָ׃
28א
משלי כב 28:
דבר' יט 14‡;
משלי כג 10
אַל־תַּ֭סֵּגaProv.22.28אַל־תַּסֵּגאל תזיז
גְּב֣וּל
עוֹלָ֑םbProv.22.28גְּבוּל עוֹלָםגבול שקיים מזמן רב
אֲשֶׁ֖ר
עָשׂ֣וּ
אֲבוֹתֶֽיךָ׃
29חָזִ֡יתָaProv.22.29חָזִיתָאם תראה
אִ֤ישׁ
׀
מָ֘הִ֤יר
בִּמְלַאכְתּ֗וֹ
א
משלי כב 29:
ברא' מא 46;
מל"א ז 14-13;
י 8
לִֽפְנֵֽי־מְלָכִ֥ים
יִתְיַצָּ֑ב
בַּל־יִ֝תְיַצֵּבbProv.22.29בַּלאל
לִפְנֵ֥י
חֲשֻׁכִּֽיםcProv.22.29חֲשֻׁכִּיםאנשים אלמוניים; או, אנשים שפלים; מילה יחידאית׃
פ