משלי כא
משלי פרק כא
1א
משלי כא 1:
עזרא א 1;
דהי"א ה 26;
דהי"ב לו 22
פַּלְגֵי־מַ֣יִםaProv.21.1פַּלְגֵי־מַיִםתעלות מים
לֶב־מֶ֭לֶךְ
בְּיַד־יְהוָ֑ה
ב
משלי כא 1:
עזרא ו 22
עַֽל־כָּל־אֲשֶׁ֖ר
יַחְפֹּ֣ץ
יַטֶּֽנּוּbProv.21.1יַטֶּנּוּמטה אותו, מוליך׃
2א
משלי כא 2:
יב 15;
יד 12;
טז 2,
25
כָּֽל־דֶּרֶךְ־אִ֭ישׁ
יָשָׁ֣ר
בְּעֵינָ֑יו
ב
משלי כא 2:
מל"א ח 39‡;
משלי כד 12;
לוקס טז 15
וְתֹכֵ֖ן
לִבּ֣וֹת
יְהוָֽהaProv.21.2וְתֹכֵן לִבּוֹת יהוהה' בוחן ובודק את הלבבות׃
3א
משלי כא 3:
שמ"א טו 22‡;
ירמ' ו 20‡
עֲ֭שֹׂהaProv.21.3עֲשֹׂהעשיית
צְדָקָ֣ה
וּמִשְׁפָּ֑ט
נִבְחָ֖רbProv.21.3נִבְחָרעדיפה
לַיהוָ֣ה
מִזָּֽבַחcProv.21.3מִזָּבַחמהקרבת קרבנות׃
4א
משלי כא 4:
ו 17‡
רוּם־עֵ֭ינַיִםaProv.21.4רוּם־עֵינַיִםגאווה
וּרְחַב־לֵ֑בbProv.21.4רְחַב־לֵביוהרה; או, תאווה
ב
משלי כא 4:
יג 9‡
נִ֖רcProv.21.4נִרחריש
רְשָׁעִ֣ים
חַטָּֽאת׃
5מַחְשְׁב֣וֹת
א
משלי כא 5:
י 4;
יג 4
חָ֭רוּץ
אַךְ־לְמוֹתָ֑רaProv.21.5אַךְ־לְמוֹתָרמביאות יתרון ורווח
ב
משלי כא 5:
יט 2;
כח 22
וְכָל־אָ֝֗ץbProv.21.5כָל־אָץאדם פזיז
אַךְ־לְמַחְסֽוֹרcProv.21.5אַךְ־לְמַחְסוֹריגיע למחסור׃
6א
משלי כא 6:
יחז' ז 19;
משלי י 2;
יא 4
פֹּ֣עַל
א֭וֹצָרוֹת
ב
משלי כא 6:
תהל' לא 19‡;
משלי ו 17;
יב 22;
יז 7
בִּלְשׁ֣וֹן
שָׁ֑קֶרaProv.21.6פֹּעַל... שָׁקֶראוצרות שהושגו בדרך שקר
הֶ֥בֶל
נִ֝דָּ֗ףbProv.21.6הֶבֶל נִדָּףייעלם כמשב רוח
מְבַקְשֵׁי־מָֽוֶתcProv.21.6מְבַקְשֵׁי־מָוֶתאלה שמשיגים אוצרות (שלא יישארו אלא ייעלמו מהר) במרמה הם מבקשי מוות; או, גרסת תה"ש: "מוקשי מוות", כלומר השגת אוצרות במרמה היא מלכודת ממיתה׃
7שֹׁד־רְשָׁעִ֥ים
יְגוֹרֵ֑םaProv.21.7יְגוֹרֵםיגרור אותם (לאבדון)
כִּ֥י
א
משלי כא 7:
עמוס ה 7;
מיכה ג 9
מֵ֝אֲנ֗וּbProv.21.7מֵאֲנוּסירבו
לַעֲשׂ֥וֹת
מִשְׁפָּֽטcProv.21.7לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּטלפעול בדרכי ביושר ובמשפט׃
8א
משלי כא 8:
ב 15
הֲפַכְפַּ֬ךְaProv.21.8הֲפַכְפַּךְמתפתלת
דֶּ֣רֶךְ
אִ֣ישׁ
וָזָ֑רbProv.21.8וָזָרפושע, חוטא; או, מוזר
וְ֝זַ֗ךְcProv.21.8זַךְאדם טהור מעוון
יָשָׁ֥ר
פָּעֳלֽוֹ׃
9א
משלי כא 9:
כא 19;
כה 24
ט֗וֹב
לָשֶׁ֥בֶת
עַל־פִּנַּת־גָּ֑ג
מֵאֵ֥שֶׁת
מִ֝דְיָנִ֗יםaProv.21.9מֵאֵשֶׁת מִדְיָנִיםמאשר עם אשת מריבות
וּבֵ֥ית
חָֽבֶרbProv.21.9וּבֵית חָבֶרבבית בחברת אנשים; או, בבית מרווח; או, בבית מרזח רועש (על סמך בלשנות משווה לאכדית)׃
10א
משלי כא 10:
תהל' נב 5;
משלי ב 14;
י 23;
יב 12;
טו 21
נֶ֣פֶשׁ
רָ֭שָׁע
אִוְּתָה־רָ֑עaProv.21.10אִוְּתָה־רָערוצה לעשות רע
ב
משלי כא 10:
יד 21
לֹא־יֻחַ֖ןbProv.21.10לֹא־יֻחַןלא ימצא חנינה
בְּעֵינָ֣יו
רֵעֵֽהוּ׃
11א
משלי כא 11:
יט 25
בַּעְנָשׁ־לֵ֭ץaProv.21.11בַּעְנָשׁכאשר מענישים
יֶחְכַּם־פֶּ֑תִיbProv.21.11לֵץגאוותן הלועג למוסר ומלגלג על אחרים
וּבְהַשְׂכִּ֥יל
לְ֝חָכָ֗םcProv.21.11פֶּתִיחסר חכמה, קל דעת, חסר ניסיון
יִקַּח־דָּֽעַתdProv.21.11וּבְהַשְׂכִּיל לְחָכָםובעת שמלמדים חכם׃
12א
משלי כא 12:
כט 16‡
מַשְׂכִּ֣ילaProv.21.12מַשְׂכִּילמסתכל, מתבונן
צַ֭דִּיק
ב
משלי כא 12:
יד 11
לְבֵ֣ית
רָשָׁ֑ע
מְסַלֵּ֖ף
רְשָׁעִ֣ים
לָרָֽעbProv.21.12מְסַלֵּף רְשָׁעִים לָרָעפסוק סתום, אולי במובן: ה' מעוות, מעקם את דרך הרשעים לרע; או, הופך רשעים לרע׃
13א
משלי כא 13:
מתי יח 34-30;
יוח"א ג 17
אֹטֵ֣ם
אָ֭זְנוֹ
מִזַּעֲקַת־דָּ֑לaProv.21.13דָּלעני
גַּֽם־ה֥וּא
יִ֝קְרָ֗א
ב
משלי כא 13:
יעקב ב 13
וְלֹ֣א
יֵעָנֶֽה׃
14א
משלי כא 14:
יח 16;
יט 6
מַתָּ֣ן
בַּ֭סֵּתֶר
יִכְפֶּה־אָ֑ףaProv.21.14יִכְפֶּה־אָףישכך כעס
ב
משלי כא 14:
שמות כג 8
וְשֹׁ֥חַד
בַּ֝חֵ֗קbProv.21.14מַתָּן בַּסֵּתֶר; וְשֹׁחַד בַּחֵקביטויים המביעים מתן שלמונים, שוחד
חֵמָ֥ה
עַזָּֽהcProv.21.14חֵמָה עַזָּה(משכך) זעם גדול וחזק׃
15א
משלי כא 15:
י 29
שִׂמְחָ֣ה
לַ֭צַּדִּיק
עֲשׂ֣וֹת
מִשְׁפָּ֑ט
וּ֝מְחִתָּ֗הaProv.21.15מְחִתָּהשבר ואסון מפחיד
לְפֹ֣עֲלֵי
אָֽוֶן׃
16אָדָ֗ם
תּ֭וֹעֶה
מִדֶּ֣רֶךְ
הַשְׂכֵּ֑ל
א
משלי כא 16:
תהל' מט 15
בִּקְהַ֖ל
רְפָאִ֣יםaProv.21.16בִּקְהַל רְפָאִיםבאספת רוחות המתים
יָנֽוּחַ׃
17א
משלי כא 17:
כג 21
אִ֣ישׁ
מַ֭חְסוֹר
אֹהֵ֣ב
שִׂמְחָ֑ה
אֹהֵ֥ב
יַֽיִן־וָ֝שֶׁ֗מֶן
לֹ֣א
יַעֲשִֽׁיר׃
18א
משלי כא 18:
ישע' מג 3
כֹּ֣פֶר
לַצַּדִּ֣יק
רָשָׁ֑עaProv.21.18כֹּפֶר לַצַּדִּיק רָשָׁעהרשע יינתן כפדיון נפש הצדיק
ב
משלי כא 18:
יא 8
וְתַ֖חַתbProv.21.18וְתַחַתובמקום
יְשָׁרִ֣ים
ג
משלי כא 18:
ישע' מח 8‡
בּוֹגֵֽד׃
19א
משלי כא 19:
כא 9;
כה 24
ט֗וֹב
שֶׁ֥בֶת
בְּאֶֽרֶץ־מִדְבָּ֑ר
מֵאֵ֖שֶׁת
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(מדונים)
מִדְיָנִ֣ים
וָכָֽעַס׃
20א
משלי כא 20:
תהל' קיב 3;
משלי ג 16;
ח 18,
21;
כב 4
אוֹצָ֤ר
׀
נֶחְמָ֣ד
וָ֭שֶׁמֶן
בִּנְוֵ֣הaProv.21.20בִּנְוֵהבבית מגוריו
חָכָ֑ם
וּכְסִ֖יל
אָדָ֣םbProv.21.20כְסִיל אָדָםאדם מטומטם, טיפש
ב
משלי כא 20:
איוב כ 15,
18
יְבַלְּעֶֽנּוּcProv.21.20יְבַלְּעֶנּוּמשחית ומבזבז אותו׃
21א
משלי כא 21:
טו 9;
מתי ה 6;
ו 33;
לוקס יב 31
רֹ֭דֵף
צְדָקָ֣ה
וָחָ֑סֶד
יִמְצָ֥א
חַ֝יִּ֗ים
צְדָקָ֥ה
וְכָבֽוֹד׃
22א
משלי כא 22:
כד 5;
קהלת ז 19;
ט 16-14
עִ֣יר
גִּ֭בֹּרִים
עָלָ֣ה
חָכָ֑םaProv.21.22עִיר... חָכָםהחכם נלחם בעיר של אנשים גיבורים
ב
משלי כא 22:
קור"ב י 5
וַ֝יֹּ֗רֶדbProv.21.22וַיֹּרֶדוהרס
עֹ֣ז
מִבְטֶחָֽהcProv.21.22עֹז מִבְטֶחָהביצוריה החזקים שבטחו בהם׃
23א
משלי כא 23:
יג 3‡;
יעקב ג 2
שֹׁמֵ֣ר
פִּ֭יו
וּלְשׁוֹנ֑וֹ
שֹׁמֵ֖ר
מִצָּר֣וֹת
נַפְשֽׁוֹ׃
24זֵ֣דaProv.21.24זֵדרשע העושה רע בכוונה
יָ֭הִיר
א
משלי כא 24:
תהל' א 1‡;
משלי א 22;
ג 34;
כד 9
לֵ֣ץ
שְׁמ֑וֹ
ע֝וֹשֶׂ֗ה
ב
משלי כא 24:
ישע' טז 6;
ירמ' מח 29
בְּעֶבְרַ֥ת
זָדֽוֹןbProv.21.24עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹןפועל בטירוף מרושע׃
25א
משלי כא 25:
י 4‡;
יג 4
תַּאֲוַ֣ת
ב
משלי כא 25:
ו 6‡;
כ 4
עָצֵ֣ל
תְּמִיתֶ֑נּוּ
כִּֽי־מֵאֲנ֖וּaProv.21.25מֵאֲנוּמסרבות
יָדָ֣יו
לַעֲשֽׂוֹת׃
26כָּל־הַ֭יּוֹם
הִתְאַוָּ֣ה
תַאֲוָ֑ה
א
משלי כא 26:
תהל' לז 26;
מתי ה 42
וְצַדִּ֥יק
יִ֝תֵּ֗ן
וְלֹ֣א
יַחְשֹֽׂךְ׃
27א
משלי כא 27:
שמ"א טו 22‡;
ירמ' ו 20‡;
משלי טו 8
זֶ֣בַחaProv.21.27זֶבַחקרבן
רְ֭שָׁעִים
תּוֹעֵבָ֑הbProv.21.27תּוֹעֵבָהדבר מאוס וטמא
אַ֝֗ף
כִּֽי־בְזִמָּ֥ה
יְבִיאֶֽנּוּcProv.21.27אַף... יְבִיאֶנּוּלא כל שכן אם הוא מביא אותו למחשבות רוע; או, לא כל שכן הוא מביא אותו למעשים מיניים מושחתים, ראה "אתנן זונה", דבר' כג 19׃
28א
משלי כא 28:
שמות כ 16‡;
משלי יט 5,
9
עֵד־כְּזָבִ֥יםaProv.21.28עֵד־כְּזָבִיםעד שקר
יֹאבֵ֑ד
וְאִ֥ישׁ
שׁ֝וֹמֵ֗עַbProv.21.28אִישׁ שׁוֹמֵעַעד נאמן; או, איש נבון
לָנֶ֥צַח
יְדַבֵּֽרcProv.21.28לָנֶצַח יְדַבֵּריוכל להעיד זמן רב׃
29א
משלי כא 29:
ז 13;
קהלת ח 1
הֵעֵ֬ז
אִ֣ישׁ
רָשָׁ֣ע
בְּפָנָ֑יוaProv.21.29הֵעֵז... בְּפָנָיוהרשע מתנהג בחוצפה ובאכזריות
ב
משלי כא 29:
יא 5
וְ֝יָשָׁ֗ר
ה֤וּא
׀
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(יכין)
יָבִ֬ין
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(דרכיו)
דַּרְכּֽוֹ׃
30א
משלי כא 30:
ירמ' ט 22;
מה"ש ה 39-38;
קור"א ג 20-19
אֵ֣ין
חָ֭כְמָה
וְאֵ֣ין
תְּבוּנָ֑ה
וְאֵ֥ין
עֵ֝צָ֗ה
לְנֶ֣גֶדaProv.21.30לְנֶגֶדנגד רצונו של
יְהוָֽה׃
פ
31א משלי כא 31: ישע' לא 1‡ ס֗וּס מ֭וּכָן לְי֣וֹם מִלְחָמָ֑ה ב משלי כא 31: תהל' ג 9‡ וְ֝לַֽיהוָ֗ה הַתְּשׁוּעָֽה׃