משלי כ
משלי פרק כ
1א
משלי כ 1:
ברא' ט 21;
ישע' כח 7;
חבק' ב 5;
משלי כג 35-29
לֵ֣ץ
הַ֭יַּיןaProv.20.1לֵץ הַיַּיןהיין הופך את האדם למי שלועג למוסר ומאבד את שיקול דעתו
הֹמֶ֣ה
ב
משלי כ 1:
ויק' י 9‡;
במד' ו 3;
דבר' כט 5;
שמ"א א 13,
15;
ישע' ה 11‡;
נו 12;
משלי לא 4,
6;
אפס' ה 18
שֵׁכָ֑רbProv.20.1הֹמֶה שֵׁכָרמשקה משכר מעורר מהומות
ג
משלי כ 1:
הושע ד 11
וְכָל־שֹׁ֥גֶה
בּ֝֗וֹcProv.20.1שֹׁגֶה בּוֹתועה בו, כלומר שותה אותו
לֹ֣א
יֶחְכָּֽם׃
2א
משלי כ 2:
יט 12
נַ֣הַם
כַּ֭כְּפִיר
ב
משלי כ 2:
טז 14
אֵ֣ימַת
מֶ֑לֶךְaProv.20.2נַהַם... מֶלֶךְהמורא שהמלך מטיל מעורר אימה כמו שאגת האריה
מִ֝תְעַבְּר֗וֹbProv.20.2מִתְעַבְּרוֹמי שמעורר את כעסו (של המלך)
ג
משלי כ 2:
במד' יז 3;
חבק' ב 10
חוֹטֵ֥א
נַפְשֽׁוֹcProv.20.2חוֹטֵא נַפְשׁוֹמסכן את חייו׃
3א
משלי כ 3:
ברא' יג 8-7;
משלי יז 14;
כה 8
כָּב֣וֹד
לָ֭אִישׁ
שֶׁ֣בֶת
מֵרִ֑יבaProv.20.3שֶׁבֶת מֵרִיבלהימנע מריב
וְכָל־אֱ֝וִ֗ילbProv.20.3אֱוִילשוטה, טיפש
יִתְגַּלָּֽעcProv.20.3יִתְגַּלָּעמתפרץ (ומתערב בריב)׃
4מֵ֭חֹרֶףaProv.20.4מֵחֹרֶףמפני קור החורף; או, בחורף
א
משלי כ 4:
ו 6‡;
כא 25
עָצֵ֣ל
לֹא־יַחֲרֹ֑שׁ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ישאל)
וְשָׁאַ֖ל
בַּקָּצִ֣יר
וָאָֽיִן׃
5א
משלי כ 5:
יח 4
מַ֣יִם
עֲ֭מֻקִּים
עֵצָ֣ה
בְלֶב־אִ֑ישׁ
וְאִ֖ישׁ
תְּבוּנָ֣הaProv.20.5אִישׁ תְּבוּנָהאדם נבון
יִדְלֶֽנָּהbProv.20.5יִדְלֶנָּהישאב בדלי, כלומר ייהנה מן העצה׃
6רָב־אָדָ֗םaProv.20.6רָב־אָדָםהרבה אנשים
א
משלי כ 6:
כה 14;
מתי ו 2;
לוקס יח 12-11
יִ֭קְרָא
אִ֣ישׁ
חַסְדּ֑וֹbProv.20.6יִקְרָא אִישׁ חַסְדּוֹקוראים לעצמם אנשי חסד של אדם אחר
ב
משלי כ 6:
תהל' יב 2;
לוקס יח 8
וְאִ֥ישׁ
אֱ֝מוּנִ֗יםcProv.20.6אִישׁ אֱמוּנִיםאדם נאמן ודובר אמת
מִ֣י
יִמְצָֽא׃
7א
משלי כ 7:
תהל' כו 1‡;
משלי יד 2;
כ 7
מִתְהַלֵּ֣ךְ
בְּתֻמּ֣וֹ
צַדִּ֑יק
ב
משלי כ 7:
תהל' לז 26‡
אַשְׁרֵ֖י
בָנָ֣יו
אַחֲרָֽיו׃
8א
משלי כ 8:
כ 26;
כה 5
מֶ֗לֶךְ
יוֹשֵׁ֥ב
עַל־כִּסֵּא־דִ֑ין
מְזָרֶ֖הaProv.20.8מְזָרֶהמנפה, בורר ומפזר
בְעֵינָ֣יו
כָּל־רָֽע׃
9א
משלי כ 9:
מל"א ח 46‡
מִֽי־יֹ֭אמַר
זִכִּ֣יתִי
לִבִּ֑י
טָ֝הַ֗רְתִּי
מֵחַטָּאתִֽי׃
10א
משלי כ 10:
ויק' יט 36‡;
משלי יא 1;
כ 23
אֶ֣בֶן
וָ֭אֶבֶן
אֵיפָ֣ה
וְאֵיפָ֑הaProv.20.10אֶבֶן... וְאֵיפָהאבני משקל ובכלים למדידת נפח (אֵיפָה) שאינם זהים, כדי לרמות
תּוֹעֲבַ֥ת
יְ֝הוָ֗הbProv.20.10תּוֹעֲבַת יהוהדבר מאוס וטמא בעיני ה'
גַּם־שְׁנֵיהֶֽם׃
11גַּ֣ם
א
משלי כ 11:
מתי ז 16
בְּ֭מַעֲלָלָיוaProv.20.11בְּמַעֲלָלָיובמעשיו (הרעים לרוב)
יִתְנַכֶּר־נָ֑עַרbProv.20.11יִתְנַכֶּריוּכַּר, שאפשר להכירו; או, יתחזה לזר
אִם־זַ֖ךְcProv.20.11זַךְטהור
וְאִם־יָשָׁ֣ר
פָּעֳלֽוֹ׃
12א
משלי כ 12:
כה 12
אֹ֣זֶן
שֹׁ֭מַעַת
וְעַ֣יִן
רֹאָ֑ה
ב
משלי כ 12:
שמות ד 11‡
יְ֝הוָ֗ה
עָשָׂ֥ה
גַם־שְׁנֵיהֶֽם׃
13א
משלי כ 13:
ו 10-9;
יט 15;
כד 33;
לא 15
אַל־תֶּֽאֱהַ֣ב
שֵׁ֭נָה
פֶּן־תִּוָּרֵ֑שׁaProv.20.13פֶּן־תִּוָּרֵשׁשלא תתרושש, תגיע לעוני
ב
משלי כ 13:
כח 19
פְּקַ֖ח
עֵינֶ֣יךָ
שְֽׂבַֽע־לָֽחֶםbProv.20.13שְׂבַע־לָחֶם(תהיה עירני) ויהיה לך לחם לשובע׃
14רַ֣ע
רַ֭ע
יֹאמַ֣ר
הַקּוֹנֶ֑ה
וְאֹזֵ֥ל
ל֝֗וֹaProv.20.14אֹזֵל לוֹהולך (מהמוכר)
אָ֣ז
יִתְהַלָּֽל׃
15א
משלי כ 15:
ג 15-13
יֵ֣שׁ
זָ֭הָב
וְרָב־פְּנִינִ֑יםaProv.20.15פְּנִינִיםאבנים יקרות, אולי אלמוגים
וּכְלִ֥י
יְ֝קָ֗רbProv.20.15וּכְלִי יְקָראבל הכלי היקר מכול
שִׂפְתֵי־דָֽעַת׃
16א
משלי כ 16:
כז 13
לְֽקַח־בִּ֭גְדוֹaProv.20.16לְקַחקח
ב
משלי כ 16:
ו 1‡
כִּי־עָ֣רַב
זָ֑רbProv.20.16כִּי־עָרַב זָרכי נתן ערבות לאדם זר
וּבְעַ֖ד
ג
משלי כ 16:
ה 20‡
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(נכרים)
נָכְרִיָּ֣ה
חַבְלֵֽהוּcProv.20.16חַבְלֵהוּמַשכֵּן את בגדו׃
17עָרֵ֣בaProv.20.17עָרֵבנעים
לָ֭אִישׁ
א
משלי כ 17:
ט 17
לֶ֣חֶם
שָׁ֑קֶרbProv.20.17לֶחֶם שָׁקֶרלחם שהשיג במרמה
וְ֝אַחַ֗רcProv.20.17וְאַחַראבל אחר כך
ב
משלי כ 17:
איכה ג 16
יִמָּֽלֵא־פִ֥יהוּ
חָצָֽץ׃
18א
משלי כ 18:
יא 14;
טו 22;
כד 6
מַ֭חֲשָׁבוֹת
בְּעֵצָ֣הaProv.20.18בְּעֵצָהבהתייעצות
תִכּ֑וֹןbProv.20.18תִכּוֹןיתגשמו, יתקיימו
ב
משלי כ 18:
לוקס יד 31
וּ֝בְתַחְבֻּל֗וֹתcProv.20.18בְתַחְבֻּלוֹתבעצות ובמחשבות מתוחכמות, בשיקול דעת מעמיק
עֲשֵׂ֣ה
מִלְחָמָֽה׃
19גּֽוֹלֶה־סּ֭וֹדaProv.20.19גּוֹלֶהמגלה
א
משלי כ 19:
ויק' יט 16‡;
משלי יא 13
הוֹלֵ֣ךְ
רָכִ֑ילbProv.20.19הוֹלֵךְ רָכִילמספר על אחרים ועל מעשיהם
וּלְפֹתֶ֥ה
שְׂ֝פָתָ֗יוcProv.20.19וּלְפֹתֶה שְׂפָתָיוולמי שמרחיב את שפתיו, שלא מפסיק לפטפט
לֹ֣א
תִתְעָרָֽבdProv.20.19לֹא תִתְעָרָבאל תצטרף׃
20א
משלי כ 20:
שמות כא 17;
ויק' כ 9;
משלי ל 11;
מתי טו 4;
מרק' ז 10
מְ֭קַלֵּל
אָבִ֣יו
וְאִמּ֑וֹ
ב
משלי כ 20:
יג 9;
כד 20;
איוב יח 5
יִֽדְעַ֥ךְ
נֵ֝ר֗וֹ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(באישון)
בֶּאֱשׁ֥וּן
חֹֽשֶׁךְaProv.20.20בֶּאֱשׁוּן חֹשֶׁךְבחושך שחור, בחושך הכי עמוק׃
21א
משלי כ 21:
כח 20
נַ֭חֲלָה
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(מבחלת)
מְבֹהֶ֣לֶת
בָּרִאשֹׁנָ֑הaProv.20.21נַחֲלָה... בָּרִאשֹׁנָהלפי הקרי: ירושה המגיעה במהירות ללא מאמץ; או, נדל"ן שנרכש בחיפזון; או, ירושה שדורשים אותה מראש; לפי הכתיב: ירושה או נדל"ן שבוחלים ומואסים בה כבר מן ההתחלה
וְ֝אַחֲרִיתָ֗הּbProv.20.21וְאַחֲרִיתָהּגם סופה
לֹ֣א
תְבֹרָֽךְ׃
22א
משלי כ 22:
כד 29;
מתי ה 39;
לוקס ו 29;
רומ' יב 17,
19;
תסל"א ה 15
אַל־תֹּאמַ֥ר
אֲשַׁלְּמָה־רָ֑ע
ב
משלי כ 22:
ישע' כה 9‡
קַוֵּ֥ה
לַֽ֝יהוָ֗ה
וְיֹ֣שַֽׁע
לָֽךְaProv.20.22יֹשַׁע לָךְיושיע אותך׃
23א
משלי כ 23:
כ 10‡
תּוֹעֲבַ֣ת
יְ֭הוָה
אֶ֣בֶן
וָאָ֑בֶןaProv.20.23אֶבֶן וָאָבֶןאבני משקל מזויפות
ב
משלי כ 23:
ויק' יט 36‡;
הושע יב 8;
עמוס ח 5;
משלי יא 1
וּמֹאזְנֵ֖י
מִרְמָ֣הbProv.20.23מֹאזְנֵי מִרְמָהמאזניים שבהן מרמים את הלקוח
לֹא־טֽוֹב׃
24א
משלי כ 24:
ירמ' י 23‡;
משלי טז 9
מֵיהוָ֥ה
מִצְעֲדֵי־גָ֑בֶרaProv.20.24מִצְעֲדֵי־גָבֶרצעדי גבר
וְ֝אָדָ֗ם
מַה־יָּבִ֥יןbProv.20.24מַה־יָּבִיןאיך יבין?
דַּרְכּֽוֹcProv.20.24דַּרְכּוֹדרכו שלו; או, דרכו של אלוהים׃
25א
משלי כ 25:
ויק' ה 4
מוֹקֵ֣שׁ
אָ֭דָם
ב
משלי כ 25:
איוב ו 3
יָ֣לַע
קֹ֑דֶשׁaProv.20.25יָלַע קֹדֶשׁגמגום; או, פִטפוט על אודות קודשים המוקדשים לאלוהים בנדר
ג
משלי כ 25:
מתי יד 9
וְאַחַ֖ר
ד
משלי כ 25:
ברא' כח 20‡
נְדָרִ֣ים
לְבַקֵּֽרbProv.20.25אַחַר... לְבַקֵּר(מכשול לאדם) להתחרט לאחר שנדר׃
26א
משלי כ 26:
כ 8
מְזָרֶ֣ה
רְ֭שָׁעִים
מֶ֣לֶךְ
חָכָ֑ם
ב
משלי כ 26:
ישע' כח 27
וַיָּ֖שֶׁב
עֲלֵיהֶ֣ם
אוֹפָֽןaProv.20.26וַיָּשֶׁב... אוֹפָןודש אותם בעזרת גלגל׃
27נֵ֣ר
יְ֭הוָה
א
משלי כ 27:
קור"א ב 11
נִשְׁמַ֣ת
אָדָ֑ם
חֹ֝פֵ֗שׂ
כָּל־חַדְרֵי־בָֽטֶןaProv.20.27חֹפֵשׂ... בָטֶןבוחן את מעמקי פנימיותו׃
28א
משלי כ 28:
ברא' כד 27‡;
משלי כט 14
חֶ֣סֶד
וֶ֭אֱמֶת
יִצְּרוּ־מֶ֑לֶךְaProv.20.28יִצְּרוּינצרו, ישמרו
וְסָעַ֖דbProv.20.28סָעַדיתמוך, יחזק
בַּחֶ֣סֶד
כִּסְאֽוֹ׃
29תִּפְאֶ֣רֶת
בַּחוּרִ֣ים
כֹּחָ֑ם
א
משלי כ 29:
טז 31
וַהֲדַ֖ר
זְקֵנִ֣ים
שֵׂיבָֽהaProv.20.29שֵׂיבָהשֵׂער לבן׃
30א
משלי כ 30:
ישע' נג 5;
תהל' פט 33;
משלי כב 15;
כיפ"א ב 24
חַבֻּר֣וֹת
פֶּ֭צַעaProv.20.30חַבֻּרוֹת פֶּצַעחבורות ופצעים; חבורה היא גבשושית שנצבר בה דם עקב מכה; פצע הוא חתך פתוח בגוף
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(תמריק)
תַּמְר֣וּקbProv.20.30(תמריק) תַּמְרוּקתמרק, תשפשף כדי לנקות
בְּרָ֑עcProv.20.30בְּרָעמֵרע
וּ֝מַכּ֗וֹת
חַדְרֵי־בָֽטֶןdProv.20.30חַדְרֵי־בָטֶן(החודרות) עמוק פנימה׃