משלי יט
משלי פרק יט
1א
משלי יט 1:
כח 6
טֽוֹב־רָ֭שׁaProv.19.1רָשׁעני
ב
משלי יט 1:
תהל' כו 1‡;
משלי יד 2;
כ 7
הוֹלֵ֣ךְ
בְּתֻמּ֑וֹbProv.19.1בְּתֻמּוֹביושר ותום לב
ג
משלי יט 1:
ד 24;
ו 12
מֵעִקֵּ֥שׁ
שְׂ֝פָתָ֗יוcProv.19.1מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיומבעל דיבור לא ישר, שקרן
וְה֣וּא
כְסִֽילdProv.19.1כְסִילמטומטם, טיפש; גרסת הפשיטתא: עשיר׃
2גַּ֤םaProv.19.2גַּםאכן
בְּלֹא־דַ֣עַת
נֶ֣פֶשׁbProv.19.2בְּלֹא־דַעַת נֶפֶשׁרצון ללא מחשבה וידע מקדים; נֶפֶשׁ בהוראת רצון
לֹא־ט֑וֹב
א
משלי יט 2:
כא 5;
כח 20;
כט 20
וְאָ֖ץ
בְּרַגְלַ֣יִם
חוֹטֵֽאcProv.19.2וְאָץ... חוֹטֵאהפזיז מחטיא את המטרה׃
3אִוֶּ֣לֶתaProv.19.3אִוֶּלֶתשטות, סכלות, היעדר דעת
אָ֭דָם
א
משלי יט 3:
יא 3;
כב 12
תְּסַלֵּ֣ףbProv.19.3תְּסַלֵּףתעקם (מה שהיה ישר)
דַּרְכּ֑וֹ
ב
משלי יט 3:
ישע' ח 21
וְעַל־יְ֝הוָ֗ה
יִזְעַ֥ףcProv.19.3יִזְעַףסוער וכועס
לִבּֽוֹ׃
4א
משלי יט 4:
יד 20
ה֗וֹן
יֹ֭סִיף
רֵעִ֣ים
רַבִּ֑ים
וְ֝דָ֗ל
מֵרֵ֥עהוּ
יִפָּרֵֽד׃
5א
משלי יט 5:
שמות כ 16‡;
משלי יט 9
עֵ֣ד
שְׁ֭קָרִים
ב
משלי יט 5:
ו 29‡
לֹ֣א
יִנָּקֶ֑הaProv.19.5לֹא יִנָּקֶהלא יינקה מאשמה, כלומר: ייענש
ג
משלי יט 5:
ו 19
וְיָפִ֥יחַ
כְּ֝זָבִ֗יםbProv.19.5יָפִיחַ כְּזָבִיםעד שקר (כאן "יפיח" שם ולא פועל)
לֹ֣א
יִמָּלֵֽטcProv.19.5יִמָּלֵטיימלט מעונש׃
6א
משלי יט 6:
כט 26
רַ֭בִּים
יְחַלּ֣וּaProv.19.6יְחַלּוּיתחנפו
פְנֵֽי־נָדִ֑יב
וְכָל־הָ֝רֵ֗עַbProv.19.6כָל־הָרֵעַכולם חברים; או, כל אחד רואה עצמו כחברו היחיד (הָרֵעַ - יחיד מיודע)
ב
משלי יט 6:
יח 16;
כא 14
לְאִ֣ישׁ
מַתָּֽןcProv.19.6אִישׁ מַתָּןאדם המחלק מתנות׃
7א
משלי יט 7:
י 15;
יד 20
כָּ֥ל
אֲחֵי־רָ֨שׁaProv.19.7רָשׁעני
׀
שְֽׂנֵאֻ֗הוּ
אַ֤ף
כִּ֣י
מְ֭רֵעֵהוּbProv.19.7מְרֵעֵהוּחבריו
ב
משלי יט 7:
תהל' לח 12
רָחֲק֣וּ
מִמֶּ֑נּוּ
ג
משלי יט 7:
יח 23
מְרַדֵּ֖ף
אֲמָרִ֣ים
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(לא)
לוֹcProv.19.7מְרַדֵּף... הֵמָּהמשפט סתום, אולי במשמעות: העני מחזר אחריהם במילים אבל הם אינם; או, הרודף דיבורים (ולא מעשים) לא ישיג דבר־הֵֽמָּה׃
8קֹֽנֶה־לֵּ֭בaProv.19.8קֹנֶה־לֵּבאדם הרוכש חכמה
אֹהֵ֣ב
נַפְשׁ֑וֹbProv.19.8נַפְשׁוֹעצמו
שֹׁמֵ֥ר
תְּ֝בוּנָ֗ה
א
משלי יט 8:
טז 20;
יח 22
לִמְצֹא־טֽוֹבcProv.19.8לִמְצֹאימצא, ישיג׃
9א
משלי יט 9:
שמות כ 16‡;
משלי יט 5
עֵ֣ד
שְׁ֭קָרִים
לֹ֣א
יִנָּקֶ֑ה
וְיָפִ֖יחַ
כְּזָבִ֣ים
יֹאבֵֽד׃
פ
10א
משלי יט 10:
יז 7;
כו 1;
קהלת י 6-5
לֹֽא־נָאוֶ֣הaProv.19.10לֹא־נָאוֶהלא ראוי
לִכְסִ֣יל
תַּעֲנ֑וּג
ב
משלי יט 10:
ל 22;
קהלת י 7
אַ֝֗ף
כִּֽי־לְעֶ֤בֶד
׀
מְשֹׁ֬ל
בְּשָׂרִֽים׃
11א
משלי יט 11:
יד 29‡
שֵׂ֣כֶל
אָ֭דָםaProv.19.11שֵׂכֶל אָדָםחכמת אדם (עזרה לו)
הֶאֱרִ֣יךְ
אַפּ֑וֹbProv.19.11הֶאֱרִיךְ אַפּוֹהיה סבלני
וְ֝תִפאַרְתּ֗וֹ
ב
משלי יט 11:
מיכה ז 18;
משלי יא 13;
אפס' ד 32;
קול' ג 13
עֲבֹ֣ר
עַל־פָּֽשַׁעcProv.19.11עֲבֹר עַל־פָּשַׁעלסלוח על חטא׃
12א
משלי יט 12:
כ 2
נַ֣הַם
כַּ֭כְּפִיר
ב
משלי יט 12:
טז 14
זַ֣עַף
מֶ֑לֶךְaProv.19.12זַעַף מֶלֶךְכעס המלך
ג
משלי יט 12:
ברא' כז 28‡;
הושע יד 10‡
וּכְטַ֖ל
עַל־עֵ֣שֶׂב
רְצוֹנֽוֹbProv.19.12רְצוֹנוֹרצונו הטוב והמיטיב׃
13א
משלי יט 13:
יז 25
הַוֺּ֣תaProv.19.13הַוֹּתאסון, ייסורים
לְ֭אָבִיו
בֵּ֣ן
כְּסִ֑יל
ב
משלי יט 13:
כא 9,
19;
כז 15
וְדֶ֥לֶף
טֹ֝רֵ֗דbProv.19.13דֶלֶף טֹרֵדדליפה, נזילת מים בלתי פוסקת
מִדְיְנֵ֥י
אִשָּֽׁה׃
14בַּ֣יִת
וָ֭הוֹן
א
משלי יט 14:
קור"ב יב 14
נַחֲלַ֣ת
אָב֑וֹת
ב
משלי יט 14:
יח 22
וּ֝מֵיְהוָ֗ה
אִשָּׁ֥ה
מַשְׂכָּֽלֶתaProv.19.14מַשְׂכָּלֶתמשכילה ומצליחה׃
15א
משלי יט 15:
ו 10-9;
כד 33;
לא 27
עַ֭צְלָהaProv.19.15עַצְלָהעצלות
תַּפִּ֣יל
תַּרְדֵּמָ֑הbProv.19.15תַּרְדֵּמָהשינה עמוקה
וְנֶ֖פֶשׁ
רְמִיָּ֣הcProv.19.15נֶפֶשׁ רְמִיָּהאדם עצל ורפוי
תִרְעָֽב׃
16א
משלי יט 16:
ויק' יח 5;
משלי יג 13;
טז 17;
לוקס י 28
שֹׁמֵ֣ר
מִ֭צְוָה
שֹׁמֵ֣ר
נַפְשׁ֑וֹ
בּוֹזֵ֖ה
דְרָכָ֣יו
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(יומת)
יָמֽוּת׃
17מַלְוֵ֣ה
יְ֭הוָה
א
משלי יט 17:
דבר' טו 8-7;
משלי יד 31;
כח 27;
מתי כה 40
ח֣וֹנֵֽןaProv.19.17חוֹנֵןמרחם
דָּ֑ל
ב
משלי יט 17:
מתי י 42;
מרק' ט 41;
עבר' ו 10
וּ֝גְמֻל֗וֹ
יְשַׁלֶּם־לֽוֹbProv.19.17גְמֻלוֹ יְשַׁלֶּם־לוֹה' יחזיר לו את המגיע לו׃
18א
משלי יט 18:
יג 24‡
יַסֵּ֣ר
בִּ֭נְךָaProv.19.18יַסֵּר בִּנְךָהכה את בנך (כענישה חינוכית)
כִּי־יֵ֣שׁ
תִּקְוָ֑הbProv.19.18כִּי־יֵשׁ תִּקְוָהיש תקווה שיתחנך באמצעות המכות; אולי הכוונה לגיל צעיר, כל עוד יש תקווה לחנכו
וְאֶל־הֲ֝מִית֗וֹ
אַל־תִּשָּׂ֥א
נַפְשֶֽׁךָcProv.19.18אֶל־הֲמִיתוֹ... נַפְשֶׁךָאל תשאף להמית אותו (מתוך כעס); או, אל הֶמְיָתוֹ וצעקותיו אל תשים לב׃
19א
משלי יט 19:
טו 18‡;
כז 4;
כט 22
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(גרל)
גְּֽדָל־חֵ֭מָה
נֹ֣שֵׂאaProv.19.19גְּדָל... עֹנֶשׁאולי במובן: מי שכעסו גדול נענש
עֹ֑נֶשׁ
כִּ֥י
אִם־תַּ֝צִּ֗יל
וְע֣וֹדbProv.19.19כִּי... תּוֹסִףאם תציל אותו מעונש עכשיו, בעתיד תצטרך להוסיף עונש על עונש
תּוֹסִֽף׃
20א
משלי יט 20:
ד 1;
ח 33;
יב 15;
יג 10
שְׁמַ֣ע
עֵ֭צָה
וְקַבֵּ֣ל
מוּסָ֑רaProv.19.20קַבֵּל מוּסָרתפנים את ההוראות
לְ֝מַ֗עַן
תֶּחְכַּ֥ם
בְּאַחֲרִיתֶֽךָbProv.19.20בְּאַחֲרִיתֶךָבעתיד, בסופו של דבר׃
21א
משלי יט 21:
טז 1,
9
רַבּ֣וֹת
מַחֲשָׁב֣וֹת
בְּלֶב־אִ֑ישׁ
ב
משלי יט 21:
ישע' יד 27-26;
תהל' לג 11-10
וַעֲצַ֥ת
יְ֝הוָ֗ה
הִ֣יא
תָקֽוּם׃
22תַּאֲוַ֣ת
אָדָ֣ם
חַסְדּ֑וֹaProv.19.22תַּאֲוַת אָדָם חַסְדּוֹכנראה במובן: שאיפתו של אדם בעל מידות טובות היא עשיית חסד עם הזולת; או, מעשי חסד הופכים את האדם לרצוי בעיני הבריות
וְטֽוֹב־רָ֝שׁ
מֵאִ֥ישׁ
כָּזָֽבbProv.19.22כָּזָבשקר׃
23א
משלי יט 23:
י 27;
יד 27;
כב 4;
טימ"א ד 8
יִרְאַ֣ת
יְהוָ֣ה
לְחַיִּ֑יםaProv.19.23יִרְאַת יהוהראה, א 7
ב
משלי יט 23:
תהל' ד 9;
כה 13
וְשָׂבֵ֥עַ
יָ֝לִ֗יןbProv.19.23וְשָׂבֵעַ יָלִיןאדם הירא את ה' ישן כשהוא מסופק
ג
משלי יט 23:
תהל' צא 10;
משלי יב 21
בַּל־יִפָּ֥קֶד
רָֽעcProv.19.23בַּל־יִפָּקֶד רָערע לא יבוא עליו׃
24טָ֘מַ֤ן
א
משלי יט 24:
ו 6‡
עָצֵ֣ל
יָ֭דוֹ
ב
משלי יט 24:
מתי כו 23;
מרק' יד 20
בַּצַּלָּ֑חַת
גַּם־אֶל־פִּ֝֗יהוּ
לֹ֣א
יְשִׁיבֶֽנָּה׃
25א
משלי יט 25:
כא 11
לֵ֣ץaProv.19.25לֵץגאוותן הלועג למוסר ומלגלג על אחרים
תַּ֭כֶּה
וּפֶ֣תִי
יַעְרִ֑םbProv.19.25וּפֶתִי יַעְרִםואדם שחסר חכמה, קל דעת וחסר ניסיון יחכים
ב
משלי יט 25:
ט 8
וְהוֹכִ֥יחַ
לְ֝נָב֗וֹן
יָבִ֥ין
דָּֽעַת׃
26א
משלי יט 26:
כח 24
מְֽשַׁדֶּד־אָ֭בaProv.19.26מְשַׁדֶּד־אָבשודד את האב
יַבְרִ֣יחַ
אֵ֑ם
בֵּ֝֗ן
מֵבִ֥ישׁ
וּמַחְפִּֽיר׃
27חַֽדַל־בְּ֭נִי
לִשְׁמֹ֣עַ
מוּסָ֑ר
לִ֝שְׁג֗וֹת
מֵֽאִמְרֵי־דָֽעַתaProv.19.27חַדַל־בְּנִי... מֵאִמְרֵי־דָעַתתחביר קשה, כנראה במובן: אם תפסיק להקשיב להוראות, סופך שתתרחק מהחכמה; או, נאמר באירוניה: הפסק להקשיב להוראות כדי שתתרחק מהחכמה׃
28עֵ֣ד
א
משלי יט 28:
שפט' יט 22‡
בְּ֭לִיַּעַלaProv.19.28בְּלִיַּעַלרשע, מופקר ומושחת
יָלִ֣יץbProv.19.28יָלִיץמבזה ולועג
מִשְׁפָּ֑ט
וּפִ֥י
רְ֝שָׁעִ֗ים
ב
משלי יט 28:
איוב טו 16;
כ 13-12;
לד 7
יְבַלַּע־אָֽוֶןcProv.19.28יְבַלַּע־אָוֶןמכוסה בעוון; או, מכסה על עוון׃
29נָכ֣וֹנוּaProv.19.29נָכוֹנוּמוכנים
א
משלי יט 29:
תהל' א 1‡;
משלי ט 12
לַלֵּצִ֣ים
שְׁפָטִ֑יםbProv.19.29שְׁפָטִיםעונשים מאת ה'
וּ֝מַהֲלֻמ֗וֹת
לְגֵ֣ו
כְּסִילִֽים׃