תנ״ך + ברית חדשה בעברית מודרנית (1976, 1995)
  • עברית
  • תנ"ך וב"ח בתרגום מודרני
  • תנ"ך וברה"ח בתרגום דליטש
  • תנ"ך וברה"ח ביידיש
  • המקרא בעברית בת זמננו
  • העדות: תנ"ך וברה"ח לבני הנעורים
  • אנגלית
  • תרגום סטנדרטי אמריקאי חדש
  • תרגום המלך ג׳יימס
  • ערבית
  • תרגום ואן דייק החדש
  • ספרדית
  • תרגום ריינה-ולרה
  • רוסית
  • תרגום סינודאלי
אופציות

משלי יח

משלי פרק יח

1לְֽ֭תַאֲוָה יְבַקֵּ֣שׁ נִפְרָ֑דaProv.18.1לְתַאֲוָה... נִפְרָדפסוק סתום, אולי במובן: המתבדל (או הפחדן או המבולבל) מחפש למלא את תאוות עצמו בלבד א משלי יח 1: ב 7; ג 21; ח 14 בְּכָל־תּ֝וּשִׁיָּ֗הbProv.18.1תּוּשִׁיָּהכנראה - חכמה ממשית, יכולת בחירת החלטות נכונות בזמן אמת יִתְגַּלָּֽעcProv.18.1יִתְגַּלָּעמתפרץ (כדי להתנגד לכל דבר חכמה); או, מתגלה (חרפתו)׃ 2לֹֽא־יַחְפֹּ֣ץ כְּ֭סִילaProv.18.2כְּסִילמטומטם, טיפש בִּתְבוּנָ֑ה א משלי יח 2: יב 23; יג 16; קהלת י 3 כִּ֝֗י אִֽם־בְּהִתְגַּלּ֥וֹת לִבּֽוֹ׃ 3בְּֽבוֹא־רָ֭שָׁע בָּ֣א גַם־בּ֑וּז וְֽעִם־קָל֥וֹןaProv.18.3קָלוֹןבושה וביזיון חֶרְפָּֽה׃ 4א משלי יח 4: כ 5 מַ֣יִם עֲ֭מֻקִּים דִּבְרֵ֣י פִי־אִ֑ישׁ נַ֥חַל נֹ֝בֵ֗עַ מְק֣וֹר חָכְמָֽהaProv.18.4מְקוֹר חָכְמָהלפי תה"ש וכתבי יד עבריים: "מקור חיים"׃ 5א משלי יח 5: דבר' א 17‡; משלי כד 24-23 שְׂאֵ֣תaProv.18.5שְׂאֵתלהעדיף (במשפט) פְּנֵי־רָשָׁ֣ע לֹא־ט֑וֹב ב משלי יח 5: שמות כג 2, 7-6; משלי יז 15, 26 לְהַטּ֥וֹת צַ֝דִּ֗יקbProv.18.5לְהַטּוֹת צַדִּיקלעוות את דין הצדיק בַּמִּשְׁפָּֽט׃ 6שִׂפְתֵ֣י כְ֭סִילaProv.18.6כְסִילשוטה, טיפש יָבֹ֣אֽוּ בְרִ֑יב וּ֝פִ֗יו א משלי יח 6: יט 29 לְֽמַהֲלֻמ֥וֹתbProv.18.6מַהֲלֻמוֹתמכות קשות יִקְרָֽא׃ 7א משלי יח 7: תהל' סד 9; קמ 10; משלי י 14; יב 13; יג 3; קהלת י 12 פִּֽי־כְ֭סִיל מְחִתָּה־ל֑וֹaProv.18.7מְחִתָּהמכשול, הרס וּ֝שְׂפָתָ֗יו מוֹקֵ֥שׁ נַפְשֽׁוֹ׃ 8א משלי יח 8: טז 28; כו 20, 22 דִּבְרֵ֣י נִ֭רְגָּןaProv.18.8נִרְגָּןמתלונן, סכסכן האומר דברים פוגעניים כְּמִֽתְלַהֲמִ֑יםbProv.18.8כְּמִתְלַהֲמִיםמילה סתומה, אולי במובן: כמו מהלומות, ראה פס' 6; או, כמו דברים הנבלעים בקלות וְ֝הֵ֗ם יָרְד֥וּ חַדְרֵי־בָֽטֶןcProv.18.8חַדְרֵי־בָטֶןעמוק פנימה׃ 9גַּ֭ם א משלי יח 9: י 4‡ מִתְרַפֶּ֣הaProv.18.9גַּם מִתְרַפֶּהגם המתרשל בִמְלַאכְתּ֑וֹ ב משלי יח 9: כח 24; מתי יב 30; לוקס יא 23 אָ֥ח ה֝֗וּא לְבַ֣עַל מַשְׁחִֽיתbProv.18.9בַעַל מַשְׁחִיתאדם ההורס בכוונת תחילה׃ 10א משלי יח 10: תהל' סא 4; משלי יד 26; יט 23 מִגְדַּל־עֹ֭ז שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה בּֽוֹ־יָר֖וּץaProv.18.10בּוֹבשם ה' צַדִּ֣יק ב משלי יח 10: כט 25 וְנִשְׂגָּֽב׃ 11א משלי יח 11: תהל' נב 9; משלי י 15; איוב לא 24 ה֣וֹן עָ֭שִׁיר קִרְיַ֣ת עֻזּ֑וֹaProv.18.11קִרְיַת עֻזּוֹ(הרכוש מספק הגנה כמו) עיר מבוצרת וּכְחוֹמָ֥ה נִ֝שְׂגָּבָ֗ה בְּמַשְׂכִּיתֽוֹbProv.18.11בְּמַשְׂכִּיתוֹבמחשבתו; או, בביתו המפואר׃ 12א משלי יח 12: ירמ' מט 16; עבד' 4-3; משלי יא 2‡ לִפְנֵי־שֶׁ֭בֶר יִגְבַּ֣הּ לֵב־אִ֑ישׁ ב משלי יח 12: טו 33; כב 4; כט 23; כיפ"א ה 6 וְלִפְנֵ֖י כָב֣וֹד עֲנָוָֽה׃ 13א משלי יח 13: כ 25; יוח' ז 51; קול' ד 6; כיפ"א ג 15 מֵשִׁ֣יב דָּ֭בָרaProv.18.13מֵשִׁיב דָּבָרעונה בְּטֶ֣רֶם יִשְׁמָ֑עbProv.18.13בְּטֶרֶם יִשְׁמָעלפני שישמע עד הסוף אִוֶּ֥לֶתcProv.18.13אִוֶּלֶתשטות, סכלות, היעדר דעת הִיא־ל֝֗וֹ וּכְלִמָּֽהdProv.18.13כְלִמָּהבושה׃ 14א משלי יח 14: יז 22 רֽוּחַ־אִ֭ישׁaProv.18.14רוּחַ־אִישׁרוח אדם חזק יְכַלְכֵּ֣ל מַחֲלֵ֑הוּbProv.18.14יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּיחזיק מעמד במחלתו ב משלי יח 14: טו 13; יז 22 וְר֥וּחַ נְ֝כֵאָ֗הcProv.18.14וְרוּחַ נְכֵאָהאבל רוח דכאונית מִ֣י יִשָּׂאֶֽנָּהdProv.18.14מִי יִשָּׂאֶנָּהמי יכול לשאת? כלומר, מי יכול לעודד אדם כזה?׃ 15א משלי יח 15: טו 14 לֵ֣ב נָ֭בוֹן ב משלי יח 15: ד 7; כג 23 יִקְנֶה־דָּ֑עַת ג משלי יח 15: טו 31 וְאֹ֥זֶן חֲ֝כָמִ֗ים תְּבַקֶּשׁ־דָּֽעַת׃ 16א משלי יח 16: ברא' לב 21; שמ"א כה 27; משלי יט 6 מַתָּ֣ן אָ֭דָםaProv.18.16מַתָּן אָדָםמתנה ("בקשיש") שהאדם נותן יַרְחִ֣יב ל֑וֹbProv.18.16יַרְחִיב לוֹירחיב את דרכו, יקדם אותה וְלִפְנֵ֖י גְדֹלִ֣ים יַנְחֶֽנּוּcProv.18.16יַנְחֶנּוּיוביל אותו׃ 17צַדִּ֣יק הָרִאשׁ֣וֹן בְּרִיב֑וֹ *כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(יבא) וּבָֽא־רֵ֝עֵ֗הוּ וַחֲקָרֽוֹ׃
18מִ֭דְיָנִיםaProv.18.18מִדְיָנִיםמריבות יַשְׁבִּ֣ית א משלי יח 18: ויק' טז 8‡; משלי טז 33 הַגּוֹרָ֑לbProv.18.18הַגּוֹרָלהטלת גורל וּבֵ֖ין עֲצוּמִ֣יםcProv.18.18עֲצוּמִיםמתדיינים; או, אנשים חזקים יַפְרִֽיד׃ 19אָ֗ח נִפְשָׁ֥ע מִקִּרְיַת־עֹ֑ז *כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ומדונים) וּ֝מִדְיָנִ֗ים כִּבְרִ֥יחַ אַרְמֽוֹןaProv.18.19אָח... אַרְמוֹןפסוק סתום, כנראה במובן: אח שנבגד על ידי אחיו – קשה יותר לפייס מלכבוש עיר מבוצרת, ומריבות בין אחים חזקות כמו מנעול של מבנים מבוצרים; או, לפי תה"ש: "אח נושע בידי אח כקריית עז"׃
20א משלי יח 20: יב 14‡ מִפְּרִ֣י פִי־אִ֭ישׁ תִּשְׂבַּ֣ע בִּטְנ֑וֹ תְּבוּאַ֖ת שְׂפָתָ֣יו יִשְׂבָּֽע׃ 21א משלי יח 21: יג 3; מתי יב 37; יעקב ג 10 מָ֣וֶת וְ֭חַיִּים בְּיַד־לָשׁ֑וֹן וְ֝אֹהֲבֶ֗יהָaProv.18.21אֹהֲבֶיהָהאוהב את הלשון, המשתמש בה בחכמה יֹאכַ֥ל ב משלי יח 21: ישע' ג 10; משלי יג 2‡ פִּרְיָֽהּ׃ 22א משלי יח 22: ברא' ב 18; משלי יב 4; יט 14; לא 31-10 מָצָ֣א אִ֭שָּׁה מָ֣צָא ט֑וֹב ב משלי יח 22: ח 35; יב 2 וַיָּ֥פֶק רָ֝צ֗וֹןaProv.18.22וַיָּפֶק רָצוֹןהוציא, השיג רצון טוב מֵיְהוָֽה׃ 23א משלי יח 23: יט 7 תַּחֲנוּנִ֥ים יְדַבֶּר־רָ֑שׁaProv.18.23תַּחֲנוּנִים... רָשׁהעני מתחנן ב משלי יח 23: יעקב ב 3, 6 וְ֝עָשִׁ֗יר ג משלי יח 23: מל"א יב 13 יַעֲנֶ֥הbProv.18.23יַעֲנֶהעונה; או, משמיע קול עַזּֽוֹתcProv.18.23עַזּוֹתדברים קשים המלווים בכעס׃ 24אִ֣ישׁaProv.18.24אִישׁגרסת התרגום הארמי והפשיטתא: יש רֵ֭עִים לְהִתְרֹעֵ֑עַbProv.18.24לְהִתְרֹעֵעַלהישבר, שורש רע"ע, כלומר: חברים בבחינת אסון ושבר א משלי יח 24: יז 17; יוח' טו 15-14 וְיֵ֥שׁ אֹ֝הֵ֗ב דָּבֵ֥ק מֵאָֽחcProv.18.24דָּבֵק מֵאָחנאמן יותר מאח׃