משלי יז
משלי פרק יז
1א
משלי יז 1:
טו 17
ט֤וֹב
פַּ֣ת
חֲ֭רֵבָהaProv.17.1פַּת חֲרֵבָהחתיכת לחם יבש
וְשַׁלְוָה־בָ֑הּ
מִ֝בַּ֗יִת
מָלֵ֥א
זִבְחֵי־רִֽיבbProv.17.1זִבְחֵי־רִיבסעודות בשר המֻלווים במריבות; או, סעודת פיוס, מעין ארוחת "סולחה"׃
2עֶֽבֶד־מַשְׂכִּ֗יל
יִ֭מְשֹׁל
בְּבֵ֣ן
מֵבִ֑ישׁ
וּבְת֥וֹךְ
אַ֝חִ֗ים
יַחֲלֹ֥קaProv.17.2יַחֲלֹקייטול חלק, יירש
נַחֲלָֽה׃
3א
משלי יז 3:
כז 21
מַצְרֵ֣ף
לַ֭כֶּסֶף
וְכ֣וּרaProv.17.3מַצְרֵף, וְכוּרכלים להתכת מתכות
לַזָּהָ֑ב
ב
משלי יז 3:
ירמ' יא 20‡;
תהל' יז 3‡
וּבֹחֵ֖ן
לִבּ֣וֹת
יְהוָֽה׃
4מֵ֭רַעaProv.17.4מֵרַעאיש עושה רע
מַקְשִׁ֣יב
עַל־שְׂפַת־אָ֑וֶןbProv.17.4שְׂפַת־אָוֶןדיבור חוטא
שֶׁ֥קֶרcProv.17.4שֶׁקֶרשקרן
מֵ֝זִיןdProv.17.4מֵזִיןמאזין
עַל־לְשׁ֥וֹן
הַוֺּֽתeProv.17.4לְשׁוֹן הַוֹּתדברי רשע׃
5א
משלי יז 5:
א 26;
יד 31
לֹעֵ֣ג
לָ֭רָשׁaProv.17.5לָרָשׁלעני
חֵרֵ֣ףbProv.17.5חֵרֵףמקלל
ב
משלי יז 5:
כב 2;
איוב לא 15
עֹשֵׂ֑הוּcProv.17.5עֹשֵׂהוּאת ה' שעשה אותו
ג
משלי יז 5:
עבד' 12;
משלי כד 17;
איוב לא 29
שָׂמֵ֥חַ
לְ֝אֵ֗ידdProv.17.5לְאֵידלאסון זולתו
ד
משלי יז 5:
ו 29‡
לֹ֣א
יִנָּקֶֽהeProv.17.5לֹא יִנָּקֶהייענש׃
6א
משלי יז 6:
ברא' מח 11
עֲטֶ֣רֶתaProv.17.6עֲטֶרֶתכתר
זְ֭קֵנִים
ב
משלי יז 6:
תהל' קכח 6‡;
משלי יג 22
בְּנֵ֣י
בָנִ֑ים
ג
משלי יז 6:
שמות כ 12;
מלא' א 6
וְתִפְאֶ֖רֶת
בָּנִ֣ים
אֲבוֹתָֽם׃
7א
משלי יז 7:
יט 10;
כד 7;
כו 1
לֹא־נָאוָ֣הaProv.17.7לֹא־נָאוָהלא יפה, לא מתאים
לְנָבָ֣לbProv.17.7נָבָלאדם טיפש ומושחת מוסרית
שְׂפַת־יֶ֑תֶרcProv.17.7שְׂפַת־יֶתֶרשפה גבוהה ומליצית
אַ֝֗ף
כִּֽי־לְנָדִ֥יבdProv.17.7אַף כִּי־לְנָדִיבלא כל שכן לאדם מכובד בעל מידות טובות
ב
משלי יז 7:
תהל' לא 19‡;
משלי ו 17;
יב 22
שְׂפַת־שָֽׁקֶר׃
8אֶֽבֶן־חֵ֣ןaProv.17.8אֶבֶן־חֵןאבן יקרה ויפה
א
משלי יז 8:
שמות כג 8‡;
משלי כא 14
הַ֭שֹּׁחַד
בְּעֵינֵ֣י
בְעָלָ֑יוbProv.17.8בְעָלָיונותן השוחד או של מקבלו
אֶֽל־כָּל־אֲשֶׁ֖ר
יִפְנֶ֣ה
יַשְׂכִּֽילcProv.17.8יַשְׂכִּיליצליח׃
9א
משלי יז 9:
י 12;
קור"א יג 7;
יעקב ה 20;
כיפ"א ד 8
מְֽכַסֶּה־פֶּ֭שַׁע
מְבַקֵּ֣שׁ
אַהֲבָ֑ה
וְשֹׁנֶ֥ה
בְ֝דָבָ֗רaProv.17.9וְשֹׁנֶה בְדָבָראבל החוזר ומזכיר את הנושא
ב
משלי יז 9:
טז 28
מַפְרִ֥יד
אַלּֽוּףbProv.17.9מַפְרִיד אַלּוּףמרחיק מעצמו אפילו חבר קרוב׃
10תֵּ֣חַת
א
משלי יז 10:
יג 1,
8
גְּעָרָ֣ה
בְמֵבִ֑יןaProv.17.10תֵּחַת... בְמֵבִיןנזיפה אחת באדם שמבין (מועילה יותר מ...); תֵּחַת בהוראת - לעשות פעם אחת
מֵהַכּ֖וֹת
כְּסִ֣ילbProv.17.10כְּסִילמטומטם, טיפש
מֵאָֽהcProv.17.10מֵאָהמאה פעמים׃
11אַךְ־מְרִ֥יaProv.17.11אַךְ־מְרִירק מרד
יְבַקֶּשׁ־רָ֑עbProv.17.11יְבַקֶּשׁ־רָעיחפש הרשע
וּמַלְאָ֥ךְcProv.17.11מַלְאָךְשליח
אַ֝כְזָרִ֗י
יְשֻׁלַּח־בּֽוֹ׃
12א
משלי יז 12:
כט 9
פָּג֬וֹשׁ
ב
משלי יז 12:
שמ"ב יז 8;
הושע יג 8
דֹּ֣ב
שַׁכּ֣וּל
בְּאִ֑ישׁ
וְאַל־כְּ֝סִ֗יל
בְּאִוַּלְתּֽוֹaProv.17.12בְּאִוַּלְתּוֹבשטות שלו׃
13א
משלי יז 13:
ירמ' יח 20;
תהל' לה 12;
קט 5
מֵשִׁ֣יב
רָ֭עָה
תַּ֣חַת
טוֹבָ֑ה
ב
משלי יז 13:
שמ"ב יב 10
לֹא־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(תמיש)aProv.17.13לֹא־תָמוּשׁלא תעזוב
תָמ֥וּשׁ
רָ֝עָ֗ה
מִבֵּיתֽוֹ׃
14פּ֣וֹטֵֽר
מַ֭יִם
רֵאשִׁ֣ית
מָד֑וֹןaProv.17.14פּוֹטֵר... מָדוֹןתחילת ריב כמו פתיחת סֶכֶר מים; פֹּוטֵר בהוראת בוקע, פותח
א
משלי יז 14:
כ 3;
כה 8
וְלִפְנֵ֥י
הִ֝תְגַּלַּ֗עbProv.17.14הִתְגַּלַּעהתפרץ
הָרִ֥יב
נְטֽוֹשׁcProv.17.14נְטוֹשׁהסתלק!׃
15א
משלי יז 15:
שמות כג 7;
ישע' ה 23;
משלי יח 5;
כד 24
מַצְדִּ֣יק
רָ֭שָׁע
וּמַרְשִׁ֣יעַ
צַדִּ֑יק
תּוֹעֲבַ֥ת
יְ֝הוָ֗הaProv.17.15תּוֹעֲבַת יהוהדבר מאוס וטמא בעיני ה'
גַּם־שְׁנֵיהֶֽם׃
16לָמָּה־זֶּ֣הaProv.17.16לָמָּה־זֶּהלמה זה יועיל
מְחִ֣ירbProv.17.16מְחִירכסף (בעבור קניית חכמה)
בְּיַד־כְּסִ֑יל
א
משלי יז 16:
כג 23
לִקְנ֖וֹת
חָכְמָ֣ה
וְלֶב־אָֽיִןcProv.17.16וְלֶב־אָיִןושכל אין לו׃
17א
משלי יז 17:
יח 24
בְּכָל־עֵ֭ת
אֹהֵ֣ב
הָרֵ֑עַaProv.17.17הָרֵעַהחבר
וְאָ֥ח
לְ֝צָרָ֗ה
יִוָּלֵֽדbProv.17.17וְאָח... יִוָּלֵדוהחבר האוהב מתגלה כאח בעת צרה; או, והאח (הביולוגי) נולד (נועד) לשעת צרה׃
18אָדָ֣ם
חֲסַר־לֵ֭בaProv.17.18חֲסַר־לֵבטיפש
א
משלי יז 18:
ו 1‡
תּוֹקֵ֣עַ
כָּ֑ףbProv.17.18תּוֹקֵעַ כָּףלוחץ יד כסימן לערבות
עֹרֵ֥ב
עֲ֝רֻבָּ֗הcProv.17.18עֲרֻבָּהערבות
לִפְנֵ֥י
רֵעֵֽהוּdProv.17.18לִפְנֵי רֵעֵהוּלמען חברו; או, בנוכחות חברו, מקבל הערבות; או, בנוכחות חבר המעיד על מתן הערבות׃
19א
משלי יז 19:
כט 22
אֹ֣הֵֽב
פֶּ֭שַׁע
אֹהֵ֣ב
מַצָּ֑הaProv.17.19מַצָּהריב, קטטה
ב
משלי יז 19:
טז 18;
כט 23
מַגְבִּ֥יהַּ
פִּ֝תְח֗וֹbProv.17.19מַגְבִּיהַּ פִּתְחוֹהמתגאה, מי שבונה שער גבוה יותר משל אחרים או מי שמרחיב את פתח פיו בדברי גאווה
מְבַקֶּשׁ־שָֽׁבֶרcProv.17.19מְבַקֶּשׁ־שָׁבֶרמחפש אסון וחורבן לעצמו׃
20עִקֶּשׁ־לֵ֭בaProv.17.20עִקֶּשׁ־לֵבבעל מחשבות לא ישרות
א
משלי יז 20:
טז 20
לֹ֣א
יִמְצָא־ט֑וֹב
ב
משלי יז 20:
יעקב ג 8
וְנֶהְפָּ֥ךְ
בִּ֝לְשׁוֹנ֗וֹbProv.17.20נֶהְפָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹשקרן
יִפּ֥וֹל
בְּרָעָֽה׃
21א
משלי יז 21:
י 1;
יז 25;
יט 13
יֹלֵ֣ד
כְּ֭סִיל
לְת֣וּגָהaProv.17.21תוּגָהצער
ל֑וֹ
וְלֹֽא־יִ֝שְׂמַ֗ח
אֲבִ֣י
נָבָֽל׃
22א
משלי יז 22:
טו 13
לֵ֣ב
שָׂ֭מֵחַ
יֵיטִ֣ב
גֵּהָ֑הaProv.17.22גֵּהָהבריאות; או, פנים; או, גוף
ב
משלי יז 22:
טו 13;
יח 14
וְר֥וּחַ
נְ֝כֵאָ֗הbProv.17.22רוּחַ נְכֵאָהעצבות
ג
משלי יז 22:
תהל' כב 16
תְּיַבֶּשׁ־גָּֽרֶםcProv.17.22גָּרֶםעצמות׃
23א
משלי יז 23:
שמות כג 8‡;
משלי יז 8
שֹׁ֣חַד
מֵ֭חֵיק
רָשָׁ֣ע
יִקָּ֑ח
לְ֝הַטּ֗וֹת
אָרְח֥וֹתaProv.17.23אָרְחוֹתדרכי
מִשְׁפָּֽט׃
24אֶת־פְּנֵ֣י
מֵבִ֣ין
חָכְמָ֑הaProv.17.24אֶת... חָכְמָההחכמה בנוכחות האדם שמבין
א
משלי יז 24:
קהלת ב 14
וְעֵינֵ֥י
כְ֝סִ֗יל
בִּקְצֵה־אָֽרֶץ׃
25א
משלי יז 25:
יט 13
כַּ֣עַס
לְ֭אָבִיו
בֵּ֣ן
כְּסִ֑יל
ב
משלי יז 25:
י 1;
כט 3
וּ֝מֶ֗מֶר
לְיוֹלַדְתּֽוֹaProv.17.25וּמֶמֶר לְיוֹלַדְתּוֹ(הטיפש מביא) מרירות לאמו׃
26גַּ֤ם
א
משלי יז 26:
יז 15;
יח 5
עֲנ֣וֹשׁ
לַצַּדִּ֣יקaProv.17.26עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיקלהעניש את הצדיק
לֹא־ט֑וֹב
לְהַכּ֖וֹת
נְדִיבִ֣ים
עַל־יֹֽשֶׁר׃
27א
משלי יז 27:
י 19‡;
יעקב א 19
חוֹשֵׂ֣ךְ
אֲ֭מָרָיוaProv.17.27חוֹשֵׂךְ אֲמָרָיומדבר מעט
יוֹדֵ֣עַ
דָּ֑עַת
ב
משלי יז 27:
יד 29
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(וקר)
יְקַרbProv.17.27יְקַר־רוּחַלפי הכתיב: אדם קר רוח־ר֝֗וּחַ
אִ֣ישׁcProv.17.27אִישׁ תְּבוּנָהאדם נבון
תְּבוּנָֽה׃
28גַּ֤ם
אֱוִ֣ילaProv.17.28אֱוִילשוטה, טיפש, חסר דעת
א
משלי יז 28:
איוב יג 5
מַ֭חֲרִישׁbProv.17.28מַחֲרִישׁשותק
חָכָ֣ם
יֵחָשֵׁ֑ב
אֹטֵ֖םcProv.17.28אֹטֵםסוגר
שְׂפָתָ֣יו
ב
משלי יז 28:
יד 6‡
נָבֽוֹן׃