משלי יד
משלי פרק יד
1א
משלי יד 1:
ט 1;
כד 3;
לא 31-10
חַכְמ֣וֹת
נָ֭שִׁיםaProv.14.1חַכְמוֹת נָשִׁיםחוכמת הנשים; או, החכמות שבנשים
ב
משלי יד 1:
רות ד 11
בָּנְתָ֣ה
בֵיתָ֑הּ
וְ֝אִוֶּ֗לֶתbProv.14.1אִוֶּלֶתשטות, סכלות, היעדר דעת
בְּיָדֶ֥יהָ
תֶהֶרְסֶֽנּוּ׃
2א
משלי יד 2:
יט 1
הוֹלֵ֣ךְ
בְּ֭יָשְׁרוֹ
יְרֵ֣א
יְהוָ֑ה
ב
משלי יד 2:
ב 15
וּנְל֖וֹז
דְּרָכָ֣יוaProv.14.2נְלוֹז דְּרָכָיומי שדרכיו עקומות
בּוֹזֵֽהוּbProv.14.2בּוֹזֵהוּמבזה את ה'׃
3א
משלי יד 3:
יא 9;
יב 6
בְּֽפִי־אֱ֭וִילaProv.14.3אֱוִילשוטה, טיפש
חֹ֣טֶר
גַּאֲוָ֑הbProv.14.3חֹטֶר גַּאֲוָההגאווה כמו ייחור שצומח; או, "גאווה" באל"ף יתרה וחוטר: מקל לגֵוֹה/גֵווֹ, כלומר בהוראת מקל, לכן במובן: מזיק לעצמו
ב
משלי יד 3:
יב 6
וְשִׂפְתֵ֥י
חֲ֝כָמִ֗ים
תִּשְׁמוּרֵֽםcProv.14.3תִּשְׁמוּרֵםתשמורנה אותם׃
4בְּאֵ֣ין
אֲ֭לָפִיםaProv.14.4בְּאֵין אֲלָפִיםבהיעדר פרים; או, "באוֹן" במקום "באין" ואז מובנו: בכוח פרים
אֵב֣וּס
בָּ֑רbProv.14.4אֵבוּס בָּרכלי אוכל הבהמה נקי; או, (אם הקריאה השנייה של ההערה הקודמת תקפה:) כלי האכלת הבהמה מלאת מספוא
וְרָב־תְּ֝בוּא֗וֹת
בְּכֹ֣חַ
שֽׁוֹר׃
5א
משלי יד 5:
יד 25;
התג' א 5;
ג 14
עֵ֣ד
אֱ֭מוּנִיםaProv.14.5אֱמוּנִיםנאמן
לֹ֣א
יְכַזֵּ֑ב
ב
משלי יד 5:
ו 19
וְיָפִ֥יחַbProv.14.5יָפִיחַעד
כְּ֝זָבִ֗ים
ג
משלי יד 5:
שמות כ 16‡;
משלי יב 17
עֵ֣ד
שָֽׁקֶר׃
6א
משלי יד 6:
כד 7
בִּקֶּשׁ־לֵ֣ץaProv.14.6לֵץגאוותן הלועג למוסר ומלגלג על אחרים
חָכְמָ֣ה
וָאָ֑יִן
וְדַ֖עַת
ב
משלי יד 6:
מל"א ג 12;
ירמ' ד 22;
הושע יד 10;
משלי א 5;
י 13;
טו 14;
טז 21;
יז 28;
יח 15;
יט 25
לְנָב֣וֹן
נָקָֽלbProv.14.6נָקָלדבר הבא בקלות׃
7א
משלי יד 7:
כג 9
לֵ֣ךְ
מִ֭נֶּגֶד
לְאִ֣ישׁaProv.14.7לֵךְ מִנֶּגֶד לְ...התרחק מ...
כְּסִ֑ילbProv.14.7כְּסִילמטומטם, טיפש
וּבַל־יָ֝דַ֗עְתָּcProv.14.7בַל־יָדַעְתָּלא תדע
שִׂפְתֵי־דָֽעַתdProv.14.7שִׂפְתֵי־דָעַתדברי חכמה׃
8חָכְמַ֣ת
א
משלי יד 8:
יב 16‡
עָ֭רוּםaProv.14.8עָרוּםפיקח
הָבִ֣ין
דַּרְכּ֑וֹ
ב
משלי יד 8:
קור"א ג 19
וְאִוֶּ֖לֶת
כְּסִילִ֣ים
מִרְמָֽה׃
9אֱ֭וִלִים
יָלִ֣יץ
אָשָׁ֑םaProv.14.9אֱוִלִים יָלִיץ אָשָׁםפסוק סתום, אולי במובן: טיפשים מתבזים בחטאיהם; או, תחושת האשמה מחברת בין הטיפשים; או, טיפשים לועגים לקרבן אשם
א
משלי יד 9:
ג 34;
יא 20
וּבֵ֖ין
יְשָׁרִ֣ים
רָצֽוֹןbProv.14.9רָצוֹןרצון טוב׃
10לֵ֗ב
י֭וֹדֵעַ
א
משלי יד 10:
שמ"א א 10;
איוב כא 25
מָרַּ֣ת
נַפְשׁ֑וֹaProv.14.10מָרַּת נַפְשׁוֹצערו ומרירותו
וּ֝בְשִׂמְחָת֗וֹ
לֹא־יִתְעָ֥רַב
זָֽר׃
11א
משלי יד 11:
טו 25;
איוב ח 15;
מתי ז 27-26
בֵּ֣ית
רְ֭שָׁעִים
יִשָּׁמֵ֑ד
וְאֹ֖הֶל
יְשָׁרִ֣ים
יַפְרִֽיחַ׃
12א
משלי יד 12:
יב 15;
טז 2;
כא 2
יֵ֤שׁ
דֶּ֣רֶךְ
יָ֭שָׁר
לִפְנֵי־אִ֑ישׁ
ב
משלי יד 12:
רומ' ו 21
וְ֝אַחֲרִיתָ֗הּ
דַּרְכֵי־מָֽוֶת׃
13א
משלי יד 13:
קהלת ב 2;
ז 3
גַּם־בִּשְׂח֥וֹק
יִכְאַב־לֵ֑ב
ב
משלי יד 13:
קהלת ב 2-1;
לוקס ו 25;
יעקב ד 9
וְאַחֲרִיתָ֖הּaProv.14.13אַחֲרִיתָהּסופהּ
שִׂמְחָ֣ה
תוּגָֽהbProv.14.13תוּגָהיגון ועצב׃
14א
משלי יד 14:
א 31‡
מִדְּרָכָ֣יו
יִ֭שְׂבַּעaProv.14.14יִשְׂבַּעיהיה שבע רצון
ס֣וּג
לֵ֑בbProv.14.14סוּג לֵבשלבו נסוֹג (מהדרך הישרה); או, שלבו סגור, קשוח
ב
משלי יד 14:
יב 14;
יח 20
וּ֝מֵעָלָ֗יוcProv.14.14מֵעָלָיוממעלליו, ממעשיו
אִ֣ישׁ
טֽוֹב׃
15א
משלי יד 15:
א 4‡
פֶּ֭תִיaProv.14.15פֶּתִיחסר חכמה, קל דעת, חסר ניסיון
יַאֲמִ֣ין
לְכָל־דָּבָ֑ר
ב
משלי יד 15:
יב 16‡
וְ֝עָר֗וּם
יָבִ֥יןbProv.14.15יָבִיןיתבונן
לַאֲשֻׁרֽוֹcProv.14.15לַאֲשֻׁרוֹבצעדיו׃
16חָכָ֣ם
יָ֭רֵא
א
משלי יד 16:
ג 7‡
וְסָ֣רaProv.14.16סָרמתרחק
מֵרָ֑ע
וּ֝כְסִ֗יל
מִתְעַבֵּ֥רbProv.14.16מִתְעַבֵּרכועס מאוד
וּבוֹטֵֽחַcProv.14.16בוֹטֵחַבוטח בעצמו׃
17א
משלי יד 17:
טו 18;
כט 22
קְֽצַר־אַ֭פַּיִםaProv.14.17קְצַר־אַפַּיִםהממהר לכעוס
יַעֲשֶׂ֣ה
אִוֶּ֑לֶת
וְאִ֥ישׁ
מְ֝זִמּ֗וֹתbProv.14.17אִישׁ מְזִמּוֹתאדם הזומם לעשות רע
יִשָּׂנֵֽא׃
18נָחֲל֣וּ
א
משלי יד 18:
א 4‡
פְתָאיִ֣ם
אִוֶּ֑לֶת
וַֽ֝עֲרוּמִ֗ים
יַכְתִּ֥רוּ
דָֽעַתaProv.14.18יַכְתִּרוּ דָעַתיהיו מעוטרים בדעת כמו שמעוטרים בכתר׃
19א
משלי יד 19:
שמ"א ב 36;
משלי יא 29
שַׁח֣וּaProv.14.19שַׁחוּנפלו, נכנעו
רָ֭עִים
לִפְנֵ֣י
טוֹבִ֑ים
וּ֝רְשָׁעִ֗ים
עַֽל־שַׁעֲרֵ֥י
צַדִּֽיק׃
20א
משלי יד 20:
י 15;
יט 7
גַּם־לְ֭רֵעֵהוּ
יִשָּׂ֣נֵאaProv.14.20יִשָּׂנֵאיהיה שנוא
רָ֑שׁbProv.14.20רָשׁעני
ב
משלי יד 20:
יט 4
וְאֹהֲבֵ֖י
עָשִׁ֣יר
רַבִּֽים׃
21א
משלי יד 21:
יא 12;
יעקב ב 6
בָּז־לְרֵעֵ֥הוּ
חוֹטֵ֑א
ב
משלי יד 21:
תהל' מא 2;
משלי יט 17;
כח 8
וּמְחוֹנֵ֖ןaProv.14.21מְחוֹנֵןמיטיב
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(עניים)bProv.14.21(עניים)כתיב: דליים
עֲנָוִ֣ים
אַשְׁרָֽיו׃
22הֲֽלוֹא־יִ֭תְעוּcProv.14.21אַשְׁרָיומאושר
א
משלי יד 22:
זכר' ז 10‡;
משלי ג 29;
ו 14,
18
חֹ֣רְשֵׁיaProv.14.22חֹרְשֵׁיחושבֵי
רָ֑ע
ב
משלי יד 22:
ברא' כד 27‡
וְחֶ֥סֶד
וֶ֝אֱמֶ֗ת
חֹ֣רְשֵׁי
טֽוֹב׃
23בְּכָל־עֶ֭צֶבaProv.14.23עֶצֶבכאב מעבודה מייגעת
יִהְיֶ֣ה
מוֹתָ֑רbProv.14.23מוֹתָררווח, יתרון
וּדְבַר־שְׂ֝פָתַ֗יִםcProv.14.23דְבַר־שְׂפָתַיִםדיבורים באוויר
א
משלי יד 23:
כב 16
אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃
24עֲטֶ֣רֶת
חֲכָמִ֣ים
א
משלי יד 24:
י 22;
יג 8;
כא 20
עָשְׁרָ֑ם
אִוֶּ֖לֶת
כְּסִילִ֣יםaProv.14.24אִוֶּלֶת כְּסִילִיםלפי תה"ש: "וְלִוְיַת כְּסִילִים" - זר לקישוט של הכסילים
אִוֶּֽלֶת׃
25א
משלי יד 25:
יד 5
מַצִּ֣יל
נְ֭פָשׁוֹת
עֵ֣ד
אֱמֶ֑ת
וְיָפִ֖חַaProv.14.25יָפִחַמעיד
כְּזָבִ֣ים
מִרְמָֽהbProv.14.25מִרְמָהמְרַמֶּה׃
26א
משלי יד 26:
יח 10;
יט 23;
איוב ד 6;
קור"ב ג 4;
עבר' ד 16
בְּיִרְאַ֣ת
יְ֭הוָה
מִבְטַח־עֹ֑ז
וּ֝לְבָנָ֗יו
יִהְיֶ֥ה
מַחְסֶֽה׃
27א
משלי יד 27:
יג 14;
יט 23
יִרְאַ֣ת
יְ֭הוָה
ב
משלי יד 27:
ירמ' ב 13‡;
משלי י 11‡
מְק֣וֹר
חַיִּ֑ים
לָ֝ס֗וּר
ג
משלי יד 27:
תהל' יח 6
מִמֹּ֥קְשֵׁי
מָֽוֶתaProv.14.27לָסוּר... מָוֶתלהתרחק ממלכודות מוות׃
28בְּרָב־עָ֥ם
הַדְרַת־מֶ֑לֶךְ
וּבְאֶ֥פֶס
לְ֝אֹ֗םaProv.14.28לְאֹםעם
מְחִתַּ֥ת
רָזֽוֹןbProv.14.28מְחִתַּת רָזוֹןסכנת מחסור; או, "רזון" בהוראת רוזן, שליט: אסון לשליט׃
29א
משלי יד 29:
טו 18;
טז 32;
יט 11;
קהלת ז 9
אֶ֣רֶךְ
אַ֭פַּיִםaProv.14.29אֶרֶךְ אַפַּיִםסבלני
רַב־תְּבוּנָ֑ה
ב
משלי יד 29:
איוב כא 4
וּקְצַר־ר֝֗וּחַbProv.14.29קְצַר־רוּחַמהיר לכעוס
מֵרִ֥יםcProv.14.29מֵרִיםמגדיל
אִוֶּֽלֶת׃
30חַיֵּ֣י
בְ֭שָׂרִים
א
משלי יד 30:
טו 13
לֵ֣ב
מַרְפֵּ֑אaProv.14.30חַיֵּי... מַרְפֵּאלב רגוע ולא מתרגז מביא לבריאות הגוף
ב
משלי יד 30:
חבק' ג 16;
משלי יב 4
וּרְקַ֖ב
עֲצָמ֣וֹת
ג
משלי יד 30:
ו 34;
כז 4
קִנְאָֽה׃
31א
משלי יד 31:
יז 5
עֹ֣שֵֽׁק
דָּ֭ל
ב
משלי יד 31:
מתי כה 40
חֵרֵ֣ףaProv.14.31חֵרֵף עֹשֵׂהוּמקלל את ה' שעשה אותו
ג
משלי יד 31:
כב 2;
איוב לא 15
עֹשֵׂ֑הוּbProv.14.31מְכַבְּדוֹהמכבד את ה'
וּ֝מְכַבְּד֗וֹ
חֹנֵ֥ןcProv.14.31חֹנֵן אֶבְיוֹןמיטיב עם העני
אֶבְיֽוֹן׃
32בְּֽ֭רָעָתוֹ
א
משלי יד 32:
כד 16
יִדָּחֶ֣הaProv.14.32יִדָּחֶהיידחף וייפול
רָשָׁ֑ע
ב
משלי יד 32:
ירמ' יז 17‡
וְחֹסֶ֖הbProv.14.32חֹסֶהמוצא הגנה
בְמוֹת֣וֹcProv.14.32בְמוֹתוֹלפי תה"ש: "בתומו" - ביושרו
צַדִּֽיק׃
33א
משלי יד 33:
ב 10
בְּלֵ֣ב
נָ֭בוֹן
תָּנ֣וּחַ
חָכְמָ֑ה
ב
משלי יד 33:
יב 16;
כט 11
וּבְקֶ֥רֶב
כְּ֝סִילִ֗ים
תִּוָּדֵֽעַaProv.14.33וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדֵעַלפי תה"ש והפשיטתא: "בקרב כסילים לא תיוודע חכמה"׃
34צְדָקָ֥ה
תְרֽוֹמֵֽם־גּ֑וֹי
א
משלי יד 34:
ויק' כ 17;
משלי כה 10
וְחֶ֖סֶד
לְאֻמִּ֣ים
חַטָּֽאתaProv.14.34וְחֶסֶד... חַטָּאתחֶסֶד בהוראת חרפה, דבר מגונה (ראה הפניות) ולכן במובן: החטא הוא חרפת העמים; או, תה"ש ומגילה מקומראן גורסים וְחֶסֶר במקום וְחֶסֶד ולכן במובן: החטא מביא מחסור לעמים׃
35א
משלי יד 35:
כב 11;
אסתר ח 2;
מתי כד 45,
47;
כה 21,
24
רְֽצוֹן־מֶ֭לֶךְaProv.14.35רְצוֹן־מֶלֶךְאהדת המלך, רצונו הטוב של המלך
לְעֶ֣בֶד
מַשְׂכִּ֑יל
וְ֝עֶבְרָת֗וֹbProv.14.35עֶבְרָתוֹכעסו
תִּהְיֶ֥ה
מֵבִֽישׁcProv.14.35תִּהְיֶה מֵבִישׁתופנה לעבד מביש׃