משלי יב

משלי פרק יב

1^א משלי יב 1: עבר' יב 11-6 אֹהֵ֣ב מ֭וּסָר^aProv.12.1מוּסָרתוכחה ומִשמעת, דבר הנלמד בייסורים של ענישה פיזית אֹ֣הֵֽב דָּ֑עַת ^ב משלי יב 1: תהל' נ 17; משלי א 25‡; ה 12 וְשֹׂנֵ֖א תוֹכַ֣חַת בָּֽעַר^bProv.12.1בָּעַרטיפש חסר דעת, דומה לבהמה׃ 2ט֗וֹב ^א משלי יב 2: ג 4; ח 35; יח 22 יָפִ֣יק^aProv.12.2יָפִיקיוציא, ישיג רָ֭צוֹן^bProv.12.2רָצוֹןרצון טוב מֵיְהוָ֑ה וְאִ֖ישׁ מְזִמּ֣וֹת^cProv.12.2אִישׁ מְזִמּוֹתהזומם לעשות רע יַרְשִֽׁיעַ^dProv.12.2יַרְשִׁיעַייחשב לרשע; או, יעשה רשע׃ 3^א משלי יב 3: יא 5 לֹא־יִכּ֣וֹן^aProv.12.3לֹא־יִכּוֹןלא יעמוד יציב אָדָ֣ם בְּרֶ֑שַׁע ^ב משלי יב 3: י 25, 30 וְשֹׁ֥רֶשׁ צַ֝דִּיקִ֗ים ^ג משלי יב 3: תהל' טז 8‡ בַּל־יִמּֽוֹט^bProv.12.3בַּל־יִמּוֹטלא יזוז׃ 4^א משלי יב 4: לא 10; קור"א יא 7 אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל^aProv.12.4אֵשֶׁת־חַיִלאישה בעלת מידות טובות עֲטֶ֣רֶת בַּעְלָ֑הּ ^ב משלי יב 4: חבק' ג 16; משלי יד 30 וּכְרָקָ֖ב^bProv.12.4רָקָבריקבון בְּעַצְמוֹתָ֣יו מְבִישָֽׁה׃ 5מַחְשְׁב֣וֹת צַדִּיקִ֣ים מִשְׁפָּ֑ט^aProv.12.5מִשְׁפָּטלפי משפט צדק תַּחְבֻּל֖וֹת רְשָׁעִ֣ים מִרְמָֽה׃ 6^א משלי יב 6: יא 9; יד 3 דִּבְרֵ֣י רְשָׁעִ֣ים ^ב משלי יב 6: ירמ' ה 26; משלי א 11 אֱרָב־דָּ֑ם^aProv.12.6אֱרָב־דָּםלארוב לאדם תמים ולשפוך את דמו ^ג משלי יב 6: יד 3 וּפִ֥י יְ֝שָׁרִ֗ים יַצִּילֵֽם׃ 7^א משלי יב 7: איוב לד 25 הָפ֣וֹךְ רְשָׁעִ֣ים^aProv.12.7הָפוֹךְ רְשָׁעִים(בתי) הרשעים יהפכו ^ב משלי יב 7: י 25 וְאֵינָ֑ם ^ג משלי יב 7: מתי ז 27-24 וּבֵ֖ית צַדִּיקִ֣ים יַעֲמֹֽד׃ 8לְֽפִי־שִׂ֭כְלוֹ יְהֻלַּל־אִ֑ישׁ ^א משלי יב 8: כט 27 וְנַעֲוֵה־לֵ֝֗ב^aProv.12.8נַעֲוֵה־לֵבבעל לב מעוות יִהְיֶ֥ה לָבֽוּז׃ 9ט֣וֹב נִ֭קְלֶה וְעֶ֣בֶד ל֑וֹ מִ֝מְּתַכַּבֵּ֗ד^aProv.12.9מִמְּתַכַּבֵּדהמתחזה או המחשיב את עצמו לאדם מכובד וַחֲסַר־לָֽחֶם׃ 10^א משלי יב 10: דבר' כה 4; משלי כז 23 יוֹדֵ֣עַ צַ֭דִּיק נֶ֣פֶשׁ בְּהֶמְתּ֑וֹ וְֽרַחֲמֵ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים אַכְזָרִֽי׃ 11^א משלי יב 11: יג 23; כח 19 עֹבֵ֣ד אַ֭דְמָתוֹ יִֽשְׂבַּֽע־לָ֑חֶם וּמְרַדֵּ֖ף רֵיקִ֣ים ^ב משלי יב 11: ו 32‡ חֲסַר־לֵֽב^aProv.12.11חֲסַר־לֵבטיפש׃ 12^א משלי יב 12: כא 10 חָמַ֣ד רָ֭שָׁע מְצ֣וֹד רָעִ֑ים^aProv.12.12מְצוֹד רָעִיםהצַיִד של אנשים רעים ^ב משלי יב 12: יא 30 וְשֹׁ֖רֶשׁ צַדִּיקִ֣ים יִתֵּֽן׃ 13^א משלי יב 13: כט 6 בְּפֶ֣שַׁע שְׂ֭פָתַיִם מוֹקֵ֣שׁ^aProv.12.13מוֹקֵשׁמלכודת רָ֑ע ^ב משלי יב 13: יא 8; כא 23; כיפ"ב ב 9 וַיֵּצֵ֖א מִצָּרָ֣ה צַדִּֽיק׃ 14^א משלי יב 14: יג 2; יד 14; טו 23; יח 20 מִפְּרִ֣י פִי־אִ֭ישׁ יִשְׂבַּע־ט֑וֹב ^ב משלי יב 14: הושע ד 9; משלי א 31‡; איוב לד 11 וּגְמ֥וּל יְדֵי־אָ֝דָ֗ם ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (ישוב) יָשִׁ֥יב לֽוֹ׃ 15^א משלי יב 15: יד 12; טז 2, 25; כא 2 דֶּ֣רֶךְ אֱ֭וִיל^aProv.12.15אֱוִילשוטה, טיפש יָשָׁ֣ר בְּעֵינָ֑יו ^ב משלי יב 15: יג 10; יט 20 וְשֹׁמֵ֖עַ לְעֵצָ֣ה חָכָֽם׃ 16^א משלי יב 16: יד 33; כט 11 אֱוִ֗יל בַּ֭יּוֹם יִוָּדַ֣ע כַּעְס֑וֹ וְכֹסֶ֖ה קָל֣וֹן^aProv.12.16כֹסֶה קָלוֹןהמכסה את טעותו המבישה ^ב משלי יב 16: יב 23; יג 16; יד 8, 15, 18; כב 3; כז 12 עָרֽוּם^bProv.12.16עָרוּםפיקח, ערמומי׃ 17יָפִ֣יחַ אֱ֭מוּנָה^aProv.12.17יָפִיחַ אֱמוּנָהעד אמת יַגִּ֣יד צֶ֑דֶק ^א משלי יב 17: שמות כ 16‡; משלי יט 9 וְעֵ֖ד שְׁקָרִ֣ים מִרְמָֽה׃ 18יֵ֣שׁ בּ֭וֹטֶה^aProv.12.18בּוֹטֶהמדבר, מבטא ^א משלי יב 18: תהל' נז 5‡ כְּמַדְקְר֣וֹת^bProv.12.18מַדְקְרוֹתדקירות חָ֑רֶב ^ב משלי יב 18: ד 22-20; טו 4 וּלְשׁ֖וֹן חֲכָמִ֣ים מַרְפֵּֽא׃ 19שְֽׂפַת־אֱ֭מֶת תִּכּ֣וֹן^aProv.12.19תִּכּוֹןתעמוד יציב לָעַ֑ד וְעַד־אַ֝רְגִּ֗יעָה^bProv.12.19עַד־אַרְגִּיעָהרק לרגע חולף ^א משלי יב 19: תהל' נב 6-5; קא 7 לְשׁ֣וֹן שָֽׁקֶר׃ 20^א משלי יב 20: כו 24 מִ֭רְמָה בְּלֶב־חֹ֣רְשֵׁי רָ֑ע וּֽלְיֹעֲצֵ֖י שָׁל֣וֹם שִׂמְחָֽה׃ 21^א משלי יב 21: תהל' צא 10; קכא 7; משלי א 33; יט 23; כיפ"א ג 13 לֹא־יְאֻנֶּ֣ה^aProv.12.21לֹא־יְאֻנֶּהלא יזדמן לַצַּדִּ֣יק כָּל־אָ֑וֶן וּ֝רְשָׁעִ֗ים מָ֣לְאוּ רָֽע׃ 22^א משלי יב 22: התג' כב 15 תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הוָה^aProv.12.22תּוֹעֲבַת יהוהדבר מאוס וטמא בעיני ה' שִׂפְתֵי־שָׁ֑קֶר וְעֹשֵׂ֖י אֱמוּנָ֣ה רְצוֹנֽוֹ׃ 23אָדָ֣ם ^א משלי יב 23: יב 16‡ עָ֭רוּם ^ב משלי יב 23: י 14 כֹּ֣סֶה דָּ֑עַת^aProv.12.23כֹּסֶה דָּעַתמסתיר את הידוע לו ^ג משלי יב 23: טו 2; כט 11 וְלֵ֥ב כְּ֝סִילִ֗ים^bProv.12.23כְּסִילִיםמטומטמים, טיפשים יִקְרָ֥א אִוֶּֽלֶת^cProv.12.23אִוֶּלֶתשטות, סכלות, היעדר דעת׃ 24יַד־חָרוּצִ֥ים תִּמְשׁ֑וֹל ו֝רְמִיָּ֗ה^aProv.12.24רְמִיָּהרפיון ידים, יד עצלה תִּהְיֶ֥ה ^א משלי יב 24: מל"א ד 6‡ לָמַֽס^bProv.12.24תִּהְיֶה לָמַסתשתעבד׃ 25^א משלי יב 25: טו 13 דְּאָגָ֣ה בְלֶב־אִ֣ישׁ יַשְׁחֶ֑נָּה^aProv.12.25יַשְׁחֶנָּהיכניע ויכופף אותו ^ב משלי יב 25: ישע' נ 4 וְדָבָ֖ר ט֣וֹב יְשַׂמְּחֶֽנָּה׃ 26יָתֵ֣ר מֵרֵעֵ֣הוּ^aProv.12.26יָתֵר מֵרֵעֵהוּידריך את רעהו; או, יתרון (לצדיק) על רעהו צַדִּ֑יק וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים תַּתְעֵֽם׃ 27לֹא־יַחֲרֹ֣ךְ^aProv.12.27לֹא־יַחֲרֹךְלא יצלה באש רְמִיָּ֣ה צֵיד֑וֹ ^א משלי יב 27: י 4; יג 4 וְהוֹן־אָדָ֖ם יָקָ֣ר חָרֽוּץ^bProv.12.27וְהוֹן־אָדָם יָקָר חָרוּץתחביר מבולבל: חריצות האדם היא רכוש יקר לאדם׃ 28^א משלי יב 28: דבר' ל 16-15; לב 47-46; ירמ' כא 8; משלי י 16; כא 21 בְּאֹֽרַח־צְדָקָ֥ה^aProv.12.28בְּאֹרַחבדרך חַיִּ֑ים וְדֶ֖רֶךְ נְתִיבָ֣ה^bProv.12.28נְתִיבָהנתיבהּ, הדרך של הצדקה אַל־מָֽוֶת^cProv.12.28אַל־מָוֶתחיים׃