במדבר ו

במדבר פרק ו

דיני נזיר

1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֗ה כִּ֤י יַפְלִא֙^aNum.6.2יַפְלִאיבטא בפיו כי יבדיל את עצמו משאר העם לִנְדֹּר֙ נֶ֣דֶר ^א במד' ו 2: שפט' יג 5, 7; טז 17; עמוס ב 12-11; איכה ד 7; מה"ש יח 18; כא 23 נָזִ֔יר^bNum.6.2נֶדֶר נָזִירנדר של היבדלות ופרישות לְהַזִּ֖יר לַֽיהוָֽה^cNum.6.2לְהַזִּיר לַיהוהלהיבדל לשירות ה'׃ 3^א במד' ו 3: לוקס א 15 מִיַּ֤יִן וְשֵׁכָר֙^aNum.6.3שֵׁכָרמשקה משכר יַזִּ֔יר^bNum.6.3יַזִּירירחיק, יפריש את עצמו חֹ֥מֶץ יַ֛יִן וְחֹ֥מֶץ שֵׁכָ֖ר לֹ֣א יִשְׁתֶּ֑ה וְכָל־מִשְׁרַ֤ת עֲנָבִים֙^cNum.6.3מִשְׁרַת עֲנָבִיםנוזל שהושרו בו ענבים לֹ֣א יִשְׁתֶּ֔ה וַעֲנָבִ֛ים לַחִ֥ים^dNum.6.3לַחִיםטריים וִיבֵשִׁ֖ים^eNum.6.3יבֵשִׁיםצימוקים לֹ֥א יֹאכֵֽל׃ 4כֹּ֖ל יְמֵ֣י נִזְר֑וֹ מִכֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר יֵעָשֶׂ֜ה מִגֶּ֣פֶן הַיַּ֗יִן מֵחַרְצַנִּ֛ים וְעַד־זָ֖ג^aNum.6.4זָגקליפת הענבים לֹ֥א יֹאכֵֽל׃ 5כָּל־יְמֵי֙ נֶ֣דֶר נִזְר֔וֹ ^א במד' ו 5: שמ"א א 11; יחז' מד 20 תַּ֖עַר^aNum.6.5תַּעַרסכין חדה לגילוח לֹא־יַעֲבֹ֣ר עַל־רֹאשׁ֑וֹ עַד־מְלֹ֨את הַיָּמִ֜ם אֲשֶׁר־יַזִּ֤יר לַיהוָה֙ קָדֹ֣שׁ יִהְיֶ֔ה גַּדֵּ֥ל פֶּ֖רַע^bNum.6.5גַּדֵּל פֶּרַעישאיר ללא טיפוח שְׂעַ֥ר רֹאשֽׁוֹ׃ 6כָּל־יְמֵ֥י הַזִּיר֖וֹ לַיהוָ֑ה ^א במד' ו 6: ויק' כא 1; במד' יט 22-11; יחז' מד 25 עַל־נֶ֥פֶשׁ מֵ֖ת^aNum.6.6עַל־נֶפֶשׁ מֵתאל גופת מת לֹ֥א יָבֹֽא׃ 7^א במד' ו 7: ט 6 לְאָבִ֣יו וּלְאִמּ֗וֹ לְאָחִיו֙ וּלְאַ֣חֹת֔וֹ לֹא־יִטַּמָּ֥א לָהֶ֖ם בְּמֹתָ֑ם כִּ֛י נֵ֥זֶר אֱלֹהָ֖יו עַל־רֹאשֽׁוֹ׃ 8כֹּ֖ל יְמֵ֣י נִזְר֑וֹ קָדֹ֥שׁ ה֖וּא לַֽיהוָֽה׃ 9וְכִֽי־יָמ֨וּת מֵ֤ת עָלָיו֙^aNum.6.9עָלָיולידו בְּפֶ֣תַע פִּתְאֹ֔ם וְטִמֵּ֖א רֹ֣אשׁ נִזְר֑וֹ^bNum.6.9רֹאשׁ נִזְרוֹשער ראשו המסמל את קדושתו ^א במד' ו 9: ויק' יד 9-8 וְגִלַּ֤ח רֹאשׁוֹ֙ בְּי֣וֹם טָהֳרָת֔וֹ^cNum.6.9בְּיוֹם טָהֳרָתוֹיום שבו ימי טומאת המת נגמרים ^ב במד' ו 9: ו 18 בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י יְגַלְּחֶֽנּוּ׃ 10וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֗י יָבִא֙ ^א במד' ו 10: ויק' א 14‡; שה"ש ב 12‡ שְׁתֵּ֣י תֹרִ֔ים^aNum.6.10תֹרִיםעוף מעופות הנודדים ממשפחת היונים א֥וֹ שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י יוֹנָ֑ה אֶל־הַכֹּהֵ֔ן אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 11וְעָשָׂ֣ה הַכֹּהֵ֗ן אֶחָ֤ד לְחַטָּאת֙^aNum.6.11חַטָּאתקרבן חטאת, הבא לכפר על חטא וְאֶחָ֣ד לְעֹלָ֔ה^bNum.6.11עֹלָהקרבן עולה הנשרף לגמרי על המזבח וְכִפֶּ֣ר עָלָ֔יו מֵאֲשֶׁ֥ר חָטָ֖א עַל־הַנָּ֑פֶשׁ^cNum.6.11עַל־הַנָּפֶשׁבגלל גופת המת וְקִדַּ֥שׁ אֶת־רֹאשׁ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ 12וְהִזִּ֤יר לַֽיהוָה֙ אֶת־יְמֵ֣י נִזְר֔וֹ וְהֵבִ֛יא כֶּ֥בֶשׂ בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְאָשָׁ֑ם^aNum.6.12אָשָׁםקרבן אשם וְהַיָּמִ֤ים הָרִאשֹׁנִים֙ יִפְּל֔וּ^bNum.6.12יִפְּלוּלא יחשבו כִּ֥י טָמֵ֖א נִזְרֽוֹ^cNum.6.12טָמֵא נִזְרוֹנזירותו נטמאה בגלל טומאת מת׃ 13וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַנָּזִ֑יר ^א במד' ו 13: מה"ש כא 26 בְּי֗וֹם מְלֹאת֙ יְמֵ֣י נִזְר֔וֹ יָבִ֣יא אֹת֔וֹ אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ 14וְהִקְרִ֣יב אֶת־קָרְבָּנ֣וֹ לַיהוָ֡ה כֶּבֶשׂ֩ בֶּן־שְׁנָת֨וֹ תָמִ֤ים^aNum.6.14תָמִיםללא פגם אֶחָד֙ לְעֹלָ֔ה ^א במד' ו 14: ויק' יד 10; במד' טו 27 וְכַבְשָׂ֨ה אַחַ֧ת בַּת־שְׁנָתָ֛הּ תְּמִימָ֖ה לְחַטָּ֑את וְאַֽיִל־אֶחָ֥ד תָּמִ֖ים לִשְׁלָמִֽים^bNum.6.14שְׁלָמִיםשְׁלָמִים הם קרבן שנאכל על ידי המקריב וקרוּאיו, לאחר הקטרת חלקים ממנו על המזבח ולאחר הפרשת חלקם של הכוהנים מבשר הקרבן׃ 15וְסַ֣ל ^א במד' ו 15: שמות כט 2; ויק' ב 4; ו 16-13 מַצּ֗וֹת סֹ֤לֶת^aNum.6.15סֹלֶתקמח מובחר המנופה מכל פסולת חַלֹּת֙^bNum.6.15חַלֹּתחלה היא כיכר לחם בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן^cNum.6.15בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶןנבללו בשמן בזמן לישת הבצק וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת^dNum.6.15רְקִיקֵי מַצּוֹתעוגיות דקות מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן ^ב במד' ו 15: טו 7-1 וּמִנְחָתָ֖ם^eNum.6.15מִנְחָתָםקרבן מתנה, קרבן מתבואת הארץ וְנִסְכֵּיהֶֽם^fNum.6.15נִסְכֵּיהֶםנסך הוא החלק הנוזלי של הקרבן׃ 16וְהִקְרִ֥יב הַכֹּהֵ֖ן לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְעָשָׂ֥ה אֶת־חַטָּאת֖וֹ וְאֶת־עֹלָתֽוֹ׃ 17וְאֶת־הָאַ֜יִל יַעֲשֶׂ֨ה זֶ֤בַח^aNum.6.17זֶבַחקרבן של בעל חיים שנשחט שְׁלָמִים֙ לַֽיהוָ֔ה עַ֖ל סַ֣ל הַמַּצּ֑וֹת וְעָשָׂה֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶת־מִנְחָת֖וֹ וְאֶת־נִסְכּֽוֹ׃ 18^א במד' ו 18: ו 9; מה"ש כא 24-23 וְגִלַּ֣ח הַנָּזִ֗יר פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד אֶת־רֹ֣אשׁ נִזְר֑וֹ וְלָקַ֗ח אֶת־שְׂעַר֙ רֹ֣אשׁ נִזְר֔וֹ וְנָתַן֙ עַל־הָאֵ֔שׁ אֲשֶׁר־תַּ֖חַת זֶ֥בַח הַשְּׁלָמִֽים׃ 19וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַזְּרֹ֣עַ בְּשֵׁלָה֮^aNum.6.19בְּשֵׁלָהכשהיא בשלה מִן־הָאַיִל֒ ^א במד' ו 19: ויק' ז 12 וְֽחַלַּ֨ת מַצָּ֤ה אַחַת֙ מִן־הַסַּ֔ל וּרְקִ֥יק מַצָּ֖ה אֶחָ֑ד וְנָתַן֙ עַל־כַּפֵּ֣י הַנָּזִ֔יר אַחַ֖ר הִֽתְגַּלְּח֥וֹ אֶת־נִזְרֽוֹ^bNum.6.19נִזְרוֹשער ראשו׃ 20וְהֵנִיף֩ אוֹתָ֨ם הַכֹּהֵ֥ן ׀ ^א במד' ו 20: שמות כט 24‡ תְּנוּפָה֮ לִפְנֵ֣י יְהוָה֒ קֹ֤דֶשׁ הוּא֙ לַכֹּהֵ֔ן עַ֚ל חֲזֵ֣ה הַתְּנוּפָ֔ה וְעַ֖ל שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֑ה וְאַחַ֛ר ^ב במד' ו 20: קהלת ט 7 יִשְׁתֶּ֥ה הַנָּזִ֖יר יָֽיִן׃ 21זֹ֣את תּוֹרַ֣ת הַנָּזִיר֮ אֲשֶׁ֣ר יִדֹּר֒^aNum.6.21יִדֹּריתחייב בשבועה קָרְבָּנ֤וֹ לַֽיהוָה֙^bNum.6.21קָרְבָּנוֹ לַיהוההקרבן שעליו להביא לה' עַל־נִזְר֔וֹ מִלְּבַ֖ד אֲשֶׁר־תַּשִּׂ֣יג יָד֑וֹ^cNum.6.21אֲשֶׁר־תַּשִּׂיג יָדוֹהקרבנות שהוא מביא בהתאם ליכולתו כְּפִ֤י נִדְרוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדֹּ֔ר כֵּ֣ן יַעֲשֶׂ֔ה עַ֖ל תּוֹרַ֥ת נִזְרֽוֹ׃ פ

ברכת הכוהנים

22וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 23דַּבֵּ֤ר אֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה ^א במד' ו 23: דהי"א כג 13 תְבָרֲכ֖וּ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָמ֖וֹר לָהֶֽם׃ ס 24^א במד' ו 24: דבר' כח 6-3; תהל' סז 2; קכח 5; קלד 3 יְבָרֶכְךָ֥ יְהוָ֖ה ^ב במד' ו 24: שמ"א ב 9; תהל' יז 8 וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ ס 25^א במד' ו 25: תהל' לא 17; מד 4; פ 4, 8, 20; קיט 135; דנ' ט 17 יָאֵ֨ר יְהוָ֧ה ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ ^ב במד' ו 25: תהל' כה 16; פו 16 וִֽיחֻנֶּֽךָּ^aNum.6.25יחֻנֶּךָּייתן לך חן וחסד׃ ס 26^א במד' ו 26: תהל' ד 7 יִשָּׂ֨א^aNum.6.26יִשָּׂאיפנה יְהוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ ^ב במד' ו 26: תהל' כט 11; לז 37 וְיָשֵׂ֥ם^bNum.6.26יָשֵׂםייתן לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃ ס 27^א במד' ו 27: שמ"ב ז 23; דהי"ב ז 14 וְשָׂמ֥וּ^aNum.6.27שָׂמוּיבטאו תוך כדי הברכה אֶת־שְׁמִ֖י עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַאֲנִ֖י אֲבָרֲכֵֽם׃ פ