במדבר ל
במדבר פרק ל
1וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ פ
מטות
דיני נדר ושבועה
2וַיְדַבֵּ֤רaNum.30.2NAפרשת מטות: במד' ל 2 – לב 42; הפטרה: ירמ' א 1 – ב 3 מֹשֶׁה֙ א במד' ל 2: א 4, 16; ז 2; לא 26 אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹתbNum.30.2הַמַּטּוֹתהשבטים לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהוָֽה׃ 3אִישׁ֩ א במד' ל 3: ברא' כח 20‡ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיהוָ֗ה אֽוֹ־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשׁ֔וֹaNum.30.3לֶאְסֹר אִסָּר עַל־נַפְשׁוֹהחליט להימנע מדבר־מה לֹ֥א יַחֵ֖לbNum.30.3לֹא יַחֵלאל יפר דְּבָר֑וֹ כְּכָל־הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו ב במד' ל 3: דבר' כג 24-22; תהל' כב 26; נ 14; סא 9; סו 13; קטז 14, 18; קהלת ה 4-3; מתי ה 33 יַעֲשֶֽׂה׃ 4וְאִשָּׁ֕ה כִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֖דֶר לַיהוָ֑ה וְאָסְרָ֥ה אִסָּ֛ר בְּבֵ֥ית אָבִ֖יהָ בִּנְעֻרֶֽיהָ׃ 5וְשָׁמַ֨ע אָבִ֜יהָ אֶת־נִדְרָ֗הּ וֶֽאֱסָרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽסְרָ֣ה עַל־נַפְשָׁ֔הּ וְהֶחֱרִ֥ישׁ לָ֖הּaNum.30.5הֶחֱרִישׁ לָהּשתק ולא התערב אָבִ֑יהָ וְקָ֨מוּ֙bNum.30.5קָמוּתקפים כָּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכָל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃ 6וְאִם־הֵנִ֨יאaNum.30.6הֵנִיאביטל אָבִ֣יהָ אֹתָהּ֮ בְּי֣וֹם שָׁמְעוֹ֒ כָּל־נְדָרֶ֗יהָ וֶֽאֱסָרֶ֛יהָ אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ לֹ֣א יָק֑וּם וַֽיהוָה֙ א במד' ל 6: שמות לד 9; במד' יד 20-19; ל 9; דבר' כט 19; מל"א ח 30, 34, 36, 39, 50; מל"ב ה 18; כד 4; ישע' מג 25; נה 7; ירמ' ה 1, 7; לא 31; לג 8; לו 3; נ 20; מיכה ז 18; עמוס ז 2; תהל' כה 11; פו 5; קג 3; איכה ג 42; דנ' ט 19; דהי"ב ו 21, 25, 27, 30, 39; ז 14; לוקס ה 24-21 יִֽסְלַח־לָ֔הּ כִּי־הֵנִ֥יא אָבִ֖יהָ אֹתָֽהּ׃ 7וְאִם־הָי֤וֹ תִֽהְיֶה֙ לְאִ֔ישׁ וּנְדָרֶ֖יהָ עָלֶ֑יהָ א֚וֹ א במד' ל 7: ויק' ה 4 מִבְטָ֣א שְׂפָתֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר אָסְרָ֖ה עַל־נַפְשָֽׁהּ׃ 8וְשָׁמַ֥ע אִישָׁ֛הּ בְּי֥וֹם שָׁמְע֖וֹ וְהֶחֱרִ֣ישׁ לָ֑הּ וְקָ֣מוּ נְדָרֶ֗יהָ וֶֽאֱסָרֶ֛הָ אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֻֽמוּ׃ 9וְ֠אִם בְּי֨וֹם שְׁמֹ֣עַ אִישָׁהּ֮ יָנִ֣יא אוֹתָהּ֒ וְהֵפֵ֗ר אֶת־נִדְרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יהָ וְאֵת֙ מִבְטָ֣א שְׂפָתֶ֔יהָaNum.30.9מִבְטָא שְׂפָתֶיהָהדבר שביטאה בשפתיה אֲשֶׁ֥ר אָסְרָ֖ה עַל־נַפְשָׁ֑הּ וַיהוָ֖ה יִֽסְלַֽח־לָֽהּ׃ 10וְנֵ֥דֶר א במד' ל 10: ויק' כא 7, 14; יחז' מד 22; טימ"א ה 16-3 אַלְמָנָ֖ה וּגְרוּשָׁ֑ה כֹּ֛ל אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָק֥וּם עָלֶֽיהָ׃ 11וְאִם־בֵּ֥ית אִישָׁ֖הּ נָדָ֑רָה אֽוֹ־אָסְרָ֥ה אִסָּ֛ר עַל־נַפְשָׁ֖הּ בִּשְׁבֻעָֽה׃ 12וְשָׁמַ֤ע אִישָׁהּ֙ וְהֶחֱרִ֣שׁ לָ֔הּ לֹ֥א הֵנִ֖יא אֹתָ֑הּ וְקָ֨מוּ֙ כָּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכָל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃ 13וְאִם־הָפֵר֩ יָפֵ֨ר אֹתָ֥ם ׀ אִישָׁהּ֮ בְּי֣וֹם שָׁמְעוֹ֒ כָּל־מוֹצָ֨א שְׂפָתֶ֧יהָ לִנְדָרֶ֛יהָ וּלְאִסַּ֥ר נַפְשָׁ֖הּ לֹ֣א יָק֑וּם אִישָׁ֣הּ הֲפֵרָ֔ם וַיהוָ֖ה יִֽסְלַֽח־לָֽהּ׃ 14כָּל־נֵ֛דֶר וְכָל־שְׁבֻעַ֥ת אִסָּ֖ר לְעַנֹּ֣ת נָ֑פֶשׁ א במד' ל 14: אפס' ה 22; קול' ג 18 אִישָׁ֥הּ יְקִימֶ֖נּוּaNum.30.14אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּבעלה יאשר וייתן לו תוקף וְאִישָׁ֥הּ יְפֵרֶֽנּוּ׃ 15וְאִם־הַחֲרֵשׁ֩ יַחֲרִ֨ישׁ לָ֥הּ אִישָׁהּ֮ מִיּ֣וֹם אֶל־יוֹם֒ וְהֵקִים֙ אֶת־כָּל־נְדָרֶ֔יהָ א֥וֹ אֶת־כָּל־אֱסָרֶ֖יהָ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֑יהָ הֵקִ֣ים אֹתָ֔ם כִּי־הֶחֱרִ֥שׁ לָ֖הּ בְּי֥וֹם שָׁמְעֽוֹ׃ 16וְאִם־הָפֵ֥ר יָפֵ֛ר אֹתָ֖םaNum.30.16אִם־הָפֵר יָפֵר אֹתָםאם הוא ימנע ממנה לקיים את נדרה לאחר שאישר אותו בשתיקתו אַחֲרֵ֣י שָׁמְע֑וֹ וְנָשָׂ֖א אֶת־עֲוֺנָֽהּbNum.30.16נָשָׂא אֶת־עֲוֹנָהּהבעל יישא בעונש והיא מחויבת לציית לו׃ 17אֵ֣לֶּה הַֽחֻקִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה בֵּ֥ין אִ֖ישׁ לְאִשְׁתּ֑וֹ בֵּֽין־אָ֣ב לְבִתּ֔וֹ בִּנְעֻרֶ֖יהָ בֵּ֥ית אָבִֽיהָ׃ פ