דברי הימים ב ב
דברי הימים ב פרק ב
הסכם בין שלמה לחירם
1א דהי"ב ב 1: מל"א ה 30-29; דהי"ב ב 17-16 וַיִּסְפֹּ֨ר שְׁלֹמֹ֜ה שִׁבְעִ֥ים אֶ֨לֶף֙ אִ֣ישׁ סַבָּ֔לa2Chr.2.1סַבָּלנושא משא כבד וּשְׁמוֹנִ֥ים אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ חֹצֵ֣ב בָּהָ֑רb2Chr.2.1חֹצֵב בָּהָרחוצבים בהרים אבני בנייה וּמְנַצְּחִ֣יםc2Chr.2.1מְנַצְּחִיםמפקחים עֲלֵיהֶ֔ם שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ פ
2א דהי"ב ב 2: מל"א ה 25-16 וַיִּשְׁלַ֣ח שְׁלֹמֹ֔ה ב דהי"ב ב 2: שמ"ב ה 11‡ אֶל־חוּרָ֥ם מֶֽלֶךְ־צֹ֖ר לֵאמֹ֑ר כַּאֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֨יתָ֙ עִם־דָּוִ֣יד אָבִ֔י וַתִּֽשְׁלַֽח־ל֣וֹ אֲרָזִ֔ים לִבְנֽוֹת־ל֥וֹ בַ֖יִת לָשֶׁ֥בֶת בּֽוֹ׃ 3הִנֵּה֩ אֲנִ֨י א דהי"ב ב 3: מל"א ה 19‡ בֽוֹנֶה־בַּ֜יִת לְשֵׁ֣ם ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֗י לְהַקְדִּ֣ישׁ ל֡וֹ ב דהי"ב ב 3: שמות ל 7 לְהַקְטִ֣יר לְפָנָ֣יו ג דהי"ב ב 3: שמות ל 35‡ קְטֹֽרֶת־סַמִּים֩ ד דהי"ב ב 3: שמות כה 30‡ וּמַעֲרֶ֨כֶת תָּמִ֤ידa2Chr.2.3מַעֲרֶכֶת תָּמִידלחם הפנים ה דהי"ב ב 3: שמות כט 42-38 וְעֹלוֹת֙ לַבֹּ֣קֶר וְלָעֶ֔רֶב ו דהי"ב ב 3: במד' כח 10-9 לַשַּׁבָּתוֹת֙ וְלֶ֣חֳדָשִׁ֔יםb2Chr.2.3לֶחֳדָשִׁיםלראשי החודש וּֽלְמוֹעֲדֵ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ לְעוֹלָ֖ם זֹ֥את עַל־יִשְׂרָאֵֽלc2Chr.2.3לְעוֹלָם... יִשְׂרָאֵלשנצטוו בני ישראל לקיים לעולם׃ 4וְהַבַּ֛יִת אֲשֶׁר־אֲנִ֥י בוֹנֶ֖ה גָּד֑וֹל א דהי"ב ב 4: שמות ח 6‡; טו 11; תהל' צה 3; דהי"א טז 25 כִּֽי־גָד֥וֹל אֱלֹהֵ֖ינוּ מִכָּל־הָאֱלֹהִֽים׃ 5א דהי"ב ב 5: מל"א ח 27; דהי"ב ו 18 וּמִ֤י יַעֲצָר־כֹּ֨חַ֙a2Chr.2.5יַעֲצָר־כֹּחַיכול, מסוגל לִבְנֽוֹת־ל֣וֹ בַ֔יִת כִּ֧י הַשָּׁמַ֛יִם וּשְׁמֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לֹ֣א יְכַלְכְּלֻ֑הוּb2Chr.2.5יְכַלְכְּלֻהוּיכילו אותו, יישאו אותו ב דהי"ב ב 5: שמות ג 11; שמ"ב ז 18; דהי"א כט 14 וּמִ֤י אֲנִי֙ אֲשֶׁ֣ר אֶבְנֶה־לּ֣וֹ בַ֔יִת כִּ֖י אִם־לְהַקְטִ֥ירc2Chr.2.5כִּי אִםאלא רק; או, שמיועד לְפָנָֽיו׃ 6וְעַתָּ֡ה א דהי"ב ב 6: שמות לא 5-3; דהי"ב ב 13-12 שְֽׁלַֽח־לִ֣י אִישׁ־חָכָ֡ם לַעֲשׂוֹת֩ בַּזָּהָ֨ב וּבַכֶּ֜סֶף וּבַנְּחֹ֣שֶׁת וּבַבַּרְזֶ֗ל וּבָֽאַרְגְּוָן֙a2Chr.2.6אַרְגְּוָןארגמן, חוטי צמר שנצבעו באדום כהה מחומר שהופק מחלזונות ים וְכַרְמִ֣ילb2Chr.2.6כַרְמִילתולעת שני וּתְכֵ֔לֶתc2Chr.2.6תְכֵלֶתגם הוא צבע שהופק מחלזונות ים וְיֹדֵ֖עַ לְפַתֵּ֣חַ פִּתּוּחִ֑יםd2Chr.2.6לְפַתֵּחַ פִּתּוּחִיםלחרות חריתות באבני חן ובמתכת עִם־הַֽחֲכָמִ֗ים ב דהי"ב ב 6: דהי"א כב 16-15 אֲשֶׁ֤ר עִמִּי֙ בִּֽיהוּדָ֣ה וּבִֽירוּשָׁלִַ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֵכִ֖ין דָּוִ֥יד אָבִֽי׃ 7א דהי"ב ב 7: מל"א ה 20 וּֽשְׁלַֽח־לִי֩ עֲצֵ֨י אֲרָזִ֜ים בְּרוֹשִׁ֣ים וְאַלְגּוּמִּים֮a2Chr.2.7אַלְגּוּמִּיםעץ שלא גדל באזור הים התיכון ושהובא מהמזרח הרחוק מֵֽהַלְּבָנוֹן֒ כִּ֚י אֲנִ֣י יָדַ֔עְתִּי אֲשֶׁ֤ר עֲבָדֶ֨יךָ֙ יֽוֹדְעִ֔ים לִכְר֖וֹת עֲצֵ֣י לְבָנ֑וֹן וְהִנֵּ֥ה ב דהי"ב ב 7: ט 10 עֲבָדַ֖י עִם־עֲבָדֶֽיךָ׃ 8וּלְהָכִ֥ין לִ֛י עֵצִ֖ים לָרֹ֑ב כִּ֥י הַבַּ֛יִת אֲשֶׁר־אֲנִ֥י בוֹנֶ֖ה גָּד֥וֹל וְהַפְלֵֽא׃ 9וְהִנֵּ֣ה א דהי"ב ב 9: מל"א ה 25 לַֽחֹטְבִ֣ים ׀ לְֽכֹרְתֵ֣י ׀ הָעֵצִ֡יםa2Chr.2.9חֹטְבִים, כֹרְתֵי הָעֵצִיםשני ביטויים שהם אחד: חוטבי העצים; או, שני ביטויים נפרדים: אלה שחוטבים את העצים ביער, ואלה שכורתים אותם לקורות, קרשים וכו' נָתַתִּי֩ חִטִּ֨ים ׀ מַכּ֜וֹתb2Chr.2.9חִטִּים מַכּוֹתמובן לא ברור; חיטים טחונות, כלומר קמח; בקטע המקביל במל"א ה 25 כתוב "חִטִּים מַכֹּלֶת" לַעֲבָדֶ֗יךָ כֹּרִים֙ עֶשְׂרִ֣ים אֶ֔לֶףc2Chr.2.9כֹּרִים עֶשְׂרִים אֶלֶףכ־4,400 קילוגרם וּשְׂעֹרִ֕ים כֹּרִ֖ים עֶשְׂרִ֣ים אָ֑לֶף וְיַ֗יִן בַּתִּים֙ עֶשְׂרִ֣ים אֶ֔לֶףd2Chr.2.9בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף440 ליטר וְשֶׁ֕מֶן בַּתִּ֖ים עֶשְׂרִ֥ים אָֽלֶף׃ פ
10וַיֹּ֨אמֶר חוּרָ֤ם מֶֽלֶךְ־צֹר֙ בִּכְתָ֔ב וַיִּשְׁלַ֖ח אֶל־שְׁלֹמֹ֑ה א דהי"ב ב 10: מל"א י 9; דהי"ב ט 8 בְּאַהֲבַ֤ת יְהוָה֙ אֶת־עַמּ֔וֹ נְתָנְךָ֥ עֲלֵיהֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃ 11וַיֹּאמֶר֮ חוּרָם֒ א דהי"ב ב 11: דהי"א טז 36‡ בָּר֤וּךְ יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר ב דהי"ב ב 11: ברא' א 1‡ עָשָׂ֔ה אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר נָתַן֩ לְדָוִ֨יד הַמֶּ֜לֶךְ בֵּ֣ן חָכָ֗ם יוֹדֵ֨עַ֙ שֵׂ֣כֶל וּבִינָ֔ה אֲשֶׁ֤ר ג דהי"ב ב 11: א 18 יִבְנֶה־בַּ֨יִת֙ לַיהוָ֔ה וּבַ֖יִת לְמַלְכוּתֽוֹ׃ 12וְעַתָּ֗ה שָׁלַ֧חְתִּי אִישׁ־חָכָ֛ם יוֹדֵ֥עַ בִּינָ֖הa2Chr.2.12בִּינָההתבוננות פנימית מעמיקה, חדירה לעומק הדבר א דהי"ב ב 12: ד 16 לְחוּרָ֥ם אָבִֽיb2Chr.2.12אָבִיתואר כבוד לרב ומורה׃ 13א דהי"ב ב 13: מל"א ז 14 בֶּן־אִשָּׁ֞ה מִן־בְּנ֣וֹת דָּ֗ן וְאָבִ֣יו אִישׁ־צֹרִ֡י יוֹדֵ֡עַ לַעֲשׂ֣וֹת בַּזָּֽהָב־וּ֠בַכֶּסֶף בַּנְּחֹ֨שֶׁת בַּבַּרְזֶ֜ל בָּאֲבָנִ֣ים וּבָעֵצִ֗ים בָּאַרְגָּמָ֤ן בַּתְּכֵ֨לֶת֙ וּבַבּ֣וּץa2Chr.2.13בּוּץפשתן וּבַכַּרְמִ֔יל וּלְפַתֵּ֨חַ֙ כָּל־פִּתּ֔וּחַ וְלַחְשֹׁ֖ב כָּל־מַחֲשָׁ֑בֶת אֲשֶׁ֤ר יִנָּֽתֶן־לוֹ֙ עִם־חֲכָמֶ֔יךָ וְֽחַכְמֵ֔י אֲדֹנִ֖י דָּוִ֥יד אָבִֽיךָ׃ 14וְ֠עַתָּה הַחִטִּ֨ים וְהַשְּׂעֹרִ֜ים הַשֶּׁ֤מֶן וְהַיַּ֨יִן֙ א דהי"ב ב 14: ב 9 אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר אֲדֹנִ֔י יִשְׁלַ֖ח לַעֲבָדָֽיו׃ 15וַ֠אֲנַחְנוּ א דהי"ב ב 15: מל"א ה 23-20 נִכְרֹ֨ת עֵצִ֤ים מִן־הַלְּבָנוֹן֙ כְּכָל־צָרְכֶּ֔ךָ וּנְבִיאֵ֥ם לְךָ֛ רַפְסֹד֖וֹת עַל־יָ֣ם ב דהי"ב ב 15: יהושע יט 46; יונה א 3; עזרא ג 7; מה"ש ט 36; י 5 יָפ֑וֹa2Chr.2.15יָפוֹאל יפו וְאַתָּ֛ה תַּעֲלֶ֥ה אֹתָ֖ם יְרוּשָׁלִָֽם׃ פ
16וַיִּסְפֹּ֣ר שְׁלֹמֹ֗ה כָּל־הָאֲנָשִׁ֤ים הַגֵּירִים֙ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֔ל אַחֲרֵ֣י א דהי"ב ב 16: דהי"א כב 2 הַסְּפָ֔רa2Chr.2.16הַסְּפָרהספירה, המפקד אֲשֶׁ֥ר סְפָרָ֖ם דָּוִ֣יד אָבִ֑יו וַיִּמָּצְא֗וּ מֵאָ֤ה וַחֲמִשִּׁים֙ אֶ֔לֶף וּשְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ 17א דהי"ב ב 17: ב 2 וַיַּ֨עַשׂ מֵהֶ֜ם שִׁבְעִ֥ים אֶ֨לֶף֙ סַבָּ֔ל וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֖לֶף חֹצֵ֣ב בָּהָ֑ר וּשְׁלֹ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ וְשֵׁ֣שׁ מֵא֔וֹת מְנַצְּחִ֖ים לְהַעֲבִ֥יד אֶת־הָעָֽם׃