במדבר יב

במדבר פרק יב

מרים ואהרן מדברים סרה במשה

1וַתְּדַבֵּ֨ר ^א במד' יב 1: שמות טו 21-20; במד' כ 1; כו 59; דבר' כד 9; מיכה ו 4 מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה^aNum.12.1בְּמֹשֶׁהנגד משה עַל־אֹד֛וֹת הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית^bNum.12.1הַכֻּשִׁיתהיא צפורה המדְיָנית הנקראת כאן כושית; התקבולת שבספר חבק' ג 7 מלמדת שכּוּשָׁן חלק מארץ מִדְיָן; או, היא אישה כהת עור מאזור נוביה שמשה נשא אותה לאישה נוסף על צפורה אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח ^ב במד' יב 1: שמות ב 21 כִּֽי־אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח׃ 2וַיֹּאמְר֗וּ ^א במד' יב 2: טז 3 הֲרַ֤ק אַךְ־בְּמֹשֶׁה֙^aNum.12.2בְּמֹשֶׁהעם משה דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה הֲלֹ֖א גַּם־בָּ֣נוּ^bNum.12.2בָּנוּאתנו דִבֵּ֑ר ^ב במד' יב 2: יא 1 וַיִּשְׁמַ֖ע יְהוָֽה׃ 3וְהָאִ֥ישׁ מֹשֶׁ֖ה ^א במד' יב 3: מתי יא 29 ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (ענו) עָנָ֣יו מְאֹ֑ד מִכֹּל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ ס 4וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה פִּתְאֹ֗ם אֶל־מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־מִרְיָ֔ם צְא֥וּ שְׁלָשְׁתְּכֶ֖ם אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּצְא֖וּ שְׁלָשְׁתָּֽם׃ 5^א במד' יב 5: ברא' יא 5‡; שמות לד 5; במד' יא 17, 25 וַיֵּ֤רֶד יְהוָה֙ בְּעַמּ֣וּד עָנָ֔ן וַֽיַּעֲמֹ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וַיִּקְרָא֙ אַהֲרֹ֣ן וּמִרְיָ֔ם וַיֵּצְא֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃ 6וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א^aNum.12.6נָאגם במובן עתה דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם^bNum.12.6אִם־יִהְיֶה נְבִיאֲכֶםכאשר יהיו נביאים ביניכם יְהוָ֗ה^cNum.12.6יהוהאני ה' ^א במד' יב 6: ברא' מו 2‡; דנ' ח 2 בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע^dNum.12.6אֶתְוַדָּעאתגלה ^ב במד' יב 6: ברא' לז 5‡ בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃ 7לֹא־כֵ֖ן^aNum.12.7לֹא־כֵןלא כך עם ^א במד' יב 7: יהושע יב 6‡ עַבְדִּ֣י מֹשֶׁ֑ה ^ב במד' יב 7: עבר' ג 2, 5 בְּכָל־בֵּיתִ֖י נֶאֱמָ֥ן הֽוּא׃ 8^א במד' יב 8: דבר' לד 10; הושע יב 14; עבר' יא 27 פֶּ֣ה אֶל־פֶּ֞ה אֲדַבֶּר־בּ֗וֹ^aNum.12.8בּוֹאתו וּמַרְאֶה֙^bNum.12.8מַרְאֶהמראה ברור, מפורש וְלֹ֣א ^ב במד' יב 8: יחז' יז 2 בְחִידֹ֔ת ^ג במד' יב 8: שמות כ 4; דבר' ד 12, 15; תהל' יז 15 וּתְמֻנַ֥ת יְהוָ֖ה יַבִּ֑יט^cNum.12.8תְמֻנַת יהוה יַבִּיט[נב"מ 13] וּמַדּ֨וּעַ֙ לֹ֣א יְרֵאתֶ֔ם^dNum.12.8יְרֵאתֶםחששתם לְדַבֵּ֖ר בְּעַבְדִּ֥י בְמֹשֶֽׁה^eNum.12.8בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁהנגד עבדי, נגד משה׃ 9וַיִּֽחַר אַ֧ף יְהוָ֛ה בָּ֖ם^aNum.12.9יִּחַר... בָּםה' כעס מאוד עליהם ^א במד' יב 9: ברא' יז 22; יח 33 וַיֵּלַֽךְ׃ 10וְהֶעָנָ֗ן סָ֚ר^aNum.12.10סָרהתרומם מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְהִנֵּ֥ה מִרְיָ֖ם מְצֹרַ֣עַת ^א במד' יב 10: שמות ד 6; מל"ב ה 27 כַּשָּׁ֑לֶג וַיִּ֧פֶן^bNum.12.10יִּפֶןפנה אַהֲרֹ֛ן אֶל־מִרְיָ֖ם וְהִנֵּ֥ה מְצֹרָֽעַת׃ 11וַיֹּ֥אמֶר אַהֲרֹ֖ן אֶל־מֹשֶׁ֑ה בִּ֣י^aNum.12.11בִּיבבקשה אֲדֹנִ֔י ^א במד' יב 11: שמ"א יט 19; כד 10 אַל־נָ֨א תָשֵׁ֤ת עָלֵ֨ינוּ֙ חַטָּ֔את^bNum.12.11תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאתתחשיב לנו את זה לחטא, זוהי בקשת סליחה אֲשֶׁ֥ר נוֹאַ֖לְנוּ וַאֲשֶׁ֥ר חָטָֽאנוּ^cNum.12.11אֲשֶׁר... חָטָאנוּשחטאנו באיוולתנו׃ 12אַל־נָ֥א תְהִ֖י כַּמֵּ֑ת^aNum.12.12כַּמֵּתכמו תינוק מת אֲשֶׁ֤ר בְּצֵאתוֹ֙ מֵרֶ֣חֶם אִמּ֔וֹ וַיֵּאָכֵ֖ל^bNum.12.12יֵּאָכֵלהריקבון נאכל חֲצִ֥י בְשָׂרֽוֹ׃ 13^א במד' יב 13: ברא' כ 17; במד' כא 7; דבר' ט 20-19 וַיִּצְעַ֣ק מֹשֶׁ֔ה אֶל־יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר אֵ֕ל נָ֛א ^ב במד' יב 13: ישע' ל 26; ירמ' יז 14; תהל' ל 3; מא 5 רְפָ֥א נָ֖א לָֽהּ׃ פ

14וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה וְאָבִ֨יהָ֙ ^א במד' יב 14: דבר' כה 9; ישע' נ 6; איוב יז 6; ל 10 יָרֹ֤ק יָרַק֙ בְּפָנֶ֔יהָ^aNum.12.14אָבִיהָ... בְּפָנֶיהָאם אביה היה נוזף בה והיה מביע את כעסו ביריקה בפנים שלה הֲלֹ֥א תִכָּלֵ֖ם^bNum.12.14הֲלֹא תִכָּלֵםהאִם לא הייתה מתביישת ומסתתרת מפני אביה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים תִּסָּגֵ֞ר שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ ^ב במד' יב 14: שמות כט 14‡; במד' ה 4-1 מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְאַחַ֖ר תֵּאָסֵֽף^cNum.12.14תֵּאָסֵףתוכנס חזרה׃ 15^א במד' יב 15: דבר' כד 9 וַתִּסָּגֵ֥ר מִרְיָ֛ם מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְהָעָם֙ לֹ֣א נָסַ֔ע עַד־הֵאָסֵ֖ף מִרְיָֽם׃ 16וְאַחַ֛ר נָסְע֥וּ הָעָ֖ם מֵחֲצֵר֑וֹת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּ֥ר ^א במד' יב 16: מל"א יא 18‡ פָּארָֽן׃ פ