נחמיה ד

נחמיה פרק ד

1^א נחמ' ד 1: ג 33 וַיְהִ֣י כַאֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֣ע סַנְבַלַּ֡ט וְ֠טוֹבִיָּה וְהָעַרְבִ֨ים וְהָעַמֹּנִ֜ים וְהָאַשְׁדּוֹדִ֗ים כִּֽי־עָלְתָ֤ה אֲרוּכָה֙^aNeh.4.1אֲרוּכָהריפוי, תיקון לְחֹמ֣וֹת יְרוּשָׁלִַ֔ם כִּי־הֵחֵ֥לּוּ הַפְּרֻצִ֖ים^bNeh.4.1הַפְּרֻצִיםהמקומות הפרוצים לְהִסָּתֵ֑ם וַיִּ֥חַר לָהֶ֖ם^cNeh.4.1וַיִּחַר לָהֶםכעסו מְאֹֽד׃ 2^א נחמ' ד 2: תהל' פג 4 וַיִּקְשְׁר֤וּ כֻלָּם֙ יַחְדָּ֔ו לָב֖וֹא לְהִלָּחֵ֣ם בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְלַעֲשׂ֥וֹת ל֖וֹ תּוֹעָֽה^aNeh.4.2תּוֹעָהמכשולים׃ 3וַנִּתְפַּלֵּ֖ל אֶל־אֱלֹהֵ֑ינוּ וַנַּעֲמִ֨יד מִשְׁמָ֧ר עֲלֵיהֶ֛ם יוֹמָ֥ם וָלַ֖יְלָה מִפְּנֵיהֶֽם׃ 4וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֗ה כָּשַׁל֙ כֹּ֣חַ ^א נחמ' ד 4: מל"א יא 28 הַסַּבָּ֔ל^aNeh.4.4כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּלהסבלים עייפים ונחלשים ^ב נחמ' ד 4: ג 34 וְהֶעָפָ֖ר הַרְבֵּ֑ה וַאֲנַ֨חְנוּ֙ לֹ֣א נוּכַ֔ל לִבְנ֖וֹת בַּחוֹמָֽה׃ 5וַיֹּאמְר֣וּ צָרֵ֗ינוּ^aNeh.4.5צָרֵינוּאויבינו לֹ֤א יֵדְעוּ֙ וְלֹ֣א יִרְא֔וּ עַ֛ד אֲשֶׁר־נָב֥וֹא אֶל־תּוֹכָ֖ם וַהֲרַגְנ֑וּם וְהִשְׁבַּ֖תְנוּ אֶת־הַמְּלָאכָֽה^bNeh.4.5וְהִשְׁבַּתְנוּ אֶת־הַמְּלָאכָהוכך נצליח לשים קץ לעבודה׃ 6וַֽיְהִי֙ כַּאֲשֶׁר־בָּ֣אוּ הַיְּהוּדִ֔ים הַיֹּשְׁבִ֖ים אֶצְלָ֑ם^aNeh.4.6אֶצְלָםבקרבת האויבים וַיֹּ֤אמְרוּ לָ֨נוּ֙ עֶ֣שֶׂר פְּעָמִ֔ים מִכָּל־הַמְּקֹמ֖וֹת אֲשֶׁר־תָּשׁ֥וּבוּ עָלֵֽינוּ^bNeh.4.6אֲשֶׁר־תָּשׁוּבוּ עָלֵינוּהמילה אֲשֶׁר מציינת פתיחת דיבור ישיר; היהודים שגרו בקרבת האויבים מנסים לשכנע את נחמיה והעובדים שיעזבו את ירושלים ויֵשבו אִתם בכפרים; לפי פירוש אחר אותם יהודים אומרים שהאויבים יתקפו מכל כיוון׃ 7וָֽאַעֲמִ֞יד^aNeh.4.7אַעֲמִידהעמדתי משמרות מִֽתַּחְתִּיּ֧וֹת לַמָּק֛וֹם^bNeh.4.7מִתַּחְתִּיּוֹת לַמָּקוֹםבמקומות נמוכים מֵאַחֲרֵ֥י לַחוֹמָ֖ה ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (בצחחיים) בַּצְּחִיחִ֑ים^cNeh.4.7בַּצְּחִיחִיםבין הסלעים החשופים וָֽאַעֲמִ֤יד אֶת־הָעָם֙ לְמִשְׁפָּח֔וֹת עִם־חַרְבֹתֵיהֶ֛ם רָמְחֵיהֶ֖ם^dNeh.4.7רָמְחֵיהֶםחניתותיהם וְקַשְּׁתֹתֵיהֶֽם׃ 8וָאֵ֣רֶא וָאָק֗וּם וָאֹמַ֞ר אֶל־הַחֹרִ֤ים^aNeh.4.8הַחֹרִיםהאצילים וְאֶל־הַסְּגָנִים֙^bNeh.4.8הַסְּגָנִיםהשרים וְאֶל־יֶ֣תֶר הָעָ֔ם ^א נחמ' ד 8: ברא' טו 1‡ אַל־תִּֽירְא֖וּ מִפְּנֵיהֶ֑ם אֶת־אֲדֹנָ֞י ^ב נחמ' ד 8: א 5 הַגָּד֤וֹל וְהַנּוֹרָא֙ זְכֹ֔רוּ ^ג נחמ' ד 8: שמ"ב י 12 וְהִֽלָּחֲמ֗וּ עַל־אֲחֵיכֶם֙ בְּנֵיכֶ֣ם וּבְנֹתֵיכֶ֔ם נְשֵׁיכֶ֖ם וּבָתֵּיכֶֽם׃ פ

9וַיְהִ֞י כַּֽאֲשֶׁר־שָׁמְע֤וּ אוֹיְבֵ֨ינוּ֙ כִּי־נ֣וֹדַֽע לָ֔נוּ ^א נחמ' ד 9: שמ"ב יז 14; איוב ה 12 וַיָּ֥פֶר הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־עֲצָתָ֑ם^aNeh.4.9וַיָּפֶר הָאֱלֹהִים אֶת־עֲצָתָםשאלוהים הפר את תכניתם ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (ונשוב) וַנָּ֤שָׁב כֻּלָּ֨נוּ֙ אֶל־הַ֣חוֹמָ֔ה אִ֖ישׁ אֶל־מְלַאכְתּֽוֹ׃ 10וַיְהִ֣י ׀ מִן־הַיּ֣וֹם הַה֗וּא חֲצִ֣י נְעָרַי֮ עֹשִׂ֣ים בַּמְּלָאכָה֒ וְחֶצְיָ֗ם מַחֲזִיקִים֙ וְהָרְמָחִ֣ים הַמָּגִנִּ֔ים וְהַקְּשָׁת֖וֹת וְהַשִּׁרְיֹנִ֑ים וְהַ֨שָּׂרִ֔ים^aNeh.4.10הַשָּׂרִיםשרי הצבא אַחֲרֵ֖י^bNeh.4.10אַחֲרֵיכמו כָּל־בֵּ֥ית יְהוּדָֽה׃ 11הַבּוֹנִ֧ים בַּחוֹמָ֛ה וְהַנֹּשְׂאִ֥ים בַּסֶּ֖בֶל עֹמְשִׂ֑ים ^א נחמ' ד 11: תהל' קמט 6 בְּאַחַ֤ת יָדוֹ֙ עֹשֶׂ֣ה בַמְּלָאכָ֔ה וְאַחַ֖ת מַחֲזֶ֥קֶת הַשָּֽׁלַח^aNeh.4.11הַשָּׁלַחבנשק׃ 12וְהַ֨בּוֹנִ֔ים אִ֥ישׁ חַרְבּ֛וֹ אֲסוּרִ֥ים^aNeh.4.12אֲסוּרִיםחגורים עַל־מָתְנָ֖יו וּבוֹנִ֑ים וְהַתּוֹקֵ֥עַ בַּשּׁוֹפָ֖ר אֶצְלִֽי׃ 13וָאֹמַ֞ר אֶל־הַחֹרִ֤ים וְאֶל־הַסְּגָנִים֙ וְאֶל־יֶ֣תֶר הָעָ֔ם הַמְּלָאכָ֥ה הַרְבֵּ֖ה וּרְחָבָ֑ה^aNeh.4.13רְחָבָהמתפרשׂת על שטח רחב וַאֲנַ֗חְנוּ נִפְרָדִים֙ עַל־הַ֣חוֹמָ֔ה רְחוֹקִ֖ים אִ֥ישׁ מֵאָחִֽיו׃ 14בִּמְק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר תִּשְׁמְעוּ֙ אֶת־ק֣וֹל ^א נחמ' ד 14: יהושע ו 4‡ הַשּׁוֹפָ֔ר שָׁ֖מָּה תִּקָּבְצ֣וּ אֵלֵ֑ינוּ ^ב נחמ' ד 14: שמות יד 14‡ אֱלֹהֵ֖ינוּ יִלָּ֥חֶם לָֽנוּ׃ 15וַאֲנַ֖חְנוּ עֹשִׂ֣ים בַּמְּלָאכָ֑ה וְחֶצְיָ֗ם מַחֲזִיקִים֙ בָּֽרְמָחִ֔ים מֵעֲל֣וֹת הַשַּׁ֔חַר עַ֖ד צֵ֥את הַכּוֹכָבִֽים׃ 16גַּ֣ם בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ אָמַ֣רְתִּי לָעָ֔ם אִ֣ישׁ וְנַעֲר֔וֹ^aNeh.4.16נַעֲרוֹמשרתו, עבדו יָלִ֖ינוּ בְּת֣וֹךְ יְרוּשָׁלִָ֑ם וְהָֽיוּ־לָ֧נוּ הַלַּ֛יְלָה מִשְׁמָ֖ר וְהַיּ֥וֹם מְלָאכָֽה׃ 17וְאֵ֨ין אֲנִ֜י וְאַחַ֣י וּנְעָרַ֗י וְאַנְשֵׁ֤י הַמִּשְׁמָר֙ אֲשֶׁ֣ר אַחֲרַ֔י אֵין־אֲנַ֥חְנוּ פֹשְׁטִ֖ים בְּגָדֵ֑ינוּ אִ֖ישׁ שִׁלְח֥וֹ הַמָּֽיִם^aNeh.4.17אִישׁ שִׁלְחוֹ הַמָּיִםכל אחד נושא את נשקו גם כשהולך למים; או, כל אחד נושא את נשקו רק כשהולך להתרחץ׃ ס