נחום
נחום א
נחום פרק א
זעם ה' על נינוה
1מַשָּׂ֖א
א
נחום א 1:
מל"ב יט 36‡
נִֽינְוֵ֑הaNah.1.1נִינְוֵהעיר הבירה של אשור
סֵ֧פֶר
חֲז֛וֹן
נַח֖וּםbNah.1.1נַחוּםנבואת נחום מופנית אך ורק נגד ממלכת אשור, שהתחילה למשול בארץ כ־130 שנה לפני הנבואה. נחום ניבא, ככול הנראה, בשנת 613 לפנה"ס בערך. כשנה אחת לאחר מכן כבשו הבבלים את נינוה בירת אשור.
הָאֶלְקֹשִֽׁי׃
2א
נחום א 2:
שמות לד 14‡;
דבר' ה 9‡
אֵ֣ל
קַנּ֤וֹא
ב
נחום א 2:
דבר' לב 35‡
וְנֹקֵם֙
יְהוָ֔ה
נֹקֵ֥ם
יְהוָ֖ה
וּבַ֣עַל
חֵמָ֑הaNah.1.2חֵמָהכעס
נֹקֵ֤ם
יְהוָה֙
לְצָרָ֔יוbNah.1.2צָרָיואויביו
וְנוֹטֵ֥רcNah.1.2נוֹטֵרשומר את כעסו
ה֖וּא
לְאֹיְבָֽיו׃
3יְהֹוָ֗ה
א
נחום א 3:
שמות לד 7-6;
נחמ' ט 17;
תהל' קג 8
אֶ֤רֶךְ
אַפַּ֨יִם֙
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(וגדול)
וּגְדָל־כֹּ֔חַ
וְנַקֵּ֖ה
לֹ֣אaNah.1.3נַקֵּה לֹא יְנַקֶּהלא ישאיר בלי עונש
יְנַקֶּ֑ה
יְהוָ֗ה
ב
נחום א 3:
ישע' כט 6;
סו 15;
הושע ח 7
בְּסוּפָ֤ה
וּבִשְׂעָרָה֙
דַּרְכּ֔וֹ
ג
נחום א 3:
שמות יט 16;
שמ"ב כב 10;
מל"א ח 12;
תהל' צז 2
וְעָנָ֖ן
אֲבַ֥ק
רַגְלָֽיו׃
4א
נחום א 4:
שמות יד 22-21,
29;
תהל' קו 9;
מתי ח 26
גּוֹעֵ֤ר
בַּיָּם֙
וַֽיַּבְּשֵׁ֔הוּ
ב
נחום א 4:
יהושע ג 17;
ד 23
וְכָל־הַנְּהָר֖וֹת
הֶֽחֱרִ֑יבaNah.1.4הֶחֱרִיבייבש
אֻמְלַ֤לbNah.1.4אֻמְלַלשומם, נובל
ג
נחום א 4:
ישע' לג 9
בָּשָׁן֙
וְכַרְמֶ֔ל
וּפֶ֥רַח
לְבָנ֖וֹן
אֻמְלָֽל׃
5א
נחום א 5:
שמות יט 18;
התג' ו 14;
טז 20
הָרִים֙
ב
נחום א 5:
מל"א יט 11‡
רָעֲשׁ֣וּ
מִמֶּ֔נּוּ
ג
נחום א 5:
ישע' סג 19;
מיכה א 4;
תהל' מו 7;
צז 5
וְהַגְּבָע֖וֹת
הִתְמֹגָ֑גוּaNah.1.5הִתְמֹגָגוּנמסו
ד
נחום א 5:
ישע' כד 20-19
וַתִּשָּׂ֤אbNah.1.5תִּשָּׂאמתרוממת (כמו ברעידת אדמה)
הָאָ֨רֶץ֙
מִפָּנָ֔יו
וְתֵבֵ֖ל
וְכָל־יֹ֥שְׁבֵי
בָֽהּ׃
6א
נחום א 6:
ירמ' י 10;
תהל' עו 8;
רומ' א 18;
התג' ו 17
לִפְנֵ֤י
זַעְמוֹ֙
מִ֣י
יַֽעֲמ֔וֹד
וּמִ֥י
יָק֖וּם
ב
נחום א 6:
דהי"ב כח 11‡
בַּחֲר֣וֹן
אַפּ֑וֹ
ג
נחום א 6:
ישע' סו 15
חֲמָתוֹ֙
נִתְּכָ֣הaNah.1.6חֲמָתוֹ נִתְּכָהכעסו נשפך
ד
נחום א 6:
יחז' לט 6
כָאֵ֔שׁ
ה
נחום א 6:
מל"א יט 11
וְהַצֻּרִ֖ים
נִתְּצ֥וּbNah.1.6נִתְּצוּנשברים, מתפוררים
מִמֶּֽנּוּ׃
7א
נחום א 7:
ירמ' לג 11;
תהל' לד 9;
ק 5;
קו 1;
קז 1;
קיח 1,
29;
קלה 3;
קלו 1;
איכה ג 25;
מרק' י 18;
לוקס יח 19;
רומ' ב 4
ט֣וֹב
יְהוָ֔ה
ב
נחום א 7:
שמ"ב כב 3‡;
ירמ' טז 19‡
לְמָע֖וֹז
בְּי֣וֹם
צָרָ֑ה
ג
נחום א 7:
צפנ' ג 12;
תהל' א 6;
יוח' י 14;
קור"א ח 3;
טימ"ב ב 19
וְיֹדֵ֖עַ
חֹ֥סֵי
בֽוֹaNah.1.7חֹסֵי בוֹמוצאים אצלו מקלט ומסתור, בוטחים בו׃
8א
נחום א 8:
ישע' כח 2,
18-17
וּבְשֶׁ֣טֶף
עֹבֵ֔רaNah.1.8בְשֶׁטֶף עֹבֵרבשיטפון סוחף
כָּלָ֖ה
יַעֲשֶׂ֣ה
מְקוֹמָ֑הּbNah.1.8כָּלָה יַעֲשֶׂה מְקוֹמָהּישמיד כליל את מקומה של נינוה
וְאֹיְבָ֖יו
יְרַדֶּף־חֹֽשֶׁךְcNah.1.8יְרַדֶּף־חֹשֶׁךְירדוף לתוך החושך, יביא עליהם צרה׃
9א
נחום א 9:
ישע' י 12;
מיכה ב 1,
3
מַה־תְּחַשְּׁבוּן֙
אֶל־יְהוָ֔הaNah.1.9מַה...־יהוהכל מה שאתם מתכננים לעשות נגד ה'; פרוש אחר: הנביא מדבר אל בני ישראל שחוששים שה' לא יוכל להשמיד כליל את ממלכת אשור החזקה
ב
נחום א 9:
ישע' כח 22
כָּלָ֖ה
ה֣וּא
עֹשֶׂ֑ה
לֹֽא־תָק֥וּם
פַּעֲמַ֖יִם
צָרָֽה׃
10כִּ֚י
א
נחום א 10:
שמ"ב כג 6;
יחז' ב 6;
כח 24;
מיכה ז 4
עַד־סִירִ֣ים
סְבֻכִ֔יםaNah.1.10עַד־סִירִים סְבֻכִיםצמחים קוצניים סבוכים, אחוזים זה בזה
ב
נחום א 10:
ישע' נו 12;
נחום ג 11
וּכְסָבְאָ֖ם
סְבוּאִ֑יםbNah.1.10כְסָבְאָם סְבוּאִיםבעודם שיכורים
ג
נחום א 10:
ישע' ה 24;
י 17
אֻ֨כְּל֔וּ
כְּקַ֥שׁ
יָבֵ֖שׁ
מָלֵֽאcNah.1.10אֻכְּלוּ... מָלֵאהאש תאכל אותם כמו קש יבש מאוד׃
11מִמֵּ֣ךְ
יָצָ֔א
א
נחום א 11:
יחז' יא 2;
מיכה ב 1
חֹשֵׁ֥ב
עַל־יְהוָ֖ה
רָעָ֑הaNah.1.11חֹשֵׁב... רָעָהמי שתכנן רע נגד ה'
יֹעֵ֖ץ
ב
נחום א 11:
שפט' יט 22‡
בְּלִיָּֽעַלbNah.1.11בְּלִיָּעַלרשע׃
ס
12כֹּ֣ה
׀
אָמַ֣ר
יְהוָ֗ה
אִם־שְׁלֵמִים֙aNah.1.12אִם־שְׁלֵמִיםאף על פי שלא חסרים להם כוחות; או, הם שלווים
וְכֵ֣ן
רַבִּ֔ים
וְכֵ֥ן
א
נחום א 12:
ישע' י 19-16
נָגֹ֖זּוּ
וְעָבָ֑רbNah.1.12נָגֹזּוּ וְעָבָרייכרתו ויחלפו מן העולם
וְעִ֨נִּתִ֔ךְ
ב
נחום א 12:
ישע' נד 8-6;
איכה ג 32-31
לֹ֥א
אֲעַנֵּ֖ךְ
עֽוֹדcNah.1.12וְעִנִּתִךְ... עוֹד(נאמר לישראל) עניתיך (על ידי אשור) אבל לא אעשה זאת שוב; או, (נאמר לאשור) אענה אותך פעם אחת ולא יהיה צורך לעשות זאת שוב׃
13וְעַתָּ֕ה
א
נחום א 13:
ויק' כו 13;
ישע' ט 3;
י 27;
ירמ' ב 20;
יחז' ל 18;
לד 27
אֶשְׁבֹּ֥ר
מֹטֵ֖הוּaNah.1.13מֹטֵהוּעולו של אשור
מֵֽעָלָ֑יִךְ
ב
נחום א 13:
ירמ' ל 8;
תהל' קז 14
וּמוֹסְרֹתַ֖יִךְbNah.1.13מוֹסְרֹתַיִךְהרצועות שבהן קושרים את העול לבהמה או לעבד
אֲנַתֵּֽק׃
14וְצִוָּ֤ה
עָלֶ֨יךָ֙
יְהוָ֔ה
א
נחום א 14:
ישע' יד 22;
תהל' קט 13
לֹֽא־יִזָּרַ֥עaNah.1.14לֹא־יִזָּרַעלא יהיה עוד מצאצאיך במלכות; או, לא ישלמו עוד מסים מתבואת השדות שנזרעו ביהודה
מִשִּׁמְךָ֖
ע֑וֹד
מִבֵּ֨ית
אֱלֹהֶ֜יךָ
ב
נחום א 14:
ישע' מו 2-1;
מיכה ה 13-12
אַכְרִ֨ית
פֶּ֧סֶל
וּמַסֵּכָ֛הbNah.1.14מַסֵּכָהפסל יָצוק ממתכת
אָשִׂ֥יםcNah.1.14אָשִׂיםאכין
ג
נחום א 14:
יחז' לב 23-22
קִבְרֶ֖ךָ
כִּ֥י
קַלּֽוֹתָdNah.1.14כִּי קַלּוֹתָאתה ראוי לקלון, אתה בזוי בעיניי׃
פ