ויקרא ט
ויקרא פרק ט
שמיני
אהרון מקריב קרבנות
1וַיְהִי֙aLev.9.1NAפרשת שמיני: ויק' ט – יא; הפטרה: שמ"ב ו 1 – ז 17
א
ויק' ט 1:
ח 33,
35;
יחז' מג 27
בַּיּ֣וֹם
הַשְּׁמִינִ֔יbLev.9.1בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִילאחר שבעת ימי מילואים, מינוי לכהונה
קָרָ֣א
מֹשֶׁ֔ה
לְאַהֲרֹ֖ן
וּלְבָנָ֑יו
וּלְזִקְנֵ֖י
יִשְׂרָאֵֽל׃
2וַיֹּ֣אמֶר
אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן
א
ויק' ט 2:
שמות כט 1;
ויק' ד 3
קַח־לְ֠ךָ
ב
ויק' ט 2:
שמות לב 4
עֵ֣גֶל
בֶּן־בָּקָ֧ר
לְחַטָּ֛את
וְאַ֥יִל
לְעֹלָ֖ה
תְּמִימִ֑םaLev.9.2תְּמִימִםללא מום
וְהַקְרֵ֖ב
לִפְנֵ֥י
יְהוָֽה׃
3וְאֶל־בְּנֵ֥י
יִשְׂרָאֵ֖ל
תְּדַבֵּ֣ר
לֵאמֹ֑ר
קְח֤וּ
שְׂעִיר־עִזִּים֙
לְחַטָּ֔את
וְעֵ֨גֶל
וָכֶ֧בֶשׂ
בְּנֵי־שָׁנָ֛ה
א
ויק' ט 3:
א 3‡
תְּמִימִ֖ם
לְעֹלָֽה׃
4וְשׁ֨וֹר
וָאַ֜יִל
לִשְׁלָמִ֗ים
לִזְבֹּ֨חַ֙
לִפְנֵ֣י
יְהוָ֔ה
וּמִנְחָ֖ה
בְּלוּלָ֣ה
בַשָּׁ֑מֶן
כִּ֣י
א
ויק' ט 4:
שמות כט 43
הַיּ֔וֹם
יְהוָ֖ה
נִרְאָ֥הaLev.9.4נִרְאָהיראה, יופיע
אֲלֵיכֶֽם׃
5וַיִּקְח֗וּ
אֵ֚ת
אֲשֶׁ֣ר
צִוָּ֣ה
מֹשֶׁ֔ה
אֶל־פְּנֵ֖י
אֹ֣הֶל
מוֹעֵ֑ד
וַֽיִּקְרְבוּ֙
כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה
וַיַּֽעַמְד֖וּ
לִפְנֵ֥י
יְהוָֽה׃
6וַיֹּ֣אמֶר
מֹשֶׁ֔ה
זֶ֧ה
הַדָּבָ֛ר
אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה
יְהוָ֖ה
תַּעֲשׂ֑וּ
א
ויק' ט 6:
שמות כד 16;
ויק' ט 23
וְיֵרָ֥אaLev.9.6וְיֵרָאואז ייראה
אֲלֵיכֶ֖ם
כְּב֥וֹד
יְהוָֽה׃
7וַיֹּ֨אמֶר
מֹשֶׁ֜ה
אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן
קְרַ֤ב
אֶל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙
וַעֲשֵׂ֞ה
אֶת־חַטָּֽאתְךָ֙
וְאֶת־עֹ֣לָתֶ֔ךָ
א
ויק' ט 7:
טז 6;
עבר' ה 3;
ז 27
וְכַפֵּ֥ר
בַּֽעַדְךָ֖
וּבְעַ֣ד
הָעָ֑ם
וַעֲשֵׂ֞ה
אֶת־קָרְבַּ֤ן
הָעָם֙
ב
ויק' ט 7:
טז 17-15
וְכַפֵּ֣ר
בַּֽעֲדָ֔ם
כַּאֲשֶׁ֖ר
צִוָּ֥ה
יְהוָֽה׃
8א
ויק' ט 8:
ד 12-1
וַיִּקְרַ֥ב
אַהֲרֹ֖ן
אֶל־הַמִּזְבֵּ֑חַ
וַיִּשְׁחַ֛ט
אֶת־עֵ֥גֶל
הַחַטָּ֖את
אֲשֶׁר־לֽוֹ׃
9וַ֠יַּקְרִבוּ
א
ויק' ט 9:
ט 12,
18
בְּנֵ֨י
אַהֲרֹ֣ן
אֶת־הַדָּם֮
אֵלָיו֒
וַיִּטְבֹּ֤ל
אֶצְבָּעוֹ֙
בַּדָּ֔ם
וַיִּתֵּ֖ן
ב
ויק' ט 9:
שמות כט 12,
20;
ויק' ד 7;
ח 15;
טז 18;
תהל' קיח 27
עַל־קַרְנ֣וֹת
הַמִּזְבֵּ֑חַ
וְאֶת־הַדָּ֣ם
יָצַ֔ק
ג
ויק' ט 9:
שמות כט 12,
20;
ויק' ט 9
אֶל־יְס֖וֹד
הַמִּזְבֵּֽחַ׃
10וְאֶת־הַחֵ֨לֶב
וְאֶת־הַכְּלָיֹ֜ת
וְאֶת־הַיֹּתֶ֤רֶתaLev.9.10הַיֹּתֶרֶתקרום כיסוי
מִן־הַכָּבֵד֙
מִן־הַ֣חַטָּ֔את
הִקְטִ֖יר
הַמִּזְבֵּ֑חָהbLev.9.10הַמִּזְבֵּחָהעל המזבח
כַּאֲשֶׁ֛ר
צִוָּ֥ה
יְהוָ֖ה
אֶת־מֹשֶֽׁה׃
11א
ויק' ט 11:
ד 12-11;
ח 17
וְאֶת־הַבָּשָׂ֖ר
וְאֶת־הָע֑וֹר
שָׂרַ֣ף
בָּאֵ֔שׁ
ב
ויק' ט 11:
ד 12-11,
21;
במד' יט 2;
עבר' יג 11
מִח֖וּץ
לַֽמַּחֲנֶֽה׃
12וַיִּשְׁחַ֖ט
אֶת־הָעֹלָ֑ה
וַ֠יַּמְצִאוּaLev.9.12יַּמְצִאוּהגישו
א
ויק' ט 12:
ט 9,
18
בְּנֵ֨י
אַהֲרֹ֤ן
אֵלָיו֙
אֶת־הַדָּ֔ם
וַיִּזְרְקֵ֥הוּ
עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ
סָבִֽיב׃
13וְאֶת־הָעֹלָ֗ה
הִמְצִ֧יאוּaLev.9.13הִמְצִיאוּהביאו
אֵלָ֛יו
לִנְתָחֶ֖יהָ
וְאֶת־הָרֹ֑אשׁ
וַיַּקְטֵ֖ר
עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃
14וַיִּרְחַ֥ץ
אֶת־הַקֶּ֖רֶבaLev.9.14הַקֶּרֶבהמעיים
וְאֶת־הַכְּרָעָ֑יִםbLev.9.14הַכְּרָעָיִםהשוקיים
וַיַּקְטֵ֥ר
עַל־הָעֹלָ֖הcLev.9.14עַל־הָעֹלָהעם קרבן העולה שהוקרב בעבור אהרון
הַמִּזְבֵּֽחָה׃
15וַיַּקְרֵ֕ב
אֵ֖ת
קָרְבַּ֣ן
הָעָ֑ם
וַיִּקַּ֞ח
א
ויק' ט 15:
ד 31-27
אֶת־שְׂעִ֤יר
הַֽחַטָּאת֙
אֲשֶׁ֣ר
לָעָ֔ם
וַיִּשְׁחָטֵ֥הוּ
וַֽיְחַטְּאֵ֖הוּaLev.9.15יְחַטְּאֵהוּהקריב אותו כקרבן חטאת
כָּרִאשֽׁוֹןbLev.9.15כָּרִאשׁוֹןכמו את הראשון׃
16וַיַּקְרֵ֖ב
אֶת־הָעֹלָ֑ה
וַֽיַּעֲשֶׂ֖הָ
א
ויק' ט 16:
א 13-1
כַּמִּשְׁפָּֽטaLev.9.16כַּמִּשְׁפָּטלפי הנוהל הקבוע׃
17וַיַּקְרֵב֮
א
ויק' ט 17:
ב 3-1
אֶת־הַמִּנְחָה֒aLev.9.17הַמִּנְחָהמנחת סולת
וַיְמַלֵּ֤א
כַפּוֹ֙
מִמֶּ֔נָּה
וַיַּקְטֵ֖ר
עַל־הַמִּזְבֵּ֑חַ
מִלְּבַ֖ד
ב
ויק' ט 17:
ג 5
עֹלַ֥ת
הַבֹּֽקֶרbLev.9.17מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶרבנוסף לקרבן עולה של הבוקר׃
18וַיִּשְׁחַ֤ט
א
ויק' ט 18:
ג 11-1
אֶת־הַשּׁוֹר֙
וְאֶת־הָאַ֔יִל
זֶ֥בַח
הַשְּׁלָמִ֖ים
אֲשֶׁ֣ר
לָעָ֑ם
וַ֠יַּמְצִאוּ
ב
ויק' ט 18:
ט 12,
18
בְּנֵ֨י
אַהֲרֹ֤ן
אֶת־הַדָּם֙
אֵלָ֔יו
ג
ויק' ט 18:
א 5‡
וַיִּזְרְקֵ֥הוּ
עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ
סָבִֽיב׃
19וְאֶת־הַחֲלָבִ֖ים
מִן־הַשּׁ֑וֹר
וּמִן־הָאַ֔יִל
הָֽאַלְיָ֤הaLev.9.19הָאַלְיָהזנב שמן של החיה
א
ויק' ט 19:
ג 9
וְהַֽמְכַסֶּה֙bLev.9.19הַמְכַסֶּההשומן המכסה את המעיים
וְהַכְּלָיֹ֔ת
וְיֹתֶ֖רֶת
הַכָּבֵֽד׃
20וַיָּשִׂ֥ימוּ
אֶת־הַחֲלָבִ֖יםaLev.9.20הַחֲלָבִיםהשומנים הקשים
עַל־הֶחָז֑וֹתbLev.9.20חָזוֹתרבים של חָזֶה
וַיַּקְטֵ֥ר
הַחֲלָבִ֖ים
הַמִּזְבֵּֽחָה׃
21א
ויק' ט 21:
שמות כט 27-26‡
וְאֵ֣ת
הֶחָז֗וֹת
וְאֵת֙
שׁ֣וֹק
הַיָּמִ֔ין
הֵנִ֧יף
אַהֲרֹ֛ן
ב
ויק' ט 21:
שמות כט 24‡
תְּנוּפָ֖ה
לִפְנֵ֣י
יְהוָ֑ה
כַּאֲשֶׁ֖ר
צִוָּ֥ה
מֹשֶֽׁה׃
22וַיִּשָּׂ֨א
אַהֲרֹ֧ן
אֶת־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ידו)
יָדָ֛יו
אֶל־הָעָ֖ם
א
ויק' ט 22:
במד' ו 26-22;
דבר' כא 5;
לוקס כד 50
וַֽיְבָרְכֵ֑םaLev.9.22יֵּרֶדירד מהמזבח
וַיֵּ֗רֶדbLev.9.22מֵעֲשֹׂתלאחר שעשה
מֵעֲשֹׂ֧ת
הַֽחַטָּ֛את
וְהָעֹלָ֖ה
וְהַשְּׁלָמִֽים׃
23וַיָּבֹ֨א
מֹשֶׁ֤ה
וְאַהֲרֹן֙
אֶל־אֹ֣הֶל
מוֹעֵ֔ד
וַיֵּ֣צְא֔וּ
וַֽיְבָרֲכ֖וּ
אֶת־הָעָ֑ם
א
ויק' ט 23:
שמות כד 16;
ויק' ט 6;
במד' טז 19
וַיֵּרָ֥אaLev.9.23יֵּרָאנגלה, הופיע
כְבוֹד־יְהוָ֖ה
אֶל־כָּל־הָעָֽם׃
24א
ויק' ט 24:
י 2;
שפט' ו 21;
יג 20;
מל"א יח 39-38;
דהי"ב ז 1
וַתֵּ֤צֵא
אֵשׁ֙
מִלִּפְנֵ֣י
יְהוָ֔ה
וַתֹּ֨אכַל֙
עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ
אֶת־הָעֹלָ֖ה
וְאֶת־הַחֲלָבִ֑ים
וַיַּ֤רְא
כָּל־הָעָם֙
וַיָּרֹ֔נּוּaLev.9.24יָּרֹנּוּריננו, הרימו קולם משמחה
וַֽיִּפְּל֖וּ
עַל־פְּנֵיהֶֽם׃