ויקרא כה
ויקרא פרק כה
בהר
שנת שבתון ושנת היובל
1וַיְדַבֵּ֤רaLev.25.1NAפרשת בהר: ויק' כה 1 – כו 2; הפטרה: ירמ' לב 6-27 יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה א ויק' כה 1: שמות יט 11; כד 16; לא 18; לד 2; ויק' ז 38; כו 46; כז 34; במד' ג 1; כח 6; מה"ש ז 30, 38; גלט' ד 25-24 בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר׃ 2דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤יaLev.25.2כִּיכאשר תָבֹ֨אוּ֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְשָׁבְתָ֣הbLev.25.2שָׁבְתָהתִּשְׁבֹּת הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהוָֽה׃ 3א ויק' כה 3: שמות כג 11-10 שֵׁ֤שׁ שָׁנִים֙ תִּזְרַ֣ע שָׂדֶ֔ךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְמֹ֣רaLev.25.3תִּזְמֹרתגזום כַּרְמֶ֑ךָbLev.25.3כַּרְמֶךָכרם הוא מטע גפנים וְאָסַפְתָּ֖ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃ 4א ויק' כה 4: כה 20 וּבַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֗תaLev.25.4בַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִתבשנת שמיטה שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ יִהְיֶ֣ה לָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהוָ֑ה שָֽׂדְךָ֙ לֹ֣א תִזְרָ֔ע וְכַרְמְךָ֖ לֹ֥א תִזְמֹֽר׃ 5אֵ֣ת סְפִ֤יחַ קְצִֽירְךָ֙aLev.25.5סְפִיחַ קְצִירְךָמה שצמח מהגרעינים שנשרו לאדמה במהלך הקציר לֹ֣א תִקְצ֔וֹר וְאֶת־עִנְּבֵ֥י נְזִירֶ֖ךָbLev.25.5עִנְּבֵי נְזִירֶךָהענבים הגדלים מעצמם על הגפן; נזיר הוא גפן שלא נזמרה לֹ֣א תִבְצֹ֑רcLev.25.5לֹא תִבְצֹראל תאסוף את הענבים מהגפן שְׁנַ֥ת שַׁבָּת֖וֹן יִהְיֶ֥ה לָאָֽרֶץ׃ 6וְ֠הָיְתָה שַׁבַּ֨ת הָאָ֤רֶץaLev.25.6שַׁבַּת הָאָרֶץתבואת הארץ הצומחת מעצמה בשנת השבתון א ויק' כה 6: כה 21-20 לָכֶם֙ לְאָכְלָ֔הbLev.25.6לְאָכְלָהלמאכל לְךָ֖ וּלְעַבְדְּךָ֣ וְלַאֲמָתֶ֑ךָcLev.25.6אֲמָתֶךָשפחה שלך, משרתת שלך וְלִשְׂכִֽירְךָ֙ וּלְתוֹשָׁ֣בְךָ֔dLev.25.6תוֹשָׁבְךָתושב הוא אדם נוכרי השוהה זמנית בארץ הַגָּרִ֖ים עִמָּֽךְ׃ 7וְלִ֨בְהֶמְתְּךָ֔ וְלַֽחַיָּ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּאַרְצֶ֑ךָ תִּהְיֶ֥ה כָל־תְּבוּאָתָ֖הּ לֶאֱכֹֽל׃ ס 8וְסָפַרְתָּ֣ לְךָ֗ שֶׁ֚בַע שַׁבְּתֹ֣ת שָׁנִ֔יםaLev.25.8שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים49 שנים, שַׁבְּתֹת הן שבועות, קבוצות של שבע שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְהָי֣וּ לְךָ֗ יְמֵי֙ שֶׁ֚בַע שַׁבְּתֹ֣ת הַשָּׁנִ֔ים תֵּ֥שַׁע וְאַרְבָּעִ֖ים שָׁנָֽה׃ 9וְהַֽעֲבַרְתָּ֞ א ויק' כה 9: יהושע ו 4‡ שׁוֹפַ֤ר תְּרוּעָה֙aLev.25.9שׁוֹפַר תְּרוּעָהתרועת השופר בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִעִ֔י בֶּעָשׂ֖וֹר לַחֹ֑דֶשׁ ב ויק' כה 9: שמות ל 10; ויק' טז 30; כג 27; במד' כט 11-7; מה"ש כז 9 בְּיוֹם֙ הַכִּפֻּרִ֔ים תַּעֲבִ֥ירוּ שׁוֹפָ֖ר בְּכָל־אַרְצְכֶֽם׃ 10וְקִדַּשְׁתֶּ֗ם אֵ֣ת שְׁנַ֤ת הַחֲמִשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה א ויק' כה 10: ישע' סא 1; ירמ' לד 8, 15, 17; יחז' מו 17; לוקס ד 18 וּקְרָאתֶ֥ם דְּר֛וֹרaLev.25.10דְּרוֹרחירות, מקורה ממילה אַכַּדִּית, שמשמעותה חנינה, שחרור עבדים, שמיטת חובות בָּאָ֖רֶץ לְכָל־יֹשְׁבֶ֑יהָ יוֹבֵ֥לbLev.25.10יוֹבֵלאַיִל, שופר שעשוי מקרן האיל, שנת החמישים שלאחר שבע שנות שמיטה נקראת כך עקב ההכרזה עליה בתקיעה בְּקֶרֶן הַיֹּובֵל הִוא֙ תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם ב ויק' כה 10: כה 13, 28, 54 וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ אֶל־אֲחֻזָּת֔וֹ וְאִ֥ישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתּ֖וֹ תָּשֻֽׁבוּcLev.25.10וְשַׁבְתֶּם... תָּשֻׁבוּהכוונה להחזרת חלקות אדמה לבעליהן המקורים ולשחרור עבדים הָעִבְרִים׃ 11יוֹבֵ֣ל הִ֗וא שְׁנַ֛ת הַחֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם לֹ֣א תִזְרָ֔עוּ וְלֹ֤א תִקְצְרוּ֙ אֶת־סְפִיחֶ֔יהָ וְלֹ֥א תִבְצְר֖וּ אֶת־נְזִרֶֽיהָ׃ 12כִּ֚י יוֹבֵ֣ל הִ֔וא קֹ֖דֶשׁaLev.25.12קֹדֶשׁשנה קדושה תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה תֹּאכְל֖וּ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּbLev.25.12מִן־הַשָּׂדֶה... תְּבוּאָתָהּלאסוף לפי הצורך האישי ולא לאגור מהתבואה בבית, יבול השדה הוא הפקר בשנת היובל׃
דיני גאולת רכוש
13בִּשְׁנַ֥ת
הַיּוֹבֵ֖ל
הַזֹּ֑את
א
ויק' כה 13:
כז 24
תָּשֻׁ֕בוּ
אִ֖ישׁ
אֶל־אֲחֻזָּתֽוֹ׃
14וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ
מִמְכָּר֙aLev.25.14מִמְכָּרמכירה
לַעֲמִיתֶ֔ךָ
א֥וֹ
קָנֹ֖ה
מִיַּ֣ד
עֲמִיתֶ֑ךָ
אַל־תּוֹנ֖וּbLev.25.14אַל־תּוֹנוּאל תרמו
אִ֥ישׁ
אֶת־אָחִֽיו׃
15בְּמִסְפַּ֤ר
שָׁנִים֙
אַחַ֣ר
הַיּוֹבֵ֔ל
תִּקְנֶ֖ה
מֵאֵ֣ת
עֲמִיתֶ֑ךָaLev.25.15בְּמִסְפַּר שָׁנִים... עֲמִיתֶךָרוכש הקרקע יחשב את השנים שחלפו מאז שנת היובל וייתן מחיר בהתאם לשנים שנותרו עד היובל הבא
בְּמִסְפַּ֥ר
שְׁנֵֽי־תְבוּאֹ֖ת
יִמְכָּר־לָֽךְbLev.25.15בְּמִסְפַּר... יִמְכָּר־לָךְעל מוכר הקרקע בעת קביעת המחיר להתחשב בשנים שנותרו עד היובל שבהן תבואת השדה תהיה של קונה החלקה. כלומר שנות שמיטה לא יכולות להיות חלק מהמחיר מכיוון שתבואת הקרקעות בשנים אלו נחשבת להפקר׃
16א
ויק' כה 16:
כה 27,
51,
52
לְפִ֣יaLev.25.16לְפִיבהתאם
׀
רֹ֣ב
הַשָּׁנִ֗ים
תַּרְבֶּה֙
מִקְנָת֔וֹbLev.25.16מִקְנָתוֹמחיר הקנייה
וּלְפִי֙
מְעֹ֣ט
הַשָּׁנִ֔ים
תַּמְעִ֖יט
מִקְנָת֑וֹ
כִּ֚י
מִסְפַּ֣ר
תְּבוּאֹ֔ת
ה֥וּא
מֹכֵ֖ר
לָֽךְ׃
17א
ויק' כה 17:
ירמ' ז 6-5;
משלי יד 31;
כב 22;
תסל"א ד 6
וְלֹ֤א
תוֹנוּ֙
אִ֣ישׁ
אֶת־עֲמִית֔וֹ
וְיָרֵ֖אתָ
מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ
כִּ֛י
ב
ויק' כה 17:
יא 44‡
אֲנִ֥י
יְהֹוָ֖ה
אֱלֹהֵיכֶֽם׃
18וַעֲשִׂיתֶם֙
אֶת־חֻקֹּתַ֔י
וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֥י
תִּשְׁמְר֖וּ
וַעֲשִׂיתֶ֣ם
אֹתָ֑ם
וִֽישַׁבְתֶּ֥ם
עַל־הָאָ֖רֶץ
א
ויק' כה 18:
כו 5;
דבר' יב 10;
מל"א ה 5;
ירמ' כג 6;
יחז' לד 25;
לט 26;
זכר' יד 11;
תהל' ד 9
לָבֶֽטַחaLev.25.18לָבֶטַחבביטחון׃
19וְנָתְנָ֤ה
הָאָ֨רֶץ֙
פִּרְיָ֔הּ
וַאֲכַלְתֶּ֖ם
לָשֹׂ֑בַע
וִֽישַׁבְתֶּ֥ם
לָבֶ֖טַח
עָלֶֽיהָ׃
20וְכִ֣יaLev.25.20כִיאם
תֹאמְר֔וּ
א
ויק' כה 20:
כה 4
מַה־נֹּאכַ֤֖ל
בַּשָּׁנָ֣ה
הַשְּׁבִיעִ֑ת
הֵ֚ןbLev.25.20הֵןהרי
לֹ֣א
נִזְרָ֔ע
וְלֹ֥א
נֶאֱסֹ֖ף
אֶת־תְּבוּאָתֵֽנוּ׃
21א
ויק' כה 21:
דבר' כח 8;
תהל' קלג 3
וְצִוִּ֤יתִיaLev.25.21צִוִּיתִיאצווה
ב
ויק' כה 21:
יחז' לד 26
אֶת־בִּרְכָתִי֙
לָכֶ֔ם
בַּשָּׁנָ֖ה
הַשִּׁשִּׁ֑ית
וְעָשָׂת֙bLev.25.21עָשָׂתתעשה, תצמיח
אֶת־הַתְּבוּאָ֔ה
לִשְׁלֹ֖שׁ
הַשָּׁנִֽים׃
22וּזְרַעְתֶּ֗ם
אֵ֚ת
הַשָּׁנָ֣ה
הַשְּׁמִינִ֔ת
א
ויק' כה 22:
כו 10
וַאֲכַלְתֶּ֖ם
מִן־הַתְּבוּאָ֣ה
יָשָׁ֑ן
עַ֣ד
׀
הַשָּׁנָ֣ה
הַתְּשִׁיעִ֗ת
עַד־בּוֹא֙
תְּב֣וּאָתָ֔הּ
תֹּאכְל֖וּ
יָשָֽׁן׃
23וְהָאָ֗רֶץ
לֹ֤א
תִמָּכֵר֙
לִצְמִתֻ֔ת
א
ויק' כה 23:
שמות ט 29;
הושע ט 3
כִּי־לִ֖י
הָאָ֑רֶץ
ב
ויק' כה 23:
ברא' כג 4‡
כִּֽי־גֵרִ֧ים
וְתוֹשָׁבִ֛יםaLev.25.23גֵרִים וְתוֹשָׁבִיםזרים ותושבים זמניים
אַתֶּ֖ם
עִמָּדִֽי׃
24וּבְכֹ֖ל
אֶ֣רֶץ
אֲחֻזַּתְכֶ֑םaLev.25.24אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶםארץ שאתם נאחזים בה
גְּאֻלָּ֖הbLev.25.24גְּאֻלָּהאפשרות לקנות את הקרקע חזרה אל בעליו המקוריים
תִּתְּנ֥וּ
לָאָֽרֶץ׃
ס
25כִּֽי־יָמ֣וּךְaLev.25.25כִּי־יָמוּךְאם ירד מנכסיו, יהיה עני
אָחִ֔יךָ
וּמָכַ֖ר
מֵאֲחֻזָּת֑וֹ
א
ויק' כה 25:
ירמ' לב 7;
רות ב 20;
ד 4,
6
וּבָ֤א
גֹֽאֲלוֹ֙bLev.25.25גֹאֲלוֹקרוב משפחתו
הַקָּרֹ֣ב
אֵלָ֔יו
וְגָאַ֕לcLev.25.25הַקָּרֹב אֵלָיוהקרוב אליו ביותר באילן היוחסין המשפחתי
אֵ֖ת
מִמְכַּ֥ר
אָחִֽיו׃
26וְאִ֕ישׁ
כִּ֛י
לֹ֥א
יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ
גֹּאֵ֑ל
וְהִשִּׂ֣יגָה
יָד֔וֹ
וּמָצָ֖א
כְּדֵ֥י
גְאֻלָּתֽוֹ׃
27א
ויק' כה 27:
כה 16
וְחִשַּׁב֙
אֶת־שְׁנֵ֣י
מִמְכָּר֔וֹaLev.25.27חִשַּׁב... מִמְכָּרוֹייחשב כמה שנים של תבואה אמורה להניב חלקת האדמה שהוא מכר
וְהֵשִׁיב֙
אֶת־הָ֣עֹדֵ֔ף
לָאִ֖ישׁ
אֲשֶׁ֣ר
מָֽכַר־ל֑וֹ
וְשָׁ֖ב
לַאֲחֻזָּתֽוֹ׃
28וְאִ֨ם
לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה
יָד֗וֹ
דֵּי֮
הָשִׁ֣יב
לוֹ֒aLev.25.28דֵּי הָשִׁיב לוֹמספיק כסף בשביל לקנות חזרה לעצמו
וְהָיָ֣ה
מִמְכָּר֗וֹ
בְּיַד֙
הַקֹּנֶ֣ה
אֹת֔וֹ
עַ֖ד
שְׁנַ֣ת
הַיּוֹבֵ֑ל
וְיָצָא֙
בַּיֹּבֵ֔לbLev.25.28וְיָצָא בַּיֹּבֵלהקרקע תשתחרר בשנת היובל
א
ויק' כה 28:
כה 10,
13
וְשָׁ֖בcLev.25.28שָׁבבעלי הקרקע המקורי יחזור
לַאֲחֻזָּתֽוֹ׃
29וְאִ֗ישׁ
כִּֽי־יִמְכֹּ֤ר
בֵּית־מוֹשַׁב֙aLev.25.29בֵּית־מוֹשַׁבבית מגורים
עִ֣יר
חוֹמָ֔הbLev.25.29עִיר חוֹמָהבעיר מוקפת חומה
וְהָיְתָה֙
גְּאֻלָּת֔וֹcLev.25.29הָיְתָה גְּאֻלָּתוֹתהיה אפשרות לקנות את הבית בחזרה
עַד־תֹּ֖ם
שְׁנַ֣ת
מִמְכָּר֑וֹdLev.25.29שְׁנַת מִמְכָּרוֹשנה שלמה מיום המכירה
יָמִ֖יםeLev.25.29יָמִיםשנה
תִּהְיֶ֥ה
גְאֻלָּתֽוֹ׃
30וְאִ֣ם
לֹֽא־יִגָּאֵ֗ל
עַד־מְלֹ֣את
לוֹ֮
שָׁנָ֣ה
תְמִימָה֒
וְ֠קָםaLev.25.30קָםיישאר ברשות (הקונה)
הַבַּ֨יִת
אֲשֶׁר־בָּעִ֜יר
אֲשֶׁר־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(לא)bLev.25.30לוֹלעיר
ל֣וֹ
חֹמָ֗ה
לַצְּמִיתֻ֛ת
לַקֹּנֶ֥ה
אֹת֖וֹcLev.25.30לְדֹרֹתָיוגם לכל יורשיו בהמשך
לְדֹרֹתָ֑יו
לֹ֥אdLev.25.30יֵצֵאהבית לא ישתחרר ולא יחזור לבעליו המקורי
יֵצֵ֖א
בַּיֹּבֵֽל׃
31וּבָתֵּ֣י
הַחֲצֵרִ֗יםaLev.25.31חֲצֵרִיםכפרים, ישובים קטנים
אֲשֶׁ֨ר
אֵין־לָהֶ֤ם
חֹמָה֙
סָבִ֔יב
עַל־שְׂדֵ֥הbLev.25.31עַל־שְׂדֵהכמו שדה
הָאָ֖רֶץ
יֵחָשֵׁ֑ב
גְּאֻלָּה֙
תִּהְיֶה־לּ֔וֹ
וּבַיֹּבֵ֖ל
יֵצֵֽא׃
32א
ויק' כה 32:
במד' לה 8-1;
יהושע כא 2
וְעָרֵי֙
הַלְוִיִּ֔ם
בָּתֵּ֖י
עָרֵ֣י
אֲחֻזָּתָ֑ם
גְּאֻלַּ֥ת
עוֹלָ֖םaLev.25.32גְּאֻלַּת עוֹלָםאפשרות קנייה חזרה קבועה שלא מוגבלת לשנה אחת בלבד
תִּהְיֶ֥ה
לַלְוִיִּֽם׃
33וַאֲשֶׁ֤רaLev.25.33אֲשֶׁרכאשר
יִגְאַל֙bLev.25.33יִגְאַלאדם מישראל יקנה; או, אדם מבין הלוויים יקנה כדי לא להעביר את הבית לידי אדם שאינו לוי
מִן־הַלְוִיִּ֔ם
וְיָצָ֧א
מִמְכַּר־בַּ֛יִת
וְעִ֥יר
אֲחֻזָּת֖וֹ
בַּיֹּבֵ֑ל
כִּ֣י
בָתֵּ֞י
עָרֵ֣י
הַלְוִיִּ֗ם
הִ֚וא
אֲחֻזָּתָ֔ם
בְּת֖וֹךְ
בְּנֵ֥י
יִשְׂרָאֵֽל׃
34א
ויק' כה 34:
במד' לה 5-2
וּֽשְׂדֵ֛ה
מִגְרַ֥שׁ
עָרֵיהֶ֖ם
לֹ֣א
יִמָּכֵ֑ר
כִּֽי־אֲחֻזַּ֥ת
עוֹלָ֛ם
ה֖וּא
לָהֶֽם׃
ס
דיני הלוואה
35א ויק' כה 35: דבר' טו 11-7; כד 15-14 וְכִֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָ֥טָה יָד֖וֹaLev.25.35מָטָה יָדוֹיתרושש מבחינה כלכלית עִמָּ֑ךְ וְהֶֽחֱזַ֣קְתָּ בּ֔וֹbLev.25.35הֶחֱזַקְתָּ בּוֹעליך לעזור לו גֵּ֧ר וְתוֹשָׁ֛בcLev.25.35גֵּר וְתוֹשָׁבזר עובר אורח ונוכרי שהשתקע במקום וָחַ֖י עִמָּֽךְdLev.25.35וָחַי עִמָּךְכדי שיצליח לחיות אתך׃ 36א ויק' כה 36: שמות כב 24; דבר' כג 21-20; יחז' יח 8; כב 12 אַל־תִּקַּ֤ח מֵֽאִתּוֹ֙aLev.25.36מֵאִתּוֹממנו נֶ֣שֶׁךְbLev.25.36נֶשֶׁךְריבית על כסף וְתַרְבִּ֔יתcLev.25.36תַרְבִּיתריבית על מזון, הצמודה לערך המזון בעת החזרת ההלוואה וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ וְחֵ֥י אָחִ֖יךָ עִמָּֽךְ׃ 37אֶ֨ת־כַּסְפְּךָ֔ לֹֽא־תִתֵּ֥ן ל֖וֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ וּבְמַרְבִּ֖יתaLev.25.37מַרְבִּיתריבית לֹא־תִתֵּ֥ן אָכְלֶֽךָ׃ 38א ויק' כה 38: יא 44‡ אֲנִ֗י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לָתֵ֤ת לָכֶם֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן ב ויק' כה 38: ברא' יז 7‡ לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ ס
דיני גאולת עבד
39וְכִֽי־יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ א ויק' כה 39: שמות כא 6-2; דבר' טו 18-12; מל"א ט 22; ירמ' לד 14; מתי יח 25 וְנִמְכַּר־לָ֑ךְ ב ויק' כה 39: ירמ' לד 9; נחמ' ה 5 לֹא־תַעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד׃ 40כְּשָׂכִ֥יר א ויק' כה 40: שמות כא 2 כְּתוֹשָׁ֖ב יִהְיֶ֣ה עִמָּ֑ךְ עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַעֲבֹ֥ד עִמָּֽךְ׃ 41וְיָצָא֙ מֵֽעִמָּ֔ךְaLev.25.41מֵעִמָּךְממך ה֖וּא וּבָנָ֣יו עִמּ֑וֹ וְשָׁב֙ אֶל־מִשְׁפַּחְתּ֔וֹ א ויק' כה 41: כה 10, 13, 28 וְאֶל־אֲחֻזַּ֥ת אֲבֹתָ֖יו יָשֽׁוּב׃ 42א ויק' כה 42: כה 55 כִּֽי־עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לֹ֥א יִמָּכְר֖וּ מִמְכֶּ֥רֶת עָֽבֶדaLev.25.42מִמְכֶּרֶת עָבֶדבדרך מכירת עבדים׃ 43א ויק' כה 43: שמות א 14-13; יחז' לד 4; אפס' ו 9; קול' ד 1 לֹא־תִרְדֶּ֥הaLev.25.43לֹא־תִרְדֶּהאל תשלוט בו ברודנות, אל תשעבד אותו ב֖וֹ בְּפָ֑רֶךְbLev.25.43בְּפָרֶךְבעבודה מפרכת השוברת את האדם וְיָרֵ֖אתָ מֵאֱלֹהֶֽיךָ׃ 44וְעַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר יִהְיוּ־לָ֑ךְ מֵאֵ֣ת הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵהֶ֥ם תִּקְנ֖וּ עֶ֥בֶד וְאָמָֽהaLev.25.44אָמָהשפחה, משרתת׃ 45וְ֠גַם מִבְּנֵ֨י הַתּוֹשָׁבִ֜ים הַגָּרִ֤ים עִמָּכֶם֙ מֵהֶ֣ם תִּקְנ֔וּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם֙ אֲשֶׁ֣ר עִמָּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר הוֹלִ֖ידוּ בְּאַרְצְכֶ֑ם וְהָי֥וּ לָכֶ֖ם לַֽאֲחֻזָּֽהaLev.25.45הָיוּ לָכֶם לַאֲחֻזָּהיהיו לכם לרכוש שבו אתם אוחזים׃ 46וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם אֹתָ֜םaLev.25.46וְהִתְנַחֲלְתֶּם אֹתָםתורישו אותם לִבְנֵיכֶ֤ם אַחֲרֵיכֶם֙ לָרֶ֣שֶׁת אֲחֻזָּ֔ה לְעֹלָ֖ם בָּהֶ֣ם תַּעֲבֹ֑דוּ וּבְאַ֨חֵיכֶ֤ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אִ֣ישׁ בְּאָחִ֔יו לֹא־תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָֽרֶךְ׃ ס 47וְכִ֣י תַשִּׂ֗יג יַ֣דaLev.25.47תַשִּׂיג יַדיתעשר גֵּ֤ר וְתוֹשָׁב֙ עִמָּ֔ךְ וּמָ֥ךְbLev.25.47מָךְנהיה עני אָחִ֖יךָ עִמּ֑וֹ וְנִמְכַּ֗רcLev.25.47נִמְכַּרבן ישראל העני ימכור את עצמו לְגֵ֤ר תּוֹשָׁב֙ עִמָּ֔ךְ א֥וֹ לְעֵ֖קֶר מִשְׁפַּ֥חַת גֵּֽרdLev.25.47לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּראחד מצאצאי משפחת נוכרים שנולדו בארץ׃ 48אַחֲרֵ֣י נִמְכַּ֔ר גְּאֻלָּ֖ה תִּהְיֶה־לּ֑וֹaLev.25.48גְּאֻלָּה תִּהְיֶה־לּוֹחייבים לגאול אותו, לקנות בחזרה בכסף את חירותו אֶחָ֥ד מֵאֶחָ֖יו יִגְאָלֶֽנּוּ׃ 49אוֹ־דֹד֞וֹ א֤וֹ בֶן־דֹּדוֹ֙ יִגְאָלֶ֔נּוּ אֽוֹ־מִשְּׁאֵ֧ר בְּשָׂר֛וֹaLev.25.49מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹמקרוביו מִמִּשְׁפַּחְתּ֖וֹ יִגְאָלֶ֑נּוּ א ויק' כה 49: כה 27-26 אֽוֹ־הִשִּׂ֥יגָה יָד֖וֹbLev.25.49אוֹ־הִשִּׂיגָה יָדוֹאו הוא בעצמו ישיג את סכום הכסף הדרוש וְנִגְאָֽל׃ 50וְחִשַּׁב֙ עִם־קֹנֵ֔הוּ מִשְּׁנַת֙ הִמָּ֣כְרוֹ ל֔וֹ עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְהָיָ֞ה כֶּ֤סֶף מִמְכָּרוֹ֙ בְּמִסְפַּ֣ר שָׁנִ֔ים כִּימֵ֥י שָׂכִ֖יר יִהְיֶ֥ה עִמּֽוֹaLev.25.50כִּימֵי... עִמּוֹישרת אותו במעמד של עובד שכיר ולא כמו עבד׃ 51אִם־ע֥וֹד רַבּ֖וֹת בַּשָּׁנִ֑יםaLev.25.51אִם... בַּשָּׁנִיםאם יש עוד הרבה שנים עד שנת היובל לְפִיהֶן֙ א ויק' כה 51: כה 16 יָשִׁ֣יב גְּאֻלָּת֔וֹbLev.25.51יָשִׁיב גְּאֻלָּתוֹיחזיר את סכום שחרורו מִכֶּ֖סֶף מִקְנָתֽוֹcLev.25.51מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹמהמחיר ששולם בעת המכירה׃ 52וְאִם־מְעַ֞ט נִשְׁאַ֧ר בַּשָּׁנִ֛ים עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל וְחִשַּׁב־ל֑וֹ כְּפִ֣י שָׁנָ֔יוaLev.25.52כְּפִי שָׁנָיולפי השנים שנותרו לעבד לעבוד יָשִׁ֖יב אֶת־גְּאֻלָּתֽוֹ׃ 53כִּשְׂכִ֥יר שָׁנָ֛ה בְּשָׁנָ֖ה יִהְיֶ֣ה עִמּ֑וֹ א ויק' כה 53: שמות א 14-13; יחז' לד 4; אפס' ו 9; קול' ד 1 לֹֽא־יִרְדֶּ֥נּֽוּaLev.25.53לֹא־יִרְדֶּנּוּאל ישעבד אותו בְּפֶ֖רֶךְ לְעֵינֶֽיךָbLev.25.53לְעֵינֶיךָמול עיניך הרואות׃ 54וְאִם־לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל בְּאֵ֑לֶּהaLev.25.54בְּאֵלֶּהבאחת מהדרכים האלה א ויק' כה 54: כה 10, 13, 28 וְיָצָא֙ בִּשְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֔ל ה֖וּא וּבָנָ֥יו עִמּֽוֹ׃ 55כִּֽי־לִ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ עֲבָדִ֔ים עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם א ויק' כה 55: יא 44‡ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃