איכה ה
איכה פרק ה
תפילה לרחמים
1א
איכה ה 1:
ברא' ח 1‡;
תהל' קלז 7
זְכֹ֤ר
יְהוָה֙
מֶֽה־הָ֣יָה
לָ֔נוּ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(הביט)
הַבִּ֖יטָה
ב
איכה ה 1:
תהל' כה 18‡;
איכה א 9;
ג 61
וּרְאֵ֥ה
ג
איכה ה 1:
תהל' מד 17-14
אֶת־חֶרְפָּתֵֽנוּ׃
2נַחֲלָתֵ֨נוּ֙
נֶֽהֶפְכָ֣ה
א
איכה ה 2:
דבר' כח 33,
51-49;
ישע' א 7;
הושע ז 9;
ח 7
לְזָרִ֔ים
ב
איכה ה 2:
צפנ' א 13
בָּתֵּ֖ינוּ
לְנָכְרִֽים׃
3א
איכה ה 3:
שמות כב 23;
ירמ' יח 21
יְתוֹמִ֤ים
הָיִ֨ינוּ֙
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(אין)
וְאֵ֣ין
אָ֔ב
אִמֹּתֵ֖ינוּ
כְּאַלְמָנֽוֹת׃
4א
איכה ה 4:
ישע' ג 1
מֵימֵ֨ינוּ֙
בְּכֶ֣סֶף
שָׁתִ֔ינוּaLam.5.4מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּחייבים לשלם בעבור מי שתייה
עֵצֵ֖ינוּ
בִּמְחִ֥יר
יָבֹֽאוּ׃
5א
איכה ה 5:
מיכה ב 3;
איכה א 14
עַ֤ל
צַוָּארֵ֨נוּ֙aLam.5.5עַל צַוָּארֵנוּבעול על צווארנו
נִרְדָּ֔פְנוּ
יָגַ֖עְנוּbLam.5.5יָגַעְנוּעייפנו, התעייפנו
ב
איכה ה 5:
נחמ' ט 37-36
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(לא)
וְלֹ֥א
הֽוּנַ֖חcLam.5.5לֹא הוּנַח־לָנוּלא התאפשר לנו לנוח
לָֽנוּ׃
6א
איכה ה 6:
ירמ' ב 36;
הושע ה 13‡
מִצְרַ֨יִם֙
נָתַ֣נּוּ
יָ֔ד
אַשּׁ֖וּר
לִשְׂבֹּ֥עַֽ
לָֽחֶםaLam.5.6מִצְרַיִם... לָחֶםביקשנו עזרה במזון ממצרים ומאשור; או, נכנענו למצרים ולאשור כדי שייתנו לנו מזון׃
7א
איכה ה 7:
ירמ' מד 9‡
אֲבֹתֵ֤ינוּ
חָֽטְאוּ֙
ב
איכה ה 7:
זכר' א 4
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(אינם)
וְאֵינָ֔ם
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(אנחנו)
וַאֲנַ֖חְנוּ
עֲוֺנֹתֵיהֶ֥ם
סָבָֽלְנוּaLam.5.7עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּאנחנו סובלים בגלל עוונותיהם׃
8א
איכה ה 8:
משלי יט 10;
ל 22;
נחמ' ה 15
עֲבָדִים֙
מָ֣שְׁלוּ
בָ֔נוּ
ב
איכה ה 8:
מיכה ה 7‡
פֹּרֵ֖קaLam.5.8פֹּרֵקמציל, מושיע
אֵ֥ין
מִיָּדָֽם׃
9בְּנַפְשֵׁ֨נוּ֙aLam.5.9בְּנַפְשֵׁנוּבסכנת נפשות
נָבִ֣יא
לַחְמֵ֔נוּ
מִפְּנֵ֖י
חֶ֥רֶב
הַמִּדְבָּֽרbLam.5.9חֶרֶב הַמִּדְבָּרהשודדים או האויבים האורבים לנו במדבר׃
10א
איכה ה 10:
ד 8
עוֹרֵ֨נוּ֙
כְּתַנּ֣וּר
נִכְמָ֔רוּaLam.5.10נִכְמָרוּמתחמם
מִפְּנֵ֖י
ב
איכה ה 10:
תהל' יא 6;
קיט 53
זַלְעֲפ֥וֹת
רָעָֽבbLam.5.10זַלְעֲפוֹת רָעָבהקדחת שנגרמת בגלל רעב׃
11א
איכה ה 11:
ישע' יג 16;
זכר' יד 2
נָשִׁים֙
בְּצִיּ֣וֹן
עִנּ֔וּaLam.5.11עִנּוּעֻנּוּ, האויב עינה אותם
ב
איכה ה 11:
ב 21‡
בְּתֻלֹ֖ת
בְּעָרֵ֥י
יְהוּדָֽה׃
12שָׂרִים֙
בְּיָדָ֣ם
נִתְל֔וּ
א
איכה ה 12:
דבר' כח 50;
איכה ד 16
פְּנֵ֥י
זְקֵנִ֖ים
לֹ֥א
נֶהְדָּֽרוּaLam.5.12לֹא נֶהְדָּרוּלא כובדו׃
13א
איכה ה 13:
א 18‡
בַּחוּרִים֙
ב
איכה ה 13:
שפט' טז 21
טְח֣וֹן
נָשָׂ֔אוּaLam.5.13טְחוֹן נָשָׂאוּהוטל עליהם לשאת אבני ריחיים כבדות; או, הוטל עליהם לעשות עבודת טחנה, עבודת פרך
וּנְעָרִ֖ים
בָּעֵ֥ץ
כָּשָֽׁלוּbLam.5.13בָּעֵץ כָּשָׁלוּנפלו מכובד העץ שנשאו׃
14זְקֵנִים֙
מִשַּׁ֣עַר
שָׁבָ֔תוּaLam.5.14מִשַּׁעַר שָׁבָתוּפסקו מלשבת בשער העיר, שם דנו בענייני העיר
בַּחוּרִ֖ים
א
איכה ה 14:
ישע' כד 8;
ירמ' ז 34
מִנְּגִינָתָֽם׃
15א
איכה ה 15:
ירמ' כה 10;
עמוס ח 10
שָׁבַת֙
מְשׂ֣וֹשׂ
לִבֵּ֔נוּ
נֶהְפַּ֥ךְ
לְאֵ֖בֶל
מְחֹלֵֽנוּ׃
16א
איכה ה 16:
ירמ' יג 18;
תהל' פט 40;
איוב יט 9
נָֽפְלָה֙
עֲטֶ֣רֶת
רֹאשֵׁ֔נוּ
ב
איכה ה 16:
ישע' ג 11-9
אֽוֹי־נָ֥א
לָ֖נוּ
כִּ֥י
חָטָֽאנוּ׃
17עַל־זֶ֗ה
הָיָ֤ה
א
איכה ה 17:
ישע' א 5
דָוֶה֙aLam.5.17דָוֶהחולה וכואב
לִבֵּ֔נוּ
עַל־אֵ֖לֶּה
ב
איכה ה 17:
איוב יז 7;
איכה ב 11
חָשְׁכ֥וּ
עֵינֵֽינוּ׃
18א
איכה ה 18:
מיכה ג 12
עַ֤ל
הַר־צִיּוֹן֙
שֶׁשָּׁמֵ֔ם
שׁוּעָלִ֖ים
הִלְּכוּ־בֽוֹ׃
פ
19אַתָּ֤ה
יְהוָה֙
א
איכה ה 19:
יחז' מג 7‡;
תהל' ט 8;
י 16;
מה 7;
קב 13
לְעוֹלָ֣ם
תֵּשֵׁ֔ב
כִּסְאֲךָ֖
לְדֹ֥ר
וָדֽוֹר׃
20לָ֤מָּה
לָנֶ֨צַח֙
א
איכה ה 20:
תהל' יג 2;
מד 25
תִּשְׁכָּחֵ֔נוּ
תַּֽעַזְבֵ֖נוּ
לְאֹ֥רֶךְ
יָמִֽים׃
21א
איכה ה 21:
ישע' מט 5;
ירמ' לא 18;
תהל' כג 3;
ס 3;
פ 4,
8,
20;
פה 5
הֲשִׁיבֵ֨נוּ
יְהוָ֤ה
׀
אֵלֶ֨יךָ֙
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ונשוב)
וְֽנָשׁ֔וּבָה
חַדֵּ֥שׁ
יָמֵ֖ינוּ
כְּקֶֽדֶם׃
22כִּ֚י
אִם־מָאֹ֣ס
א
איכה ה 22:
מל"ב יז 20‡
מְאַסְתָּ֔נוּaLam.5.22כִּי... מְאַסְתָּנוּאבל מאסת בנו; או, אף על פי שמאסת בנו
ב
איכה ה 22:
ויק' י 6‡;
ישע' סד 8‡
קָצַ֥פְתָּbLam.5.22קָצַפְתָּכעסת
עָלֵ֖ינוּ
עַד־מְאֹֽד׃