איכה ב
איכה פרק ב
צערה של ציון נגרם על ידי ה'
1אֵיכָה֩aLam.2.1אֵיכָהראה פרק א 1
א
איכה ב 1:
יחז' ל 18
יָעִ֨יבbLam.2.1יָעִיבכיסה בעבים, בעננים, כלומר החשיך; או, מאס
בְּאַפּ֤וֹcLam.2.1אַפּוֹזעמו
׀
אֲדֹנָי֙
ב
איכה ב 1:
ישע' א 8‡;
איכה א 6;
ב 4,
8,
10,
13,
18;
ד 22
אֶת־בַּת־צִיּ֔וֹן
ג
איכה ב 1:
יחז' יט 12;
כח 17;
איכה א 9;
מתי יא 23
הִשְׁלִ֤יךְ
מִשָּׁמַ֨יִם֙
אֶ֔רֶץ
ד
איכה ב 1:
ישע' סד 10;
איכה א 6
תִּפְאֶ֖רֶת
יִשְׂרָאֵ֑ל
וְלֹא־זָכַ֥ר
ה
איכה ב 1:
ישע' סו 1;
מתי ה 35
הֲדֹם־רַגְלָ֖יוdLam.2.1הֲדֹםרהיט המשמש תמיכה לרגליים של מי שיושב על כיסא או על כורסה
בְּי֥וֹם
אַפּֽוֹ׃
ס
2א
איכה ב 2:
תהל' כא 10;
איכה ב 5
בִּלַּ֨עaLam.2.2בִּלַּעהשחית, החריב
אֲדֹנָ֜י
ב
איכה ב 2:
ב 21;
ג 43
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(לא)
וְלֹ֣א
חָמַ֗לbLam.2.2לֹא חָמַלבלי רחמים
אֵ֚ת
כָּל־נְא֣וֹת
יַעֲקֹ֔ב
ג
איכה ב 2:
מיכה ה 10,
13
הָרַ֧ס
בְּעֶבְרָת֛וֹcLam.2.2בְּעֶבְרָתוֹבכעסו
מִבְצְרֵ֥י
בַת־יְהוּדָ֖ה
ד
איכה ב 2:
ישע' כה 12;
כו 5
הִגִּ֣יעַdLam.2.2הִגִּיעַהוריד, הפיל
לָאָ֑רֶץ
ה
איכה ב 2:
ישע' מג 28;
תהל' פט 41-40
חִלֵּ֥לeLam.2.2חִלֵּלביזה כבודה
מַמְלָכָ֖ה
וְשָׂרֶֽיהָ׃
ס
3א
איכה ב 3:
ירמ' מח 25;
תהל' עד 11
גָּדַ֣ע
בָּֽחֳרִיaLam.2.3בָּחֳרִי־אַףבזעם
אַ֗ף
כֹּ֚ל
קֶ֣רֶן
יִשְׂרָאֵ֔ל
ב
איכה ב 3:
ירמ' כא 5-4
הֵשִׁ֥יב
אָח֛וֹר
יְמִינ֖וֹ
מִפְּנֵ֣י
אוֹיֵ֑ב
ג
איכה ב 3:
ישע' מב 25;
ירמ' כא 14
וַיִּבְעַ֤ר
בְּיַעֲקֹב֙
כְּאֵ֣שׁ
לֶֽהָבָ֔ה
אָכְלָ֖ה
סָבִֽיב׃
ס
4א
איכה ב 4:
דהי"א ח 40‡;
איכה ג 13-12
דָּרַ֨ךְ
קַשְׁתּ֜וֹ
כְּאוֹיֵ֗ב
נִצָּ֤ב
יְמִינוֹ֙
כְּצָ֔רaLam.2.4כְּצָרכמו אויב
וַֽיַּהֲרֹ֔ג
כֹּ֖ל
מַחֲמַדֵּי־עָ֑יִןbLam.2.4כֹּל מַחֲמַדֵּי־עָיִןכל אלה שהיו נחמדים, אהובים; או, כל היפים
בְּאֹ֨הֶל֙
ב
איכה ב 4:
ישע' א 8‡;
איכה א 6;
ב 1,
8,
10,
13,
18;
ד 22
בַּת־צִיּ֔וֹן
ג
איכה ב 4:
ישע' מב 25‡;
ירמ' ז 20
שָׁפַ֥ךְ
כָּאֵ֖שׁ
חֲמָתֽוֹ׃
ס
5הָיָ֨ה
אֲדֹנָ֤י
׀
א
איכה ב 5:
ירמ' ל 14;
איוב יג 24;
יט 11;
לג 10;
רומ' ה 10
כְּאוֹיֵב֙
ב
איכה ב 5:
ב 2
בִּלַּ֣ע
יִשְׂרָאֵ֔ל
בִּלַּע֙
ג
איכה ב 5:
ירמ' ו 5;
יז 27;
נב 13;
דהי"ב לו 19
כָּל־אַרְמְנוֹתֶ֔יהָaLam.2.5אַרְמְנוֹתֶיהָמבצריה
שִׁחֵ֖ת
מִבְצָרָ֑יו
ד
איכה ב 5:
ירמ' ט 19-16
וַיֶּ֨רֶב֙bLam.2.5יֶּרֶבהרבה
ה
איכה ב 5:
א 15
בְּבַת־יְהוּדָ֔ה
תַּאֲנִיָּ֖הcLam.2.5תַּאֲנִיָּהקינה
וַאֲנִיָּֽהdLam.2.5אֲנִיָּהיללה׃
ס
6וַיַּחְמֹ֤סaLam.2.6יַּחְמֹסהשחית, נהג באלימות; או, גילה וחשף
כַּגַּן֙bLam.2.6כַּגַּןאולי במובן "כגנן"
א
איכה ב 6:
תהל' כז 5;
עו 3
שֻׂכּ֔וֹcLam.2.6שֻׂכּוֹסוכתו
שִׁחֵ֖ת
ב
איכה ב 6:
א 4
מוֹעֲד֑וֹdLam.2.6מוֹעֲדוֹמקדשו
שִׁכַּ֨ח
יְהוָ֤ה
׀
בְּצִיּוֹן֙
מוֹעֵ֣ד
וְשַׁבָּ֔תeLam.2.6שִׁכַּח... וְשַׁבָּתמאז נחרב בית המקדש אין באים בשבתות ובמועדים
ג
איכה ב 6:
ד 16
וַיִּנְאַ֥ץfLam.2.6יִּנְאַץביזה; או, הדיח מתפקידם
בְּזַֽעַם־אַפּ֖וֹ
מֶ֥לֶךְ
וְכֹהֵֽן׃
ס
7א
איכה ב 7:
ויק' כו 31;
ישע' סד 10;
יחז' ז 22-20,
24;
תהל' עח 61-59
זָנַ֨חaLam.2.7זָנַחעזב
אֲדֹנָ֤י
׀
מִזְבְּחוֹ֙
נִאֵ֣רbLam.2.7נִאֵרמאס
מִקְדָּשׁ֔וֹ
הִסְגִּיר֙
בְּיַד־אוֹיֵ֔ב
חוֹמֹ֖ת
אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ
ב
איכה ב 7:
תהל' עד 4
ק֛וֹל
נָתְנ֥וּcLam.2.7קוֹל נָתְנוּהריעו (האויבים)
בְּבֵית־יְהוָ֖ה
כְּי֥וֹם
מוֹעֵֽד׃
ס
8חָשַׁ֨ב
יְהוָ֤ה
׀
לְהַשְׁחִית֙
א
איכה ב 8:
ב 18
חוֹמַ֣ת
ב
איכה ב 8:
ישע' א 8‡;
איכה א 6;
ב 1,
4,
10,
13,
18;
ד 22
בַּת־צִיּ֔וֹן
ג
איכה ב 8:
מל"ב כא 13;
ישע' כח 17;
לד 11;
עמוס ז 8-7
נָ֣טָה
קָ֔וaLam.2.8נָטָה קָוקו של בנאים לשם הריסה
לֹא־הֵשִׁ֥יב
יָד֖וֹ
מִבַּלֵּ֑עַ
ד
איכה ב 8:
ישע' ג 26;
ירמ' יד 2
וַיַּֽאֲבֶל־חֵ֥לbLam.2.8יַּאֲבֶלגרם לאבל; או, החריב, הפיל ארצה
וְחוֹמָ֖ה
יַחְדָּ֥ו
אֻמְלָֽלוּcLam.2.8חֵלחומה נוספת, נקראת גם סוללה, ניצבה בסמוך לחומת העיר׃
ס
9א
איכה ב 9:
נחמ' א 3
טָבְע֤וּ
בָאָ֨רֶץ֙
שְׁעָרֶ֔יהָ
אִבַּ֥דaLam.2.9אִבַּדהרס
ב
איכה ב 9:
ישע' מה 2;
ירמ' נא 30;
הושע יא 6;
עמוס א 5
וְשִׁבַּ֖ר
בְּרִיחֶ֑יהָbLam.2.9בְּרִיחֶיהָבריח = מוט עבה ששימש לנעילת שערי העיר מבפנים
מַלְכָּ֨הּ
וְשָׂרֶ֤יהָ
בַגּוֹיִם֙
ג
איכה ב 9:
יחז' ז 26‡;
הושע ג 4
אֵ֣ין
תּוֹרָ֔ה
ד
איכה ב 9:
ירמ' יד 14;
כג 16
גַּם־נְבִיאֶ֕יהָ
לֹא־מָצְא֥וּ
חָז֖וֹן
מֵיְהוָֽה׃
ס
10א
איכה ב 10:
ישע' ג 26‡;
איוב ב 13
יֵשְׁב֨וּ
לָאָ֤רֶץ
יִדְּמוּ֙aLam.2.10יִדְּמוּשותקים, דוממים
ב
איכה ב 10:
א 19;
ד 16
זִקְנֵ֣י
ג
איכה ב 10:
ישע' א 8‡;
איכה א 6;
ב 1,
4,
8,
13,
18;
ד 22
בַת־צִיּ֔וֹן
ד
איכה ב 10:
יהושע ז 6‡;
התג' יח 19
הֶֽעֱל֤וּ
עָפָר֙
עַל־רֹאשָׁ֔ם
חָגְר֖וּ
ה
איכה ב 10:
ברא' לז 34‡
שַׂקִּ֑ים
הוֹרִ֤ידוּ
לָאָ֨רֶץ֙
רֹאשָׁ֔ן
ו
איכה ב 10:
א 4,
18;
ב 21
בְּתוּלֹ֖ת
יְרוּשָׁלִָֽם׃
ס
11א
איכה ב 11:
תהל' סט 4‡;
איכה א 16;
ג 48,
51
כָּל֨וּ
בַדְּמָע֤וֹת
עֵינַי֙aLam.2.11כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַינמקו עיניי מרוב דמעות
ב
איכה ב 11:
ירמ' ד 19;
איכה א 20;
איוב ל 27
חֳמַרְמְר֣וּbLam.2.11חֳמַרְמְרוּנשרפו; או, רתחו, תססו; או, רעשו
מֵעַ֔י
ג
איכה ב 11:
איוב טז 13
נִשְׁפַּ֤ךְ
לָאָ֨רֶץ֙
כְּבֵדִ֔י
ד
איכה ב 11:
ישע' כב 4;
איכה ד 10
עַל־שֶׁ֖בֶר
בַּת־עַמִּ֑י
בֵּֽעָטֵ֤ףcLam.2.11בֵּעָטֵףכשהתעלפו
ה
איכה ב 11:
ירמ' מד 7;
איכה ב 19
עוֹלֵל֙
וְיוֹנֵ֔קdLam.2.11עוֹלֵל וְיוֹנֵקילדים
בִּרְחֹב֖וֹת
קִרְיָֽהeLam.2.11קִרְיָההעיר׃
ס
12לְאִמֹּתָם֙aLam.2.12לְאִמֹּתָםלאמהותיהם
יֹֽאמְר֔וּ
א
איכה ב 12:
ירמ' ה 17;
איכה ד 4
אַיֵּ֖ה
דָּגָ֣ן
וָיָ֑יִן
בְּהִֽתְעַטְּפָ֤ם
כֶּֽחָלָל֙
בִּרְחֹב֣וֹת
עִ֔יר
ב
איכה ב 12:
שמ"א א 15‡
בְּהִשְׁתַּפֵּ֣ךְ
נַפְשָׁ֔םbLam.2.12בְּהִשְׁתַּפֵּךְ נַפְשָׁםבשעה שגוועו ונפשם יצאה
אֶל־חֵ֖יק
אִמֹּתָֽם׃
ס
13מָֽה־אֲעִידֵ֞ךְaLam.2.13מָה־אֲעִידֵךְבמה אעודד אותך?; או, את מי אוכל להביא להעיד שעבר אסון כמו אסונך?
מָ֣ה
אֲדַמֶּה־לָּ֗ךְ
הַבַּת֙
יְר֣וּשָׁלִַ֔ם
מָ֤ה
אַשְׁוֶה־לָּךְ֙
וַאֲנַֽחֲמֵ֔ךְ
א
איכה ב 13:
ישע' לז 22;
ירמ' יד 17;
איכה א 15
בְּתוּלַ֖ת
ב
איכה ב 13:
ישע' א 8‡;
איכה א 6;
ב 1,
4,
8,
10,
18;
ד 22
בַּת־צִיּ֑וֹן
כִּֽי־גָד֥וֹל
כַּיָּ֛ם
שִׁבְרֵ֖ךְ
ג
איכה ב 13:
ירמ' ח 22;
ל 15-12
מִ֥י
יִרְפָּא־לָֽךְ׃
ס
14א
איכה ב 14:
ירמ' כג 29-25;
כט 9-8;
איכה ד 13
נְבִיאַ֗יִךְ
חָ֤זוּ
לָךְ֙
שָׁ֣וְא
וְתָפֵ֔לaLam.2.14תָפֵלחסרי טעם
ב
איכה ב 14:
ישע' נח 1;
יחז' כג 36;
מיכה ג 8
וְלֹֽא־גִלּ֥וּbLam.2.14לֹא־גִלּוּלא פקחו עיניך
עַל־עֲוֺנֵ֖ךְ
לְהָשִׁ֣יב
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(שביתך)
שְׁבוּתֵ֑ךְcLam.2.14לְהָשִׁיב שְׁבוּתֵךְלהשיב את מצבך הטוב הקודם
ג
איכה ב 14:
ירמ' כג 36;
יחז' כב 28
וַיֶּ֣חֱזוּ
לָ֔ךְ
מַשְׂא֥וֹתdLam.2.14מַשְׂאוֹתמשא הוא נשיאת קול נבואי
שָׁ֖וְא
וּמַדּוּחִֽיםeLam.2.14מַדּוּחִיםנבואות שקר שהדיחו מן הדרך הישרה׃
ס
15א
איכה ב 15:
יחז' כה 6;
איוב כז 23
סָֽפְק֨וּ
עָלַ֤יִךְ
כַּפַּ֨יִם֙aLam.2.15סָפְקוּ עָלַיִךְ כַּפַּיִםמחאו עלייך כפיים לאות לעג בהמשך הפסוק – שריקה ותנועת ראש
כָּל־עֹ֣בְרֵי
דֶ֔רֶךְ
ב
איכה ב 15:
ירמ' יח 16‡
שָֽׁרְקוּ֙
ג
איכה ב 15:
ישע' לז 22;
תהל' כב 8;
קט 25;
איוב טז 4;
מתי כז 39
וַיָּנִ֣עוּ
רֹאשָׁ֔ם
עַל־בַּ֖ת
יְרוּשָׁלִָ֑ם
הֲזֹ֣את
הָעִ֗יר
שֶׁיֹּֽאמְרוּ֙
ד
איכה ב 15:
יחז' טז 14;
תהל' מח 3;
נ 2
כְּלִ֣ילַת
יֹ֔פִיbLam.2.15כְּלִילַת יֹפִימושלמת ביופיה
מָשׂ֖וֹשׂcLam.2.15מָשׂוֹשׂמשמחת לב
לְכָל־הָאָֽרֶץ׃
ס
16א
איכה ב 16:
תהל' כב 14;
איוב טז 10;
איכה ג 46
פָּצ֨וּ
עָלַ֤יִךְ
פִּיהֶם֙aLam.2.16פָּצוּ עָלַיִךְ פִּיהֶםפתחו פה ולעגו לך
כָּל־א֣וֹיְבַ֔יִךְ
שָֽׁרְקוּ֙
ב
איכה ב 16:
תהל' לה 16‡
וַיַּֽחַרְקוּ־שֵׁ֔ןbLam.2.16יַּחַרְקוּ־שֵׁןהבעת שנאה
אָמְר֖וּ
ג
איכה ב 16:
ירמ' נא 34;
תהל' קכד 3
בִּלָּ֑עְנוּcLam.2.16בִּלָּעְנוּטרפנו, השמדנו
אַ֣ךְdLam.2.16אַךְאכן; או, לשון קריאה
זֶ֥ה
ד
איכה ב 16:
עבד' 15-12
הַיּ֛וֹם
שֶׁקִּוִּינֻ֖הוּ
מָצָ֥אנוּ
רָאִֽינוּ׃
ס
17א
איכה ב 17:
ירמ' ד 28;
איכה ד 11
עָשָׂ֨ה
יְהוָ֜ה
אֲשֶׁ֣ר
זָמָ֗םaLam.2.17זָמָםחשב
בִּצַּ֤עbLam.2.17בִּצַּעהוציא לפועל, קיים
אֶמְרָתוֹ֙cLam.2.17אֶמְרָתוֹדְּברו
אֲשֶׁ֣ר
צִוָּ֣ה
מִֽימֵי־קֶ֔דֶם
הָרַ֖ס
ב
איכה ב 17:
יחז' ה 11‡;
איכה ב 2-1
וְלֹ֣א
חָמָ֑לdLam.2.17חָמָלריחם
ג
איכה ב 17:
ישע' יד 29;
תהל' לה 24,
26;
פט 43
וַיְשַׂמַּ֤ח
עָלַ֨יִךְ֙
אוֹיֵ֔ב
ד
איכה ב 17:
דבר' כח 44-43;
איכה א 5
הֵרִ֖ים
קֶ֥רֶן
צָרָֽיִךְeLam.2.17הֵרִים קֶרֶן צָרָיִךְהוא הגדיל את גבורת אויביך׃
ס
18א
איכה ב 18:
הושע ז 14;
תהל' קיט 145
צָעַ֥ק
לִבָּ֖ם
אֶל־אֲדֹנָ֑י
ב
איכה ב 18:
חבק' ב 11;
איכה ב 8
חוֹמַ֣ת
ג
איכה ב 18:
ישע' א 8‡;
איכה א 6;
ב 1,
4,
8,
10,
13;
ד 22
בַּת־צִ֠יּוֹן
הוֹרִ֨ידִי
כַנַּ֤חַל
ד
איכה ב 18:
ירמ' ח 23;
תהל' קיט 136;
איכה א 2;
ג 49-48
דִּמְעָה֙
יוֹמָ֣ם
וָלַ֔יְלָה
אַֽל־תִּתְּנִ֤י
פוּגַת֙aLam.2.18פוּגַתהפוגה, מנוחה
לָ֔ךְ
אַל־תִּדֹּ֖ם
בַּת־עֵינֵֽךְbLam.2.18אַל־תִּדֹּם בַּת־עֵינֵךְאל תחדל עינך לבכות׃
ס
19ק֣וּמִי
׀
רֹ֣נִּיaLam.2.19רֹנִּיצעקי בתפילה
א
איכה ב 19:
ישע' כו 9;
תהל' סג 7;
עז 3;
קיט 62;
לוקס ו 12
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(בליל)
בַלַּ֗יְלָה
לְרֹאשׁ֙
אַשְׁמֻר֔וֹתbLam.2.19לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹתבתחילת כל משמרת, ז"א פעמים רבות במשך הלילה
ב
איכה ב 19:
שמ"א א 15‡
שִׁפְכִ֤י
כַמַּ֨יִם֙
לִבֵּ֔ךְ
נֹ֖כַח
פְּנֵ֣יcLam.2.19נֹכַח פְּנֵילפני
אֲדֹנָ֑י
ג
איכה ב 19:
מל"א ח 22‡;
תהל' כח 2;
סג 5;
קלד 2;
איכה ג 41
שְׂאִ֧י
אֵלָ֣יו
כַּפַּ֗יִךְ
ד
איכה ב 19:
ב 11
עַל־נֶ֨פֶשׁ֙
עֽוֹלָלַ֔יִךְdLam.2.19עַל־נֶפֶשׁ עוֹלָלַיִךְלמען חיי ילדייך
ה
איכה ב 19:
ישע' נא 20;
איכה ב 12
הָעֲטוּפִ֥יםeLam.2.19הָעֲטוּפִיםהמתעלפים
בְּרָעָ֖ב
בְּרֹ֥אשׁ
כָּל־חוּצֽוֹתfLam.2.19בְּרֹאשׁ כָּל־חוּצוֹתבכל כיכר, צומת׃
ס
20רְאֵ֤ה
יְהוָה֙
וְֽהַבִּ֔יטָה
א
איכה ב 20:
שמות לב 11
לְמִ֖י
עוֹלַ֣לְתָּ
כֹּ֑הaLam.2.20לְמִי עוֹלַלְתָּ כֹּהלמי עשית כזה דבר?
ב
איכה ב 20:
ויק' כו 29‡;
איכה ד 10
אִם־תֹּאכַ֨לְנָהbLam.2.20אִםהאם
נָשִׁ֤ים
פִּרְיָם֙cLam.2.20פִּרְיָםפרי בטנן
עֹלֲלֵ֣י
טִפֻּחִ֔יםdLam.2.20עֹלֲלֵי טִפֻּחִיםילדים שפינקו ונשאו על הידיים
ג
איכה ב 20:
ירמ' יד 15;
כג 12-11;
תהל' עח 64;
איכה א 19
אִם־יֵהָרֵ֛ג
בְּמִקְדַּ֥שׁ
אֲדֹנָ֖י
כֹּהֵ֥ן
וְנָבִֽיא׃
ס
21שָׁכְב֨וּ
לָאָ֤רֶץ
חוּצוֹת֙aLam.2.21חוּצוֹתברחובות
א
איכה ב 21:
ירמ' ו 11;
דהי"ב לו 17
נַ֣עַר
וְזָקֵ֔ן
ב
איכה ב 21:
תהל' עח 63-62;
איכה א 4,
18
בְּתוּלֹתַ֥י
ג
איכה ב 21:
דבר' כח 32,
41;
איכה א 15
וּבַחוּרַ֖י
נָפְל֣וּ
בֶחָ֑רֶב
הָרַ֨גְתָּ֙
בְּי֣וֹם
אַפֶּ֔ךָbLam.2.21אַפֶּךָזעמך
טָבַ֖חְתָּcLam.2.21טָבַחְתָּשחטת
ד
איכה ב 21:
ירמ' יג 14‡;
איכה ב 2;
ג 43
לֹ֥א
חָמָֽלְתָּ׃
ס
22תִּקְרָא֩
כְי֨וֹם
מוֹעֵ֤דaLam.2.22כְיוֹם מוֹעֵדכאילו היה יום חג
א
איכה ב 22:
ירמ' ו 25‡
מְגוּרַי֙bLam.2.22מְגוּרַיהשכנים הגרים מסביב לי; או, הדברים שגורמים לי מגור, פחד
מִסָּבִ֔יב
ב
איכה ב 22:
ירמ' יא 11
וְלֹ֥א
הָיָ֛ה
בְּי֥וֹם
אַף־יְהוָ֖ה
פָּלִ֣יט
וְשָׂרִ֑יד
ג
איכה ב 22:
ירמ' טז 4-2;
מד 7
אֲשֶׁר־טִפַּ֥חְתִּי
וְרִבִּ֖יתִיcLam.2.22אֲשֶׁר־טִפַּחְתִּי וְרִבִּיתִיאת אלה שחינכתי וגידלתי
אֹיְבִ֥י
כִלָּֽםdLam.2.22כִלָּםהשמיד אותם׃
פ