שפטים ז

שפטים פרק ז

לוחמי גדעון מביסים את המדיינים

1וַיַּשְׁכֵּ֨ם ^א שפט' ז 1: ו 32 יְרֻבַּ֜עַל ה֣וּא גִדְע֗וֹן וְכָל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַֽיַּחֲנ֖וּ עַל־עֵ֣ין^aJudg.7.1עַל־עֵיןליד מעיין חֲרֹ֑ד וּמַחֲנֵ֤ה מִדְיָן֙ הָיָה־ל֣וֹ מִצָּפ֔וֹן^bJudg.7.1הָיָה־לוֹ מִצָּפוֹןצפונית לגדעון ולמעיין חרוד מִגִּבְעַ֥ת ^ב שפט' ז 1: ברא' יב 6; דבר' יא 30 הַמּוֹרֶ֖ה בָּעֵֽמֶק׃ 2וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־גִּדְע֔וֹן רַ֗ב^aJudg.7.2רַבגדול מדי הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֔ךְ מִתִּתִּ֥י^bJudg.7.2מִתִּתִּימכדי שאהיה מוכן לתת אֶת־מִדְיָ֖ן בְּיָדָ֑ם ^א שפט' ז 2: דבר' ח 18-17; הושע י 13; קור"ב ד 7 פֶּן־יִתְפָּאֵ֨ר עָלַ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יָדִ֖י הוֹשִׁ֥יעָה לִּֽי^cJudg.7.2יָדִי הוֹשִׁיעָה לִּיבכוח ידי השגתי את הניצחון׃ 3וְעַתָּ֗ה קְרָ֨א נָ֜א בְּאָזְנֵ֤י הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר ^א שפט' ז 3: דבר' כ 8 מִֽי־יָרֵ֣א וְחָרֵ֔ד יָשֹׁ֥ב וְיִצְפֹּ֖ר^aJudg.7.3יָשֹׁב וְיִצְפֹּריסתובב מהר ויחזור מֵהַ֣ר הַגִּלְעָ֑ד וַיָּ֣שָׁב מִן־הָעָ֗ם עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֨יִם֙ אֶ֔לֶף וַעֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים נִשְׁאָֽרוּ׃ ס 4וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־גִּדְע֗וֹן ^א שפט' ז 4: שמ"א יד 6 עוֹד֮ הָעָ֣ם רָב֒ הוֹרֵ֤ד אוֹתָם֙ אֶל־הַמַּ֔יִם וְאֶצְרְפֶ֥נּוּ לְךָ֖^aJudg.7.4וְאֶצְרְפֶנּוּ לְךָאבחר לך, צריפה היא תהליך של זיקוק של מתכות יקרות מפסולת שָׁ֑ם וְהָיָ֡ה אֲשֶׁר֩ אֹמַ֨ר אֵלֶ֜יךָ זֶ֣ה ׀ יֵלֵ֣ךְ אִתָּ֗ךְ ה֚וּא יֵלֵ֣ךְ אִתָּ֔ךְ וְכֹ֨ל אֲשֶׁר־אֹמַ֜ר אֵלֶ֗יךָ זֶ֚ה לֹא־יֵלֵ֣ךְ עִמָּ֔ךְ ה֖וּא לֹ֥א יֵלֵֽךְ׃ 5וַיּ֥וֹרֶד אֶת־הָעָ֖ם אֶל־הַמָּ֑יִם ס וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־גִּדְע֗וֹן כֹּ֣ל אֲשֶׁר־יָלֹק֩^aJudg.7.5יָלֹקילקק בִּלְשׁוֹנ֨וֹ מִן־הַמַּ֜יִם כַּאֲשֶׁ֧ר יָלֹ֣ק הַכֶּ֗לֶב תַּצִּ֤יג אוֹתוֹ֙ לְבָ֔ד^bJudg.7.5תַּצִּיג אוֹתוֹ לְבָדהעמד אותו לחוד וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־יִכְרַ֥ע עַל־בִּרְכָּ֖יו לִשְׁתּֽוֹת׃ 6וַיְהִ֗י מִסְפַּ֞ר הַֽמֲלַקְקִ֤ים בְּיָדָם֙ אֶל־פִּיהֶ֔ם^aJudg.7.6בְּיָדָם אֶל־פִּיהֶםיש הגורסים כי יש להוציא את הפסוקית ממקומה ולקרוא בסוף הפסוק: וְכֹל יֶתֶר הָעָם כָּרְעוּ עַל־בִּרְכֵיהֶם לִשְׁתֹּות מָיִם בְּיָדָם אֶל־פִּיהֶם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וְכֹל֙ יֶ֣תֶר הָעָ֔ם כָּרְע֥וּ עַל־בִּרְכֵיהֶ֖ם לִשְׁתּ֥וֹת מָֽיִם׃ ס 7וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־גִּדְע֗וֹן בִּשְׁלֹשׁ֩ מֵא֨וֹת הָאִ֤ישׁ הַֽמֲלַקְקִים֙ אוֹשִׁ֣יעַ אֶתְכֶ֔ם וְנָתַתִּ֥י אֶת־מִדְיָ֖ן בְּיָדֶ֑ךָ וְכָל־הָעָ֔ם יֵלְכ֖וּ אִ֥ישׁ לִמְקֹמֽוֹ׃ 8וַיִּקְח֣וּ אֶת־צֵדָה֩ הָעָ֨ם^aJudg.7.8צֵדָה הָעָםצידת העם בְּיָדָ֜ם וְאֵ֣ת שׁוֹפְרֹֽתֵיהֶ֗ם וְאֵ֨ת כָּל־אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙^bJudg.7.8כָּל־אִישׁ יִשְׂרָאֵליחידת לוחמים מכמה שבטים שִׁלַּח֙ אִ֣ישׁ לְאֹֽהָלָ֔יו וּבִשְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת הָאִ֖ישׁ הֶֽחֱזִ֑יק וּמַחֲנֵ֣ה מִדְיָ֔ן הָ֥יָה ל֖וֹ מִתַּ֥חַת בָּעֵֽמֶק׃ פ

9וַֽיְהִי֙ בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה ק֖וּם רֵ֣ד בַּֽמַּחֲנֶ֑ה^aJudg.7.9רֵד בַּמַּחֲנֶהרד להילחם במחנה מדיין כִּ֥י ^א שפט' ז 9: יהושע ב 24; י 8; יא 6 נְתַתִּ֖יו בְּיָדֶֽךָ׃ 10וְאִם־יָרֵ֥א אַתָּ֖ה לָרֶ֑דֶת רֵ֥ד אַתָּ֛ה וּפֻרָ֥ה נַעַרְךָ֖ אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃ 11^א שפט' ז 11: ז 15; שמ"א יד 10-9 וְשָֽׁמַעְתָּ֙ מַה־יְדַבֵּ֔רוּ וְאַחַר֙ תֶּחֱזַ֣קְנָה יָדֶ֔יךָ^aJudg.7.11תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָתתעודד, תתמלא אומץ וְיָרַדְתָּ֖ בַּֽמַּחֲנֶ֑ה וַיֵּ֤רֶד הוּא֙ וּפֻרָ֣ה נַעֲר֔וֹ אֶל־קְצֵ֥ה הַחֲמֻשִׁ֖ים אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ 12וּמִדְיָ֨ן וַעֲמָלֵ֤ק ^א שפט' ז 12: ו 3‡ וְכָל־בְּנֵי־קֶ֨דֶם֙ נֹפְלִ֣ים^aJudg.7.12נֹפְלִיםחונים, פרושׂים בָּעֵ֔מֶק ^ב שפט' ז 12: ו 5 כָּאַרְבֶּ֖ה לָרֹ֑ב וְלִגְמַלֵּיהֶם֙ אֵ֣ין מִסְפָּ֔ר ^ג שפט' ז 12: ברא' כב 17; לב 13; שמ"ב יז 11; מל"א ד 20; התג' כ 8 כַּח֛וֹל שֶׁעַל־שְׂפַ֥ת הַיָּ֖ם לָרֹֽב׃ 13וַיָּבֹ֣א גִדְע֔וֹן וְהִ֨נֵּה־אִ֔ישׁ מְסַפֵּ֥ר לְרֵעֵ֖הוּ ^א שפט' ז 13: ברא' לז 5‡ חֲל֑וֹם וַיֹּ֜אמֶר הִנֵּ֧ה חֲל֣וֹם חָלַ֗מְתִּי וְהִנֵּ֨ה ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (צלול) צְלִ֜יל לֶ֤חֶם שְׂעֹרִים֙ מִתְהַפֵּךְ֙^aJudg.7.13צְלִיל... מִתְהַפֵּךְכיכר לחם שעורים מתגלגל בְּמַחֲנֵ֣ה מִדְיָ֔ן וַיָּבֹ֣א עַד־הָ֠אֹהֶל וַיַּכֵּ֧הוּ וַיִּפֹּ֛ל וַיַּהַפְכֵ֥הוּ לְמַ֖עְלָה^bJudg.7.13יַּהַפְכֵהוּ לְמַעְלָההתהפך וְנָפַ֥ל הָאֹֽהֶל׃ 14וַיַּ֨עַן רֵעֵ֤הוּ וַיֹּ֨אמֶר֙ אֵ֣ין זֹ֔את בִּלְתִּ֗י אִם־חֶ֛רֶב^aJudg.7.14בִּלְתִּי אִםאלא רק גִּדְע֥וֹן בֶּן־יוֹאָ֖שׁ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֑ל ^א שפט' ז 14: יהושע ב 9 נָתַ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ בְּיָד֔וֹ אֶת־מִדְיָ֖ן וְאֶת־כָּל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃ פ

15וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ גִּדְע֜וֹן אֶת־מִסְפַּ֧ר^aJudg.7.15מִסְפַּרסיפור הַחֲל֛וֹם וְאֶת־שִׁבְר֖וֹ^bJudg.7.15שִׁבְרוֹפתרונו וַיִּשְׁתָּ֑חוּ^cJudg.7.15יִּשְׁתָּחוּהשתחוו לפני ה' וַיָּ֨שָׁב֙ אֶל־מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמֶר ק֔וּמוּ כִּֽי־נָתַ֧ן יְהוָ֛ה בְּיֶדְכֶ֖ם אֶת־מַחֲנֵ֥ה מִדְיָֽן׃ 16וַיַּ֛חַץ^aJudg.7.16יַּחַץחילק אֶת־שְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת הָאִ֖ישׁ שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֑ים וַיִּתֵּ֨ן שׁוֹפָר֤וֹת בְּיַד־כֻּלָּם֙ וְכַדִּ֣ים רֵקִ֔ים וְלַפִּדִ֖ים בְּת֥וֹךְ הַכַּדִּֽים׃ 17וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם מִמֶּ֥נִּי תִרְא֖וּ וְכֵ֣ן תַּעֲשׂ֑וּ וְהִנֵּ֨ה אָנֹכִ֥י בָא֙ בִּקְצֵ֣ה הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְהָיָ֥ה כַאֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה כֵּ֥ן תַּעֲשֽׂוּן׃ 18וְתָקַעְתִּי֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר אָנֹכִ֖י וְכָל־אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֑י וּתְקַעְתֶּ֨ם בַּשּׁוֹפָר֜וֹת גַּם־אַתֶּ֗ם סְבִיבוֹת֙ כָּל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַאֲמַרְתֶּ֖ם לַיהוָ֥ה וּלְגִדְעֽוֹן׃ פ

19וַיָּבֹ֣א גִ֠דְעוֹן וּמֵאָה־אִ֨ישׁ אֲשֶׁר־אִתּ֜וֹ בִּקְצֵ֣ה הַֽמַּחֲנֶ֗ה רֹ֚אשׁ הָאַשְׁמֹ֣רֶת הַתִּֽיכוֹנָ֔ה^aJudg.7.19רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָהתחילת המשמרת השנייה של הלילה, מתוך שלוש אַ֛ךְ הָקֵ֥ם הֵקִ֖ימוּ אֶת־הַשֹּֽׁמְרִ֑ים^bJudg.7.19אַךְ... הַשֹּׁמְרִיםחילוף משמרת בשמירה, השומרים החדשים עדיין לא ערניים מספיק והשומרים המתחלפים כבר עייפים וכמעט נרדמים וַֽיִּתְקְעוּ֙ בַּשּׁ֣וֹפָר֔וֹת וְנָפ֥וֹץ הַכַּדִּ֖ים^cJudg.7.19נָפוֹץ הַכַּדִּיםניפצו את הכדים אֲשֶׁ֥ר בְּיָדָֽם׃ 20וַֽ֠יִּתְקְעוּ שְׁלֹ֨שֶׁת הָרָאשִׁ֥ים^aJudg.7.20הָרָאשִׁיםדבוקות, קבוצות בַּשּֽׁוֹפָרוֹת֮ וַיִּשְׁבְּר֣וּ הַכַּדִּים֒ וַיַּחֲזִ֤יקוּ בְיַד־שְׂמאוֹלָם֙ בַּלַּפִּדִ֔ים וּבְיַ֨ד־יְמִינָ֔ם הַשּׁוֹפָר֖וֹת לִתְק֑וֹעַ וַֽיִּקְרְא֔וּ ^א שפט' ז 20: ישע' כז 1; לד 6; סו 16; ירמ' יב 12; מז 6; נ 37-35; יחז' כא 10-8; ל 25; צפנ' ב 12; עבר' ד 12; התג' יט 15 חֶ֥רֶב לַֽיהוָ֖ה וּלְגִדְעֽוֹן׃ 21וַיַּֽעַמְדוּ֙ אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֔יו^aJudg.7.21אִישׁ תַּחְתָּיוכל אחד במקומו סָבִ֖יב לַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיָּ֧רָץ^bJudg.7.21יָּרָץהתרוצץ כָּל־הַֽמַּחֲנֶ֛ה וַיָּרִ֖יעוּ ^א שפט' ז 21: מל"ב ז 7 ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (ויניסו) וַיָּנֽוּסוּ^cJudg.7.21יָּרִיעוּ וַיָּנוּסוּיריעו לוחמי גדעון והבריחו; או, זעקו המדינים וברחו׃ 22וַֽיִּתְקְעוּ֮ שְׁלֹשׁ־מֵא֣וֹת הַשּׁוֹפָרוֹת֒ וַיָּ֣שֶׂם יְהוָ֗ה אֵ֣ת ^א שפט' ז 22: שמ"א יד 20; יחז' לח 21; חגי ב 22 חֶ֥רֶב אִ֛ישׁ בְּרֵעֵ֖הוּ וּבְכָל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיָּ֨נָס הַֽמַּחֲנֶ֜ה עַד־בֵּ֤ית הַשִּׁטָּה֙ צְֽרֵרָ֔תָה עַ֛ד ^ב שפט' ז 22: מל"א ד 12; יט 16 שְׂפַת־אָבֵ֥ל מְחוֹלָ֖ה עַל־טַבָּֽת׃ 23וַיִּצָּעֵ֧ק אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֛ל ^א שפט' ז 23: ו 35 מִנַּפְתָּלִ֥י וּמִן־אָשֵׁ֖ר וּמִן־כָּל־מְנַשֶּׁ֑ה וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אַחֲרֵ֥י מִדְיָֽן׃ 24וּמַלְאָכִ֡ים שָׁלַ֣ח גִּדְעוֹן֩ בְּכָל־הַ֨ר אֶפְרַ֜יִם לֵאמֹ֗ר רְד֞וּ לִקְרַ֤את מִדְיָן֙ ^א שפט' ז 24: במד' כב 1; יהושע ב 7; שפט' ג 28; יב 6-5 וְלִכְד֤וּ לָהֶם֙ אֶת־הַמַּ֔יִם^aJudg.7.24אֶת־הַמַּיִםמקורות המים עַ֛ד בֵּ֥ית בָּרָ֖ה וְאֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן^bJudg.7.24אֶת־הַיַּרְדֵּןאת מעברות הירדן וַיִּצָּעֵ֞ק כָּל־אִ֤ישׁ אֶפְרַ֨יִם֙ וַיִּלְכְּד֣וּ אֶת־הַמַּ֔יִם עַ֛ד בֵּ֥ית בָּרָ֖ה וְאֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃ 25וַֽיִּלְכְּד֡וּ שְׁנֵֽי־שָׂרֵ֨י מִדְיָ֜ן ^א שפט' ז 25: ישע' י 26; תהל' פג 12 אֶת־עֹרֵ֣ב וְאֶת־זְאֵ֗ב וַיַּהַרְג֨וּ אֶת־עוֹרֵ֤ב בְּצוּר־עוֹרֵב֙ וְאֶת־זְאֵב֙ הָרְג֣וּ בְיֶֽקֶב־זְאֵ֔ב וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אֶל־מִדְיָ֑ן^aJudg.7.25אֶלאת, אחר וְרֹאשׁ־עֹרֵ֣ב וּזְאֵ֔ב הֵבִ֨יאוּ֙ אֶל־גִּדְע֔וֹן ^ב שפט' ז 25: ח 4 מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּֽן׃