תנ״ך + ברית חדשה בעברית מודרנית (1976, 1995)
  • עברית
  • תנ"ך וב"ח בתרגום מודרני
  • תנ"ך וברה"ח בתרגום דליטש
  • תנ"ך וברה"ח ביידיש
  • המקרא בעברית בת זמננו
  • העדות: תנ"ך וברה"ח לבני הנעורים
  • אנגלית
  • תרגום סטנדרטי אמריקאי חדש
  • תרגום המלך ג׳יימס
  • ערבית
  • תרגום ואן דייק החדש
  • ספרדית
  • תרגום ריינה-ולרה
  • רוסית
  • תרגום סינודאלי
אופציות

שפטים ו

שפטים פרק ו

קריאתו של גדעון

1א שפט' ו 1: ב 11‡ וַיַּעֲשׂ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּתְּנֵ֧ם יְהוָ֛ה ב שפט' ו 1: במד' כב 4; כה 18-15; לא 3-1 בְּיַד־מִדְיָ֖ן שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃ 2וַתָּ֥עָזaJudg.6.2תָּעָזגברה יַד־מִדְיָ֖ן עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל מִפְּנֵ֨י מִדְיָ֜ן עָשֽׂוּ לָהֶ֣ם ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל א שפט' ו 2: שמ"א יג 6; עבר' יא 38 אֶת־הַמִּנְהָרוֹת֙bJudg.6.2הַמִּנְהָרוֹתתעלות חפורות ומתפתלות במעבה האדמה אֲשֶׁ֣ר בֶּֽהָרִ֔ים וְאֶת־הַמְּעָר֖וֹת וְאֶת־הַמְּצָדֽוֹתcJudg.6.2הַמְּצָדוֹתמקומות מקלט בפסגת ההרים שקשה להגיע אליהם׃ 3וְהָיָ֖ה אִם־זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵ֑ל וְעָלָ֨ה מִדְיָ֧ן וַֽעֲמָלֵ֛ק א שפט' ו 3: ברא' כט 1; שפט' ז 12; ח 10; מל"א ה 10; ישע' יא 14; ירמ' מט 28; יחז' כה 4, 10; איוב א 3 וּבְנֵי־קֶ֖דֶםaJudg.6.3בְנֵי־קֶדֶםשבטים נוודים מאזור הַסְּפָר המדברי שממזרח לארץ ישראל וְעָל֥וּ עָלָֽיוbJudg.6.3עָלָיועל ישראל׃ 4וַיַּחֲנ֣וּaJudg.6.4יַּחֲנוּהקימו מחנה ולא רק עברו במקום עֲלֵיהֶ֗ם א שפט' ו 4: ויק' כו 16; דבר' כח 31, 33 וַיַּשְׁחִ֨יתוּ֙ אֶת־יְב֣וּל הָאָ֔רֶץ עַד־בּוֹאֲךָ֖ עַזָּ֑הbJudg.6.4עַד־בּוֹאֲךָ עַזָּהעד הדרך המובילה לעזה התפשטו על כל הארץ וְלֹֽא־יַשְׁאִ֤ירוּ מִֽחְיָה֙cJudg.6.4מִחְיָהאוכל למחיה בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְשֶׂ֥ה וָשׁ֖וֹר וַחֲמֽוֹרdJudg.6.4וְשֶׂה וָשׁוֹר וַחֲמוֹרכל אלה נבזזו נוסף על יבול האדמה׃ 5כִּ֡י הֵם֩ וּמִקְנֵיהֶ֨םaJudg.6.5מִקְנֵיהֶםצאנם יַעֲל֜וּ וְאָהֳלֵיהֶ֗ם *כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(יבאו) וּבָ֤אוּ א שפט' ו 5: ז 12 כְדֵֽי־אַרְבֶּה֙bJudg.6.5כְדֵי־אַרְבֶּהכמו ארבה לָרֹ֔ב וְלָהֶ֥ם וְלִגְמַלֵּיהֶ֖ם אֵ֣ין מִסְפָּ֑ר וַיָּבֹ֥אוּ בָאָ֖רֶץ לְשַׁחֲתָֽהּ׃
6א שפט' ו 6: דבר' כח 43 וַיִּדַּ֧לaJudg.6.6יִּדַּלנתרושש, נדלדל יִשְׂרָאֵ֛ל מְאֹ֖ד מִפְּנֵ֣י מִדְיָ֑ן ב שפט' ו 6: שמות ב 23‡; שפט' ג 9, 15; י 10 וַיִּזְעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהוָֽה׃ פ

7וַיְהִ֕י כִּֽי־זָעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהוָ֑ה עַ֖ל אֹד֥וֹת מִדְיָֽן׃ 8א שפט' ו 8: חגי א 13; דהי"ב כ 17-14 וַיִּשְׁלַ֧ח יְהוָ֛ה אִ֥ישׁ נָבִ֖יא אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל ב שפט' ו 8: ב 2-1 וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם כֹּה־אָמַ֥ר יְהוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָנֹכִ֞י ג שפט' ו 8: שמות ו 6‡ הֶעֱלֵ֤יתִי אֶתְכֶם֙ מִמִּצְרַ֔יִם וָאֹצִ֥יא אֶתְכֶ֖ם ד שפט' ו 8: שמות יג 3, 14; כ 2; דבר' ה 6; ו 12; ז 8; ח 14; יג 6, 11; יהושע כד 17; ירמ' לד 13 מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ 9וָאַצִּ֤ל אֶתְכֶם֙ מִיַּ֣ד מִצְרַ֔יִם וּמִיַּ֖ד כָּל־לֹחֲצֵיכֶ֑ם וָאֲגָרֵ֤שׁ אוֹתָם֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וָאֶתְּנָ֥ה לָכֶ֖ם אֶת־אַרְצָֽם׃ 10וָאֹמְרָ֣ה לָכֶ֗ם אֲנִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם א שפט' ו 10: מל"ב יז 35; ירמ' י 2 לֹ֤א תִֽירְאוּ֙ אֶת־אֱלֹהֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יוֹשְׁבִ֣ים בְּאַרְצָ֑ם וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּקוֹלִֽי׃ פ

11וַיָּבֹ֞א א שפט' ו 11: ברא' טז 7‡ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗הaJudg.6.11מַלְאַךְ יהוה[נב"מ 13] וַיֵּ֨שֶׁב֙ תַּ֤חַת הָֽאֵלָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּעָפְרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לְיוֹאָ֖שׁ ב שפט' ו 11: יהושע יז 2 אֲבִ֣י הָֽעֶזְרִ֑יbJudg.6.11אֲבִי הָעֶזְרִיממשפחת האביעזר ג שפט' ו 11: עבר' יא 32 וְגִדְע֣וֹן בְּנ֗וֹ ד שפט' ו 11: ישע' כח 27; רות ב 17 חֹבֵ֤ט חִטִּים֙cJudg.6.11חֹבֵט חִטִּיםדש במקל ולא במורג כדי להוציא את גרעיני החיטה בַּגַּ֔ת לְהָנִ֖יסdJudg.6.11לְהָנִיסלהבריח, להסתיר מִפְּנֵ֥י מִדְיָֽן׃ 12וַיֵּרָ֥אaJudg.6.12יֵּרָאנגלה אֵלָ֖יו מַלְּאַ֣ךְ יְהוָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו א שפט' ו 12: רות ב 4; לוקס א 28 יְהוָ֥ה עִמְּךָ֖bJudg.6.12יהוה עִמְּךָברכת שלום מקובלת ב שפט' ו 12: רות ב 1 גִּבּ֥וֹר הֶחָֽיִלcJudg.6.12גִּבּוֹר הֶחָיִלאיש מלחמה, בעל רכוש, איש זריז ומצליח במלאכתו׃ 13וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו גִּדְעוֹן֙ בִּ֣י אֲדֹנִ֔יaJudg.6.13בִּי אֲדֹנִיפנייה לשם הבעת כבוד, לשון תחינה וְיֵ֤שׁbJudg.6.13וְיֵשׁהאם יש? יְהוָה֙ עִמָּ֔נוּ וְלָ֥מָּה מְצָאַ֖תְנוּ כָּל־זֹ֑אתcJudg.6.13כָּל־זֹאתכל המצוקה הזאת וְאַיֵּ֣ה א שפט' ו 13: ירמ' כא 2 כָֽל־נִפְלְאֹתָ֡יו אֲשֶׁר֩ ב שפט' ו 13: שמות י 2‡; תהל' מד 2 סִפְּרוּ־לָ֨נוּ אֲבוֹתֵ֜ינוּ לֵאמֹ֗ר הֲלֹ֤א מִמִּצְרַ֨יִם֙ הֶעֱלָ֣נוּ יְהוָ֔ה וְעַתָּה֙ ג שפט' ו 13: ו 1; תהל' מד 10 נְטָשָׁ֣נוּ יְהוָ֔ה וַֽיִּתְּנֵ֖נוּ בְּכַף־מִדְיָֽן׃ 14וַיִּ֤פֶןaJudg.6.14יִּפֶןפנה אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה וַיֹּ֗אמֶר לֵ֚ךְ א שפט' ו 14: עבר' יא 34-32 בְּכֹחֲךָ֣ זֶ֔ה וְהוֹשַׁעְתָּ֥ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִכַּ֣ף מִדְיָ֑ן הֲלֹ֖א שְׁלַחְתִּֽיךָ׃ 15א שפט' ו 15: שמות ג 11 וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בִּ֣י אֲדֹנָ֔י בַּמָּ֥ה אוֹשִׁ֖יעַ אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל ב שפט' ו 15: שמ"א ט 21 הִנֵּ֤ה אַלְפִּי֙aJudg.6.15אַלְפִּימשפחה ובה כמה בתי אב הַדַּ֣לbJudg.6.15הַדַּלהקטן במספר הנפשות בִּמְנַשֶּׁ֔ה וְאָנֹכִ֥י ג שפט' ו 15: שמ"א טז 11 הַצָּעִ֖יר בְּבֵ֥ית אָבִֽיcJudg.6.15בְּבֵית אָבִימשפחה גרעינית, אב וצאצאיו׃ 16וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה כִּ֥י א שפט' ו 16: ברא' כו 3‡ אֶהְיֶ֖ה עִמָּ֑ךְ וְהִכִּיתָ֥ אֶת־מִדְיָ֖ן כְּאִ֥ישׁ אֶחָֽד׃ 17וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אִם־נָ֛א מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וְעָשִׂ֤יתָ לִּי֙ א שפט' ו 17: ו 37; מתי יב 38‡ א֔וֹתaJudg.6.17אוֹתסימן פלאי שָׁאַתָּ֖הbJudg.6.17שָׁאַתָּהשֶאתה, באמת מלאך ה' מְדַבֵּ֥ר עִמִּֽי׃ 18אַל־נָ֨א תָמֻ֤שׁ מִזֶּה֙aJudg.6.18תָמֻשׁ מִזֶּהתזוז מפה עַד־בֹּאִ֣י אֵלֶ֔יךָ א שפט' ו 18: עבר' יג 2 וְהֹֽצֵאתִי֙ אֶת־מִנְחָתִ֔יbJudg.6.18מִנְחָתִיקרבני, מתנתי וְהִנַּחְתִּ֖י לְפָנֶ֑יךָ וַיֹּאמַ֕ר אָנֹכִ֥י אֵשֵׁ֖ב עַ֥ד שׁוּבֶֽךָ׃ 19וְגִדְע֣וֹן בָּ֗א א שפט' ו 19: ברא' יח 8-6 וַיַּ֤עַשׂ גְּדִֽי־עִזִּים֙ וְאֵיפַת־קֶ֣מַחaJudg.6.19אֵיפַתכ־22 או כ־40 ליטר מַצּ֔וֹת הַבָּשָׂר֙ שָׂ֣ם בַּסַּ֔ל וְהַמָּרַ֖קbJudg.6.19הַמָּרַקהמים שבהם התבשל הבשר, ציר הבשר שָׂ֣ם בַּפָּר֑וּרcJudg.6.19בַּפָּרוּרבסיר וַיּוֹצֵ֥א אֵלָ֛יו אֶל־תַּ֥חַת הָאֵלָ֖ה וַיַּגַּֽשׁ׃ ס 20וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו א שפט' ו 20: ברא' כא 17‡ מַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֗ים קַ֣ח אֶת־הַבָּשָׂ֤ר וְאֶת־הַמַּצּוֹת֙ וְהַנַּח֙ אֶל־הַסֶּ֣לַע הַלָּ֔זaJudg.6.20הַלָּזשלהלן וְאֶת־הַמָּרַ֖ק שְׁפ֑וֹךְ וַיַּ֖עַשׂ כֵּֽן׃ 21וַיִּשְׁלַ֞ח מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה אֶת־קְצֵ֤ה הַמִּשְׁעֶ֨נֶת֙aJudg.6.21הַמִּשְׁעֶנֶתהמקל אֲשֶׁ֣ר בְּיָד֔וֹ וַיִּגַּ֥ע בַּבָּשָׂ֖ר וּבַמַּצּ֑וֹת א שפט' ו 21: ויק' ט 24 וַתַּ֨עַל הָאֵ֜שׁ מִן־הַצּ֗וּר וַתֹּ֤אכַל אֶת־הַבָּשָׂר֙ וְאֶת־הַמַּצּ֔וֹת וּמַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה הָלַ֖ךְ מֵעֵינָֽיוbJudg.6.21הָלַךְ מֵעֵינָיונעלם פתאום׃ 22א שפט' ו 22: ברא' לב 31; שמות לג 20; שפט' יג 22-21 וַיַּ֣רְא גִּדְע֔וֹן כִּֽי־מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה ה֑וּא ס וַיֹּ֣אמֶר גִּדְע֗וֹן אֲהָהּ֙aJudg.6.22אֲהָהּקריאת פחד ודאגה אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה כִּֽי־עַל־כֵּ֤ןbJudg.6.22כִּי־עַל־כֵּןשהרי רָאִ֨יתִי֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים׃ 23וַיֹּ֨אמֶר ל֧וֹ יְהוָ֛ה שָׁל֥וֹם לְךָ֖ א שפט' ו 23: ברא' טו 1‡ אַל־תִּירָ֑א לֹ֖א תָּמֽוּת׃ 24וַיִּבֶן֩ שָׁ֨ם גִּדְע֤וֹן מִזְבֵּ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וַיִּקְרָא־ל֥וֹ יְהוָ֖ה שָׁל֑וֹם עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה עוֹדֶ֕נּוּ א שפט' ו 24: ח 32 בְּעָפְרָ֖ת אֲבִ֥י הָעֶזְרִֽי׃ פ

25וַיְהִי֮ בַּלַּ֣יְלָה הַהוּא֒ וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ יְהוָ֗ה קַ֤ח אֶת־פַּר־הַשּׁוֹר֙aJudg.6.25פַּר־הַשּׁוֹרפר עבודה; או, פר אחד מתוך שוורים; או, שור צעיר אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יךָ וּפַ֥ר הַשֵּׁנִ֖י שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑יםbJudg.6.25וּפַר... שָׁנִיםוהפר של השני שמן ופוטם במשך שבע שנים; או, הפר בן שבע שנים וְהָרַסְתָּ֗ אֶת־מִזְבַּ֤ח הַבַּ֨עַל֙cJudg.6.25הַבַּעַלראה פרק ב 11 אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יךָ א שפט' ו 25: ג 7‡ וְאֶת־הָאֲשֵׁרָ֥הdJudg.6.25הָאֲשֵׁרָהראה פרק ג 7 אֲשֶׁר־עָלָ֖יו תִּכְרֹֽת׃ 26וּבָנִ֨יתָ מִזְבֵּ֜חַ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ עַ֣ל רֹ֧אשׁ הַמָּע֛וֹזaJudg.6.26הַמָּעוֹזסלע גבוה הַזֶּ֖ה בַּמַּֽעֲרָכָ֑הbJudg.6.26בַּמַּעֲרָכָהבמקום שטוח וישר, בצורה מסודרת וְלָֽקַחְתָּ֙ אֶת־הַפָּ֣ר הַשֵּׁנִ֔י וְהַעֲלִ֣יתָ עוֹלָ֔ה בַּעֲצֵ֥י הָאֲשֵׁרָ֖ה אֲשֶׁ֥ר תִּכְרֹֽת׃ 27וַיִּקַּ֨ח גִּדְע֜וֹן עֲשָׂרָ֤ה אֲנָשִׁים֙ מֵֽעֲבָדָ֔יו וַיַּ֕עַשׂ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֵלָ֖יו יְהוָ֑ה וַיְהִ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר יָרֵא֩aJudg.6.27כַּאֲשֶׁר יָרֵאמכיוון שחשש, פחד אֶת־בֵּ֨ית אָבִ֜יו וְאֶת־אַנְשֵׁ֥י הָעִ֛יר מֵעֲשׂ֥וֹת יוֹמָ֖םbJudg.6.27יוֹמָםביום וַיַּ֥עַשׂ לָֽיְלָה׃ 28וַיַּשְׁכִּ֜ימוּ אַנְשֵׁ֤י הָעִיר֙ בַּבֹּ֔קֶר וְהִנֵּ֤ה נֻתַּץ֙aJudg.6.28נֻתַּץנהרס מִזְבַּ֣ח הַבַּ֔עַל וְהָאֲשֵׁרָ֥ה אֲשֶׁר־עָלָ֖יו כֹּרָ֑תָהbJudg.6.28כֹּרָתָהנכרתה, נגדעה וְאֵת֙ הַפָּ֣ר הַשֵּׁנִ֔י הֹֽעֲלָ֔הcJudg.6.28הֹעֲלָההוקרב עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ הַבָּנֽוּי׃ 29וַיֹּֽאמְרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֔הוּ מִ֥י עָשָׂ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַֽיִּדְרְשׁוּ֙ וַיְבַקְשׁ֔וּ וַיֹּ֣אמְר֔וּ גִּדְעוֹן֙ בֶּן־יוֹאָ֔שׁ עָשָׂ֖ה הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 30וַיֹּ֨אמְר֜וּ אַנְשֵׁ֤י הָעִיר֙ אֶל־יוֹאָ֔שׁ הוֹצֵ֥א אֶת־בִּנְךָ֖ וְיָמֹ֑ת כִּ֤י נָתַץ֙ אֶת־מִזְבַּ֣ח הַבַּ֔עַל וְכִ֥י כָרַ֖ת הָאֲשֵׁרָ֥ה אֲשֶׁר־עָלָֽיו׃ 31וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֡שׁ לְכֹל֩ אֲשֶׁר־עָמְד֨וּ עָלָ֜יו הַאַתֶּ֣ם ׀ תְּרִיב֣וּןaJudg.6.31תְּרִיבוּןתריבו לַבַּ֗עַלbJudg.6.31לַבַּעַלבשביל הבעל אִם־אַתֶּם֙ תּוֹשִׁיע֣וּןcJudg.6.31תּוֹשִׁיעוּןתצילו אוֹת֔וֹ אֲשֶׁ֨ר יָרִ֥יב ל֛וֹ יוּמַ֖ת עַד־הַבֹּ֑קֶרdJudg.6.31אֲשֶׁר... הַבֹּקֶריש להמית עד הבוקר את מי שתבע את עלבונו של הבעל אִם־אֱלֹהִ֥ים הוּא֙ יָ֣רֶב ל֔וֹeJudg.6.31יָרֶב לוֹילחם את מלחמתו לבד כִּ֥י נָתַ֖ץ אֶֽת־מִזְבְּחֽוֹ׃ 32וַיִּקְרָא־ל֥וֹ בַיּוֹם־הַה֖וּא א שפט' ו 32: ז 1 יְרֻבַּ֣עַל לֵאמֹ֑ר יָ֤רֶב בּוֹ֙ הַבַּ֔עַל כִּ֥י נָתַ֖ץ אֶֽת־מִזְבְּחֽוֹ׃ פ

33וְכָל־מִדְיָ֧ן א שפט' ו 33: ברא' לו 12‡ וַעֲמָלֵ֛ק ב שפט' ו 33: ו 3‡ וּבְנֵי־קֶ֖דֶם נֶאֶסְפ֣וּ יַחְדָּ֑ו וַיַּעַבְר֥וּ וַֽיַּחֲנ֖וּ ג שפט' ו 33: מל"א יח 45‡ בְּעֵ֥מֶק יִזְרְעֶֽאל׃ 34א שפט' ו 34: ג 10‡ וְר֣וּחַ יְהוָ֔ה לָבְשָׁ֖הaJudg.6.34לָבְשָׁהמלאה אֶת־גִּדְע֑וֹן ב שפט' ו 34: ג 27; שמ"א יג 3; ירמ' ד 19; מב 14; נא 27 וַיִּתְקַע֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר וַיִזָּעֵ֥קbJudg.6.34יִּזָּעֵקנענה לקריאה ויוצא למלחמה אֲבִיעֶ֖זֶר אַחֲרָֽיו׃ 35וּמַלְאָכִים֙aJudg.6.35מַלְאָכִיםשליחים שָׁלַ֣ח בְּכָל־מְנַשֶּׁ֔ה וַיִזָּעֵ֥ק גַּם־ה֖וּא אַחֲרָ֑יו וּמַלְאָכִ֣ים שָׁלַ֗ח בְּאָשֵׁ֤ר א שפט' ו 35: ד 6, 10; ה 18 וּבִזְבֻלוּן֙ וּבְנַפְתָּלִ֔י וַֽיַּעֲל֖וּ לִקְרָאתָֽםbJudg.6.35יַּעֲלוּ לִקְרָאתָםלפגוש את מחנה השבטים; או, להיערך לקראת המדיינים׃ 36וַיֹּ֥אמֶר גִּדְע֖וֹן אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים א שפט' ו 36: ו 14, 16 אִם־יֶשְׁךָ֞ מוֹשִׁ֧יעַ בְּיָדִ֛יaJudg.6.36אִם־יֶשְׁךָ מוֹשִׁיעַ בְּיָדִיאם באמת אתה מושיע על ידי אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃ 37הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֗י מַצִּ֛יגaJudg.6.37מַצִּיגמניח אֶת־גִּזַּ֥ת הַצֶּ֖מֶרbJudg.6.37גִּזַּת הַצֶּמֶרצמר גולמי הגזוז מהכבשים בַּגֹּ֑רֶן אִ֡ם טַל֩ יִהְיֶ֨ה עַֽל־הַגִּזָּ֜ה לְבַדָּ֗הּ וְעַל־כָּל־הָאָ֨רֶץ֙ חֹ֔רֶבcJudg.6.37חֹרֶביובש וְיָדַעְתִּ֗י כִּֽי־תוֹשִׁ֧יעַ בְּיָדִ֛י אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃ 38וַיְהִי־כֵ֕ן וַיַּשְׁכֵּם֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיָּ֖זַרaJudg.6.38יָּזַרסחט אֶת־הַגִּזָּ֑ה וַיִּ֤מֶץbJudg.6.38יִּמֶץנזל, נשפך טַל֙ מִן־הַגִּזָּ֔ה מְל֥וֹא הַסֵּ֖פֶלcJudg.6.38הַסֵּפֶלכלי חרס גדול מָֽיִם׃ 39וַיֹּ֤אמֶר גִּדְעוֹן֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים א שפט' ו 39: ברא' יח 30, 32 אַל־יִ֤חַר אַפְּךָ֙ בִּ֔יaJudg.6.39אַל... בִּיאל תכעס עליי וַאֲדַבְּרָ֖ה אַ֣ךְ הַפָּ֑עַםbJudg.6.39אַךְ הַפָּעַםרק עוד פעם אחת אֲנַסֶּ֤ה נָּא־רַק־הַפַּ֨עַם֙ בַּגִּזָּ֔ה יְהִי־נָ֨א חֹ֤רֶב אֶל־הַגִּזָּה֙ לְבַדָּ֔הּ וְעַל־כָּל־הָאָ֖רֶץ יִֽהְיֶה־טָּֽל׃ 40וַיַּ֧עַשׂ אֱלֹהִ֛ים כֵּ֖ן בַּלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיְהִי־חֹ֤רֶב אֶל־הַגִּזָּה֙ לְבַדָּ֔הּ וְעַל־כָּל־הָאָ֖רֶץ הָ֥יָה טָֽל׃ פ