שפטים ג
שפטים פרק ג
העמים שנותרו על מנת לנסות את ישראל
1א שפט' ג 1: א 1; ב 22-21 וְאֵ֤לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַaJudg.3.1הִנִּיחַהשאיר יְהוָ֔ה ב שפט' ג 1: ברא' כב 1‡ לְנַסּ֥וֹת בָּ֖םbJudg.3.1לְנַסּוֹת בָּםלשון התנסות, לתרגל את העם בדרכי לחימה על ידי העמים שנשארו אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יָדְע֔וּcJudg.3.1לֹא־יָדְעוּלא התנסו, הכוונה לדורות שלאחר ההתנחלות אֵ֖ת כָּל־מִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן׃ 2רַ֗ק לְמַ֨עַן֙ דַּ֚עַת דֹּר֣וֹתaJudg.3.2דַּעַת דֹּרוֹתידיעת הדורות הבאים בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁר־לְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּםbJudg.3.2רַק... יְדָעוּםמכיוון שהם לא השתתפו במלחמות העבר ולא ידעו תחבולות מלחמה׃ 3א שפט' ג 3: טז 5; שמ"א ה 8, 11; ו 4, 12, 16, 18; ז 7; כט 2, 9 חֲמֵ֣שֶׁת ׀ סַרְנֵ֣יaJudg.3.3סַרְנֵיהמושלים של, השליטים של פְלִשְׁתִּ֗ים וְכָל־הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַצִּ֣ידֹנִ֔י ב שפט' ג 3: ט 9 וְהַ֣חִוִּ֔י יֹשֵׁ֖ב הַ֣ר הַלְּבָנ֑וֹן מֵהַר֙ בַּ֣עַל חֶרְמ֔וֹן עַ֖ד לְב֥וֹא חֲמָֽתbJudg.3.3לְבוֹא חֲמָתעיר בגבולה הצפונית של כנען׃ 4וַֽיִּהְי֕וּ לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל לָדַ֗עַת הֲיִשְׁמְעוּ֙ אֶת־מִצְוֺ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה אֶת־אֲבוֹתָ֖ם בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ 5וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל א שפט' ג 5: תהל' קו 35 יָשְׁב֖וּ בְּקֶ֣רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֑י הַחִתִּ֤י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃ 6א שפט' ג 6: שמות לד 16-15; דבר' ז 3; יהושע כג 12; עזרא ט 2, 12-10 וַיִּקְח֨וּ אֶת־בְּנוֹתֵיהֶ֤ם לָהֶם֙ לְנָשִׁ֔ים וְאֶת־בְּנוֹתֵיהֶ֖ם נָתְנ֣וּ לִבְנֵיהֶ֑ם וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־אֱלֹהֵיהֶֽם׃ פ
עתניאל מושיע את ישראל מידי כושן רשעתיים
7א שפט' ג 7: דבר' כד 5‡ וַיַּעֲשׂ֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֤ל אֶת־הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה ב שפט' ג 7: דבר' ו 12‡ וַֽיִּשְׁכְּח֖וּ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם ג שפט' ג 7: ב 11‡ וַיַּעַבְד֥וּ אֶת־הַבְּעָלִ֖ים ד שפט' ג 7: שמות לד 13; דבר' ז 5; יב 3; טז 21; שפט' ו 30-25; מל"א יד 15, 23; טו 13; טז 33; יח 19; ישע' יז 8; ירמ' יז 5; מיכה ה 13 וְאֶת־הָאֲשֵׁרֽוֹתaJudg.3.7הָאֲשֵׁרוֹתאֲשֵׁרָה היא על פי האמונה הכנענית אלת האדמה, הנישואין והפריון׃ 8א שפט' ג 8: דבר' לא 17; שפט' ב 14, 20; י 7; שמ"ב כד 1; מל"ב יג 3; כב 17; ישע' ה 25; תהל' קו 40 וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל ב שפט' ג 8: ב 14‡ וַֽיִּמְכְּרֵ֗םaJudg.3.8וַיִּמְכְּרֵםמסר אותם בְּיַד֙ כּוּשַׁ֣ן רִשְׁעָתַ֔יִם מֶ֖לֶךְ אֲרַ֣ם נַהֲרָ֑יִםbJudg.3.8אֲרַם נַהֲרָיִםמסופוטמיה וַיַּעַבְד֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתַ֖יִם שְׁמֹנֶ֥ה שָׁנִֽים׃ 9א שפט' ג 9: ג 15; ו 6; י 10 וַיִּזְעֲק֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יְהוָ֔ה וַיָּ֨קֶם יְהוָ֥ה מוֹשִׁ֛יעַ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיּֽוֹשִׁיעֵ֑ם אֵ֚ת ב שפט' ג 9: יהושע טו 17; שפט' א 13; דהי"א ד 13 עָתְנִיאֵ֣ל בֶּן־קְנַ֔ז אֲחִ֥י ג שפט' ג 9: במד' יג 6‡ כָלֵ֖ב הַקָּטֹ֥ן מִמֶּֽנּוּ׃ 10א שפט' ג 10: במד' יא 26-25; כד 2; שפט' יא 29; יד 6, 19; טו 14; שמ"א י 10; יא 6; טז 13; יט 20, 23; יחז' יא 5; דהי"א יב 19; דהי"ב טו 1; כ 14; מה"ש ב 4‡ וַתְּהִ֨י עָלָ֥יו רֽוּחַ־יְהוָה֮ וַיִּשְׁפֹּ֣טaJudg.3.10וַיִּשְׁפֹּטהנהיג אֶת־יִשְׂרָאֵל֒ וַיֵּצֵא֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וַיִּתֵּ֤ן יְהוָה֙ בְּיָד֔וֹ אֶת־כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתַ֖יִם מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וַתָּ֣עָזbJudg.3.10וַתָּעָזגברה יָד֔וֹ עַ֖ל כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתָֽיִם׃ 11א שפט' ג 11: יהושע יד 15; שפט' ג 30; ה 31; ח 28 וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיָּ֖מָת עָתְנִיאֵ֥ל בֶּן־קְנַֽז׃ פ
אהוד מושיע את ישראל מידי מואב
12וַיֹּסִ֨פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל א שפט' ג 12: דבר' ד 25‡ לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה ב שפט' ג 12: ב 14 וַיְחַזֵּ֨ק יְהוָ֜ה אֶת־עֶגְל֤וֹן מֶֽלֶךְ־מוֹאָב֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ל כִּֽי־עָשׂ֥וּ אֶת־הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ 13וַיֶּאֱסֹ֣ף אֵלָ֔יו אֶת־בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן וַעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֗לֶךְ וַיַּךְ֙aJudg.3.13וַיַּךְהכה אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּֽירְשׁ֖וּbJudg.3.13וַיִּירְשׁוּכבשו המואבים א שפט' ג 13: דבר' לד 3; יהושע ו 1‡; שפט' א 16 אֶת־עִ֥יר הַתְּמָרִֽיםcJudg.3.13עִיר הַתְּמָרִיםיריחו׃ 14וַיַּעַבְד֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־עֶגְל֣וֹן מֶֽלֶךְ־מוֹאָ֔ב שְׁמוֹנֶ֥ה עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃ ס 15א שפט' ג 15: שמות ב 23‡; יד 10‡; שפט' ג 9 וַיִּזְעֲק֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ אֶל־יְהוָה֒ וַיָּקֶם֩ יְהוָ֨ה לָהֶ֜ם מוֹשִׁ֗יעַ אֶת־אֵה֤וּד בֶּן־גֵּרָא֙ בֶּן־הַיְמִינִ֔יaJudg.3.15בֶּן־הַיְמִינִימשבט בנימין אִ֥ישׁ אִטֵּ֖ר יַד־יְמִינ֑וֹbJudg.3.15אִטֵּר יַד־יְמִינוֹיד שמאלו הייתה חזקה וימינו החלשה יותר; אִטֵּר הוא שם במשקל בעלי מום כמו פיסח, עיוור גיבן; השורש אט"ר פירושו "סתום, סגור", יש המבארים שיד ימינו הייתה פגומה וַיִּשְׁלְח֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֤ל בְּיָדוֹ֙ מִנְחָ֔הcJudg.3.15בְּיָדוֹ מִנְחָהעל ידו את המס לְעֶגְל֖וֹן מֶ֥לֶךְ מוֹאָֽב׃ 16וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב וְלָ֛הּ א שפט' ג 16: תהל' קמט 6; משלי ה 4; עבר' ד 12 שְׁנֵ֥י פֵי֖וֹתaJudg.3.16שְׁנֵי פֵיוֹתפֶּה החרב הוא הלהב, כאן שני הצדדים של הלהב היו חדים בניגוד למקובל בתקופה הזאת גֹּ֣מֶדbJudg.3.16גֹּמֶדמידה, לא ידוע אורך המידה; משערים שהייתה קצרה מאורך של אמה, כלומר פחות מחצי מטר אָרְכָּ֑הּ וַיַּחְגֹּ֤ר אוֹתָהּ֙ מִתַּ֣חַת לְמַדָּ֔יוcJudg.3.16מַדָּיולבושו עַ֖ל יֶ֥רֶךְ יְמִינֽוֹ׃ 17וַיַּקְרֵב֙ אֶת־הַמִּנְחָ֔ה לְעֶגְל֖וֹן מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֑ב וְעֶגְל֕וֹן אִ֥ישׁ בָּרִ֖יאaJudg.3.17בָּרִיאשמן, מפוטם מְאֹֽד׃ 18וַֽיְהִי֙ כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔הaJudg.3.18כִּלָּהסיים לְהַקְרִ֖יב אֶת־הַמִּנְחָ֑ה וַיְשַׁלַּח֙ אֶת־הָעָ֔ם נֹשְׂאֵ֖י הַמִּנְחָֽה׃ 19וְה֣וּא שָׁ֗ב מִן־הַפְּסִילִים֙aJudg.3.19מִן־הַפְּסִילִיםכנראה ממקום שעמדו בו פסילים של אלילים אֲשֶׁ֣ר אֶת־הַגִּלְגָּ֔לbJudg.3.19אֶתסמוך ל... וַיֹּ֕אמֶר דְּבַר־סֵ֥תֶרcJudg.3.19דְּבַר־סֵתֶרמסר סודי לִ֛י אֵלֶ֖יךָ הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר הָ֔סdJudg.3.19הָסמילת השתקה וַיֵּֽצְאוּ֙ מֵֽעָלָ֔יו כָּל־הָעֹמְדִ֖ים עָלָֽיוeJudg.3.19עָלָיולידו׃ 20וְאֵה֣וּד ׀ בָּ֣א אֵלָ֗יו וְהֽוּא־יֹ֠שֵׁב בַּעֲלִיַּ֨ת הַמְּקֵרָ֤הaJudg.3.20בַּעֲלִיַּת הַמְּקֵרָהואולי זהו "חדר המקרה" (פס' 24) שהיה חדר קריר בחלקו העליון של הבניין ששימש את המלך בימי החום של הקיץ, הַמְּקֵרָה משורש קר"ר אֲשֶׁר־לוֹ֙ לְבַדּ֔וֹbJudg.3.20לוֹ לְבַדּוֹלשימושו בלבד וַיֹּ֣אמֶר אֵה֔וּד דְּבַר־אֱלֹהִ֥ים לִ֖י אֵלֶ֑יךָ א שפט' ג 20: נחמ' ח 5; לוקס ד 16 וַיָּ֖קָם מֵעַ֥ל הַכִּסֵּֽא׃ 21וַיִּשְׁלַ֤ח אֵהוּד֙ אֶת־יַ֣ד שְׂמֹאל֔וֹ וַיִּקַּח֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב מֵעַ֖ל יֶ֣רֶךְ יְמִינ֑וֹ וַיִּתְקָעֶ֖הָaJudg.3.21וַיִּתְקָעֶהָנעץ אותה בְּבִטְנֽוֹ׃ 22וַיָּבֹ֨אaJudg.3.22וַיָּבֹאנבלע גַֽם־הַנִּצָּ֜בbJudg.3.22הַנִּצָּבידית החרב אַחַ֣ר הַלַּ֗הַב וַיִּסְגֹּ֤רcJudg.3.22וַיִּסְגֹּרכיסה הַחֵ֨לֶב֙dJudg.3.22הַחֵלֶבהשומן בְּעַ֣ד הַלַּ֔הַבeJudg.3.22בְּעַד הַלַּהַבכל החרב חדרה לגוף המלך כִּ֣י לֹ֥א שָׁלַ֛ף הַחֶ֖רֶב מִבִּטְנ֑וֹ וַיֵּצֵ֖א הַֽפַּרְשְׁדֹֽנָהfJudg.3.22הַפַּרְשְׁדֹנָההפרשות מעיו, צואה; או, החלחולת, החלק האחרון של המעי הגס; מילה יחידאית׃ 23וַיֵּצֵ֥א אֵה֖וּד הַֽמִּסְדְּר֑וֹנָהaJudg.3.23הַמִּסְדְּרוֹנָהפרוזדור מקורה על עמודים; או, מעין מרפסת מקורה הנשענת על עמודים; מילה יחידאית וַיִּסְגֹּ֞ר דַּלְת֧וֹת הָעַלִיָּ֛ה בַּעֲד֖וֹbJudg.3.23בַּעֲדוֹעל המלך וְנָעָֽל׃ 24וְה֤וּא יָצָא֙ וַעֲבָדָ֣יו בָּ֔אוּ וַיִּרְא֕וּ וְהִנֵּ֛ה דַּלְת֥וֹת הָעֲלִיָּ֖ה נְעֻל֑וֹת וַיֹּ֣אמְר֔וּ אַ֣ךְ א שפט' ג 24: שמ"א כד 4 מֵסִ֥יךְ ה֛וּא אֶת־רַגְלָ֖יוaJudg.3.24אַךְ... רַגְלָיואך עושה הוא את צרכיו; לשון נקייה בַּחֲדַ֥ר הַמְּקֵרָֽה׃ 25וַיָּחִ֣ילוּ עַד־בּ֔וֹשׁaJudg.3.25יָּחִילוּ עַד־בּוֹשׁהמתינו זמן רב וְהְנֵּ֛ה אֵינֶ֥נּוּ פֹתֵ֖חַ דַּלְת֣וֹת הָֽעֲלִיָּ֑ה וַיִּקְח֤וּ אֶת־הַמַּפְתֵּ֨חַ֙ וַיִּפְתָּ֔חוּ וְהִנֵּה֙ אֲדֹ֣נֵיהֶ֔ם נֹפֵ֥ל אַ֖רְצָה מֵֽת׃ 26וְאֵה֥וּד נִמְלַ֖ט עַ֣ד הִֽתְמַהְמְהָ֑םaJudg.3.26עַד הִתְמַהְמְהָםבעוד הם מתעכבים וְהוּא֙ עָבַ֣ר אֶת־הַפְּסִילִ֔ים וַיִּמָּלֵ֖ט הַשְּׂעִירָֽתָהbJudg.3.26הַשְּׂעִירָתָהאל שעירה שבהר אפרים, כנראה אזור מיוער, זיהוי המקום לא ודאִי׃ 27וַיְהִ֣י בְּבוֹא֔וֹ א שפט' ג 27: ו 34; שמ"א יג 3; ירמ' ד 19; מב 14; נא 27 וַיִּתְקַ֥ע בַּשּׁוֹפָ֖רaJudg.3.27יִּתְקַע בַּשּׁוֹפָרלהזעיק למלחמה בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיֵּרְד֨וּ עִמּ֧וֹ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל מִן־הָהָ֖ר וְה֥וּא לִפְנֵיהֶֽם׃ 28וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ רִדְפ֣וּ אַחֲרַ֔יaJudg.3.28רִדְפוּ אַחֲרַיבואו אחריי בריצה כִּֽי־נָתַ֨ן יְהוָ֧ה אֶת־אֹיְבֵיכֶ֛ם אֶת־מוֹאָ֖ב בְּיֶדְכֶ֑ם וַיֵּרְד֣וּ אַחֲרָ֗יו וַֽיִּלְכְּד֞וּbJudg.3.28יִּלְכְּדוּתפסו א שפט' ג 28: במד' כב 1; יהושע ב 7; שפט' יב 6-5 אֶת־מַעְבְּר֤וֹת הַיַּרְדֵּן֙cJudg.3.28מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּןמקומות מעבר של הנהר לְמוֹאָ֔ב וְלֹֽא־נָתְנ֥וּ אִ֖ישׁ לַעֲבֹֽר׃ 29וַיַּכּ֨וּ אֶת־מוֹאָ֜ב בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא כַּעֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ אִ֔ישׁ כָּל־שָׁמֵ֖ןaJudg.3.29שָׁמֵןבריא וחזק וְכָל־אִ֣ישׁ חָ֑יִל וְלֹ֥א נִמְלַ֖ט אִֽישׁ׃ 30א שפט' ג 30: רות א 2 וַתִּכָּנַ֤ע מוֹאָב֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא תַּ֖חַת יַ֣ד יִשְׂרָאֵ֑ל ב שפט' ג 30: ג 11‡ וַתִּשְׁקֹ֥טaJudg.3.30וַתִּשְׁקֹטשקטה ממלחמות הָאָ֖רֶץ שְׁמוֹנִ֥ים שָׁנָֽה׃ ס
שמגר מושיע את ישראל מכף פלישתים
31וְאַחֲרָ֤יו הָיָה֙ א שפט' ג 31: ה 6 שַׁמְגַּ֣ר בֶּן־עֲנָ֔ת וַיַּ֤ךְ אֶת־פְּלִשְׁתִּים֙ שֵֽׁשׁ־מֵא֣וֹת אִ֔ישׁ בְּמַלְמַ֖ד הַבָּקָ֑רaJudg.3.31בְּמַלְמַד הַבָּקָרמוט ארוך ומסמר מתכת בקצהו, שימש להמריץ את הבקר הרתום למחרשה וַיֹּ֥שַׁע גַּם־ה֖וּא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ ס