שפטים כא
שפטים פרק כא
נשים לאנשי בנימין
1וְאִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל א שפט' כא 1: כא 7, 18 נִשְׁבַּ֥ע ב שפט' כא 1: ברא' לא 49‡ בַּמִּצְפָּ֖ה לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ מִמֶּ֔נּוּ לֹא־יִתֵּ֥ן בִּתּ֛וֹ לְבִנְיָמִ֖ן לְאִשָּֽׁה׃ 2א שפט' כא 2: כ 26 וַיָּבֹ֤א הָעָם֙ בֵּֽית־אֵ֔ל וַיֵּ֤שְׁבוּ שָׁם֙ עַד־הָעֶ֔רֶב לִפְנֵ֖י הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּשְׂא֣וּ קוֹלָ֔ם וַיִּבְכּ֖וּ בְּכִ֥י גָדֽוֹל׃ 3וַיֹּ֣אמְר֔וּ לָמָ֗ה יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הָ֥יְתָה זֹּ֖את בְּיִשְׂרָאֵ֑ל לְהִפָּקֵ֥דaJudg.21.3לְהִפָּקֵדלהיעדר, להיחסר הַיּ֛וֹם מִיִּשְׂרָאֵ֖ל שֵׁ֥בֶט אֶחָֽד׃ 4וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ הָעָ֔ם א שפט' כא 4: שמ"ב יד 25; עזרא ג 6-1 וַיִּבְנוּ־שָׁ֖ם מִזְבֵּ֑חַ וַיַּעֲל֥וּ עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִֽים׃ פ
5וַיֹּֽאמְרוּ֙
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
מִ֠י
אֲשֶׁ֨ר
לֹא־עָלָ֧ה
בַקָּהָ֛ל
מִכָּל־שִׁבְטֵ֥י
יִשְׂרָאֵ֖ל
אֶל־יְהוָ֑ה
כִּי֩
הַשְּׁבוּעָ֨ה
הַגְּדוֹלָ֜ה
הָיְתָ֗ה
א
שפט' כא 5:
ה 23
לַ֠אֲשֶׁר
לֹא־עָלָ֨ה
אֶל־יְהוָ֧ה
הַמִּצְפָּ֛ה
לֵאמֹ֖ר
מ֥וֹת
יוּמָֽת׃
6וַיִּנָּֽחֲמוּ֙aJudg.21.6יִּנָּחֲמוּהתחרטו
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
אֶל־בִּנְיָמִ֖ן
אָחִ֑יו
וַיֹּ֣אמְר֔וּ
נִגְדַּ֥עbJudg.21.6נִגְדַּענכרת
הַיּ֛וֹם
שֵׁ֥בֶט
אֶחָ֖ד
מִיִּשְׂרָאֵֽל׃
7מַה־נַּעֲשֶׂ֥ה
לָהֶ֛ם
לַנּוֹתָרִ֖ים
לְנָשִׁ֑יםaJudg.21.7לָהֶם לַנּוֹתָרִים לְנָשִׁיםכדי למצוא נשים לנותרים מבני בנימין
וַאֲנַ֨חְנוּ֙
א
שפט' כא 7:
כא 1
נִשְׁבַּ֣עְנוּ
בַֽיהוָ֔ה
לְבִלְתִּ֛י
תֵּת־לָהֶ֥ם
מִבְּנוֹתֵ֖ינוּ
לְנָשִֽׁים׃
8וַיֹּ֣אמְר֔וּ
מִ֗י
אֶחָד֙aJudg.21.8מִי אֶחָדהאם יש מישהו?
מִשִּׁבְטֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
אֲשֶׁ֛ר
לֹֽא־עָלָ֥ה
אֶל־יְהוָ֖ה
הַמִּצְפָּ֑ה
וְ֠הִנֵּה
לֹ֣א
בָא־אִ֧ישׁ
אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֛ה
מִיָּבֵ֥ישׁ
גִּלְעָ֖ד
אֶל־הַקָּהָֽלbJudg.21.8אֶל־הַקָּהָלאל ההתכנסות׃
9וַיִּתְפָּקֵ֖ד
הָעָ֑םaJudg.21.9יִּתְפָּקֵד הָעָםנערך מפקד שבו ספרו את כל העם
וְהִנֵּ֤ה
אֵֽין־שָׁם֙
אִ֔ישׁ
מִיּוֹשְׁבֵ֖י
א
שפט' כא 9:
שמ"א יא 1,
9;
לא 11;
שמ"ב ב 5-4;
כא 12;
דהי"א י 12-11
יָבֵ֥שׁ
גִּלְעָֽד׃
10וַיִּשְׁלְחוּ־שָׁ֣ם
הָעֵדָ֗הaJudg.21.10הָעֵדָהקהל ישראל
שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר
אֶ֛לֶף
אִ֖ישׁ
מִבְּנֵ֣י
הֶחָ֑יִלbJudg.21.10בְּנֵי הֶחָיִלאנשי מלחמה
וַיְצַוּ֨וּ
אוֹתָ֜ם
לֵאמֹ֗ר
לְ֠כוּ
א
שפט' כא 10:
במד' לא 17
וְהִכִּיתֶ֞ם
אֶת־יוֹשְׁבֵ֨י
יָבֵ֤שׁ
גִּלְעָד֙
לְפִי־חֶ֔רֶב
וְהַנָּשִׁ֖ים
וְהַטָּֽףcJudg.21.10טָּףילדים׃
11וְזֶ֥ה
הַדָּבָ֖ר
אֲשֶׁ֣ר
תַּעֲשׂ֑וּ
כָּל־זָכָ֗ר
וְכָל־אִשָּׁ֛ה
יֹדַ֥עַת
מִשְׁכַּב־זָכָ֖רaJudg.21.11יֹדַעַת מִשְׁכַּב־זָכָרשאינה בתולה
תַּחֲרִֽימוּbJudg.21.11תַּחֲרִימוּתהרגו׃
12וַֽיִּמְצְא֞וּ
מִיּוֹשְׁבֵ֣י
׀
יָבֵ֣ישׁ
גִּלְעָ֗ד
אַרְבַּ֤ע
מֵאוֹת֙
נַעֲרָ֣ה
בְתוּלָ֔ה
אֲשֶׁ֧ר
לֹֽא־יָדְעָ֛ה
אִ֖ישׁ
לְמִשְׁכַּ֣ב
זָכָ֑ר
וַיָּבִ֨יאוּ
אוֹתָ֤ם
אֶל־הַֽמַּחֲנֶה֙
שִׁלֹ֔ה
אֲשֶׁ֖ר
בְּאֶ֥רֶץ
כְּנָֽעַן׃
ס
13וַֽיִּשְׁלְחוּ֙
כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה
וַֽיְדַבְּרוּ֙
אֶל־בְּנֵ֣י
בִנְיָמִ֔ן
אֲשֶׁ֖ר
א
שפט' כא 13:
כ 47
בְּסֶ֣לַע
רִמּ֑וֹן
ב
שפט' כא 13:
דבר' כ 10
וַיִּקְרְא֥וּ
לָהֶ֖ם
שָׁלֽוֹם׃
14וַיָּ֤שָׁב
בִּנְיָמִן֙
בָּעֵ֣ת
הַהִ֔יא
וַיִּתְּנ֤וּ
לָהֶם֙
הַנָּשִׁ֔ים
אֲשֶׁ֣ר
חִיּ֔וּaJudg.21.14חִיּוּהשאירו בחיים
מִנְּשֵׁ֖י
יָבֵ֣שׁ
גִּלְעָ֑ד
וְלֹֽא־מָצְא֥וּ
לָהֶ֖ם
כֵּֽןbJudg.21.14כֵּןמספיק, כמספר הנותרים׃
15וְהָעָ֥ם
נִחָ֖םaJudg.21.15נִחָםהצטער
לְבִנְיָמִ֑ן
כִּֽי־עָשָׂ֧ה
יְהוָ֛ה
פֶּ֖רֶץbJudg.21.15פֶּרֶץהרס
בְּשִׁבְטֵ֥י
יִשְׂרָאֵֽל׃
16וַיֹּֽאמְר֨וּ
זִקְנֵ֣י
הָעֵדָ֔ה
מַה־נַּעֲשֶׂ֥ה
לַנּוֹתָרִ֖ים
לְנָשִׁ֑יםaJudg.21.16לְנָשִׁיםבעניין מציאת נשים
כִּֽי־נִשְׁמְדָ֥ה
מִבִּנְיָמִ֖ן
אִשָּֽׁה׃
17וַיֹּ֣אמְר֔וּ
יְרֻשַּׁ֥ת
פְּלֵיטָ֖ה
לְבִנְיָמִ֑ןaJudg.21.17יְרֻשַּׁת פְּלֵיטָה לְבִנְיָמִןנחלת השבט תישאר לבני בנימין; או, לפי אחד מכתבי היד של תה"ש: "איך תישאר פליטה לבנימין?"
וְלֹֽא־יִמָּחֶ֥הbJudg.21.17יִמָּחֶהיימחק
שֵׁ֖בֶט
מִיִּשְׂרָאֵֽל׃
18וַאֲנַ֗חְנוּ
לֹ֥א
נוּכַ֛ל
לָתֵת־לָהֶ֥ם
נָשִׁ֖ים
מִבְּנוֹתֵ֑ינוּ
א
שפט' כא 18:
כא 1
כִּֽי־נִשְׁבְּע֤וּ
בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙
לֵאמֹ֔ר
ב
שפט' כא 18:
שמ"א יד 24,
45
אָר֕וּרaJudg.21.18אָרוּרמקולל
נֹתֵ֥ן
אִשָּׁ֖ה
לְבִנְיָמִֽן׃
ס
19וַיֹּאמְר֡וּ
הִנֵּה֩
חַג־יְהוָ֨ה
א
שפט' כא 19:
יהושע יח 1‡
בְּשִׁל֜וֹ
מִיָּמִ֣ים
׀
יָמִ֗ימָהaJudg.21.19מִיָּמִים יָמִימָהמדי שנה בשנה
אֲשֶׁ֞ר
מִצְּפ֤וֹנָה
לְבֵֽית־אֵל֙
מִזְרְחָ֣ה
הַשֶּׁ֔מֶשׁ
לִמְסִלָּ֔הbJudg.21.19מִזְרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ לִמְסִלָּהבכיוון מזרח מהדרך
הָעֹלָ֥ה
מִבֵּֽית־אֵ֖ל
ב
שפט' כא 19:
ברא' לג 18
שְׁכֶ֑מָה
וּמִנֶּ֖גֶבcJudg.21.19מִנֶּגֶבמדרום
לִלְבוֹנָֽה׃
20*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ויצו)
וַיְצַוּ֕וּ
אֶת־בְּנֵ֥י
בִנְיָמִ֖ן
לֵאמֹ֑ר
לְכ֖וּ
וַאֲרַבְתֶּ֥םaJudg.21.20אֲרַבְתֶּםהסתתרו והמתינו!
בַּכְּרָמִֽים׃
21וּרְאִיתֶ֗ם
וְ֠הִנֵּה
אִם־יֵ֨צְא֥וּaJudg.21.21אִם־יֵצְאוּכאשר יוצאות
בְנוֹת־שִׁילוֹ֮
א
שפט' כא 21:
שמות טו 20;
לב 19;
שפט' יא 34;
שמ"א יח 16;
ירמ' לא 4,
13;
תהל' ל 12;
קנ 4
לָח֣וּלbJudg.21.21לָחוּללרקוד
בַּמְּחֹלוֹת֒
וִֽיצָאתֶם֙
מִן־הַכְּרָמִ֔ים
וַחֲטַפְתֶּ֥ם
לָכֶ֛ם
אִ֥ישׁ
אִשְׁתּ֖וֹcJudg.21.21אִישׁ אִשְׁתּוֹאישה שהיא תהיה נשואה לו
מִבְּנ֣וֹת
שִׁיל֑וֹ
וַהֲלַכְתֶּ֖ם
אֶ֥רֶץ
בִּנְיָמִֽן׃
22וְהָיָ֡ה
כִּֽי־יָבֹ֣אוּ
אֲבוֹתָם֩
א֨וֹ
אֲחֵיהֶ֜ם
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(לרוב)
לָרִ֣יבaJudg.21.22לָרִיבלדרוש משפט, לתבוע עלבונם
׀
אֵלֵ֗ינוּ
וְאָמַ֤רְנוּ
אֲלֵיהֶם֙
חָנּ֣וּנוּ
אוֹתָ֔םbJudg.21.22חָנּוּנוּ אוֹתָםעשו אִתם חסד והעניקו להם את בנותיכם מתנה, בדומה ראה ברא' לג 5
כִּ֣י
לֹ֥א
לָקַ֛חְנוּ
אִ֥ישׁ
אִשְׁתּ֖וֹ
בַּמִּלְחָמָ֑הcJudg.21.22כִּי... בַּמִּלְחָמָהלא חטפנו את הנשים באלימות ובמלחמה; או, לא לקחנו נשים לכל מי שנשאר משבט בנימין בעת המלחמה
כִּ֣י
א
שפט' כא 22:
כא 1,
18
לֹ֥א
אַתֶּ֛ם
נְתַתֶּ֥ם
לָהֶ֖ם
כָּעֵ֥ת
תֶּאְשָֽׁמוּdJudg.21.22כָּעֵת תֶּאְשָׁמוּלכן אין עליכם אשמת הפרת השבועה׃
ס
23וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֙
בְּנֵ֣י
בִנְיָמִ֔ן
וַיִּשְׂא֤וּaJudg.21.23יִּשְׂאוּתפסו ולקחו
נָשִׁים֙
לְמִסְפָּרָ֔ם
מִן־הַמְּחֹלְל֖וֹת
אֲשֶׁ֣ר
גָּזָ֑לוּbJudg.21.23גָּזָלוּחטפו
וַיֵּלְכ֗וּ
וַיָּשׁ֨וּבוּ֙
אֶל־נַ֣חֲלָתָ֔ם
א
שפט' כא 23:
כ 48
וַיִּבְנוּ֙
אֶת־הֶ֣עָרִ֔ים
וַיֵּשְׁב֖וּ
בָּהֶֽם׃
24וַיִּתְהַלְּכ֨וּ
מִשָּׁ֤ם
בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙
בָּעֵ֣ת
הַהִ֔יא
אִ֥ישׁ
לְשִׁבְט֖וֹ
וּלְמִשְׁפַּחְתּ֑וֹ
וַיֵּצְא֣וּ
מִשָּׁ֔ם
אִ֖ישׁ
לְנַחֲלָתֽוֹ׃
25א
שפט' כא 25:
יז 6;
יח 1;
יט 1
בַּיָּמִ֣ים
הָהֵ֔ם
אֵ֥ין
מֶ֖לֶךְ
בְּיִשְׂרָאֵ֑ל
אִ֛ישׁ
הַיָּשָׁ֥ר
בְּעֵינָ֖יו
יַעֲשֶֽׂה׃