שפטים טז
שפטים פרק טז
שמשון בעזה
1וַיֵּ֥לֶךְ שִׁמְשׁ֖וֹן א שפט' טז 1: יהושע יא 22‡ עַזָּ֑תָה וַיַּרְא־שָׁם֙ אִשָּׁ֣ה זוֹנָ֔ה וַיָּבֹ֖א אֵלֶֽיהָaJudg.16.1יָּבֹא אֵלֶיהָשכב אִתה׃ 2לַֽעַזָּתִ֣ים ׀ לֵאמֹ֗רaJudg.16.2לַעַזָּתִיםנאמר לתושבי עזה בָּ֤א שִׁמְשׁוֹן֙ הֵ֔נָּה א שפט' טז 2: תהל' קיח 12-10 וַיָּסֹ֛בּוּ וַיֶּאֶרְבוּ־ל֥וֹbJudg.16.2יָּסֹבּוּ וַיֶּאֶרְבוּ־לוֹסבבו וארבו לו כָל־הַלַּ֖יְלָה בְּשַׁ֣עַר הָעִ֑יר וַיִּתְחָרְשׁ֤וּcJudg.16.2יִּתְחָרְשׁוּזממו בשקט איך להרוג אותו כָל־הַלַּ֨יְלָה֙ לֵאמֹ֔ר עַד־א֥וֹר הַבֹּ֖קֶר וַהֲרְגְנֻֽהוּ׃ 3וַיִּשְׁכַּ֣ב שִׁמְשׁוֹן֮ עַד־חֲצִ֣י הַלַּיְלָה֒ וַיָּ֣קָם ׀ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֗יְלָה וַיֶּאֱחֹ֞ז בְּדַלְת֤וֹת שַֽׁעַר־הָעִיר֙ וּבִשְׁתֵּ֣י הַמְּזוּז֔וֹתaJudg.16.3בִשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹתעקר את דלתות העיר יחד עם העמודים שהיו צירי השער וַיִּסָּעֵם֙ עִֽם־הַבְּרִ֔יחַbJudg.16.3יִּסָּעֵם עִם־הַבְּרִיחַעקר יחד עם המוט שנעל את השער וַיָּ֖שֶׂם עַל־כְּתֵפָ֑יו וַֽיַּעֲלֵם֙ אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֔ר אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י א שפט' טז 3: ברא' כג 19‡ חֶבְרֽוֹן׃ פ
שמשון ודלילה
4וַֽיְהִי֙
אַחֲרֵי־כֵ֔ן
וַיֶּאֱהַ֥ב
אִשָּׁ֖ה
בְּנַ֣חַל
שֹׂרֵ֑ק
וּשְׁמָ֖הּ
דְּלִילָֽה׃
5וַיַּעֲל֨וּ
אֵלֶ֜יהָ
א
שפט' טז 5:
ג 3;
שמ"א ה 8,
11;
ו 4,
12,
16,
18;
ז 7;
כט 2,
9
סַרְנֵ֣יaJudg.16.5סַרְנֵישליטי, מושלי
פְלִשְׁתִּ֗ים
וַיֹּ֨אמְרוּ
לָ֜הּ
ב
שפט' טז 5:
יד 15
פַּתִּ֣י
אוֹת֗וֹ
וּרְאִי֙
בַּמֶּה֙
כֹּח֣וֹ
גָד֔וֹל
וּבַמֶּה֙
נ֣וּכַל
ל֔וֹ
וַאֲסַרְנֻ֖הוּbJudg.16.5אֲסַרְנֻהוּשנוכל לאסור אותו
לְעַנֹּת֑וֹcJudg.16.5לְעַנֹּתוֹכדי להתעלל בו ולהכניע אותו
וַאֲנַ֨חְנוּ֙
נִתַּן־לָ֔ךְ
אִ֕ישׁ
אֶ֥לֶף
וּמֵאָ֖ה
כָּֽסֶף׃
6וַתֹּ֤אמֶר
דְּלִילָה֙
אֶל־שִׁמְשׁ֔וֹן
הַגִּֽידָה־נָּ֣א
לִ֔י
בַּמֶּ֖ה
כֹּחֲךָ֣
גָד֑וֹל
וּבַמֶּ֥ה
תֵאָסֵ֖ר
לְעַנּוֹתֶֽךָ׃
7וַיֹּ֤אמֶר
אֵלֶ֨יהָ֙
שִׁמְשׁ֔וֹן
אִם־יַאַסְרֻ֗נִי
בְּשִׁבְעָ֛ה
יְתָרִ֥ים
לַחִ֖יםaJudg.16.7יְתָרִים לַחִיםמיתרים לחים ממעיים או מגידים של חיות
אֲשֶׁ֣ר
לֹא־חֹרָ֑בוּbJudg.16.7חֹרָבוּיבשו
וְחָלִ֥יתִיcJudg.16.7חָלִיתִינחלשתי
וְהָיִ֖יתִי
כְּאַחַ֥ד
הָאָדָֽם׃
8וַיַּעֲלוּ־לָ֞הּ
סַרְנֵ֣י
פְלִשְׁתִּ֗ים
שִׁבְעָ֛ה
יְתָרִ֥ים
לַחִ֖ים
אֲשֶׁ֣ר
לֹא־חֹרָ֑בוּ
וַתַּאַסְרֵ֖הוּ
בָּהֶֽם׃
9וְהָאֹרֵ֗בaJudg.16.9הָאֹרֵבאיש או כמה אנשים המחכים לשעת כושר לתפוס אותו
יֹשֵׁ֥ב
לָהּ֙bJudg.16.9לָהּאצלה
בַּחֶ֔דֶר
וַתֹּ֣אמֶר
אֵלָ֔יו
פְּלִשְׁתִּ֥ים
עָלֶ֖יךָ
שִׁמְשׁ֑וֹן
וַיְנַתֵּק֙
אֶת־הַיְתָרִ֔ים
כַּאֲשֶׁ֨רcJudg.16.9כַּאֲשֶׁרכפי ש...
יִנָּתֵ֤ק
פְּתִֽיל־הַנְּעֹ֨רֶת֙dJudg.16.9פְּתִיל־הַנְּעֹרֶתחוט חלש העשוי מפסולת פשתן
בַּהֲרִיח֣וֹ
אֵ֔שׁeJudg.16.9בַּהֲרִיחוֹ אֵשׁכשהוא רק מתקרב לאש
וְלֹ֥א
נוֹדַ֖ע
כֹּחֽוֹ׃
10וַתֹּ֤אמֶר
דְּלִילָה֙
אֶל־שִׁמְשׁ֔וֹן
הִנֵּה֙
הֵתַ֣לְתָּ
בִּ֔יaJudg.16.10הֵתַלְתָּ בִּירימית אותי; או, לעגת לי
וַתְּדַבֵּ֥ר
אֵלַ֖י
כְּזָבִ֑יםbJudg.16.10כְּזָבִיםשקר
עַתָּה֙
הַגִּֽידָה־נָּ֣א
לִ֔י
בַּמֶּ֖ה
תֵּאָסֵֽר׃
11וַיֹּ֣אמֶר
אֵלֶ֔יהָ
אִם־אָס֤וֹר
יַאַסְר֨וּנִי֙
בַּעֲבֹתִ֣יםaJudg.16.11עֲבֹתִיםחבלים
חֲדָשִׁ֔ים
אֲשֶׁ֛ר
לֹֽא־נַעֲשָׂ֥ה
בָהֶ֖ם
מְלָאכָ֑ה
וְחָלִ֥יתִי
וְהָיִ֖יתִי
כְּאַחַ֥ד
הָאָדָֽם׃
12וַתִּקַּ֣ח
דְּלִילָה֩
עֲבֹתִ֨ים
חֲדָשִׁ֜ים
וַתַּאַסְרֵ֣הוּ
בָהֶ֗ם
וַתֹּ֤אמֶר
אֵלָיו֙
פְּלִשְׁתִּ֤ים
עָלֶ֨יךָ֙
שִׁמְשׁ֔וֹן
וְהָאֹרֵ֖ב
יֹשֵׁ֣ב
בֶּחָ֑דֶר
וַֽיְנַתְּקֵ֛ם
מֵעַ֥ל
זְרֹעֹתָ֖יו
כַּחֽוּט׃
13וַתֹּ֨אמֶר
דְּלִילָ֜ה
אֶל־שִׁמְשׁ֗וֹן
עַד־הֵ֜נָּה
הֵתַ֤לְתָּ
בִּי֙
וַתְּדַבֵּ֤ר
אֵלַי֙
כְּזָבִ֔ים
הַגִּ֣ידָה
לִּ֔י
בַּמֶּ֖ה
תֵּאָסֵ֑ר
וַיֹּ֣אמֶר
אֵלֶ֔יהָ
אִם־תַּאַרְגִ֗י
אֶת־שֶׁ֛בַע
מַחְלְפ֥וֹתaJudg.16.13מַחְלְפוֹתצמות, מקלעות
רֹאשִׁ֖י
עִם־הַמַּסָּֽכֶתbJudg.16.13הַמַּסָּכֶתאריג; או, חוטי שְׁתִי שבמכונת האריגה, הנוּל, שדרכם יש להעביר את שערו הארוך במקום חוטי הערב וכך ליצור אריג על בסיס שערו; מילה יחידאית׃
14וַתִּתְקַע֙aJudg.16.14אִם־תַּאַרְגִי... וַתִּתְקַענוסח המקרא כאן חסר, הנוסח שלהלן מופיע בתה"ש ובפשיטתא, "אִם־תַּאַרְגִי אֶת־שֶׁבַע מַחְלְפֹות רֹאשִׁי עִם־הַמַּסָּכֶת ותקעת ביתד בקיר וחליתי והייתי כאחד האדם ותישנהו ותארג את שבע מחלפות ראשו עם המסכת וַתִּתְקַע"
בַּיָּתֵ֔דbJudg.16.14בַּיָּתֵדכלי להעברת חוטי הערב בין חוטי השתי
וַתֹּ֣אמֶר
אֵלָ֔יו
פְּלִשְׁתִּ֥ים
עָלֶ֖יךָ
שִׁמְשׁ֑וֹן
וַיִּיקַץ֙cJudg.16.14יִּיקַץהתעורר
מִשְּׁנָת֔וֹ
וַיִּסַּ֛עdJudg.16.14יִּסַּעעקר
אֶת־הַיְתַ֥ד
הָאֶ֖רֶג
וְאֶת־הַמַּסָּֽכֶת׃
15וַתֹּ֣אמֶר
אֵלָ֗יו
א
שפט' טז 15:
יד 16
אֵ֚יךְ
תֹּאמַ֣ר
אֲהַבְתִּ֔יךְ
וְלִבְּךָ֖
אֵ֣ין
אִתִּ֑י
זֶ֣ה
שָׁלֹ֤שׁ
פְּעָמִים֙
הֵתַ֣לְתָּ
בִּ֔י
וְלֹא־הִגַּ֣דְתָּ
לִּ֔י
בַּמֶּ֖ה
כֹּחֲךָ֥
גָדֽוֹל׃
16וַ֠יְהִי
כִּֽי־הֵצִ֨יקָה
לּ֧וֹ
בִדְבָרֶ֛יהָ
כָּל־הַיָּמִ֖ים
וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּaJudg.16.16תְּאַלֲצֵהוּמיררה את חייו
וַתִּקְצַ֥ר
נַפְשׁ֖וֹbJudg.16.16תִּקְצַר נַפְשׁוֹמאס בחייו
לָמֽוּת׃
17וַיַּגֶּד־לָ֣הּaJudg.16.17יַּגֶּדגילה
אֶת־כָּל־לִבּ֗וֹ
וַיֹּ֤אמֶר
לָהּ֙
מוֹרָה֙bJudg.16.17מוֹרָהתער, סכין לגילוח
לֹֽא־עָלָ֣ה
עַל־רֹאשִׁ֔י
א
שפט' טז 17:
במד' ו 2,
5;
שפט' יג 5
כִּֽי־נְזִ֧יר
אֱלֹהִ֛ים
אֲנִ֖י
מִבֶּ֣טֶן
אִמִּ֑י
אִם־גֻּלַּ֨חְתִּי֙
וְסָ֣ר
מִמֶּ֣נִּי
כֹחִ֔י
וְחָלִ֥יתִי
וְהָיִ֖יתִי
כְּכָל־הָאָדָֽם׃
18וַתֵּ֣רֶא
דְלִילָ֗ה
כִּֽי־הִגִּ֣יד
לָהּ֮
אֶת־כָּל־לִבּוֹ֒
וַתִּשְׁלַ֡ח
וַתִּקְרָא֩
לְסַרְנֵ֨י
פְלִשְׁתִּ֤ים
לֵאמֹר֙
עֲל֣וּ
הַפַּ֔עַם
כִּֽי־הִגִּ֥יד
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(לה)
לִ֖י
אֶת־כָּל־לִבּ֑וֹ
וְעָל֤וּ
אֵלֶ֨יהָ֙
סַרְנֵ֣י
פְלִשְׁתִּ֔ים
וַיַּעֲל֥וּ
הַכֶּ֖סֶף
בְּיָדָֽם׃
19וַתְּיַשְּׁנֵ֨הוּ֙aJudg.16.19תְּיַשְּׁנֵהוּהרדימה אותו
עַל־בִּרְכֶּ֔יהָ
וַתִּקְרָ֣א
לָאִ֔ישׁ
וַתְּגַלַּ֕ח
אֶת־שֶׁ֖בַע
מַחְלְפ֣וֹת
רֹאשׁ֑וֹ
וַתָּ֨חֶל֙
לְעַנּוֹת֔וֹbJudg.16.19לְעַנּוֹתוֹלהעיר אותו; או, דלילה עינתה אותו
וַיָּ֥סַר
כֹּח֖וֹ
מֵעָלָֽיו׃
20וַתֹּ֕אמֶר
פְּלִשְׁתִּ֥ים
עָלֶ֖יךָ
שִׁמְשׁ֑וֹן
וַיִּקַ֣ץ
מִשְּׁנָת֗וֹ
וַיֹּ֨אמֶר֙
אֵצֵ֞א
כְּפַ֤עַם
בְּפַ֨עַם֙aJudg.16.20כְּפַעַם בְּפַעַםכמו בכל פעם
וְאִנָּעֵ֔ר
וְהוּא֙
לֹ֣א
יָדַ֔ע
כִּ֥י
א
שפט' טז 20:
במד' יד 43-42;
יהושע ז 12;
שמ"א טז 14
יְהוָ֖ה
סָ֥ר
מֵעָלָֽיוbJudg.16.20סָר מֵעָלָיועזב אותו׃
21וַיֹּאחֲז֣וּהוּ
פְלִשְׁתִּ֔ים
א
שפט' טז 21:
במד' טז 14;
שמ"א יא 2;
ירמ' לט 7
וַֽיְנַקְּר֖וּ
אֶת־עֵינָ֑יו
וַיּוֹרִ֨ידוּ
אוֹת֜וֹ
ב
שפט' טז 21:
יהושע יא 22
עַזָּ֗תָה
וַיַּאַסְר֨וּהוּ֙
בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִםaJudg.16.21בַּנְחֻשְׁתַּיִםבאזיקי נחושת
וַיְהִ֥י
ג
שפט' טז 21:
איכה ה 13
טוֹחֵ֖ן
בְּבֵ֥ית
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(האסירים)
הָאֲסוּרִֽים׃
22וַיָּ֧חֶל
שְׂעַר־רֹאשׁ֛וֹ
לְצַמֵּ֖חַ
כַּאֲשֶׁ֥ר
גֻּלָּֽח׃
פ
מות שמשון
23וְסַרְנֵ֣י
פְלִשְׁתִּ֗ים
נֶֽאֱסְפוּ֙
לִזְבֹּ֧חַ
זֶֽבַח־גָּד֛וֹל
א
שפט' טז 23:
שמ"א ה 7-2;
דהי"א י 10
לְדָג֥וֹן
אֱלֹהֵיהֶ֖ם
וּלְשִׂמְחָ֑ה
וַיֹּ֣אמְר֔וּ
נָתַ֤ן
אֱלֹהֵ֨ינוּ֙
בְּיָדֵ֔נוּ
אֵ֖ת
שִׁמְשׁ֥וֹן
אוֹיְבֵֽינוּ׃
24וַיִּרְא֤וּ
אֹתוֹ֙
הָעָ֔ם
א
שפט' טז 24:
שמ"א לא 9;
דהי"א י 9;
תהל' צז 7
וַֽיְהַלְל֖וּ
אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם
כִּ֣י
אָמְר֗וּ
נָתַ֨ן
אֱלֹהֵ֤ינוּ
בְיָדֵ֨נוּ֙
אֶת־א֣וֹיְבֵ֔נוּ
וְאֵת֙
מַחֲרִ֣יב
אַרְצֵ֔נוּ
וַאֲשֶׁ֥ר
הִרְבָּ֖ה
אֶת־חֲלָלֵֽינוּ׃
25וַֽיְהִי֙
א
שפט' טז 25:
אסתר א 10
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(כי
טוב)
כְּט֣וֹב
לִבָּ֔ם
וַיֹּ֣אמְר֔וּaJudg.16.25כְּטוֹב לִבָּםבהיותם שמחים
קִרְא֥וּ
לְשִׁמְשׁ֖וֹן
וִישַֽׂחֶק־לָ֑נוּ
וַיִּקְרְא֨וּbJudg.16.25וִישַׂחֶק־לָנוּישעשע אותנו
לְשִׁמְשׁ֜וֹן
מִבֵּ֣ית
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(האסירים)
הָאֲסוּרִ֗ים
וַיְצַחֵק֙
לִפְנֵיהֶ֔ם
וַיַּעֲמִ֥ידוּcJudg.16.25יְצַחֵק לִפְנֵיהֶםגרם להם לצחוק, לשעשוע
אוֹת֖וֹ
בֵּ֥ין
הָעַמּוּדִֽים׃
26וַיֹּ֨אמֶר
שִׁמְשׁ֜וֹן
אֶל־הַנַּ֨עַר
הַמַּחֲזִ֣יק
בְּיָדוֹ֮
הַנִּ֣יחָה
אוֹתִי֒aJudg.16.26הַנִּיחָה אוֹתִיהנחה אותי
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(והימשני)
וַהֲמִשֵׁ֨נִי֙bJudg.16.26הֲמִשֵׁנִיתן לי למשש
אֶת־הָֽעַמֻּדִ֔ים
אֲשֶׁ֥ר
הַבַּ֖יִת
נָכ֣וֹןcJudg.16.26נָכוֹןמתבסס
עֲלֵיהֶ֑ם
וְאֶשָּׁעֵ֖ן
עֲלֵיהֶֽם׃
27וְהַבַּ֗יִת
מָלֵ֤א
הָֽאֲנָשִׁים֙
וְהַנָּשִׁ֔ים
וְשָׁ֕מָּה
כֹּ֖ל
א
שפט' טז 27:
טז 5‡
סַרְנֵ֣י
פְלִשְׁתִּ֑ים
וְעַל־הַגָּ֗ג
כִּשְׁלֹ֤שֶׁת
אֲלָפִים֙
אִ֣ישׁ
וְאִשָּׁ֔ה
הָרֹאִ֖ים
בִּשְׂח֥וֹק
שִׁמְשֽׁוֹן׃
28א
שפט' טז 28:
טו 18
וַיִּקְרָ֥א
שִׁמְשׁ֛וֹן
אֶל־יְהוָ֖ה
וַיֹּאמַ֑ר
אֲדֹנָ֣י
יֱהֹוִ֡ה
זָכְרֵ֣נִי
נָא֩
ב
שפט' טז 28:
עבר' יא 34
וְחַזְּקֵ֨נִי
נָ֜א
אַ֣ךְaJudg.16.28אַךְרק
הַפַּ֤עַם
הַזֶּה֙
הָאֱלֹהִ֔ים
ג
שפט' טז 28:
טו 7;
שמ"א יד 24;
יח 25;
ירמ' טו 15
וְאִנָּקְמָ֧ה
נְקַם־אַחַ֛ת
מִשְּׁתֵ֥י
עֵינַ֖י
מִפְּלִשְׁתִּֽים׃
29וַיִּלְפֹּ֨תaJudg.16.29יִּלְפֹּתחיבק בזרועותיו
שִׁמְשׁ֜וֹן
אֶת־שְׁנֵ֣י
׀
עַמּוּדֵ֣י
הַתָּ֗וֶךְ
אֲשֶׁ֤ר
הַבַּ֨יִת֙
נָכ֣וֹן
עֲלֵיהֶ֔ם
וַיִּסָּמֵ֖ךְ
עֲלֵיהֶ֑ם
אֶחָ֥ד
בִּימִינ֖וֹ
וְאֶחָ֥ד
בִּשְׂמֹאלֽוֹ׃
30וַיֹּ֣אמֶר
שִׁמְשׁ֗וֹן
תָּמ֣וֹת
נַפְשִׁי֮
עִם־פְּלִשְׁתִּים֒
וַיֵּ֣טaJudg.16.30יֵּטהִטה את העמודים
בְּכֹ֔חַ
וַיִּפֹּ֤ל
הַבַּ֨יִת֙
עַל־הַסְּרָנִ֔ים
וְעַל־כָּל־הָעָ֖ם
אֲשֶׁר־בּ֑וֹ
וַיִּהְי֤וּ
הַמֵּתִים֙
אֲשֶׁ֣ר
הֵמִ֣ית
בְּמוֹת֔וֹ
רַבִּ֕ים
מֵאֲשֶׁ֥ר
הֵמִ֖ית
בְּחַיָּֽיו׃
31וַיֵּרְד֨וּ
אֶחָ֜יו
וְכָל־בֵּ֣ית
אָבִיהוּ֮
וַיִּשְׂא֣וּ
אֹתוֹ֒
וַֽיַּעֲל֣וּ
׀
וַיִּקְבְּר֣וּ
אוֹת֗וֹ
בֵּ֤ין
צָרְעָה֙
וּבֵ֣ין
אֶשְׁתָּאֹ֔ל
בְּקֶ֖בֶר
מָנ֣וֹחַ
אָבִ֑יו
וְה֛וּא
א
שפט' טז 31:
טו 20
שָׁפַ֥ט
אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל
עֶשְׂרִ֥ים
שָׁנָֽה׃
פ