שפטים טו

שפטים פרק טו

1וַיְהִ֨י מִיָּמִ֜ים^aJudg.15.1וַיְהִי מִיָּמִיםלאחר זמן־מה בִּימֵ֣י קְצִיר־חִטִּ֗ים וַיִּפְקֹ֨ד^bJudg.15.1יִּפְקֹדזכר, רצה לבקר שִׁמְשׁ֤וֹן אֶת־אִשְׁתּוֹ֙ ^א שפט' טו 1: ברא' לח 17 בִּגְדִ֣י עִזִּ֔ים^cJudg.15.1בִּגְדִי עִזִּיםהביא לה גדי מתנה וַיֹּ֕אמֶר אָבֹ֥אָה^dJudg.15.1אָבֹאָהאבוא אֶל־אִשְׁתִּ֖י הֶחָ֑דְרָה^eJudg.15.1הֶחָדְרָהאל החדר שלה וְלֹֽא־נְתָנ֥וֹ אָבִ֖יהָ לָבֽוֹא׃ 2וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֗יהָ אָמֹ֤ר אָמַ֨רְתִּי֙^aJudg.15.2אָמֹר אָמַרְתִּיחשבתי כִּי־שָׂנֹ֣א שְׂנֵאתָ֔הּ ^א שפט' טו 2: יד 20 וָאֶתְּנֶ֖נָּה לְמֵרֵעֶ֑ךָ^bJudg.15.2לְמֵרֵעֶךָלאחד מרעיך הֲלֹ֨א^cJudg.15.2הֲלֹאהנה אֲחֹתָ֤הּ הַקְּטַנָּה֙ טוֹבָ֣ה^dJudg.15.2טוֹבָהיפה מִמֶּ֔נָּה תְּהִי־נָ֥א לְךָ֖ תַּחְתֶּֽיהָ^eJudg.15.2תַּחְתֶּיהָבמקומה׃ 3וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשׁ֔וֹן נִקֵּ֥יתִי^aJudg.15.3נִקֵּיתִיאני נקי מכל אשמה, חף מפשע הַפַּ֖עַם מִפְּלִשְׁתִּ֑ים כִּֽי־עֹשֶׂ֥ה אֲנִ֛י עִמָּ֖ם רָעָֽה׃ 4וַיֵּ֣לֶךְ שִׁמְשׁ֔וֹן וַיִּלְכֹּ֖ד שְׁלֹשׁ־מֵא֣וֹת ^א שפט' טו 4: יחז' יג 4; שה"ש ב 15; נחמ' ג 35 שׁוּעָלִ֑ים וַיִּקַּ֣ח לַפִּדִ֗ים וַיֶּ֤פֶן^aJudg.15.4יֶּפֶןהפנה זָנָב֙ אֶל־זָנָ֔ב וַיָּ֨שֶׂם לַפִּ֥יד אֶחָ֛ד בֵּין־שְׁנֵ֥י הַזְּנָב֖וֹת בַּתָּֽוֶךְ׃ 5וַיַּבְעֶר־אֵשׁ֙ בַּלַּפִּידִ֔ים וַיְשַׁלַּ֖ח בְּקָמ֣וֹת^aJudg.15.5בְּקָמוֹתבשדות קמה, שדות של תבואה בשלה פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּבְעֵ֛ר מִגָּדִ֥ישׁ^bJudg.15.5גָּדִישׁערמות חיטים שכבר נקצרו וְעַד־קָמָ֖ה^cJudg.15.5קָמָהשיבולים שטרם נקצרו וְעַד־כֶּ֥רֶם זָֽיִת^dJudg.15.5וְעַד־כֶּרֶם זָיִתעד כרם ועד זית׃ 6וַיֹּאמְר֣וּ פְלִשְׁתִּים֮ מִ֣י עָ֣שָׂה זֹאת֒ וַיֹּאמְר֗וּ שִׁמְשׁוֹן֙ חֲתַ֣ן הַתִּמְנִ֔י כִּ֚י לָקַ֣ח אֶת־אִשְׁתּ֔וֹ וַֽיִּתְּנָ֖הּ לְמֵרֵעֵ֑הוּ וַיַּעֲל֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים ^א שפט' טו 6: יד 15 וַיִּשְׂרְפ֥וּ אוֹתָ֛הּ וְאֶת־אָבִ֖יהָ בָּאֵֽשׁ׃ 7וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשׁ֔וֹן אִֽם־תַּעֲשׂ֖וּן כָּזֹ֑את^aJudg.15.7אִם־תַּעֲשׂוּן כָּזֹאתלא תעשו לי ככה מבלי להיענש כִּ֛י אִם־נִקַּ֥מְתִּי^bJudg.15.7כִּי אִםלשון שבועה בָכֶ֖ם וְאַחַ֥ר אֶחְדָּֽל^cJudg.15.7אַחַר אֶחְדָּלאחרי שאנקום אעזוב אתכם׃ 8וַיַּ֨ךְ^aJudg.15.8יַּךְהכה אוֹתָ֥ם שׁ֛וֹק עַל־יָרֵ֖ךְ^bJudg.15.8שׁוֹק עַל־יָרֵךְביטוי עממי המביע מכה קשה מַכָּ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיֵּ֣רֶד וַיֵּ֔שֶׁב בִּסְעִ֖יף סֶ֥לַע עֵיטָֽם^cJudg.15.8בִּסְעִיף סֶלַע עֵיטָםבמערת סלע עיטם׃ ס

שמשון מנצח את הפלישתים בלחי

9וַיַּעֲל֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּיהוּדָ֑ה וַיִּנָּטְשׁ֖וּ^aJudg.15.9יִּנָּטְשׁוּהתפשטו על פני שטח נרחב בַּלֶּֽחִי^bJudg.15.9לֶּחִישם מקום׃ 10וַיֹּֽאמְרוּ֙ אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה לָמָ֖ה עֲלִיתֶ֣ם עָלֵ֑ינוּ וַיֹּאמְר֗וּ לֶאֱס֤וֹר אֶת־שִׁמְשׁוֹן֙ עָלִ֔ינוּ לַעֲשׂ֣וֹת ל֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר עָ֥שָׂה לָֽנוּ׃ 11וַיֵּרְד֡וּ שְׁלֹשֶׁת֩ אֲלָפִ֨ים אִ֜ישׁ מִֽיהוּדָ֗ה אֶל־סְעִיף֮ סֶ֣לַע עֵיטָם֒ וַיֹּאמְר֣וּ לְשִׁמְשׁ֗וֹן הֲלֹ֤א יָדַ֨עְתָּ֙ ^א שפט' טו 11: ויק' כו 25; דבר' כח 44-43; שפט' יג 1; יד 4; תהל' קו 42-40 כִּֽי־מֹשְׁלִ֥ים בָּ֨נוּ֙ פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לָּ֑נוּ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם כַּאֲשֶׁר֙ עָ֣שׂוּ לִ֔י כֵּ֖ן עָשִׂ֥יתִי לָהֶֽם׃ 12וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ לֶאֱסָרְךָ֣ יָרַ֔דְנוּ לְתִתְּךָ֖ בְּיַד־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשׁ֔וֹן הִשָּׁבְע֣וּ לִ֔י פֶּֽן־תִּפְגְּע֥וּן בִּ֖י^aJudg.15.12פֶּן־תִּפְגְּעוּן בִּישלא תהרגו אותי אַתֶּֽם׃ 13וַיֹּ֧אמְרוּ ל֣וֹ לֵאמֹ֗ר לֹ֚א^aJudg.15.13לֹאלא נשבעים אך כן מתחייבים כִּֽי־אָסֹ֤ר נֶֽאֱסָרְךָ֙ וּנְתַנּ֣וּךָ בְיָדָ֔ם וְהָמֵ֖ת לֹ֣א נְמִיתֶ֑ךָ וַיַּאַסְרֻ֗הוּ בִּשְׁנַ֨יִם֙ עֲבֹתִ֣ים^bJudg.15.13עֲבֹתִיםחבלים חֲדָשִׁ֔ים וַֽיַּעֲל֖וּהוּ מִן־הַסָּֽלַע׃ 14הוּא־בָ֣א עַד־לֶ֔חִי וּפִלְשִׁתִּ֖ים הֵרִ֣יעוּ^aJudg.15.14הֵרִיעוּתרועת שמחה וניצחון לִקְרָאת֑וֹ ^א שפט' טו 14: ג 10‡; יג 25; יד 19 וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו^bJudg.15.14תִּצְלַח עָלָיואחזה בו ^ב שפט' טו 14: ברא' א 2‡ ר֣וּחַ יְהוָ֗ה וַתִּהְיֶ֨ינָה הָעֲבֹתִ֜ים אֲשֶׁ֣ר עַל־זְרוֹעוֹתָ֗יו כַּפִּשְׁתִּים֙^cJudg.15.14כַּפִּשְׁתִּיםכחוטי פשתן אֲשֶׁ֣ר בָּעֲר֣וּ^dJudg.15.14בָּעֲרוּנחרכו בָאֵ֔שׁ וַיִּמַּ֥סּוּ^eJudg.15.14יִּמַּסּוּנמסו, נתקו פתאום אֱסוּרָ֖יו^fJudg.15.14אֱסוּרָיוהכבלים החזקים שאסרו אותו מֵעַ֥ל יָדָֽיו׃ 15וַיִּמְצָ֥א לְחִֽי־חֲמ֖וֹר^aJudg.15.15לְחִי־חֲמוֹרלסת תחתונה של חמור טְרִיָּ֑ה^bJudg.15.15טְרִיָּהלכן עדיין חזקה וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיִּקָּחֶ֔הָ וַיַּךְ־בָּ֖הּ ^א שפט' טו 15: ויק' כו 8; יהושע כג 10 אֶ֥לֶף אִֽישׁ׃ 16וַיֹּ֣אמֶר שִׁמְשׁ֔וֹן בִּלְחִ֣י הַחֲמ֔וֹר חֲמ֖וֹר חֲמֹרָתָ֑יִם^aJudg.15.16חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִםהערמתי ערמות, של חללים בִּלְחִ֣י הַחֲמ֔וֹר הִכֵּ֖יתִי אֶ֥לֶף אִֽישׁ׃ 17וַֽיְהִי֙ כְּכַלֹּת֣וֹ^aJudg.15.17כְּכַלֹּתוֹכשסיים לְדַבֵּ֔ר וַיַּשְׁלֵ֥ךְ הַלְּחִ֖י מִיָּד֑וֹ וַיִּקְרָ֛א לַמָּק֥וֹם הַה֖וּא רָ֥מַת לֶֽחִי׃ 18וַיִּצְמָא֮ מְאֹד֒ ^א שפט' טו 18: טז 28 וַיִּקְרָ֤א אֶל־יְהוָה֙ וַיֹּאמַ֔ר אַתָּה֙ נָתַ֣תָּ בְיַֽד־עַבְדְּךָ֔ אֶת־הַתְּשׁוּעָ֥ה הַגְּדֹלָ֖ה הַזֹּ֑את וְעַתָּה֙ אָמ֣וּת בַּצָּמָ֔א וְנָפַלְתִּ֖י בְּיַ֥ד הָעֲרֵלִֽים׃ 19וַיִּבְקַ֨ע אֱלֹהִ֜ים אֶת־הַמַּכְתֵּ֣שׁ^aJudg.15.19הַמַּכְתֵּשׁשקע שבסלע בצורת מכתש אֲשֶׁר־בַּלֶּ֗חִי^bJudg.15.19בַּלֶּחִיברמת לחי וַיֵּצְא֨וּ מִמֶּ֤נּוּ מַ֨יִם֙ וַיֵּ֔שְׁתְּ וַתָּ֥שָׁב רוּח֖וֹ^cJudg.15.19תָּשָׁב רוּחוֹהתאושש וַיֶּ֑חִי עַל־כֵּ֣ן ׀ קָרָ֣א שְׁמָ֗הּ עֵ֤ין^dJudg.15.19עֵיןמעיין הַקּוֹרֵא֙ אֲשֶׁ֣ר בַּלֶּ֔חִי עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 20^א שפט' טו 20: טז 31 וַיִּשְׁפֹּ֧ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֛ל ^ב שפט' טו 20: יג 1 בִּימֵ֥י פְלִשְׁתִּ֖ים עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה׃ פ