שפטים יד

שפטים פרק יד

שמשון והאשה הפלשתית בתמנה

1וַיֵּ֥רֶד שִׁמְשׁ֖וֹן תִּמְנָ֑תָה^aJudg.14.1תִּמְנָתָהאל תמנה שהייתה בין עקרון לבית שמש וַיַּ֥רְא אִשָּׁ֛ה בְּתִמְנָ֖תָה מִבְּנ֥וֹת פְּלִשְׁתִּֽים׃ 2וַיַּ֗עַל וַיַּגֵּד֙ לְאָבִ֣יו וּלְאִמּ֔וֹ וַיֹּ֗אמֶר אִשָּׁ֛ה רָאִ֥יתִי בְתִמְנָ֖תָה מִבְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֑ים וְעַתָּ֕ה קְחוּ־אוֹתָ֥הּ לִּ֖י לְאִשָּֽׁה׃ 3וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֗וֹ הַאֵין֩ ^א שפט' יד 3: ברא' כד 4-3 בִּבְנ֨וֹת אַחֶ֤יךָ וּבְכָל־עַמִּי֙ אִשָּׁ֔ה כִּֽי־אַתָּ֤ה הוֹלֵךְ֙ ^ב שפט' יד 3: ברא' כו 35-34; כח 2-1, 9-6; שמות לד 16; דבר' ז 3 לָקַ֣חַת אִשָּׁ֔ה מִפְּלִשְׁתִּ֖ים הָעֲרֵלִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר שִׁמְשׁ֤וֹן אֶל־אָבִיו֙ אוֹתָ֣הּ קַֽח־לִ֔י כִּֽי־הִ֖יא יָשְׁרָ֥ה בְעֵינָֽי^aJudg.14.3יָשְׁרָה בְעֵינָימצאה חן בעיניי׃ 4וְאָבִ֨יו וְאִמּ֜וֹ לֹ֣א יָדְע֗וּ כִּ֤י ^א שפט' יד 4: יהושע יא 20 מֵיְהוָה֙ הִ֔יא^aJudg.14.4מֵיהוה הִיאמה' הדבר כִּי־תֹאֲנָ֥ה^bJudg.14.4תֹאֲנָהעילה להתגרות הֽוּא־מְבַקֵּ֖שׁ מִפְּלִשְׁתִּ֑ים וּבָעֵ֣ת הַהִ֔יא פְּלִשְׁתִּ֖ים מֹשְׁלִ֥ים בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ פ

5וַיֵּ֧רֶד שִׁמְשׁ֛וֹן וְאָבִ֥יו וְאִמּ֖וֹ תִּמְנָ֑תָה וַיָּבֹ֨אוּ֙ עַד־כַּרְמֵ֣י תִמְנָ֔תָה וְהִנֵּה֙ כְּפִ֣יר אֲרָי֔וֹת^aJudg.14.5כְּפִיר אֲרָיוֹתאריה צעיר במלוא כוחו שֹׁאֵ֖ג לִקְרָאתֽוֹ׃ 6^א שפט' יד 6: ג 10‡ וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו^aJudg.14.6תִּצְלַח עָלָיואחזה בו ^ב שפט' יד 6: ברא' א 2‡ ר֣וּחַ יְהוָ֗ה ^ג שפט' יד 6: שמ"א יז 36-34 וַֽיְשַׁסְּעֵ֨הוּ֙^bJudg.14.6יְשַׁסְּעֵהוּביתר אותו לשניים תוך שהוא אוחז ברגליה האחוריות של החיה כְּשַׁסַּ֣ע הַגְּדִ֔י^cJudg.14.6כְּשַׁסַּע הַגְּדִיכפי שמבתרים גדי צעיר ורך וּמְא֖וּמָה^dJudg.14.6מְאוּמָהשום דבר אֵ֣ין בְּיָד֑וֹ וְלֹ֤א הִגִּיד֙ לְאָבִ֣יו וּלְאִמּ֔וֹ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ 7וַיֵּ֖רֶד וַיְדַבֵּ֣ר לָאִשָּׁ֑ה^aJudg.14.7לָאִשָּׁהעם האישה וַתִּישַׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י^bJudg.14.7תִּישַׁר בְּעֵינֵימצאה חן בעיני שִׁמְשֽׁוֹן׃ 8וַיָּ֤שָׁב מִיָּמִים֙^aJudg.14.8יָּשָׁב מִיָּמִיםחזר לאחר כמה ימים לְקַחְתָּ֔הּ וַיָּ֣סַר לִרְא֔וֹת אֵ֖ת מַפֶּ֣לֶת^bJudg.14.8מַפֶּלֶתגווית הָאַרְיֵ֑ה וְהִנֵּ֨ה עֲדַ֧ת דְּבוֹרִ֛ים^cJudg.14.8עֲדַת דְּבוֹרִיםנחיל דבורים בִּגְוִיַּ֥ת הָאַרְיֵ֖ה וּדְבָֽשׁ׃ 9וַיִּרְדֵּ֣הוּ^aJudg.14.9יִּרְדֵּהוּהוציא את הדבש אֶל־כַּפָּ֗יו וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ ^א שפט' יד 9: שמ"א יד 27 וְאָכֹ֔ל וַיֵּ֨לֶךְ֙ אֶל־אָבִ֣יו וְאֶל־אִמּ֔וֹ וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֖ם וַיֹּאכֵ֑לוּ וְלֹֽא־הִגִּ֣יד לָהֶ֔ם כִּ֛י מִגְּוִיַּ֥ת הָאַרְיֵ֖ה רָדָ֥ה הַדְּבָֽשׁ׃ 10וַיֵּ֥רֶד אָבִ֖יהוּ אֶל־הָאִשָּׁ֑ה וַיַּ֨עַשׂ שָׁ֤ם שִׁמְשׁוֹן֙ מִשְׁתֶּ֔ה כִּ֛י כֵּ֥ן יַעֲשׂ֖וּ הַבַּחוּרִֽים׃ 11וַיְהִ֖י כִּרְאוֹתָ֣ם אוֹת֑וֹ וַיִּקְחוּ֙ שְׁלֹשִׁ֣ים מֵֽרֵעִ֔ים^aJudg.14.11מֵרֵעִיםרעים וַיִּהְי֖וּ אִתּֽוֹ^bJudg.14.11יִּהְיוּ אִתּוֹללוות אותו במשתה׃ 12וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשׁ֔וֹן ^א שפט' יד 12: יחז' יז 2 אָחֽוּדָה־נָּ֥א לָכֶ֖ם חִידָ֑ה אִם־הַגֵּ֣ד תַּגִּידוּ֩ אוֹתָ֨הּ לִ֜י ^ב שפט' יד 12: ברא' כט 28-27 שִׁבְעַ֨ת יְמֵ֤י הַמִּשְׁתֶּה֙ וּמְצָאתֶ֔ם^aJudg.14.12וּמְצָאתֶםפתרתם את החידה וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ שְׁלֹשִׁ֣ים סְדִינִ֔ים^bJudg.14.12סְדִינִיםיריעת בד או צמר, שימש ללבוש וּשְׁלֹשִׁ֖ים ^ג שפט' יד 12: ברא' מה 22; מל"ב ה 22 חֲלִפֹ֥ת בְּגָדִֽים^cJudg.14.12חֲלִפֹת בְּגָדִיםתלבושת שלמה של הגוף על כל מרכיביה׃ 13וְאִם־לֹ֣א תוּכְלוּ֮ לְהַגִּ֣יד לִי֒ וּנְתַתֶּ֨ם אַתֶּ֥ם לִי֙ שְׁלֹשִׁ֣ים סְדִינִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֖ים חֲלִיפ֣וֹת בְּגָדִ֑ים וַיֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ ח֥וּדָה חִידָתְךָ֖ וְנִשְׁמָעֶֽנָּה׃ 14וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם מֵהָֽאֹכֵל֙ יָצָ֣א מַאֲכָ֔ל וּמֵעַ֖ז^aJudg.14.14עַזחזק, נורא יָצָ֣א מָת֑וֹק וְלֹ֥א יָכְל֛וּ לְהַגִּ֥יד הַחִידָ֖ה שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃ 15וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י וַיֹּאמְר֤וּ לְאֵֽשֶׁת־שִׁמְשׁוֹן֙ ^א שפט' יד 15: טז 5 פַּתִּ֣י אֶת־אִישֵׁ֗ךְ וְיַגֶּד־לָ֨נוּ֙ אֶת־הַ֣חִידָ֔ה ^ב שפט' יד 15: טו 6 פֶּן־נִשְׂרֹ֥ף אוֹתָ֛ךְ וְאֶת־בֵּ֥ית אָבִ֖יךְ בָּאֵ֑שׁ הַלְיָרְשֵׁ֕נוּ קְרָאתֶ֥ם לָ֖נוּ הֲלֹֽא^aJudg.14.15הַלְיָרְשֵׁנוּ... הֲלֹאהזמנתם אותנו לכאן כדי לרושש אותנו?׃ 16וַתֵּבְךְּ֩^aJudg.14.16וַתֵּבְךְּבכתה אֵ֨שֶׁת שִׁמְשׁ֜וֹן עָלָ֗יו וַתֹּ֨אמֶר֙ ^א שפט' יד 16: טז 15 רַק־שְׂנֵאתַ֨נִי֙ וְלֹ֣א אֲהַבְתָּ֔נִי הַֽחִידָ֥ה חַ֨דְתָּ֙ לִבְנֵ֣י עַמִּ֔י וְלִ֖י לֹ֣א הִגַּ֑דְתָּה וַיֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הִנֵּ֨ה לְאָבִ֧י וּלְאִמִּ֛י לֹ֥א הִגַּ֖דְתִּי וְלָ֥ךְ אַגִּֽיד׃ 17וַתֵּ֤בְךְּ עָלָיו֙ שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־הָיָ֥ה לָהֶ֖ם הַמִּשְׁתֶּ֑ה וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י וַיַּגֶּד־לָהּ֙ כִּ֣י הֱצִיקַ֔תְהוּ^aJudg.14.17הֱצִיקַתְהוּהציקה לו וַתַּגֵּ֥ד הַחִידָ֖ה לִבְנֵ֥י עַמָּֽהּ׃ 18וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ אַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י בְּטֶ֨רֶם֙ יָבֹ֣א ^א שפט' יד 18: איוב ט 7 הַחַ֔רְסָה^aJudg.14.18בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָהלפני שקיעת השמש מַה־מָּת֣וֹק מִדְּבַ֔שׁ וּמֶ֥ה עַ֖ז מֵאֲרִ֑י וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לוּלֵא֙ חֲרַשְׁתֶּ֣ם בְּעֶגְלָתִ֔י^bJudg.14.18לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִיללא עזרת אשתי; "עגלה" היא כינוי חיבה לאישה כדוגמת משמעות השם רבקה שמשמעו עגלת מרבק, "חרשתם" – רמז לחרישת רע ומרמה לֹ֥א מְצָאתֶ֖ם חִידָתִֽי׃ 19^א שפט' יד 19: ג 10‡; יג 25 וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ^ב שפט' יד 19: ברא' א 2‡ ר֣וּחַ יְהוָ֗ה וַיֵּ֨רֶד ^ג שפט' יד 19: ירמ' מז 5‡ אַשְׁקְל֜וֹן וַיַּ֥ךְ^aJudg.14.19יַּךְהכה מֵהֶ֣ם ׀ שְׁלֹשִׁ֣ים אִ֗ישׁ וַיִּקַּח֙ אֶת־חֲלִ֣יצוֹתָ֔ם^bJudg.14.19חֲלִיצוֹתָםציודם, לבושם וכלי נשקם וַיִּתֵּן֙ הַחֲלִיפ֔וֹת לְמַגִּידֵ֖י הַחִידָ֑ה וַיִּ֣חַר אַפּ֔וֹ^cJudg.14.19יִּחַר אַפּוֹבער זעמו וַיַּ֖עַל בֵּ֥ית אָבִֽיהוּ׃ פ

20וַתְּהִ֖י אֵ֣שֶׁת שִׁמְשׁ֑וֹן ^א שפט' יד 20: טו 2 לְמֵ֣רֵעֵ֔הוּ אֲשֶׁ֥ר רֵעָ֖ה לֽוֹ^aJudg.14.20אֲשֶׁר רֵעָה לוֹשהיה לו לרֵע מלווה בעת המשתה׃