שפטים יג
שפטים פרק יג
הולדת שמשון
1וַיֹּסִ֨פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל א שפט' יג 1: דבר' ד 25‡ לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּתְּנֵ֧ם יְהוָ֛ה בְּיַד־פְּלִשְׁתִּ֖ים אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃ פ
2וַיְהִי֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֧ד א שפט' יג 2: יהושע יט 41 מִצָּרְעָ֛ה מִמִּשְׁפַּ֥חַת הַדָּנִ֖יaJudg.13.2מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִימשבט דן וּשְׁמ֣וֹ מָנ֑וֹחַ וְאִשְׁתּ֥וֹ ב שפט' יג 2: ברא' יא 30‡ עֲקָרָ֖ה וְלֹ֥א יָלָֽדָה׃ 3וַיֵּרָ֥א א שפט' יג 3: ברא' טז 7‡ מַלְאַךְ־יְהוָ֖הaJudg.13.3מַלְאַךְ־יהוה[נב"מ 13] אֶל־הָאִשָּׁ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֗יהָ הִנֵּה־נָ֤א אַתְּ־עֲקָרָה֙ וְלֹ֣א יָלַ֔דְתְּ ב שפט' יג 3: לוקס א 13-11 וְהָרִ֖ית וְיָלַ֥דְתְּ בֵּֽן׃ 4וְעַתָּה֙ הִשָּׁ֣מְרִי נָ֔א א שפט' יג 4: במד' ו 3-2 וְאַל־תִּשְׁתִּ֖י יַ֣יִן וְשֵׁכָ֑רaJudg.13.4שֵׁכָרמשקה משכר שלא הופק מענבים וְאַל־תֹּאכְלִ֖י כָּל־טָמֵֽא׃ 5כִּי֩ הִנָּ֨ךְ הָרָ֜ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֗ן א שפט' יג 5: לוקס א 15; מה"ש יח 18; כא 24-23 וּמוֹרָה֙aJudg.13.5מוֹרָהתער, סכין לגילוח לֹא־יַעֲלֶ֣ה עַל־רֹאשׁ֔וֹ ב שפט' יג 5: במד' ו 5-2 כִּֽי־נְזִ֧יר אֱלֹהִ֛ים יִהְיֶ֥ה הַנַּ֖עַר מִן־הַבָּ֑טֶן וְה֗וּא יָחֵ֛ל לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽים׃ 6וַתָּבֹ֣א הָאִשָּׁ֗ה וַתֹּ֣אמֶר לְאִישָׁהּ֮ לֵאמֹר֒ א שפט' יג 6: ברא' יח 1; לב 25 אִ֤ישׁ הָאֱלֹהִים֙ בָּ֣א אֵלַ֔י וּמַרְאֵ֕הוּ כְּמַרְאֵ֛ה מַלְאַ֥ךְ הָאֱלֹהִ֖ים נוֹרָ֣א מְאֹ֑ד וְלֹ֤א שְׁאִלְתִּ֨יהוּ֙ אֵֽי־מִזֶּ֣הaJudg.13.6אֵי־מִזֶּהמהיכן ה֔וּא וְאֶת־שְׁמ֖וֹ לֹֽא־הִגִּ֥יד לִֽי׃ 7וַיֹּ֣אמֶר לִ֔י הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֑ן וְעַתָּ֞ה אַל־תִּשְׁתִּ֣י ׀ יַ֣יִן וְשֵׁכָ֗ר וְאַל־תֹּֽאכְלִי֙ כָּל־טֻמְאָ֔ה כִּֽי־נְזִ֤יר אֱלֹהִים֙ יִהְיֶ֣ה הַנַּ֔עַר מִן־הַבֶּ֖טֶן עַד־י֥וֹם מוֹתֽוֹ׃ פ
8וַיֶּעְתַּ֥רaJudg.13.8יֶּעְתַּרהפציר, התפלל
מָנ֛וֹחַ
אֶל־יְהוָ֖ה
וַיֹּאמַ֑ר
בִּ֣י
אֲדוֹנָ֔יbJudg.13.8בִּי אֲדוֹנָילשון תחינה
אִ֣ישׁ
הָאֱלֹהִ֞ים
אֲשֶׁ֣ר
שָׁלַ֗חְתָּ
יָבוֹא־נָ֥א
עוֹד֙
אֵלֵ֔ינוּ
וְיוֹרֵ֕נוּcJudg.13.8יוֹרֵנוּידריכנו
מַֽה־נַּעֲשֶׂ֖ה
לַנַּ֥עַר
הַיּוּלָּֽדdJudg.13.8הַיּוּלָּדשייוולד׃
9וַיִּשְׁמַ֥ע
הָאֱלֹהִ֖ים
בְּק֣וֹל
מָנ֑וֹחַ
וַיָּבֹ֣א
א
שפט' יג 9:
ברא' כא 17‡
מַלְאַךְ֩
הָאֱלֹהִ֨ים
ע֜וֹד
אֶל־הָאִשָּׁ֗ה
וְהִיא֙
יוֹשֶׁ֣בֶת
בַּשָּׂדֶ֔ה
וּמָנ֥וֹחַ
אִישָׁ֖הּ
אֵ֥ין
עִמָּֽהּ׃
10וַתְּמַהֵר֙
הָֽאִשָּׁ֔ה
וַתָּ֖רָץ
וַתַּגֵּ֣ד
לְאִישָׁ֑הּ
וַתֹּ֣אמֶר
אֵלָ֔יו
הִנֵּ֨ה
נִרְאָ֤ה
אֵלַי֙
הָאִ֔ישׁ
אֲשֶׁר־בָּ֥א
בַיּ֖וֹם
אֵלָֽי׃
11וַיָּ֛קָם
וַיֵּ֥לֶךְ
מָנ֖וֹחַ
אַחֲרֵ֣י
אִשְׁתּ֑וֹ
וַיָּבֹא֙
אֶל־הָאִ֔ישׁ
וַיֹּ֣אמֶר
ל֗וֹ
הַאַתָּ֥ה
הָאִ֛ישׁ
אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתָּ
אֶל־הָאִשָּׁ֖ה
וַיֹּ֥אמֶר
אָֽנִי׃
12וַיֹּ֣אמֶר
מָנ֔וֹחַ
עַתָּ֖ה
יָבֹ֣א
דְבָרֶ֑יךָaJudg.13.12עַתָּה יָבֹא דְבָרֶיךָעכשיו הגד נא לנו; או, עוד מעט תתקיים נבואתך ולכן אמור נא
מַה־יִּֽהְיֶ֥ה
מִשְׁפַּט־הַנַּ֖עַרbJudg.13.12מִשְׁפַּטנוהג, דרך התנהלות
וּמַעֲשֵֽׂהוּ׃
13וַיֹּ֛אמֶר
א
שפט' יג 13:
ברא' טז 7‡
מַלְאַ֥ךְ
יְהוָ֖ה
אֶל־מָנ֑וֹחַ
מִכֹּ֛ל
ב
שפט' יג 13:
יג 5-4
אֲשֶׁר־אָמַ֥רְתִּי
אֶל־הָאִשָּׁ֖ה
תִּשָּׁמֵֽר׃
14מִכֹּ֣ל
אֲשֶׁר־יֵצֵא֩
א
שפט' יג 14:
במד' ו 4
מִגֶּ֨פֶן
הַיַּ֜יִן
לֹ֣א
תֹאכַ֗ל
וְיַ֤יִן
וְשֵׁכָר֙
אַל־תֵּ֔שְׁתְּ
וְכָל־טֻמְאָ֖ה
אַל־תֹּאכַ֑ל
כֹּ֥ל
אֲשֶׁר־צִוִּיתִ֖יהָ
תִּשְׁמֹֽר׃
15וַיֹּ֥אמֶר
מָנ֖וֹחַ
אֶל־מַלְאַ֣ךְ
יְהוָ֑ה
נַעְצְרָה־נָּ֣א
אוֹתָ֔ךְaJudg.13.15נַעְצְרָה־נָּא אוֹתָךְאנא תן לנו לעכב אותך
וְנַעֲשֶׂ֥ה
לְפָנֶ֖יךָbJudg.13.15וְנַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָנכין לך
גְּדִ֥י
עִזִּֽים׃
16וַיֹּאמֶר֩
מַלְאַ֨ךְ
יְהוָ֜ה
אֶל־מָנ֗וֹחַ
אִם־תַּעְצְרֵ֨נִי֙
א
שפט' יג 16:
ו 20
לֹא־אֹכַ֣ל
בְּלַחְמֶ֔ךָ
וְאִם־תַּעֲשֶׂ֣ה
עֹלָ֔הaJudg.13.16עֹלָהקרבן עולה
לַיהוָ֖ה
תַּעֲלֶ֑נָּה
כִּ֚י
ב
שפט' יג 16:
יג 21
לֹא־יָדַ֣ע
מָנ֔וֹחַ
כִּֽי־מַלְאַ֥ךְ
יְהוָ֖ה
הֽוּא׃
17וַיֹּ֧אמֶר
מָנ֛וֹחַ
אֶל־מַלְאַ֥ךְ
יְהוָ֖ה
א
שפט' יג 17:
ברא' לב 30;
שמות ג 13
מִ֣י
שְׁמֶ֑ךָaJudg.13.17מִי שְׁמֶךָמי אתה ומה שמך?
כִּֽי־יָבֹ֥א
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(דבריך)
דְבָרְךָ֖
וְכִבַּדְנֽוּךָbJudg.13.17כִּי... וְכִבַּדְנוּךָשנדע לכבד אותך כשדברייך יתגשמו׃
18וַיֹּ֤אמֶר
לּוֹ֙
מַלְאַ֣ךְ
יְהוָ֔ה
לָ֥מָּה
זֶּ֖ה
תִּשְׁאַ֣ל
לִשְׁמִ֑י
א
שפט' יג 18:
ישע' ט 5
וְהוּא־פֶ֛לִאיaJudg.13.18וְהוּא־פֶלִאיהוא נסתר, לא ידוע, נשגב משכל אנוש׃
ס
19א
שפט' יג 19:
ו 21-20
וַיִּקַּ֨ח
מָנ֜וֹחַ
אֶת־גְּדִ֤י
הָעִזִּים֙
וְאֶת־הַמִּנְחָ֔ה
וַיַּ֥עַל
עַל־הַצּ֖וּרaJudg.13.19הַצּוּרהסלע ששימש מזבח
לַֽיהוָ֑ה
וּמַפְלִ֣א
לַעֲשׂ֔וֹתbJudg.13.19וּמַפְלִא לַעֲשׂוֹתהמלאך עשה מעשה מופלא
וּמָנ֥וֹחַ
וְאִשְׁתּ֖וֹ
רֹאִֽים׃
20וַיְהִי֩
בַעֲל֨וֹת
הַלַּ֜הַבaJudg.13.20הַלַּהַבלהבת האש
מֵעַ֤ל
הַמִּזְבֵּ֨חַ֙
הַשָּׁמַ֔יְמָה
וַיַּ֥עַל
מַלְאַךְ־יְהוָ֖ה
בְּלַ֣הַב
הַמִּזְבֵּ֑חַ
וּמָנ֤וֹחַ
וְאִשְׁתּוֹ֙
רֹאִ֔ים
א
שפט' יג 20:
ברא' יז 3‡
וַיִּפְּל֥וּ
עַל־פְּנֵיהֶ֖ם
אָֽרְצָה׃
21וְלֹא־יָ֤סַף
עוֹד֙
מַלְאַ֣ךְ
יְהוָ֔ה
לְהֵרָאֹ֖ה
אֶל־מָנ֣וֹחַ
וְאֶל־אִשְׁתּ֑וֹ
א
שפט' יג 21:
יג 16
אָ֚ז
יָדַ֣ע
מָנ֔וֹחַ
כִּֽי־מַלְאַ֥ךְ
יְהוָ֖ה
הֽוּא׃
22וַיֹּ֧אמֶר
מָנ֛וֹחַ
אֶל־אִשְׁתּ֖וֹ
א
שפט' יג 22:
ברא' לב 31‡;
דבר' ד 33;
ה 26
מ֣וֹת
נָמ֑וּת
כִּ֥י
אֱלֹהִ֖ים
רָאִֽינוּ׃
23וַתֹּ֧אמֶר
ל֣וֹ
אִשְׁתּ֗וֹ
לוּ֩
חָפֵ֨ץ
יְהוָ֤ה
לַהֲמִיתֵ֨נוּ֙
לֹֽא־לָקַ֤ח
מִיָּדֵ֨נוּ֙
עֹלָ֣ה
וּמִנְחָ֔ה
וְלֹ֥א
א
שפט' יג 23:
תהל' כה 14
הֶרְאָ֖נוּ
אֶת־כָּל־אֵ֑לֶּה
וְכָעֵ֕ת
לֹ֥א
הִשְׁמִיעָ֖נוּ
כָּזֹֽאת׃
24וַתֵּ֤לֶד
הָֽאִשָּׁה֙
בֵּ֔ן
וַתִּקְרָ֥א
אֶת־שְׁמ֖וֹ
שִׁמְשׁ֑וֹן
א
שפט' יג 24:
שמ"א ג 19;
לוקס א 80
וַיִּגְדַּ֣ל
הַנַּ֔עַר
וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ
יְהוָֽה׃
25וַתָּ֨חֶל֙
א
שפט' יג 25:
ברא' א 2‡
ר֣וּחַ
יְהוָ֔ה
ב
שפט' יג 25:
ג 10‡
לְפַעֲמ֖וֹaJudg.13.25לְפַעֲמוֹלעוררו, להפעילו
ג
שפט' יג 25:
יח 12-11
בְּמַחֲנֵה־דָ֑ן
בֵּ֥ין
צָרְעָ֖ה
וּבֵ֥ין
אֶשְׁתָּאֹֽל׃
פ