שפטים יא
שפטים פרק יא
יפתח מושיע את ישראל מידי עמון
1א שפט' יא 1: עבר' יא 32 וְיִפְתָּ֣ח הַגִּלְעָדִ֗י הָיָה֙ גִּבּ֣וֹר חַ֔יִלaJudg.11.1גִּבּוֹר חַיִלאיש מלחמה וְה֖וּא בֶּן־אִשָּׁ֣ה זוֹנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד גִּלְעָ֖ד אֶת־יִפְתָּֽח׃ 2וַתֵּ֧לֶד אֵֽשֶׁת־גִּלְעָ֛ד ל֖וֹ בָּנִ֑ים וַיִּגְדְּל֨וּ בְֽנֵי־הָאִשָּׁ֜ה וַיְגָרְשׁ֣וּ אֶת־יִפְתָּ֗ח וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ א שפט' יא 2: ברא' כא 10 לֹֽא־תִנְחַ֣ל בְּבֵית־אָבִ֔ינוּ כִּ֛י בֶּן־אִשָּׁ֥ה אַחֶ֖רֶת אָֽתָּה׃ 3וַיִּבְרַ֤ח יִפְתָּח֙ מִפְּנֵ֣י אֶחָ֔יו וַיֵּ֖שֶׁב בְּאֶ֣רֶץ א שפט' יא 3: שמ"ב י 6, 8 ט֑וֹבaJudg.11.3אֶרֶץ טוֹבכנראה בצפון הגלעד, צפונה מנהר הַיַרְמוּךְ וַיִּֽתְלַקְּט֤וּbJudg.11.3יִּתְלַקְּטוּהתקבצו אֶל־יִפְתָּח֙ אֲנָשִׁ֣ים רֵיקִ֔יםcJudg.11.3רֵיקִיםחסרי רכוש, מופקרים וַיֵּצְא֖וּ עִמּֽוֹdJudg.11.3יֵּצְאוּ עִמּוֹלפשיטות שוד וגזל׃ פ
4וַיְהִ֖י מִיָּמִ֑יםaJudg.11.4וַיְהִי מִיָּמִיםלאחר זמן־מה וַיִּלָּחֲמ֥וּ בְנֵֽי־עַמּ֖וֹן עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ 5וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁר־נִלְחֲמ֥וּ א שפט' יא 5: י 9, 17 בְנֵֽי־עַמּ֖וֹן עִם־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּֽלְכוּ֙ זִקְנֵ֣י גִלְעָ֔ד לָקַ֥חַת אֶת־יִפְתָּ֖ח מֵאֶ֥רֶץ טֽוֹב׃ 6וַיֹּאמְר֣וּ לְיִפְתָּ֔ח לְכָ֕הaJudg.11.6לְכָהלך בבקשה, לשון שידול וְהָיִ֥יתָה לָּ֖נוּ לְקָצִ֑יןbJudg.11.6קָצִיןקצין הוא מפקד במלחמה, לעתים גם מנהיג בעת שלום וְנִֽלָּחֲמָ֖הcJudg.11.6נִלָּחֲמָהרצו אותו למלחמה אך לא כמנהיג בעת שלום בִּבְנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ 7וַיֹּ֤אמֶר יִפְתָּח֙ לְזִקְנֵ֣י גִלְעָ֔ד א שפט' יא 7: ברא' כו 27 הֲלֹ֤א אַתֶּם֙ שְׂנֵאתֶ֣ם אוֹתִ֔י וַתְּגָרְשׁ֖וּנִי מִבֵּ֣ית אָבִ֑י וּמַדּ֜וּעַ בָּאתֶ֤ם אֵלַי֙ עַ֔תָּה כַּאֲשֶׁ֖ר צַ֥ר לָכֶֽם׃ 8וַיֹּאמְרוּ֩ זִקְנֵ֨י גִלְעָ֜ד אֶל־יִפְתָּ֗ח לָכֵן֙ עַתָּה֙ שַׁ֣בְנוּ אֵלֶ֔יךָ וְהָלַכְתָּ֣ עִמָּ֔נוּ וְנִלְחַמְתָּ֖ בִּבְנֵ֣י עַמּ֑וֹן א שפט' יא 8: י 18 וְהָיִ֤יתָ לָּ֨נוּ֙ לְרֹ֔אשׁaJudg.11.8רֹאשׁשליט גם לעת שלום לְכֹ֖ל יֹשְׁבֵ֥י גִלְעָֽד׃ 9וַיֹּ֨אמֶר יִפְתָּ֜ח אֶל־זִקְנֵ֣י גִלְעָ֗ד אִם־מְשִׁיבִ֨ים אַתֶּ֤ם אוֹתִי֙ לְהִלָּחֵם֙ בִּבְנֵ֣י עַמּ֔וֹן וְנָתַ֧ן יְהוָ֛ה אוֹתָ֖ם לְפָנָ֑י אָנֹכִ֕י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לְרֹֽאשׁ׃ 10וַיֹּאמְר֥וּ זִקְנֵֽי־גִלְעָ֖ד אֶל־יִפְתָּ֑ח א שפט' יא 10: ברא' לא 50; ירמ' כט 23; מב 5; מיכה א 2 יְהוָ֗ה יִהְיֶ֤ה שֹׁמֵ֨עַ֙ בֵּֽינוֹתֵ֔ינוּaJudg.11.10בֵּינוֹתֵינוּבינינו ובינך אִם־לֹ֥א כִדְבָרְךָ֖ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה׃ 11וַיֵּ֤לֶךְ יִפְתָּח֙ עִם־זִקְנֵ֣י גִלְעָ֔ד וַיָּשִׂ֨ימוּ הָעָ֥ם אוֹת֛וֹ עֲלֵיהֶ֖ם לְרֹ֣אשׁ וּלְקָצִ֑ין וַיְדַבֵּ֨ר יִפְתָּ֧ח אֶת־כָּל־דְּבָרָ֛יו לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה א שפט' יא 11: ברא' לא 49‡ בַּמִּצְפָּֽה׃ פ
12וַיִּשְׁלַ֤ח יִפְתָּח֙ מַלְאָכִ֔יםaJudg.11.12מַלְאָכִיםשליחים אֶל־מֶ֥לֶךְ בְּנֵֽי־עַמּ֖וֹן לֵאמֹ֑ר א שפט' יא 12: שמ"ב טז 10‡ מַה־לִּ֣י וָלָ֔ךְbJudg.11.12מַה־לִּי וָלָךְמה אני חייב לך? כִּֽי־בָ֥אתָ אֵלַ֖י לְהִלָּחֵ֥ם בְּאַרְצִֽי׃ 13וַיֹּאמֶר֩ מֶ֨לֶךְ בְּנֵי־עַמּ֜וֹן אֶל־מַלְאֲכֵ֣י יִפְתָּ֗ח א שפט' יא 13: במד' כא 24 כִּֽי־לָקַ֨ח יִשְׂרָאֵ֤ל אֶת־אַרְצִי֙ בַּעֲלוֹת֣וֹ מִמִּצְרַ֔יִם מֵאַרְנ֥וֹן ב שפט' יא 13: ברא' לב 23; במד' כא 24; דבר' ב 37; ג 16; יהושע יב 2 וְעַד־הַיַּבֹּ֖ק וְעַד־הַיַּרְדֵּ֑ן וְעַתָּ֕ה הָשִׁ֥יבָה אֶתְהֶ֖ןaJudg.11.13אֶתְהֶןאותן, את הארצות שבתחום הנזכר בְּשָׁלֽוֹם׃ 14וַיּ֥וֹסֶף ע֖וֹד יִפְתָּ֑ח וַיִּשְׁלַח֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־מֶ֖לֶךְ בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ 15וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ כֹּ֖ה אָמַ֣ר יִפְתָּ֑ח לֹֽא־לָקַ֤ח יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב וְאֶת־אֶ֖רֶץ בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ 16כִּ֖י בַּעֲלוֹתָ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם וַיֵּ֨לֶךְ יִשְׂרָאֵ֤ל א שפט' יא 16: במד' יד 25; דבר' א 40 בַּמִּדְבָּר֙ ב שפט' יא 16: במד' לג 10‡ עַד־יַם־ס֔וּף וַיָּבֹ֖א ג שפט' יא 16: ברא' יד 7‡ קָדֵֽשָׁהaJudg.11.16קָדֵשָׁהאל קדש ברנע׃ 17א שפט' יא 17: במד' כ 21-14 וַיִּשְׁלַ֣ח יִשְׂרָאֵ֣ל מַלְאָכִ֣ים ׀ אֶל־מֶלֶךְ֩ אֱד֨וֹם ׀ לֵאמֹ֜ר אֶעְבְּרָה־נָּ֣א בְאַרְצֶ֗ךָ וְלֹ֤א שָׁמַע֙aJudg.11.17לֹא שָׁמַעלא נענה, סירב מֶ֣לֶךְ אֱד֔וֹם וְגַ֨ם ב שפט' יא 17: יהושע כד 9 אֶל־מֶ֧לֶךְ מוֹאָ֛ב שָׁלַ֖ח וְלֹ֣א אָבָ֑הbJudg.11.17לֹא אָבָהלא רצה וַיֵּ֥שֶׁב יִשְׂרָאֵ֖ל בְּקָדֵֽשׁ׃ 18וַיֵּ֣לֶךְ בַּמִּדְבָּ֗ר א שפט' יא 18: במד' כא 4; דבר' ב 8 וַיָּ֜סָבaJudg.11.18יָּסָבהלך מסביב, עקף אֶת־אֶ֤רֶץ אֱדוֹם֙ וְאֶת־אֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב וַיָּבֹ֤א מִמִּזְרַח־שֶׁ֨מֶשׁ֙ לְאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב וַֽיַּחֲנ֖וּןbJudg.11.18יַּחֲנוּןחנו, הקימו מחנה בְּעֵ֣בֶר אַרְנ֑וֹןcJudg.11.18בְּעֵבֶר אַרְנוֹןמצפון לארנון ב שפט' יא 18: דבר' ב 9 וְלֹא־בָ֨אוּ֙ בִּגְב֣וּל מוֹאָ֔ב כִּ֥י אַרְנ֖וֹן גְּב֥וּל מוֹאָֽב׃ 19וַיִּשְׁלַ֤ח יִשְׂרָאֵל֙ א שפט' יא 19: במד' כא 32-21; דבר' ב 36-26 מַלְאָכִ֔ים אֶל־סִיח֥וֹן מֶֽלֶךְ־הָאֱמֹרִ֖י מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֑וֹן וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל נַעְבְּרָה־נָּ֥א בְאַרְצְךָ֖ עַד־מְקוֹמִֽיaJudg.11.19עַד־מְקוֹמִיעד ארצי׃ 20וְלֹא־הֶאֱמִ֨ין סִיח֤וֹן אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ עֲבֹ֣ר בִּגְבֻל֔וֹaJudg.11.20עֲבֹר בִּגְבֻלוֹשרק יעבור בגבולו ולא יכבוש את ארצו וַיֶּאֱסֹ֤ף סִיחוֹן֙ אֶת־כָּל־עַמּ֔וֹ וַֽיַּחֲנ֖וּ א שפט' יא 20: ישע' טו 4; ירמ' מח 34 בְּיָ֑הְצָהbJudg.11.20בְּיָהְצָההעיר יהץ, שכנה כנראה בין דיבון למידבא וַיִּלָּ֖חֶם עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ 21וַ֠יִּתֵּן יְהוָ֨ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־סִיח֧וֹן וְאֶת־כָּל־עַמּ֛וֹ בְּיַ֥ד יִשְׂרָאֵ֖ל א שפט' יא 21: במד' כא 24; דבר' ב 34-32 וַיַּכּ֑וּםaJudg.11.21יַּכּוּםהכו אותם במלחמה וַיִּירַשׁ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ הָאֱמֹרִ֔י יוֹשֵׁ֖ב הָאָ֥רֶץ הַהִֽיא׃ 22א שפט' יא 22: דבר' ב 37-36 וַיִּ֣ירְשׁ֔וּaJudg.11.22יִּירְשׁוּהתנחלו ונאחזו בקרקע אֵ֖ת כָּל־גְּב֣וּל הָאֱמֹרִ֑י מֵֽאַרְנוֹן֙ וְעַד־הַיַּבֹּ֔ק וּמִן־הַמִּדְבָּ֖ר וְעַד־הַיַּרְדֵּֽן׃ 23וְעַתָּ֞ה יְהוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הוֹרִישׁ֙aJudg.11.23הוֹרִישׁגירש, השמיד אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י מִפְּנֵ֖י עַמּ֣וֹ יִשְׂרָאֵ֑ל וְאַתָּ֖ה תִּירָשֶֽׁנּוּbJudg.11.23תִּירָשֶׁנּוּתגרשו אותנו ותתנחלו במקומנו?׃ 24הֲלֹ֞א אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר יוֹרִֽישְׁךָ֛ א שפט' יא 24: במד' כא 29; מל"א יא 7, 33; מל"ב כג 13; ירמ' מח 7, 13, 46 כְּמ֥וֹשׁ אֱלֹהֶ֖יךָ אוֹת֥וֹ תִירָ֑שׁ וְאֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר הוֹרִ֜ישׁ יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ מִפָּנֵ֖ינוּ אוֹת֥וֹ נִירָֽשׁ׃ 25וְעַתָּ֗ה הֲט֥וֹב טוֹב֙ אַתָּ֔ה א שפט' יא 25: במד' כב 20, 35; כג 5, 12, 16, 26; כד 13; יהושע כד 9; מיכה ו 5; התג' ב 14 מִבָּלָ֥ק בֶּן־צִפּ֖וֹר מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֑ב ב שפט' יא 25: יהושע כד 9 הֲר֥וֹב רָב֙ עִם־יִשְׂרָאֵ֔ל אִם־נִלְחֹ֥ם נִלְחַ֖ם בָּֽםaJudg.11.25הֲטוֹב טוֹב, הֲרוֹב רָב, אִם־נִלְחֹם נִלְחַםאינך טוב יותר, אינו רב, אינו נלחם – שאלות שהתשובה ברורה מאליהן׃ 26א שפט' יא 26: במד' כא 26-25; דבר' ב 36 בְּשֶׁ֣בֶת יִ֠שְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבּ֨וֹן וּבִבְנוֹתֶ֜יהָaJudg.11.26וּבִבְנוֹתֶיהָוביישובים שבתחום השפעתה וּבְעַרְע֣וֹר וּבִבְנוֹתֶ֗יהָ וּבְכָל־הֶֽעָרִים֙ אֲשֶׁר֙ עַל־יְדֵ֣י אַרְנ֔וֹן שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ לֹֽא־הִצַּלְתֶּ֖םbJudg.11.26הִצַּלְתֶּםשחררתם את הארץ מהישראלים בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃ 27וְאָֽנֹכִי֙ לֹֽא־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ וְאַתָּ֞ה עֹשֶׂ֥ה אִתִּ֛י רָעָ֖ה לְהִלָּ֣חֶם בִּ֑י א שפט' יא 27: ברא' טז 5; לא 53; שמ"א כד 13, 16 יִשְׁפֹּ֨ט יְהוָ֤ה הַשֹּׁפֵט֙ הַיּ֔וֹם בֵּ֚ין בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּבֵ֖ין בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ 28וְלֹ֣א שָׁמַ֔ע מֶ֖לֶךְ בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן אֶל־דִּבְרֵ֣י יִפְתָּ֔ח אֲשֶׁ֥ר שָׁלַ֖ח אֵלָֽיו׃ פ
29א שפט' יא 29: ג 10‡ וַתְּהִ֤י עַל־יִפְתָּח֙ ר֣וּחַ יְהוָ֔ה וַיַּעֲבֹ֥ר אֶת־הַגִּלְעָ֖דaJudg.11.29יַּעֲבֹר אֶתלהזעיק את העם למלחמה וְאֶת־מְנַשֶּׁ֑ה וַֽיַּעֲבֹר֙ ב שפט' יא 29: י 17; כ 1 אֶת־מִצְפֵּ֣ה גִלְעָ֔ד וּמִמִּצְפֵּ֣ה גִלְעָ֔ד עָבַ֖רbJudg.11.29עָבַריצא למחמה נגד בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ 30א שפט' יא 30: ברא' כח 20‡ וַיִּדַּ֨רaJudg.11.30יִּדַּרנדר, נשבע יִפְתָּ֥ח נֶ֛דֶר לַיהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אִם־נָת֥וֹן תִּתֵּ֛ן אֶת־בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן בְּיָדִֽי׃ 31וְהָיָ֣ה הַיּוֹצֵ֗א אֲשֶׁ֨ר יֵצֵ֜א מִדַּלְתֵ֤י בֵיתִי֙ לִקְרָאתִ֔י בְּשׁוּבִ֥י בְשָׁל֖וֹם מִבְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן וְהָיָה֙ לַֽיהוָ֔הaJudg.11.31הָיָה לַיהוהיהיה מוקדש לה' וְהַעֲלִיתִ֖הוּ עוֹלָֽה׃ פ
32וַיַּעֲבֹ֥ר יִפְתָּ֛ח אֶל־בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן לְהִלָּ֣חֶם בָּ֑ם וַיִתְּנֵ֥ם יְהוָ֖ה בְּיָדֽוֹ׃ 33וַיַּכֵּ֡ם מֵעֲרוֹעֵר֩ וְעַד־בּוֹאֲךָ֨ א שפט' יא 33: יחז' כז 17 מִנִּ֜יתaJudg.11.33עַד־בּוֹאֲךָ מִנִּיתעד סמוך למנית עֶשְׂרִ֣ים עִ֗יר וְעַד֙ אָבֵ֣ל כְּרָמִ֔ים מַכָּ֖ה גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֑ד וַיִּכָּֽנְעוּ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
בת יפתח
34וַיָּבֹ֨א
יִפְתָּ֣ח
א
שפט' יא 34:
י 17;
יא 11,
29
הַמִּצְפָּה֮
אֶל־בֵּיתוֹ֒
וְהִנֵּ֤ה
בִתּוֹ֙
יֹצֵ֣את
לִקְרָאת֔וֹ
ב
שפט' יא 34:
שמות טו 20;
שמ"א יח 6;
ישע' ה 12;
כד 8;
ל 32;
ירמ' לא 4;
תהל' סח 26;
פא 3;
קמט 3;
קנ 4
בְתֻפִּ֖ים
וּבִמְחֹל֑וֹת
וְרַק֙
הִ֣יא
יְחִידָ֔ה
אֵֽין־ל֥וֹ
מִמֶּ֛נּוּaJudg.11.34מִמֶּנּוּממנה, חוץ ממנה, כך בכמה כתבי יד של תה"ש
בֵּ֖ן
אוֹ־בַֽת׃
35וַיְהִי֩
כִרְאוֹת֨וֹ
אוֹתָ֜הּ
וַיִּקְרַ֣ע
אֶת־בְּגָדָ֗יו
וַיֹּ֨אמֶר֙
אֲהָ֤הּaJudg.11.35אֲהָהּקריאה של פחד ומצוקה
בִּתִּי֙
הַכְרֵ֣עַ
הִכְרַעְתִּ֔נִיbJudg.11.35הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִיהכנעת אותי, גרמת לי לרדת על ברכיי
וְאַ֖תְּ
הָיִ֣יתְ
בְּעֹֽכְרָ֑יcJudg.11.35בְּעֹכְרָיעוכר הוא אדם הגורם רע לעצמו ולסביבתו
וְאָנֹכִ֗י
פָּצִ֤יתִי־פִי֙dJudg.11.35פָּצִיתִי־פִיפתחתי פה ונדרתי
אֶל־יְהוָ֔ה
א
שפט' יא 35:
במד' ל 2;
יהושע ט 19;
תהל' טו 4;
קהלת ה 4-3
וְלֹ֥א
אוּכַ֖ל
לָשֽׁוּבeJudg.11.35לֹא אוּכַל לָשׁוּבאיני יכול לבטל׃
36וַתֹּ֣אמֶר
אֵלָ֗יו
אָבִי֙
פָּצִ֤יתָה
אֶת־פִּ֨יךָ֙
אֶל־יְהוָ֔ה
א
שפט' יא 36:
במד' ל 2
עֲשֵׂ֣ה
לִ֔י
כַּאֲשֶׁ֖ר
יָצָ֣א
מִפִּ֑יךָ
אַחֲרֵ֡י
אֲשֶׁ֣ר
עָשָׂה֩
לְךָ֙
יְהוָ֧ה
נְקָמ֛וֹת
מֵאֹיְבֶ֖יךָaJudg.11.36נְקָמוֹת מֵאֹיְבֶיךָהתנקמת באויביך, הענשת את אויביך
מִבְּנֵ֥י
עַמּֽוֹן׃
37וַתֹּ֨אמֶר֙
אֶל־אָבִ֔יהָ
יֵעָ֥שֶׂה
לִּ֖י
הַדָּבָ֣ר
הַזֶּ֑ה
הַרְפֵּ֨ה
מִמֶּ֜נִּיaJudg.11.37הַרְפֵּה מִמֶּנִּיהנח לי
שְׁנַ֣יִם
חֳדָשִׁ֗ים
וְאֵֽלְכָה֙
וְיָרַדְתִּ֣יbJudg.11.37יָרַדְתִּילשון יללה משורש רי"ד שמשמעו אנחה; או, משורש רו"ד שמשמעו לשוטט
עַל־הֶֽהָרִ֔ים
וְאֶבְכֶּה֙
עַל־בְּתוּלַ֔י
אָנֹכִ֖י
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ורעיתי)
וְרֵעוֹתָֽי׃
38וַיֹּ֣אמֶר
לֵ֔כִי
וַיִּשְׁלַ֥ח
אוֹתָ֖הּ
שְׁנֵ֣י
חֳדָשִׁ֑ים
וַתֵּ֤לֶךְ
הִיא֙
וְרֵ֣עוֹתֶ֔יהָ
וַתֵּ֥בְךְּ
עַל־בְּתוּלֶ֖יהָ
עַל־הֶהָרִֽים׃
39וַיְהִ֞י
מִקֵּ֣ץ
׀
שְׁנַ֣יִם
חֳדָשִׁ֗ים
וַתָּ֨שָׁב֙
אֶל־אָבִ֔יהָ
וַיַּ֣עַשׂ
לָ֔הּ
אֶת־נִדְר֖וֹaJudg.11.39יַּעַשׂ... נִדְרוֹהקריב אותה לעולה; או, הקדיש אותה לה' ולכן היא נשארה בבתוליה כל ימי חייה
אֲשֶׁ֣ר
נָדָ֑ר
וְהִיא֙
לֹא־יָדְעָ֣ה
אִ֔ישׁbJudg.11.39הִיא... אִישׁהומתה בבתוליה; או, נשארה בבתוליה כל חייה
וַתְּהִי־חֹ֖קcJudg.11.39חֹקמנהג קבוע
בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
40מִיָּמִ֣ים
׀
יָמִ֗ימָהaJudg.11.40מִיָּמִים יָמִימָהמדי שנה בשנה
תֵּלַ֨כְנָה֙
בְּנ֣וֹת
יִשְׂרָאֵ֔ל
לְתַנּ֕וֹתbJudg.11.40לְתַנּוֹתלקונן, לדבר על
לְבַת־יִפְתָּ֖ח
הַגִּלְעָדִ֑י
אַרְבַּ֥עַת
יָמִ֖ים
בַּשָּׁנָֽה׃
ס