יונה ד

יונה פרק ד

מורת רוחו של יונה ורחמי ה'

1וַיֵּ֥רַע אֶל־יוֹנָ֖ה רָעָ֣ה גְדוֹלָ֑ה^aJonah.4.1וַיֵּרַע... גְדוֹלָהיונה ראה זאת כדבר רע מאוד שאלוהים חנן את נינווה ^א יונה ד 1: ד 4, 9; מתי כ 15; לוקס טו 28 וַיִּ֖חַר^bJonah.4.1יִּחַרכעס לֽוֹ׃ 2וַיִּתְפַּלֵּ֨ל אֶל־יְהוָ֜ה וַיֹּאמַ֗ר אָנָּ֤ה יְהוָה֙ הֲלוֹא־זֶ֣ה דְבָרִ֗י^aJonah.4.2הֲלוֹא־זֶה דְבָרִיהאם זה לא מה שאמרתי בדיוק עַד־הֱיוֹתִי֙ עַל־אַדְמָתִ֔י^bJonah.4.2עַד...־אַדְמָתִיעוד כשהייתי בארצי עַל־כֵּ֥ן קִדַּ֖מְתִּי ^א יונה ד 2: א 3 לִבְרֹ֣חַ^cJonah.4.2קִדַּמְתִּי לִבְרֹחַברחתי קודם, מיד תַּרְשִׁ֑ישָׁה כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י אַתָּה֙ ^ב יונה ד 2: שמות לד 6‡ אֵֽל־חַנּ֣וּן^dJonah.4.2חַנּוּןנותן חנינה וְרַח֔וּם אֶ֤רֶךְ אַפַּ֨יִם֙^eJonah.4.2אֶרֶךְ אַפַּיִםסבלני וְרַב־חֶ֔סֶד ^ג יונה ד 2: ברא' ו 6‡ וְנִחָ֖ם עַל־הָרָעָֽה׃ 3וְעַתָּ֣ה יְהוָ֔ה ^א יונה ד 3: שמות לב 32; במד' יא 15; מל"א יט 4; איוב ו 9-8 קַח־נָ֥א אֶת־נַפְשִׁ֖י^aJonah.4.3נַפְשִׁיחיי מִמֶּ֑נִּי כִּ֛י ^ב יונה ד 3: איוב ז 16-15; קהלת ז 1 ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי^bJonah.4.3טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּיאני מעדיף למות׃ ס 4וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה הַהֵיטֵ֖ב חָ֥רָה לָֽךְ^aJonah.4.4הַהֵיטֵב חָרָה לָךְהאם כעסך מוצדק?׃ 5וַיֵּצֵ֤א יוֹנָה֙ מִן־הָעִ֔יר וַיֵּ֖שֶׁב מִקֶּ֣דֶם לָעִ֑יר^aJonah.4.5מִקֶּדֶם לָעִירממזרח לעיר וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ שָׁ֜ם סֻכָּ֗ה ^א יונה ד 5: מל"א יט 9, 13 וַיֵּ֤שֶׁב תַּחְתֶּ֨יהָ֙ בַּצֵּ֔ל עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר יִרְאֶ֔ה מַה־יִּהְיֶ֖ה בָּעִֽיר׃ 6וַיְמַ֣ן^aJonah.4.6וַיְמַןמינה, זימן יְהוָֽה־אֱ֠לֹהִים קִיקָי֞וֹן^bJonah.4.6קִיקָיוֹןסוג שיח בעל עלים גדולים ורחבים וַיַּ֣עַל ׀ מֵעַ֣ל לְיוֹנָ֗ה לִֽהְי֥וֹת צֵל֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ לְהַצִּ֥יל ל֖וֹ^cJonah.4.6לְהַצִּיל לוֹלתת לו צל מֵרָֽעָת֑וֹ^dJonah.4.6מֵרָעָתוֹמאי־הנוחות של חום השמש וַיִּשְׂמַ֥ח יוֹנָ֛ה עַל־הַקִּֽיקָי֖וֹן שִׂמְחָ֥ה גְדוֹלָֽה׃ 7וַיְמַ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ תּוֹלַ֔עַת בַּעֲל֥וֹת הַשַּׁ֖חַר לַֽמָּחֳרָ֑ת וַתַּ֥ךְ^aJonah.4.7וַתַּךְתקפה, פגעה אֶת־הַקִּֽיקָי֖וֹן וַיִּיבָֽשׁ^bJonah.4.7וַיִּיבָשׁהתייבש, נבל׃ 8וַיְהִ֣י ׀ כִּזְרֹ֣חַ הַשֶּׁ֗מֶשׁ וַיְמַ֨ן אֱלֹהִ֜ים ^א יונה ד 8: ישע' כז 8‡ ר֤וּחַ קָדִים֙^aJonah.4.8רוּחַ קָדִיםרוח מזרחית, שרב חֲרִישִׁ֔ית^bJonah.4.8חֲרִישִׁיתשקטה (נושבת חרש), עזה (יוצרת חריש באדמה) או לוהטת ^ב יונה ד 8: ישע' מט 10; תהל' קכא 6 וַתַּ֥ךְ^cJonah.4.8תַּךְתקפה הַשֶּׁ֛מֶשׁ עַל־רֹ֥אשׁ יוֹנָ֖ה וַיִּתְעַלָּ֑ף וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת^dJonah.4.8יִּשְׁאַל... לָמוּתביקש למות וַיֹּ֕אמֶר ^ג יונה ד 8: ד 3 ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי׃ 9וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־יוֹנָ֔ה הַהֵיטֵ֥ב חָרָֽה־לְךָ֖^aJonah.4.9הַהֵיטֵב חָרָה־לְךָהאם כעסך מוצדק? עַל־הַקִּֽיקָי֑וֹן וַיֹּ֕אמֶר הֵיטֵ֥ב ^א יונה ד 9: שמ"ב ו 8; מתי כו 38; מרק' יד 34 חָֽרָה־לִ֖י עַד־מָֽוֶת^bJonah.4.9חָרָה־לִי עַד־מָוֶתאני כועס עד מוות׃ 10וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אַתָּ֥ה חַ֨סְתָּ֙^aJonah.4.10חַסְתָּחמלת, ריחמת עַל־הַקִּ֣יקָי֔וֹן אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָמַ֥לְתָּ בּ֖וֹ^bJonah.4.10לֹא־עָמַלְתָּ בּוֹלא עבדת למענו וְלֹ֣א גִדַּלְתּ֑וֹ שֶׁבִּן־לַ֥יְלָה הָיָ֖ה וּבִן־לַ֥יְלָה אָבָֽד׃ 11וַֽאֲנִי֙ לֹ֣א ^א יונה ד 11: ג 10 אָח֔וּס^aJonah.4.11וַאֲנִי לֹא אָחוּסהאם לא ארחם עַל־נִינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־בָּ֡הּ הַרְבֵּה֩ מִֽשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֨ה רִבּ֜וֹ^bJonah.4.11שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה רִבּוֹמאה ועשרים אלף אָדָ֗ם אֲשֶׁ֤ר ^ב יונה ד 11: דבר' א 39; ישע' ז 15 לֹֽא־יָדַע֙ בֵּין־יְמִינ֣וֹ לִשְׂמֹאל֔וֹ^cJonah.4.11לֹא־יָדַע... לִשְׂמֹאלוֹשאינו יודע להבחין בין טוב ורע; הכוונה לילדים או לתושבים בכלל ^ג יונה ד 11: תהל' לו 7 וּבְהֵמָ֖ה רַבָּֽה׃