איוב מא

איוב פרק מא

1הֵן־תֹּחַלְתּ֥וֹ^aJob.41.1תֹּחַלְתּוֹכל תקווה של אדם (ללכוד את הלווייתן) נִכְזָ֑בָה הֲגַ֖ם אֶל־מַרְאָ֣יו יֻטָֽל^bJob.41.1הֲגַם... יֻטָלאם הוא אפילו רואה אותו יושלך ארצה׃ 2לֹֽא־אַ֭כְזָר כִּ֣י ^א איוב מא 2: ג 8 יְעוּרֶ֑נּוּ^aJob.41.2לֹא... יְעוּרֶנּוּהלא הוא אכזר אם מעירים אותו?; או, מי אמיץ לב ויעז להעירו? לפי כתבי יד אחדים, "יעורני", דברי הלווייתן, וכן גם בהמשך הפסוק ^ב איוב מא 2: ירמ' נ 44; דהי"ב כ 6 וּמִ֥י ה֝֗וּא לְפָנַ֥י^bJob.41.2לְפָנַיבכמה כתבי יד "לפניו" יִתְיַצָּֽב׃ 3^א איוב מא 3: לד 33; רומ' יא 35 מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי^aJob.41.3מִי הִקְדִּימַנִימי הקדים לתת לי וַאֲשַׁלֵּ֑ם ^ב איוב מא 3: שמות ט 29‡; דבר' י 14‡; תהל' כד 1; נ 12 תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמַ֣יִם לִי־הֽוּא׃ 4^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (לא) לֽוֹ^aJob.41.4לוֹ־אַחֲרִישׁאם יסופר על גבורת איש כזה אני אקשיב בשתיקה־אַחֲרִ֥ישׁ^cJob.41.4בַּדָּיוענייניו; או, התפארותו; או, אם מדובר בלווייתן: איבריו^bJob.41.4לוֹ־אַחֲרִישׁ בַּדָּיולפי פרשנות אחרת פסוק זה הוא המשך תיאור הלווייתן בַּדָּ֑יו וּדְבַר־גְּ֝בוּר֗וֹת וְחִ֣ין^dJob.41.4וְחִין עֶרְכּוֹהחן של מערכת גופו; או, עֶרְכֹּו = מלחמתו עֶרְכּֽוֹ׃ 5מִֽי־גִ֭לָּה^aJob.41.5מִי־גִלָּהמי יכול להסיר פְּנֵ֣י לְבוּשׁ֑וֹ^bJob.41.5פְּנֵי לְבוּשׁוֹאת עורו, את קשקשיו בְּכֶ֥פֶל רִ֝סְנ֗וֹ^cJob.41.5בְּכֶפֶל רִסְנוֹבשיריונו הכפול (רִסְנֹו בשינוי סדר האותיות: "סרינו"); או, בין שתי שורות שיניו מִ֣י יָבֽוֹא׃ 6דַּלְתֵ֣י פָ֭נָיו מִ֣י פִתֵּ֑חַ סְבִיב֖וֹת שִׁנָּ֣יו אֵימָֽה׃ 7גַּ֭אֲוָה^aJob.41.7גַּאֲוָהגאוותו; או, על גבו אֲפִיקֵ֣י מָֽגִנִּ֑ים^bJob.41.7אֲפִיקֵי מָגִנִּיםהתעלות שבין שורות הקשקשים סָ֝ג֗וּר חוֹתָ֥ם צָֽר^cJob.41.7סָגוּר חוֹתָם צָרהדוק לגוף כמו חותם לחומר; או, סגור כמו חותם צור (אבן קשה)׃ 8אֶחָ֣ד בְּאֶחָ֣ד יִגַּ֑שׁוּ^aJob.41.8יִגַּשׁוּנוגע, צמוד וְ֝ר֗וּחַ לֹא־יָב֥וֹא בֵֽינֵיהֶֽם׃ 9אִישׁ־בְּאָחִ֥יהוּ^aJob.41.9אִישׁ־בְּאָחִיהוּקשקש בקשקש יְדֻבָּ֑קוּ יִ֝תְלַכְּד֗וּ וְלֹ֣א יִתְפָּרָֽדוּ׃ 10עֲֽ֭טִישֹׁתָיו תָּ֣הֶל^aJob.41.10תָּהֶלגורם לניצוצות א֑וֹר וְ֝עֵינָ֗יו ^א איוב מא 10: ג 9 כְּעַפְעַפֵּי־שָֽׁחַר׃ 11מִ֭פִּיו לַפִּידִ֣ים יַהֲלֹ֑כוּ^aJob.41.11יַהֲלֹכוּיוצאים כִּיד֥וֹדֵי אֵ֝֗שׁ^bJob.41.11כִּידוֹדֵי אֵשׁניצוצות יִתְמַלָּֽטוּ׃ 12^א איוב מא 12: תהל' יח 9; התג' ט 17 מִ֭נְּחִירָיו יֵצֵ֣א עָשָׁ֑ן כְּד֖וּד^aJob.41.12כְּדוּדכמו סיר נָפ֣וּחַ^bJob.41.12נָפוּחַהאש מתחת לסיר מנופחת והסיר רותח וְאַגְמֹֽן^cJob.41.12אַגְמֹןקנים׃ 13נַ֭פְשׁוֹ^aJob.41.13נַפְשׁוֹנשמתו גֶּחָלִ֣ים תְּלַהֵ֑ט^bJob.41.13תְּלַהֵטמבעירה וְ֝לַ֗הַב מִפִּ֥יו יֵצֵֽא׃ 14בְּֽ֭צַוָּארוֹ יָלִ֣ין עֹ֑ז וּ֝לְפָנָ֗יו תָּד֥וּץ^aJob.41.14תָּדוּץרצה וקופצת דְּאָבָֽה^bJob.41.14דְּאָבָהבהלה׃ 15מַפְּלֵ֣י^aJob.41.15מַפְּלֵיקמטֵי, השכבות של בְשָׂר֣וֹ דָבֵ֑קוּ יָצ֥וּק עָ֝לָ֗יו^bJob.41.15יָצוּק עָלָיוכאילו עורו מתכת בַּל־יִמּֽוֹט^cJob.41.15בַּל־יִמּוֹטבשרו (או הלווייתן עצמו) לא יתמוטט׃ 16לִ֭בּוֹ יָצ֣וּק כְּמוֹ־אָ֑בֶן וְ֝יָצ֗וּק ^א איוב מא 16: שמות יא 5‡; שפט' ט 53; שמ"ב יא 21 כְּפֶ֣לַח תַּחְתִּֽית^aJob.41.16פֶלַח תַּחְתִּיתהאבן התחתונה הקשה והקבועה של הרחיים׃ 17מִ֭שֵּׂתוֹ^aJob.41.17מִשֵּׂתוֹכשהוא מתרומם; או, מפחדו יָג֣וּרוּ^bJob.41.17יָגוּרוּפוחדים אֵלִ֑ים^cJob.41.17אֵלִיםהאלים; או, הגיבורים מִ֝שְּׁבָרִ֗ים^dJob.41.17מִשְּׁבָרִיםגלי הים יִתְחַטָּֽאוּ^eJob.41.17יִתְחַטָּאוּנעלמים׃ 18מַשִּׂיגֵ֣הוּ חֶ֭רֶב^aJob.41.18מַשִּׂיגֵהוּ חֶרֶבאם תוקפים אותו בחרב בְּלִ֣י תָק֑וּם^bJob.41.18בְּלִי תָקוּםחרבו תישבר חֲנִ֖ית מַסָּ֣ע וְשִׁרְיָֽה^cJob.41.18חֲנִית מַסָּע וְשִׁרְיָהסוגים של כלי נשק, הלוחם זורק אותם אל המטרה בעת קרב׃ 19יַחְשֹׁ֣ב לְתֶ֣בֶן^aJob.41.19לְתֶבֶןלקש בַּרְזֶ֑ל לְעֵ֖ץ רִקָּב֣וֹן^bJob.41.19רִקָּבוֹןרקוב נְחוּשָֽׁה^cJob.41.19נְחוּשָׁהנחושת׃ 20לֹֽא־יַבְרִיחֶ֥נּוּ בֶן־קָ֑שֶׁת^aJob.41.20בֶן־קָשֶׁתחץ לְ֝קַ֗שׁ נֶהְפְּכוּ־ל֥וֹ אַבְנֵי־קָֽלַע׃ 21כְּ֭קַשׁ נֶחְשְׁב֣וּ תוֹתָ֑ח^aJob.41.21תוֹתָחאַלָּה, מקל; או, מכונה לזריקת אבנים וְ֝יִשְׂחַ֗ק^bJob.41.21יִשְׂחַקיצחק לְרַ֣עַשׁ כִּידֽוֹן׃ 22תַּ֭חְתָּיו חַדּ֣וּדֵי חָ֑רֶשׂ^aJob.41.22חַדּוּדֵי חָרֶשׂחרסים חדים (והוא לא מרגיש בהם) יִרְפַּ֖ד ^א איוב מא 22: ישע' כח 27; מא 15; עמוס א 3 חָר֣וּץ^bJob.41.22יִרְפַּד חָרוּץכאילו ישטח מורג חרוץ, כלי דיש בעל שניים חדות עֲלֵי־טִֽיט׃ 23יַרְתִּ֣יחַ כַּסִּ֣יר מְצוּלָ֑ה^aJob.41.23מְצוּלָהמים עמוקים יָ֝֗ם יָשִׂ֥ים ^א איוב מא 23: יחז' כד 10; שה"ש ה 13 כַּמֶּרְקָחָֽה^bJob.41.23מֶּרְקָחָהתערובת שמים בשמן שבוחשים בה הרבה או מרתיחים אותה׃ 24אַ֭חֲרָיו יָאִ֣יר נָתִ֑יב^aJob.41.24נָתִיבשובל יַחְשֹׁ֖ב תְּה֣וֹם לְשֵׂיבָֽה^bJob.41.24יַחְשֹׁב תְּהוֹם לְשֵׂיבָהיחשבו שלמי התהום יש שיבה׃ 25^א איוב מא 25: מ 19 אֵֽין־עַל־עָפָ֥ר^aJob.41.25עַל־עָפָרעלי אדמות מָשְׁל֑וֹ^bJob.41.25מָשְׁלוֹכדוגמתו; או, מי שיכול למשול בו הֶ֝עָשׂ֗וּ לִבְלִי־חָֽת^cJob.41.25הֶעָשׂוּ לִבְלִי־חָתיצור שאין בו פחד משום דבר׃ 26אֵֽת־כָּל־גָּבֹ֥הַּ יִרְאֶ֑ה ה֝֗וּא מֶ֣לֶךְ ^א איוב מא 26: כח 8 עַל־כָּל־בְּנֵי־שָֽׁחַץ^aJob.41.26בְּנֵי־שָׁחַץבעלי חיים חזקים וחצופים׃ ס