איוב לח

איוב פרק לח

ה' משיב לאיוב

1^א איוב לח 1: מ 6 וַיַּֽעַן־יְהוָ֣ה אֶת־אִ֭יּוֹב ^ב איוב לח 1: מל"א יט 11 ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (מנ הסערה) מִ֥ן ׀ הַסְּעָרָ֗ה וַיֹּאמַֽר׃ 2^א איוב לח 2: מב 3 מִ֤י זֶ֨ה ׀ מַחְשִׁ֖יךְ עֵצָ֥ה ^ב איוב לח 2: לד 35; לה 16; טימ"א א 7-6 בְמִלִּ֗ין בְּֽלִי־דָֽעַת^aJob.38.2מַחְשִׁיךְ... בְּלִי־דָעַתמדבר דברים שאין בהם ממש, או, ...בחוסר ידע׃ 3^א איוב לח 3: מל"ב ד 29; ט 1; ירמ' א 17; נחום ב 2; איוב לח 3; מ 7; לוקס יב 35; כיפ"א א 13 אֱזָר־נָ֣א כְגֶ֣בֶר חֲלָצֶ֑יךָ^aJob.38.3אֱזָר... חֲלָצֶיךָקשוֹר את בגדך למותניים כדי שתוכל לרוץ או להילחם ^ב איוב לח 3: מ 7; מב 4 וְ֝אֶשְׁאָלְךָ֗ וְהוֹדִיעֵֽנִי׃ 4^א איוב לח 4: טו 7; לד 13; לו 23 אֵיפֹ֣ה הָ֭יִיתָ ^ב איוב לח 4: תהל' קד 5‡; משלי ח 29 בְּיָסְדִי־אָ֑רֶץ הַ֝גֵּ֗ד אִם־יָדַ֥עְתָּ בִינָֽה׃ 5מִי־שָׂ֣ם ^א איוב לח 5: ישע' מ 12 מְ֭מַדֶּיהָ^aJob.38.5מִי־שָׂם מְמַדֶּיהָמי קבע את גבולותיה? כִּ֣י תֵדָ֑ע^bJob.38.5כִּי תֵדָעאם אתה יודע; או, הואיל ואתה מתיימר לדעת א֤וֹ מִֽי־נָטָ֖ה עָלֶ֣יהָ קָּֽו^cJob.38.5נָטָה עָלֶיהָ קָּופעולת מדידה של בנאי׃ 6עַל־מָ֭ה אֲדָנֶ֣יהָ^aJob.38.6אֲדָנֶיהָבסיסים שהיו חלק מיסודות בניין הָטְבָּ֑עוּ^bJob.38.6הָטְבָּעוּהושקעו א֥וֹ מִֽי־יָ֝רָ֗ה^cJob.38.6יָרָהזרק, השליך אֶ֣בֶן פִּנָּתָֽהּ׃ 7^א איוב לח 7: תהל' יט 5-2; קמח 3 בְּרָן־יַ֭חַד^aJob.38.7בְּרָןכששרו כּ֣וֹכְבֵי בֹ֑קֶר וַ֝יָּרִ֗יעוּ ^ב איוב לח 7: ברא' ו 2, 4; תהל' כט 1; פט 7; איוב א 6; ב 1 כָּל־בְּנֵ֥י אֱלֹהִֽים׃ 8^א איוב לח 8: ברא' א 9; ירמ' ה 22; תהל' קד 9-5 וַיָּ֣סֶךְ^aJob.38.8יָּסֶךְגדר בִּדְלָתַ֣יִם יָ֑ם בְּ֝גִיח֗וֹ מֵרֶ֥חֶם יֵצֵֽא^bJob.38.8בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם יֵצֵאכשהוא פרץ מהרחם׃ 9בְּשׂוּמִ֣י עָנָ֣ן לְבֻשׁ֑וֹ^aJob.38.9בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹכשהלבשתי אותו בענן וַ֝עֲרָפֶ֗ל חֲתֻלָּתֽוֹ^bJob.38.9חֲתֻלָּתוֹבבד שבו עטפתי אותו, חיתלתי אותו׃ 10^א איוב לח 10: תהל' לג 7; משלי ח 29 וָאֶשְׁבֹּ֣ר^aJob.38.10אֶשְׁבֹּרגזרתי, קבעתי עָלָ֣יו חֻקִּ֑י^bJob.38.10חֻקִּיהגבול וָֽ֝אָשִׂ֗ים בְּרִ֣יחַ^cJob.38.10בְּרִיחַמוט לנעילת שער או דלת וּדְלָתָֽיִם׃ 11וָאֹמַ֗ר עַד־פֹּ֣ה תָ֭בוֹא וְלֹ֣א תֹסִ֑יף^aJob.38.11לֹא תֹסִיףולא תזרום הלאה וּפֹ֥א־יָ֝שִׁ֗ית^bJob.38.11פֹאפה בִּגְא֥וֹן גַּלֶּֽיךָ^cJob.38.11יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָהושם גבול לגליך הגבוהים, או, הגאים׃ 12הְֽ֭מִיָּמֶיךָ צִוִּ֣יתָ בֹּ֑קֶר ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (ידעתה שחר) יִדַּ֖עְתָּה הַשַּׁ֣חַר מְקֹמֽוֹ׃ 13לֶ֭אֱחֹז ^א איוב לח 13: ישע' יא 12; יחז' ז 2; איוב לז 3 בְּכַנְפ֣וֹת^aJob.38.13בְּכַנְפוֹתבקצות^aJob.38.12יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר מְקֹמוֹהודעת לשחר איפה עליו לעלות הָאָ֑רֶץ ^ב איוב לח 13: לד 26-25 וְיִנָּעֲר֖וּ^bJob.38.13יִנָּעֲרוּכמו שמנערים אבק משטיח רְשָׁעִ֣ים מִמֶּֽנָּה׃ 14תִּ֭תְהַפֵּךְ^aJob.38.14תִּתְהַפֵּךְהארץ משנה את צורתה כְּחֹ֣מֶר ^א איוב לח 14: ברא' לח 18‡ חוֹתָ֑ם^bJob.38.14כְּחֹמֶר חוֹתָםכמו חומר תחת חותם וְ֝יִֽתְיַצְּב֗וּ כְּמ֣וֹ לְבֽוּשׁ^cJob.38.14יִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁהארץ מקבלת גוונים בעלות השחר כמו בגד צבעוני׃ 15^א איוב לח 15: ה 14‡ וְיִמָּנַ֣ע מֵרְשָׁעִ֣ים אוֹרָ֑ם^aJob.38.15אוֹרָםהאור של הרשעים הוא למעשה חושך ובחסותו הם מבצעים את הרשע שלהם ^ב איוב לח 15: במד' טו 30 וּזְר֥וֹעַ רָ֝מָ֗ה^bJob.38.15זְרוֹעַ רָמָהסמל לאלימות ^ג איוב לח 15: תהל' י 15; לז 17; יחז' ל 21 תִּשָּׁבֵֽר׃ 16הֲ֭בָאתָ ^א איוב לח 16: ברא' ז 11; ח 2; משלי ח 24, 28 עַד־נִבְכֵי־יָ֑ם^aJob.38.16נִבְכֵי־יָםמעמקי ים; או, מעיינות ים וּבְחֵ֥קֶר תְּ֝ה֗וֹם^bJob.38.16חֵקֶר תְּהוֹםעומק מצולות הים הִתְהַלָּֽכְתָּ׃ 17הֲנִגְל֣וּ לְ֭ךָ ^א איוב לח 17: תהל' ט 14; קז 18; מתי טז 18; התג' יא 19 שַׁעֲרֵי־מָ֑וֶת וְשַׁעֲרֵ֖י ^ב איוב לח 17: ירמ' יג 16‡; איוב ג 5‡ צַלְמָ֣וֶת תִּרְאֶֽה׃ 18^א איוב לח 18: כח 24 הִ֭תְבֹּנַנְתָּ עַד־רַחֲבֵי־אָ֑רֶץ הַ֝גֵּ֗ד אִם־יָדַ֥עְתָּ כֻלָּֽהּ׃ 19אֵי־זֶ֣ה הַ֭דֶּרֶךְ יִשְׁכָּן־א֑וֹר^aJob.38.19יִשְׁכָּן־אוֹרלמקום שבו שוכן האור וְ֝חֹ֗שֶׁךְ אֵי־זֶ֥ה מְקֹמֽוֹ׃ 20כִּ֣י תִ֭קָּחֶנּוּ ^א איוב לח 20: כו 10 אֶל־גְּבוּל֑וֹ^aJob.38.20כִּי... גְּבוּלוֹשתוכל להוביל אותם למקומות שנועדים להם וְכִֽי־תָ֝בִ֗ין נְתִיב֥וֹת בֵּיתֽוֹ׃ 21יָ֭דַעְתָּ ^א איוב לח 21: טו 7 כִּי־אָ֣ז תִּוָּלֵ֑ד^aJob.38.21יָדַעְתָּ... תִּוָּלֵדבאירוניה: אתה בוודאי יודע, שהרי כבר נולדת אז וּמִסְפַּ֖ר יָמֶ֣יךָ רַבִּֽים׃ 22הֲ֭בָאתָ אֶל־אֹצְר֣וֹת ^א איוב לח 22: לז 6 שָׁ֑לֶג וְאֹצְר֖וֹת ^ב איוב לח 22: ישע' כח 2‡ בָּרָ֣ד תִּרְאֶֽה׃ 23אֲשֶׁר־חָשַׂ֥כְתִּי לְעֶת־צָ֑ר לְי֥וֹם קְ֝רָ֗ב וּמִלְחָמָֽה׃ 24אֵי־זֶ֣ה הַ֭דֶּרֶךְ ^א איוב לח 24: כו 10 יֵחָ֣לֶק א֑וֹר יָפֵ֖ץ^aJob.38.24יֵחָלֶק, יָפֵץיתפשט ^ב איוב לח 24: ישע' כז 8‡ קָדִ֣ים^bJob.38.24קָדִיםהרוח המזרחית עֲלֵי־אָֽרֶץ׃ 25מִֽי־פִלַּ֣ג^aJob.38.25מִי־פִלַּגמי הבקיע לַשֶּׁ֣טֶף^bJob.38.25לַשֶּׁטֶףלגשם השוטף תְּעָלָ֑ה ^א איוב לח 25: זכר' י 1; איוב כח 26; לו 32 וְ֝דֶ֗רֶךְ לַחֲזִ֥יז^cJob.38.25חֲזִיזברקים ורעמים קֹלֽוֹת׃ 26^א איוב לח 26: מל"א יח 1‡ לְ֭הַמְטִיר עַל־אֶ֣רֶץ לֹא־אִ֑ישׁ^aJob.38.26לֹא־אִישׁשלא גר שם איש מִ֝דְבָּ֗ר לֹא־אָדָ֥ם בּֽוֹ׃ 27^א איוב לח 27: תהל' קד 14-13; קז 35; קמז 8 לְהַשְׂבִּ֣יעַ שֹׁ֭אָה וּמְשֹׁאָ֑ה^aJob.38.27שֹׁאָה וּמְשֹׁאָהמדבר שממה וּ֝לְהַצְמִ֗יחַ מֹ֣צָא דֶֽשֶׁא׃ 28^א איוב לח 28: ירמ' יד 22; איוב לו 28-27 הֲיֵשׁ־לַמָּטָ֥ר אָ֑ב א֥וֹ מִי־ה֝וֹלִ֗יד אֶגְלֵי־טָֽל^aJob.38.28אֶגְלֵיטיפות; או, ענני; או, אוצרות׃ 29מִבֶּ֣טֶן מִ֭י יָצָ֣א ^א איוב לח 29: תהל' קמז 17; איוב לז 10 הַקָּ֑רַח וּכְפֹ֥ר שָׁ֝מַיִם מִ֣י יְלָדֽוֹ׃ 30כָּ֭אֶבֶן מַ֣יִם יִתְחַבָּ֑אוּ^aJob.38.30יִתְחַבָּאוּמתחבאים תחת הקרח; או, נעשים מוצקים וּפְנֵ֥י תְ֝ה֗וֹם יִתְלַכָּֽדוּ^bJob.38.30יִתְלַכָּדוּמוקפאים׃ 31הַֽ֭תְקַשֵּׁר מַעֲדַנּ֣וֹת^aJob.38.31מַעֲדַנּוֹתנראה שיש לקרוא "מנעדות", קישורים ^א איוב לח 31: עמוס ה 8; איוב ט 9 כִּימָ֑ה אֽוֹ־מֹשְׁכ֖וֹת כְּסִ֣יל^bJob.38.31כִּימָה, כְּסִילכימה מזוהה עם קבוצת שבעת הכוכבים (פליאדס) וכסיל עם קבוצת הכוכבים אוריון תְּפַתֵּֽחַ׃ 32הֲתֹצִ֣יא מַזָּר֣וֹת^aJob.38.32מַזָּרוֹתשם של קבוצת כוכבים; או, "מזלות" בְּעִתּ֑וֹ וְ֝עַ֗יִשׁ^bJob.38.32עַיִשׁעיש ("עש" בפרק ט 9) מזוהה עם קבוצת הכוכבים "הדובה הגדולה" או עם "העגלה" עַל־בָּנֶ֥יהָ^cJob.38.32עַלעם תַנְחֵֽם^dJob.38.32תַנְחֵםמוליך׃ 33הֲ֭יָדַעְתָּ ^א איוב לח 33: ירמ' לא 36-35; תהל' קמח 6 חֻקּ֣וֹת שָׁמָ֑יִם אִם־תָּשִׂ֖ים^aJob.38.33אִםהאם מִשְׁטָר֣וֹ^bJob.38.33מִשְׁטָרוֹשלטונו, השפעתו בָאָֽרֶץ׃ 34הֲתָרִ֣ים לָעָ֣ב^aJob.38.34לָעָבלעננים קוֹלֶ֑ךָ ^א איוב לח 34: תהל' קכד 5‡; איוב כב 11; איכה ג 45 וְֽשִׁפְעַת־מַ֥יִם תְּכַסֶּֽךָּ^bJob.38.34שִׁפְעַת־מַיִם תְּכַסֶּךָּשיכסו אותך מים רבים׃ 35הַֽתְשַׁלַּ֣ח ^א איוב לח 35: תהל' קלה 7‡; איוב לו 32; לז 3 בְּרָקִ֣ים וְיֵלֵ֑כוּ וְיֹאמְר֖וּ לְךָ֣ הִנֵּֽנוּ׃ 36^א איוב לח 36: ט 4; יא 6; יב 13; קהלת ב 26 מִי־שָׁ֭ת ^ב איוב לח 36: תהל' נא 8 בַּטֻּח֣וֹת חָכְמָ֑ה א֤וֹ ^ג איוב לח 36: כו 12; לב 8 מִֽי־נָתַ֖ן לַשֶּׂ֣כְוִי^aJob.38.36טֻּחוֹת, שֶּׂכְוִישני מינים של עופות; או, מילים שמצביעות על לב האדם; או, שתי קבוצות כוכבים בִינָֽה׃ 37מִֽי־יְסַפֵּ֣ר^aJob.38.37מִי־יְסַפֵּרמי יכול לספור את; או, מי יכול לדבר על; או, מי יכול לעשות (את השמים) בהירים וכחולים כמו ספיר שְׁחָקִ֣ים בְּחָכְמָ֑ה וְנִבְלֵ֥י שָׁ֝מַ֗יִם מִ֣י יַשְׁכִּֽיב^bJob.38.37נִבְלֵי... יַשְׁכִּיבמי ירוקן את נאדות השמים וישפוך מים על הארץ?׃ 38בְּצֶ֣קֶת עָ֭פָר לַמּוּצָ֑ק^aJob.38.38בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָקכשעפר נהיה גוש קשה וּרְגָבִ֥ים יְדֻבָּֽקוּ׃ 39^א איוב לח 39: תהל' קד 21 הֲתָצ֣וּד לְלָבִ֣יא טָ֑רֶף וְחַיַּ֖ת כְּפִירִ֣ים^aJob.38.39לָבִיא, כְּפִירִיםאריות תְּמַלֵּֽא^bJob.38.39תְּמַלֵּאתשׂביע׃ 40^א איוב לח 40: תהל' קד 22; איוב לז 8 כִּי־יָשֹׁ֥חוּ^aJob.38.40כִּי־יָשֹׁחוּכשהם רובצים כפופים, מוכנים לקפוץ בַמְּעוֹנ֑וֹת יֵשְׁב֖וּ בַסֻּכָּ֣ה^bJob.38.40בַסֻּכָּהבסבך, במקום מוסתר לְמוֹ־אָֽרֶב^cJob.38.40לְמוֹ־אָרֶבלמארב׃ 41מִ֤י יָכִ֥ין ^א איוב לח 41: תהל' קמז 9; מתי ו 26; לוקס יב 24 לָעֹרֵ֗ב צֵ֫יד֥וֹ כִּֽי־^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (ילדו) יְ֭לָדָיו אֶל־אֵ֣ל^aJob.38.41יְשַׁוֵּעוּצועקים לעזרה יְשַׁוֵּ֑עוּ^bJob.38.41יִתְעוּמסתובבים יִ֝תְע֗וּ לִבְלִי־אֹֽכֶל׃