איוב ל
איוב פרק ל
איוב מבכה את אומללותו הנוכחית
1וְעַתָּ֤ה
׀
א
איוב ל 1:
ירמ' כ 7;
תהל' קיט 51;
איוב יב 4;
יז 6;
לד 7
שָֽׂחֲק֣וּaJob.30.1שָׂחֲקוּצוחקים
עָלַי֮
צְעִירִ֥ים
מִמֶּ֗נִּי
לְיָ֫מִ֥ים
אֲשֶׁר־מָאַ֥סְתִּי
אֲבוֹתָ֑ם
לָ֝שִׁ֗ית
עִם־כַּלְבֵ֥י
צֹאנִֽיbJob.30.1אֲשֶׁר... צֹאנִיבזתי לאבותיהם שאפילו עם כלבי צאני לא הייתי שם אותם׃
2גַּם־כֹּ֣חַ
יְ֭דֵיהֶם
לָ֣מָּה
לִּ֑יaJob.30.2לָמָּה לִּילא הייתי שוכר אותם
עָ֝לֵ֗ימוֹ
אָ֣בַד
כָּֽלַחbJob.30.2עָלֵימוֹ אָבַד כָּלַחאין הצלחה בעבודתם; או, הם לא יגיעו לזִקנה; או, עבר זמן כושרם לעבודה׃
3בְּחֶ֥סֶרaJob.30.3בְּחֶסֶרבחוסר
וּבְכָפָ֗ןbJob.30.3וּבְכָפָןוברעב
גַּ֫לְמ֥וּדcJob.30.3גַּלְמוּדבבדידות
הַֽעֹרְקִ֥ים
צִיָּ֑הdJob.30.3הַעֹרְקִים צִיָּהבורחים אל המדבר
אֶ֝֗מֶשׁeJob.30.3אֶמֶשׁאל מקום חשוך
שׁוֹאָ֥ה
וּמְשֹׁאָֽהfJob.30.3שׁוֹאָה וּמְשֹׁאָהאל מדבר שממה׃
4הַקֹּטְפִ֣ים
מַלּ֣וּחַaJob.30.4מַלּוּחַשיח שעליו מלוחים, נפוץ באזורים מדבריים; נזכר רק כאן
עֲלֵי־שִׂ֑יחַ
וְשֹׁ֖רֶשׁ
רְתָמִ֣ים
לַחְמָֽם׃
5מִן־גֵּ֥וaJob.30.5מִן־גֵּומתוך החברה
יְגֹרָ֑שׁוּ
יָרִ֥יעוּ
עָ֝לֵ֗ימוֹ
כַּגַּנָּֽבbJob.30.5יָרִיעוּ עָלֵימוֹ כַּגַּנָּבצעקו עליהם כמו על גנב׃
6בַּעֲר֣וּץ
נְחָלִ֣ים
לִשְׁכֹּ֑ן
חֹרֵ֖י
עָפָ֣ר
וְכֵפִֽיםaJob.30.6וְכֵפִיםובין הסלעים׃
7בֵּין־שִׂיחִ֥ים
יִנְהָ֑קוּaJob.30.7יִנְהָקוּמשמיעים קול כמו חמור בר
תַּ֖חַת
א
איוב ל 7:
משלי כד 31
חָר֣וּל
יְסֻפָּֽחוּbJob.30.7תַּחַת חָרוּל יְסֻפָּחוּמתקבצים בין הקוצים׃
8בְּֽנֵי־נָ֭בָל
גַּם־בְּנֵ֣י
בְלִי־שֵׁ֑ם
נִ֝כְּא֗וּaJob.30.8נִכְּאוּהוכו וגורשו; או, נשברו, הושפלו
מִן־הָאָֽרֶץ׃
9וְ֭עַתָּה
א
איוב ל 9:
יב 4;
תהל' סט 13;
איכה ג 63
נְגִינָתָ֣םaJob.30.9נְגִינָתָםנושא לשירי לעג
הָיִ֑יתִי
ב
איוב ל 9:
תהל' סט 12;
איוב יז 6;
איכה ג 14
וָאֱהִ֖י
לָהֶ֣ם
לְמִלָּֽהbJob.30.9לְמִלָּהלמטרה של לעג׃
10א
איוב ל 10:
תהל' פח 9;
איוב יט 19
תִּֽ֭עֲבוּנִיaJob.30.10תִּעֲבוּנִיאני נתעב בעיניהם
רָ֣חֲקוּ
מֶ֑נִּי
ב
איוב ל 10:
במד' יב 14;
דבר' כה 9;
ישע' נ 6;
איוב יז 6;
מתי כו 67;
לוקס יח 32
וּ֝מִפָּנַ֗י
לֹא־חָ֥שְׂכוּ
רֹֽקbJob.30.10וּמִפָּנַי... רֹקלא מהססים לירוק בפניי׃
11כִּֽי־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(יתרו)
יִתְרִ֣י
פִ֭תַּחaJob.30.11כִּי־ (יתרו) יִתְרִי פִתַּח וַיְעַנֵּנִיהוא (ה') התיר את חבל, מיתר הקשת שלי, אני חלש ולא יכול להתגונן; או, (לפי הכתיב), הוא שלף את קשתו וירה בי, עינה אותי; או, כל אחד מהצעירים חופשי לענות אותי
א
איוב ל 11:
רות א 21
וַיְעַנֵּ֑נִי
ב
איוב ל 11:
תהל' לב 9
וְ֝רֶ֗סֶן
מִפָּנַ֥יbJob.30.11רֶסֶן מִפָּנַי שִׁלֵּחוּהשתחררו מכל דבר שהיה מונע מהם להתייחס אליי בבוז
שִׁלֵּֽחוּ׃
12עַל־יָמִין֮
פִּרְחַ֪חaJob.30.12פִּרְחַחאספסוף נערים
יָ֫ק֥וּמוּ
א
איוב ל 12:
תהל' קמ 5
רַגְלַ֥י
שִׁלֵּ֑חוּbJob.30.12רַגְלַי שִׁלֵּחוּמגרשים אותי
ב
איוב ל 12:
יט 12
וַיָּסֹ֥לּוּcJob.30.12יָּסֹלּוּיסללו
עָ֝לַ֗י
אָרְח֥וֹת
אֵידָֽםdJob.30.12אָרְחוֹת אֵידָםדרכי אסונם׃
13נָתְס֗וּ
נְֽתִיבָ֫תִ֥יaJob.30.13נָתְסוּ נְתִיבָתִיהרסו את דרכי
לְהַוָּתִ֥י
יֹעִ֑ילוּbJob.30.13לְהַוָּתִי יֹעִילוּמגדילים את אסוני
לֹ֖א
עֹזֵ֣ר
לָֽמוֹcJob.30.13לֹא עֹזֵר לָמוֹולא צריכים מי שיעזור להם; או, אין מי שעוצר בעדם׃
14כְּפֶ֣רֶץ
רָחָ֣ב
יֶאֱתָ֑יוּaJob.30.14כְּפֶרֶץ רָחָב יֶאֱתָיוּהם באים כמו שיטפון מים דרך פרץ רחב
תַּ֥חַת
שֹׁ֝אָ֗ה
הִתְגַּלְגָּֽלוּbJob.30.14תַּחַת שֹׁאָה הִתְגַּלְגָּלוּתחת גשם שוטף באים בגלים; או, מתגלגלים במקומות שוממים׃
15א
איוב ל 15:
תהל' נה 6-5;
איוב ג 25
הָהְפַּ֥ךְ
עָלַ֗י
בַּלָּ֫ה֥וֹתaJob.30.15הָהְפַּךְ עָלַי בַּלָּהוֹתפחדים נופלים עליי, תוקפים אותי
תִּרְדֹּ֣ףbJob.30.15תִּרְדֹּףאולי פונה איוב כאן לאלוהים
כָּ֭רוּחַ
נְדִבָתִ֑יcJob.30.15נְדִבָתִימעמדי הנכבד
ב
איוב ל 15:
הושע יג 3;
איוב ז 9
וּ֝כְעָ֗ב
עָבְרָ֥ה
יְשֻׁעָתִֽיdJob.30.15וּכְעָב עָבְרָה יְשֻׁעָתִיהצלחתי עברה ונעלמה כמו ענן׃
16וְעַתָּ֗ה
עָ֭לַי
א
איוב ל 16:
שמ"א א 15‡;
ישע' נג 12
תִּשְׁתַּפֵּ֣ךְ
נַפְשִׁ֑יaJob.30.16עָלַי תִּשְׁתַּפֵּךְ נַפְשִׁינפשי נשפכת, נמסה
יֹ֭אחֲז֣וּנִי
יְמֵי־עֹֽנִיbJob.30.16יֹאחֲזוּנִי יְמֵי־עֹנִיימי ייסוריי לא מרפים ממני׃
17לַ֗יְלָה
א
איוב ל 17:
ל 30
עֲ֭צָמַי
נִקַּ֣ר
מֵעָלָ֑י
וְ֝עֹרְקַ֗י
לֹ֣א
יִשְׁכָּבֽוּןaJob.30.17עֹרְקַי לֹא יִשְׁכָּבוּןלבי דופק בחזקה בלי מנוחה; או, הייסורים (או התולעים) המכרסמים את גופי לא נחים אפילו בלילה׃
18בְּרָב־כֹּ֭חַ
יִתְחַפֵּ֣שׂ
לְבוּשִׁ֑יaJob.30.18בְּרָב... לְבוּשִׁימרוב כוח מחלתי כבר לא מכירים אותי; או, מרוב כוחו של אלוהים המכאיב לי משתנה מראה בגדיי; או, במאמץ גדול הולבשו בגדיי בגופי
כְּפִ֖י
כֻתָּנְתִּ֣י
יַֽאַזְרֵֽנִיbJob.30.18כְּפִי כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵנִיהחולי נדבק בי כמו בפי כותונת הדוק סביב לצווארי; או, וכותונתי הדוקה מאוד ומעיקה עליי׃
19הֹרָ֥נִי
א
איוב ל 19:
תהל' סט 3,
15
לַחֹ֑מֶרaJob.30.19הֹרָנִי לַחֹמֶרהשליך אותי לבוץ; או, עשה אותי דומה לבוץ
וָ֝אֶתְמַשֵּׁ֗לbJob.30.19אֶתְמַשֵּׁלנדמיתי, נעשיתי דומה, השתוויתי
כֶּעָפָ֥ר
וָאֵֽפֶר׃
20א
איוב ל 20:
יט 7;
לא 35
אֲשַׁוַּ֣עaJob.30.20אֲשַׁוַּעאני זועק
אֵ֭לֶיךָ
וְלֹ֣א
תַעֲנֵ֑נִי
עָ֝מַ֗דְתִּי
וַתִּתְבֹּ֥נֶן
בִּֽי׃
21תֵּהָפֵ֣ךְ
א
איוב ל 21:
ירמ' ל 14
לְאַכְזָ֣ר
לִ֑י
בְּעֹ֖צֶם
יָדְךָ֣
ב
איוב ל 21:
טז 9
תִשְׂטְמֵֽנִיaJob.30.21תִשְׂטְמֵנִישונא אותי׃
22א
איוב ל 22:
ט 17;
כז 21
תִּשָּׂאֵ֣נִי
אֶל־ר֭וּחַ
תַּרְכִּיבֵ֑נִיaJob.30.22תִּשָּׂאֵנִי... תַּרְכִּיבֵנִיאתה מרכיב אותי על רוח סערה וסוחף אותי
וּ֝תְמֹגְגֵ֗נִיbJob.30.22תְמֹגְגֵנִיאתה מכלה, ממיס אותי
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(תשוה)
תּוּשִׁיָּֽהcJob.30.22(תשוה) תּוּשִׁיָּהלפי הכתיב (תשוה = תּשׁוּאָה): בסופת רעמים; לפי הקרי: חכמה ממשית, יכולת בחירת החלטות נכונות בזמן אמת׃
23כִּֽי־יָ֭דַעְתִּי
א
איוב ל 23:
ט 22;
י 8
מָ֣וֶת
תְּשִׁיבֵ֑נִיaJob.30.23מָוֶת תְּשִׁיבֵנִיתביא אותי אל המוות
ב
איוב ל 23:
ג 19;
קהלת יב 5
וּבֵ֖ית
מוֹעֵ֣דbJob.30.23בֵית מוֹעֵדבית הקברות
לְכָל־חָֽי׃
24אַ֣ךְaJob.30.24אַךְ... שׁוּעַפסוק סתום. איוב מתגונן נגד הטענה שהוא פגע במסכנים שזעקו לעזרה; או, איוב מצדיק את זעקתו־שלו לעזרה מתוך צרותיו
לֹא־בְ֭עִיbJob.30.24בְעִיבקבר; או, בעת תפילה
יִשְׁלַח־יָ֑דcJob.30.24יִשְׁלַח־יָדיכה, ימית (אלוהים); או, ישלח אלוהים יד לעזרתו; או, יהיה לאדם כוח
אִם־בְּ֝פִיד֗וֹdJob.30.24בְּפִידוֹבאסונו
לָהֶ֥ןeJob.30.24לָהֶןלידי אלוהים; או, לזאת; או, למוות ולשאול שבפסוק הקודם
א
איוב ל 24:
יט 7
שֽׁוּעַfJob.30.24שׁוּעַמתפלל ומבקש; או, ישועה׃
25אִם־לֹ֣אaJob.30.25אִם־לֹאהאם לא
א
איוב ל 25:
תהל' לה 14-13;
רומ' יב 15
בָ֭כִיתִי
לִקְשֵׁה־י֑וֹםbJob.30.25לִקְשֵׁה־יוֹםלמי שיומו קשה
עָֽגְמָ֥ה
נַ֝פְשִׁ֗יcJob.30.25עָגְמָה נַפְשִׁיהזדהיתי עִמם, השתתפתי בצערם
ב
איוב ל 25:
כד 4‡
לָאֶבְיֽוֹן׃
26א
איוב ל 26:
ירמ' ח 15
כִּ֤י
ט֣וֹב
קִ֭וִּיתִי
וַיָּ֣בֹא
רָ֑ע
וַֽאֲיַחֲלָ֥הaJob.30.26וַאֲיַחֲלָהכשאני מצפה
לְ֝א֗וֹר
ב
איוב ל 26:
יט 8
וַיָּ֥בֹא
אֹֽפֶלbJob.30.26אֹפֶלאפלה׃
27מֵעַ֖י
רֻתְּח֥וּaJob.30.27מֵעַי רֻתְּחוּאין לי מנוחה, קרביי גועשים
וְלֹא־דָ֗מּוּbJob.30.27לֹא־דָמּוּלא נחו
קִדְּמֻ֥נִי
יְמֵי־עֹֽנִי׃
28א
איוב ל 28:
תהל' לח 7;
מב 10;
מג 2;
עג 14
קֹדֵ֣ר
הִ֭לַּכְתִּי
בְּלֹ֣א
חַמָּ֑הaJob.30.28קֹדֵר... חַמָּהאני הולך חשוך ועצוב, בלי אור שמש; או, פניי קודרים, שחורים, ולא מהשמש
קַ֖מְתִּי
ב
איוב ל 28:
יט 7
בַקָּהָ֣ל
אֲשַׁוֵּֽעַbJob.30.28אֲשַׁוֵּעַצועק לעזרה׃
29אָ֭ח
הָיִ֣יתִי
א
איוב ל 29:
מיכה א 8;
תהל' מד 20
לְתַנִּ֑ים
וְ֝רֵ֗עַ
לִבְנ֥וֹת
יַעֲנָֽהaJob.30.29בְנוֹת יַעֲנָהמין עוף דורס׃
30א
איוב ל 30:
ב 7;
איכה ד 8
ע֭וֹרִי
שָׁחַ֣ר
מֵעָלָ֑יaJob.30.30שָׁחַר מֵעָלָיהשחיר ונקלף מעלי
ב
איוב ל 30:
תהל' קב 4‡
וְעַצְמִי־חָ֝֗רָה
מִנִּי־חֹֽרֶבbJob.30.30חָרָה מִנִּי־חֹרֶבמתייבשת מהחום בגלל מחלתי׃
31א
איוב ל 31:
ישע' כד 8
וַיְהִ֣י
לְ֭אֵבֶל
ב
איוב ל 31:
תהל' מג 4‡
כִּנֹּרִ֑י
ג
איוב ל 31:
ברא' ד 21;
תהל' קנ 4;
איוב כא 12
וְ֝עֻגָבִ֗יaJob.30.31עֻגָבִיכלי נשיפה, מין חליל
לְק֣וֹל
בֹּכִֽים׃