איוב כו
איוב פרק כו
איוב מצהיר על ריבונות ה'
1וַיַּ֥עַן
אִיּ֗וֹב
וַיֹּאמַֽר׃
2א
איוב כו 2:
ו 13
מֶה־עָזַ֥רְתָּaJob.26.2מֶה־עָזַרְתָּבמה עזרת?; או, (באירוניות), כמה עזרת!
לְלֹא־כֹ֑חַ
ה֝וֹשַׁ֗עְתָּ
ב
איוב כו 2:
תהל' עא 9
זְר֣וֹעַ
לֹא־עֹֽזbJob.26.2זְרוֹעַ לֹא־עֹזאדם חלש׃
3מַה־יָּ֭עַצְתָּ
לְלֹ֣א
חָכְמָ֑ה
וְ֝תוּשִׁיָּ֗הaJob.26.3תוּשִׁיָּההפירוש המדויק איננו ברור. כנראה: חכמה ממשית, יכולת בחירת החלטות נכונות בזמן אמת
לָרֹ֥ב
הוֹדָֽעְתָּ׃
4אֶת־מִ֭יaJob.26.4אֶת־מִיעם מי; או, אל מי
הִגַּ֣דְתָּ
מִלִּ֑ין
וְנִשְׁמַת־מִ֝יbJob.26.4וְנִשְׁמַת־מִירוחו של מי
יָצְאָ֥ה
מִמֶּֽךָּ׃
5א
איוב כו 5:
ברא' יד 5‡
הָרְפָאִ֥יםaJob.26.5הָרְפָאִיםהמתים
יְחוֹלָ֑לוּbJob.26.5יְחוֹלָלוּירעדו (מפחד אלוהים)
מִתַּ֥חַת
מַ֝֗יִם
וְשֹׁכְנֵיהֶֽם׃
6א
איוב כו 6:
תהל' קלט 8;
משלי טו 11
עָר֣וֹם
ב
איוב כו 6:
ברא' לז 35‡;
איוב יז 13‡
שְׁא֣וֹל
נֶגְדּ֑וֹaJob.26.6נֶגְדּוֹמולו
וְאֵ֥ין
כְּ֝ס֗וּת
ג
איוב כו 6:
תהל' פח 12‡;
איוב כח 22;
לא 12
לָֽאֲבַדּֽוֹן׃
7א
איוב כו 7:
ישע' מ 22‡;
איוב ט 8
נֹטֶ֣הaJob.26.7נֹטֶהמותח, פורש
צָפ֣וֹן
ב
איוב כו 7:
ברא' א 2
עַל־תֹּ֑הוּ
תֹּ֥לֶה
אֶ֝֗רֶץ
עַל־בְּלִי־מָֽהbJob.26.7עַל־בְּלִי־מָהעל חלל ריק׃
8א
איוב כו 8:
תהל' קמז 8;
משלי ל 4;
איוב לז 11
צֹרֵֽר־מַ֥יִםaJob.26.8צֹרֵראוסף וקושר
בְּעָבָ֑יוbJob.26.8בְּעָבָיובענניו
וְלֹא־נִבְקַ֖ע
עָנָ֣ן
תַּחְתָּֽם׃
9מְאַחֵ֥זaJob.26.9מְאַחֵזמכסה
פְּנֵי־כִסֵּ֑הbJob.26.9כִסֵּההכיסא; או, כֶּסֶה, ירח
פַּרְשֵׁ֖זcJob.26.9פַּרְשֵׁזפורש
עָלָ֣יו
א
איוב כו 9:
תהל' צז 2;
איוב כב 14
עֲנָנֽוֹ׃
10א
איוב כו 10:
משלי ח 27;
איוב לח 11-1
חֹֽק־חָ֭גaJob.26.10חֹק־חָגקבע את מעגל האופק
עַל־פְּנֵי־מָ֑יִם
ב
איוב כו 10:
לח 20-19,
24
עַד־תַּכְלִ֖יתbJob.26.10תַּכְלִיתגבול, קצה
א֣וֹר
עִם־חֹֽשֶׁךְ׃
11עַמּוּדֵ֣י
שָׁמַ֣יִם
יְרוֹפָ֑פוּaJob.26.11יְרוֹפָפוּמזדעזעים, רועדים
וְ֝יִתְמְה֗וּbJob.26.11יִתְמְהוּנבהלים, נדהמים
מִגַּעֲרָתֽוֹ׃
12בְּ֭כֹחוֹ
א
איוב כו 12:
ישע' נא 15;
ירמ' לא 35;
תהל' קז 25
רָגַ֣ע
הַיָּ֑ם
ב
איוב כו 12:
יב 13;
לב 8
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ובתובנתו)
וּ֝בִתְבוּנָת֗וֹ
מָ֣חַץ
ג
איוב כו 12:
ישע' ל 7‡;
איוב ט 13
רָֽהַבaJob.26.12רָהַבמפלצת ים מיתולוגית שלפי אגדות המזרח הקדום התנגדה לאל בורא העולם׃
13בְּ֭רוּחוֹ
שָׁמַ֣יִם
שִׁפְרָ֑הaJob.26.13שִׁפְרָהנעשו יפים, בהירים
חֹֽלֲלָ֥הbJob.26.13חֹלֲלָהדקר
יָ֝ד֗וֹ
א
איוב כו 13:
ישע' כז 1
נָחָ֥שׁ
בָּרִֽיחַcJob.26.13נָחָשׁ בָּרִיחַנחש עם גוף מתוח; או, נחש מהיר לברוח; בָּרִיחַ הוא מהיר, הבורח מהר או ישר כמו מוט ששימש לנעילת שער׃
14הֶן־אֵ֤לֶּה
׀
קְצ֬וֹת
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(דרכו)
דְּרָכָ֗יו
א
איוב כו 14:
ד 12
וּמַה־שֵּׁ֣מֶץ
דָּ֭בָר
נִשְׁמַע־בּ֑וֹaJob.26.14מַה...־בּוֹואנו שומעים עליו מעט מאוד, רק לחישה דקה
ב
איוב כו 14:
לו 29;
לז 5-4
וְרַ֥עַם
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(גבורתו)
גְּ֝בוּרוֹתָ֗יו
מִ֣י
יִתְבּוֹנָֽן׃
ס