ירמיה ו
ירמיה פרק ו
מפלת ירושלים ויהודה
1הָעִ֣זוּaJer.6.1הָעִזוּבִּרחו, לכו למקום מעוז
׀
בְּנֵ֣י
בִניָמִ֗ן
א
ירמ' ו 1:
יהושע יח 28
מִקֶּ֨רֶב֙
יְר֣וּשָׁלִַ֔ם
וּבִתְק֨וֹעַ֙
ב
ירמ' ו 1:
נא 27;
הושע ה 8;
יואל ב 1,
15
תִּקְע֣וּ
שׁוֹפָ֔ר
ג
ירמ' ו 1:
נחמ' ג 14
וְעַל־בֵּ֥ית
הַכֶּ֖רֶם
שְׂא֣וּ
מַשְׂאֵ֑תbJer.6.1מַשְׂאֵתאות אזהרה
כִּ֥י
רָעָ֛ה
נִשְׁקְפָ֥ה
ד
ירמ' ו 1:
א 14;
ד 6;
ו 22
מִצָּפ֖וֹן
ה
ירמ' ו 1:
ד 20
וְשֶׁ֥בֶר
גָּדֽוֹל׃
2א
ירמ' ו 2:
איכה ד 5
הַנָּוָה֙
ב
ירמ' ו 2:
דבר' כח 56
וְהַמְּעֻנָּגָ֔הaJer.6.2הַמְּעֻנָּגָהעדינה
דָּמִ֖יתִיbJer.6.2דָּמִיתִיאשמיד; או, חשבתי
ג
ירמ' ו 2:
ישע' א 8‡
בַּת־צִיּֽוֹן׃
3א
ירמ' ו 3:
יב 10
אֵלֶ֛יהָaJer.6.3אֵלֶיהָנגדה
יָבֹ֥אוּ
רֹעִ֖ים
וְעֶדְרֵיהֶ֑ם
ב
ירמ' ו 3:
מל"ב כה 1;
ירמ' ד 17;
לוקס יט 43
תָּקְע֨וּ
עָלֶ֤יהָbJer.6.3תָּקְעוּ עָלֶיהָנטו סביבה
אֹהָלִים֙
סָבִ֔יב
רָע֖וּ
אִ֥ישׁ
אֶת־יָדֽוֹcJer.6.3יָדוֹמקומו׃
4א
ירמ' ו 4:
ו 23;
יואל ד 9
קַדְּשׁ֤וּ
עָלֶ֨יהָ֙
מִלְחָמָ֔ה
ב
ירמ' ו 4:
עבד' 1
ק֖וּמוּ
וְנַעֲלֶ֣ה
ג
ירמ' ו 4:
טו 8;
צפנ' ב 4
בַֽצָּהֳרָ֑יִם
א֥וֹי
לָ֨נוּ֙
כִּי־פָנָ֣ה
הַיּ֔וֹםaJer.6.4פָנָה הַיּוֹםהיום כבר חולף
כִּ֥י
יִנָּט֖וּbJer.6.4יִנָּטוּמתפשטים
צִלְלֵי־עָֽרֶב׃
5ק֚וּמוּ
וְנַעֲלֶ֣ה
בַלָּ֔יְלָה
א
ירמ' ו 5:
ישע' לב 14;
ירמ' נב 13;
איכה ב 5
וְנַשְׁחִ֖יתָה
אַרְמְנוֹתֶֽיהָaJer.6.5אַרְמְנוֹתֶיהָמבצריה׃
ס
6כִּ֣י
כֹ֤ה
אָמַר֙
יְהוָ֣ה
צְבָא֔וֹת
א
ירמ' ו 6:
דבר' כ 20-19
כִּרְת֣וּ
עֵצָ֔הaJer.6.6עֵצָהעץ שלה; או, עצים
וְשִׁפְכ֥וּ
עַל־יְרוּשָׁלִַ֖ם
ב
ירמ' ו 6:
שמ"ב כ 15‡;
ירמ' לב 24;
לג 4
סֹלְלָ֑הbJer.6.6שִׁפְכוּ... סֹלְלָההקימו סוללת עפר בסמוך לעיר; הקמת סוללת עפר עזרה לצבא התוקף לראות את הנעשה בתוך העיר, לירות לתוכה ולהבקיע ביתר קלות את חומותיה הבצורות
הִ֚יא
הָעִ֣יר
הָפְקַ֔דcJer.6.6הָפְקַדשנגזר עליה עונש
כֻּלָּ֖הּ
ג
ירמ' ו 6:
כב 17
עֹ֥שֶׁק
בְּקִרְבָּֽהּ׃
7כְּהָקִ֥יר
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(בור)
בַּ֨יִר֙
מֵימֶ֔יהָaJer.6.7כְּהָקִיר בַּיִר מֵימֶיהָכפי שמי באר נובעים ממקור
כֵּ֖ן
הֵקֵ֣רָה
רָעָתָ֑הּ
א
ירמ' ו 7:
כ 8;
יחז' ז 11,
23;
מה 9;
תהל' נה 10
חָמָ֣סbJer.6.7חָמָסאלימות
וָ֠שֹׁד
יִשָּׁ֨מַע
בָּ֧הּ
עַל־פָּנַ֛יcJer.6.7עַל־פָּנַילפניי
תָּמִ֖יד
ב
ירמ' ו 7:
ל 13-12
חֳלִ֥י
וּמַכָּֽהdJer.6.7מַכָּהפצעים׃
8א
ירמ' ו 8:
ז 28;
יז 23
הִוָּסְרִי֙aJer.6.8הִוָּסְרִיקחי מוסר
יְר֣וּשָׁלִַ֔ם
ב
ירמ' ו 8:
יחז' כג 18;
הושע ט 12
פֶּן־תֵּקַ֥ע
נַפְשִׁ֖יbJer.6.8תֵּקַע נַפְשִׁיאתרחק
מִמֵּ֑ךְ
פֶּן־אֲשִׂימֵ֣ךְ
ג
ירמ' ו 8:
ד 27‡
שְׁמָמָ֔ה
אֶ֖רֶץ
ד
ירמ' ו 8:
ד 7‡
ל֥וֹא
נוֹשָֽׁבָה׃
פ
9כֹּ֤ה
אָמַר֙
יְהֹוָ֣ה
צְבָא֔וֹת
א
ירמ' ו 9:
טז 16;
מט 9;
עבד' 6-5
עוֹלֵ֛ל
יְעוֹלְל֥וּaJer.6.9יְעוֹלְלוּתסירו גם את האשכולות שנשארים אחרי הבציר
כַגֶּ֖פֶן
ב
ירמ' ו 9:
ח 3;
יא 23
שְׁאֵרִ֣ית
יִשְׂרָאֵ֑ל
הָשֵׁב֙
יָדְךָ֔
כְּבוֹצֵ֖ר
עַל־סַלְסִלּֽוֹתbJer.6.9סַלְסִלּוֹתענפים, שריגים׃
10עַל־מִ֨יaJer.6.10עַל־מִיאל מי
אֲדַבְּרָ֤ה
וְאָעִ֨ידָה֙bJer.6.10אָעִידָהאזהיר
וְיִשְׁמָ֔עוּ
הִנֵּה֙
א
ירמ' ו 10:
ה 21;
ז 26;
מה"ש ז 51
עֲרֵלָ֣ה
אָזְנָ֔ם
וְלֹ֥א
יוּכְל֖וּ
לְהַקְשִׁ֑יב
הִנֵּ֣ה
ב
ירמ' ו 10:
כ 8
דְבַר־יְהוָ֗ה
הָיָ֥ה
לָהֶ֛ם
לְחֶרְפָּ֖ה
לֹ֥א
יַחְפְּצוּ־בֽוֹcJer.6.10לֹא יַחְפְּצוּ־בוֹלא רצו אותו, מאסו בו׃
11וְאֵת֩
חֲמַ֨תaJer.6.11חֲמַתכעס
יְהוָ֤ה
׀
א
ירמ' ו 11:
טו 17;
מיכה ג 8;
איוב לב 19-18
מָלֵ֨אתִי֙
ב
ירמ' ו 11:
טו 6;
כ 9
נִלְאֵ֣יתִי
הָכִ֔ילbJer.6.11נִלְאֵיתִי הָכִילאני לא יכול לשאת, להחזיק
ג
ירמ' ו 11:
ז 20;
ט 20
שְׁפֹ֤ךְ
עַל־עוֹלָל֙cJer.6.11עוֹלָלילד קטן
בַּח֔וּץdJer.6.11בַּחוּץברחוב
וְעַ֛ל
ס֥וֹדeJer.6.11סוֹדאסֵפת
ד
ירמ' ו 11:
יח 21;
איכה א 15
בַּחוּרִ֖ים
יַחְדָּ֑ו
כִּֽי־גַם־אִ֤ישׁ
עִם־אִשָּׁה֙
יִלָּכֵ֔דוּ
זָקֵ֖ן
עִם־מְלֵ֥א
יָמִֽים׃
12א
ירמ' ו 12:
דבר' כח 30;
ירמ' ח 10;
לח 23-22
וְנָסַ֤בּוּ
בָֽתֵּיהֶם֙
לַאֲחֵרִ֔ים
ב
ירמ' ו 12:
מיכה ב 4
שָׂד֥וֹת
וְנָשִׁ֖ים
יַחְדָּ֑ו
ג
ירמ' ו 12:
טו 6;
צפנ' א 4;
דהי"א כא 16‡
כִּֽי־אַטֶּ֧ה
אֶת־יָדִ֛יaJer.6.12אַטֶּה אֶת־יָדִיאושיט את ידי להביא פורענות
עַל־יֹשְׁבֵ֥י
הָאָ֖רֶץ
נְאֻם־יְהוָֽה׃
13כִּ֤י
א
ירמ' ו 13:
ח 10
מִקְּטַנָּם֙
וְעַד־גְּדוֹלָ֔ם
כֻּלּ֖וֹ
ב
ירמ' ו 13:
ישע' נו 11;
נז 17;
ירמ' כב 17;
משלי א 19;
טו 27
בּוֹצֵ֣עַ
בָּ֑צַעaJer.6.13בּוֹצֵעַ בָּצַעמושחת הרודף אחר הממון בדרכים לא מוסריות
וּמִנָּבִיא֙
וְעַד־כֹּהֵ֔ן
כֻּלּ֖וֹ
ג
ירמ' ו 13:
יחז' כב 28
עֹ֥שֶׂה
שָּֽׁקֶר׃
14א
ירמ' ו 14:
ח 11;
כז 9
וַֽיְרַפְּא֞וּaJer.6.14יְרַפְּאוּחושבים לרפא
אֶת־שֶׁ֤בֶר
עַמִּי֙
עַל־נְקַלָּ֔ה
לֵאמֹ֖ר
ב
ירמ' ו 14:
יחז' יג 10;
מיכה ג 5;
תסל"א ה 3
שָׁל֣וֹם
׀
שָׁל֑וֹם
וְאֵ֖ין
שָׁלֽוֹם׃
15א
ירמ' ו 15:
ג 3;
ח 9,
12
הֹבִ֕ישׁוּaJer.6.15הֹבִישׁוּהאם מתביישים?; או, היו לבושה
כִּ֥י
תוֹעֵבָ֖ה
עָשׂ֑וּ
גַּם־בּ֣וֹשׁ
ב
ירמ' ו 15:
צפנ' ב 1
לֹֽא־יֵב֗וֹשׁוּ
גַּם־הַכְלִים֙bJer.6.15הַכְלִיםלהיכלם, להתבייש
לֹ֣א
יָדָ֔עוּ
לָכֵ֞ן
ג
ירמ' ו 15:
יחז' יג 14
יִפְּל֧וּ
בַנֹּפְלִ֛ים
בְּעֵת־פְּקַדְתִּ֥יםcJer.6.15בְּעֵת־פְּקַדְתִּיםכאשר אעניש אותם
יִכָּשְׁל֖וּ
אָמַ֥ר
יְהוָֽה׃
ס
16כֹּ֣ה
אָמַ֣ר
יְהוָ֡ה
עִמְדוּ֩
עַל־דְּרָכִ֨ים
וּרְא֜וּ
וְשַׁאֲל֣וּ
׀
א
ירמ' ו 16:
יח 15;
לוקס טז 29;
מה"ש כח 17
לִנְתִב֣וֹת
עוֹלָ֗ם
ב
ירמ' ו 16:
ישע' ל 21
אֵי־זֶ֨ה
דֶ֤רֶךְ
הַטּוֹב֙
וּלְכוּ־בָ֔הּ
ג
ירמ' ו 16:
תהל' קטז 7;
מתי יא 29
וּמִצְא֥וּ
מַרְגּ֖וֹעַ
לְנַפְשְׁכֶ֑ם
וַיֹּאמְר֖וּ
לֹ֥א
נֵלֵֽךְ׃
17וַהֲקִמֹתִ֤י
עֲלֵיכֶם֙
א
ירמ' ו 17:
יחז' ג 17;
חבק' ב 1
צֹפִ֔ים
הַקְשִׁ֖יבוּ
ב
ירמ' ו 17:
יהושע ו 4;
ישע' נח 1
לְק֣וֹל
שׁוֹפָ֑ר
וַיֹּאמְר֖וּ
ג
ירמ' ו 17:
כה 4;
יחז' לג 4
לֹ֥א
נַקְשִֽׁיב׃
18לָכֵ֖ן
שִׁמְע֣וּ
הַגּוֹיִ֑ם
וּדְעִ֥י
עֵדָ֖הaJer.6.18עֵדָהעדת הגויים
אֶת־אֲשֶׁר־בָּֽםbJer.6.18אֶת־אֲשֶׁר־בָּםאת הרשע שבהם׃
19א
ירמ' ו 19:
ישע' א 2;
ירמ' כב 29;
מיכה א 2
שִׁמְעִ֣י
הָאָ֔רֶץ
הִנֵּ֨ה
ב
ירמ' ו 19:
יא 11;
יט 3,
15
אָנֹכִ֜י
מֵבִ֥יא
רָעָ֛ה
אֶל־הָעָ֥ם
הַזֶּ֖ה
ג
ירמ' ו 19:
משלי א 31
פְּרִ֣י
מַחְשְׁבוֹתָ֑ם
כִּ֤י
עַל־דְּבָרַי֙
לֹ֣א
הִקְשִׁ֔יבוּ
ד
ירמ' ו 19:
ויק' כו 15‡
וְתוֹרָתִ֖י
וַיִּמְאֲסוּ־בָֽהּ׃
20א
ירמ' ו 20:
א 11;
תהל' נ 9-7
לָמָּה־זֶּ֨ה
לִ֤י
ב
ירמ' ו 20:
ויק' ו 8‡
לְבוֹנָה֙aJer.6.20לְבוֹנָהשרף עצים נוצץ וריחני
ג
ירמ' ו 20:
ברא' י 7‡
מִשְּׁבָ֣א
תָב֔וֹא
ד
ירמ' ו 20:
שמות ל 23
וְקָנֶ֥ה
הַטּ֖וֹב
מֵאֶ֣רֶץ
מֶרְחָ֑ק
ה
ירמ' ו 20:
ישע' סו 3;
ז 23-21;
הושע ח 13;
עמוס ה 22;
מיכה ו 6;
מלא' ב 13;
תהל' מ 7;
נא 18;
משלי טו 8
עֹלֽוֹתֵיכֶם֙
לֹ֣א
לְרָצ֔וֹן
וְזִבְחֵיכֶ֖ם
לֹא־עָ֥רְבוּ
לִֽיbJer.6.20לֹא־עָרְבוּ לִיאינם נעימים לי׃
ס
21לָכֵ֗ן
כֹּ֚ה
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
הִנְנִ֥י
נֹתֵ֛ן
אֶל־הָעָ֥ם
הַזֶּ֖ה
א
ירמ' ו 21:
ישע' ח 14;
ירמ' יג 16;
יחז' ג 20
מִכְשֹׁלִ֑ים
וְכָ֣שְׁלוּ
בָ֠ם
ב
ירמ' ו 21:
יג 14
אָב֨וֹת
וּבָנִ֥ים
יַחְדָּ֛ו
שָׁכֵ֥ן
וְרֵע֖וֹ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(יאבדו)
וְאָבָֽדוּ׃
פ
22כֹּ֚ה
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
הִנֵּ֛ה
א
ירמ' ו 22:
א 15;
י 22;
יג 20
עַ֥ם
בָּ֖א
מֵאֶ֣רֶץ
צָפ֑וֹן
וְג֣וֹי
גָּד֔וֹל
יֵע֖וֹרaJer.6.22יֵעוֹריתעורר
מִיַּרְכְּתֵי־אָֽרֶץbJer.6.22מִיַּרְכְּתֵי־אָרֶץממקום רחוק, מסוף העולם׃
23א
ירמ' ו 23:
ישע' יג 18;
ירמ' ד 29;
נ 42
קֶ֣שֶׁת
וְכִיד֞וֹן
יַחֲזִ֗יקוּ
אַכְזָרִ֥י
הוּא֙
וְלֹ֣א
יְרַחֵ֔מוּ
ב
ירמ' ו 23:
ישע' ה 30;
יז 13-12
קוֹלָם֙
כַּיָּ֣ם
יֶהֱמֶ֔ה
וְעַל־סוּסִ֖ים
יִרְכָּ֑בוּ
עָר֗וּךְ
כְּאִישׁ֙
לַמִּלְחָמָ֔ה
עָלַ֖יִךְ
ג
ירמ' ו 23:
ישע' י 30‡
בַּת־צִיּֽוֹן׃
24שָׁמַ֥עְנוּ
אֶת־שָׁמְע֖וֹ
רָפ֣וּ
יָדֵ֑ינוּaJer.6.24רָפוּ יָדֵינוּנחלשו ידינו מפחד
א
ירמ' ו 24:
ישע' כא 3;
ירמ' ד 21-19,
31;
יג 21;
ל 6;
מט 24;
נ 43
צָרָה֙
הֶחֱזִיקַ֔תְנוּ
חִ֖ילbJer.6.24חִילצער
כַּיּוֹלֵדָֽה׃
25א
ירמ' ו 25:
יד 18;
יחז' ז 15;
מתי כד 18-17
אַל־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(תצאי)
תֵּֽצְאוּ֙
הַשָּׂדֶ֔ה
ב
ירמ' ו 25:
שפט' ה 6
וּבַדֶּ֖רֶךְ
אַל־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(תלכי)
תֵּלֵ֑כוּ
כִּ֚י
חֶ֣רֶבaJer.6.25מָגוֹראימה ופחד
לְאֹיֵ֔ב
ג
ירמ' ו 25:
כ 3,
10;
מו 5;
מט 29;
תהל' לא 14;
איכה ב 22
מָג֖וֹר
מִסָּבִֽיב׃
26א
ירמ' ו 26:
ד 11‡
בַּת־עַמִּ֤י
ב
ירמ' ו 26:
ברא' לז 34‡;
ירמ' ד 8
חִגְרִי־שָׂק֙
ג
ירמ' ו 26:
כה 34;
יחז' כז 30;
יונה ג 6;
מיכה א 10
וְהִתְפַּלְּשִׁ֣יaJer.6.26הִתְפַּלְּשִׁיהתכסי; או, התגלגלי
בָאֵ֔פֶר
ד
ירמ' ו 26:
עמוס ח 10;
זכר' יב 10
אֵ֤בֶל
יָחִיד֙
עֲשִׂ֣י
לָ֔ךְbJer.6.26אֵבֶל... לָךְהתאבלי כאילו מת בנך היחיד
מִסְפַּ֖ד
תַּמְרוּרִ֑יםcJer.6.26תַּמְרוּרִיםמרירות
כִּ֣י
פִתְאֹ֔ם
יָבֹ֥א
הַשֹּׁדֵ֖ד
עָלֵֽינוּ׃
27בָּח֛וֹןaJer.6.27בָּחוֹןמילה יחידאית, מקבילה ל"מבצר"; או, בודק מתכות
א
ירמ' ו 27:
א 18;
טו 20
נְתַתִּ֥יךָ
בְעַמִּ֖י
מִבְצָ֑רbJer.6.27מִבְצָרנתתיך מבצר (השווה ירמ' א 18)
וְתֵדַ֕ע
וּבָחַנְתָּ֖
אֶת־דַּרְכָּֽם׃
28כֻּלָּם֙
סָרֵ֣י
א
ירמ' ו 28:
ישע' ל 1‡
סֽוֹרְרִ֔יםaJer.6.28סָרֵי סוֹרְרִיםהמורדים הגרועים ביותר
ב
ירמ' ו 28:
ויק' יט 16‡;
ירמ' ט 3
הֹלְכֵ֥י
רָכִ֖יל
ג
ירמ' ו 28:
יחז' כב 18
נְחֹ֣שֶׁת
וּבַרְזֶ֑ל
כֻּלָּ֥ם
מַשְׁחִיתִ֖ים
הֵֽמָּה׃
29נָחַ֣רaJer.6.29נָחַרנושף, נופח, מכניס אוויר כדי להגביר את האש
מַפֻּ֔חַ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(מאשתם)
מֵאֵ֖שׁ
תַּ֣ם
עֹפָ֑רֶת
לַשָּׁוְא֙bJer.6.29תַּם עֹפָרֶתעד שיצאה כל העופרת מן הזהב
צָרַ֣ף
צָר֔וֹף
וְרָעִ֖ים
לֹ֥א
נִתָּֽקוּ׃
30א
ירמ' ו 30:
ישע' א 22;
תהל' קיט 119
כֶּ֣סֶףcJer.6.29לַשָּׁוְא... נִתָּקוּאבל למרות כל המאמצים להוציא את הרשעים מהעם, הם לא נותקו
נִמְאָ֔סaJer.6.30כֶּסֶף נִמְאָסכסף מעורב בסיגים שאין לו תקנה, כסף פסול
קָרְא֖וּ
לָהֶ֑ם
ב
ירמ' ו 30:
מל"ב יז 20‡
כִּֽי־מָאַ֥ס
יְהוָ֖ה
בָּהֶֽם׃
פ