ירמיה נ
ירמיה פרק נ
הנבואה על בבל
1הַדָּבָ֗ר
אֲשֶׁ֨ר
דִּבֶּ֧ר
יְהוָ֛ה
א
ירמ' נ 1:
ברא' י 10;
יא 9;
מל"ב יז 24;
ישע' יג 1‡
אֶל־בָּבֶ֖ל
אֶל־אֶ֣רֶץ
כַּשְׂדִּ֑ים
בְּיַ֖ד
יִרְמְיָ֥הוּ
הַנָּבִֽיא׃
2א
ירמ' נ 2:
ד 16
הַגִּ֨ידוּ
בַגּוֹיִ֤ם
וְהַשְׁמִ֨יעוּ֙
ב
ירמ' נ 2:
ישע' ה 26;
יג 2;
ירמ' נא 27
וּֽשְׂאוּ־נֵ֔סaJer.50.2נֵססימן, אות של מלחמה
הַשְׁמִ֖יעוּ
אַל־תְּכַחֵ֑דוּbJer.50.2אַל־תְּכַחֵדוּאל תסתירו ואל תעלימו דבר
אִמְרוּ֩
ג
ירמ' נ 2:
נא 31
נִלְכְּדָ֨הcJer.50.2נִלְכְּדָהנכבשה
בָבֶ֜ל
הֹבִ֥ישׁdJer.50.2הֹבִישׁהיה לבושה
ד
ירמ' נ 2:
ישע' מו 1;
ירמ' נא 44
בֵּל֙
חַ֣תeJer.50.2חַתנשבר
מְרֹדָ֔ךְfJer.50.2בֵּל, מְרֹדָךְאלילי בבל
הֹבִ֣ישׁוּ
עֲצַבֶּ֔יהָ
חַ֖תּוּ
ה
ירמ' נ 2:
מל"ב כא 11‡
גִּלּוּלֶֽיהָgJer.50.2עֲצַבֶּיהָ... גִּלּוּלֶיהָשמות גנאי לאלילים׃
3כִּ֣י
עָלָה֩
עָלֶ֨יהָ
גּ֜וֹי
א
ירמ' נ 3:
ישע' יג 17;
ירמ' נ 9;
נא 11,
27
מִצָּפ֗וֹן
הֽוּא־יָשִׁ֤יתaJer.50.3יָשִׁיתיעשה
אֶת־אַרְצָהּ֙
ב
ירמ' נ 3:
ישע' יד 23-22;
ירמ' נ 13
לְשַׁמָּ֔הbJer.50.3לְשַׁמָּהלשממה
ג
ירמ' נ 3:
ד 7‡
וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה
יוֹשֵׁ֖ב
בָּ֑הּ
מֵאָדָ֥ם
וְעַד־בְּהֵמָ֖ה
נָ֥דוּ
הָלָֽכוּcJer.50.3נָדוּ הָלָכוּיברחו, יתרחקו׃
4בַּיָּמִ֨ים
הָהֵ֜מָּה
וּבָעֵ֤ת
הַהִיא֙
נְאֻם־יְהוָ֔ה
יָבֹ֧אוּ
בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל
הֵ֥מָּה
וּבְנֵֽי־יְהוּדָ֖ה
א
ירמ' נ 4:
ג 18‡
יַחְדָּ֑ו
הָל֤וֹךְ
ב
ירמ' נ 4:
תהל' קכו 5;
עזרא ג 13-12
וּבָכוֹ֙
יֵלֵ֔כוּaJer.50.4הָלוֹךְ וּבָכוֹ יֵלֵכוּיבכו בדרך הליכתם
ג
ירמ' נ 4:
הושע ג 5
וְאֶת־יְהוָ֥ה
אֱלֹהֵיהֶ֖ם
יְבַקֵּֽשׁוּ׃
5א
ירמ' נ 5:
ישע' לה 8
צִיּ֣וֹן
יִשְׁאָ֔לוּ
דֶּ֖רֶךְaJer.50.5צִיּוֹן יִשְׁאָלוּ דֶּרֶךְישאלו את הדרך לציון
הֵ֣נָּה
פְנֵיהֶ֑םbJer.50.5הֵנָּה פְנֵיהֶםויפנו לכיוון ירושלים
ב
ירמ' נ 5:
הושע ו 1
בֹּ֚אוּ
וְנִלְו֣וּ
אֶל־יְהוָ֔ה
ג
ירמ' נ 5:
ברא' ט 16‡;
ירמ' לב 40
בְּרִ֥ית
עוֹלָ֖ם
לֹ֥א
תִשָּׁכֵֽחַ׃
ס
6א
ירמ' נ 6:
מל"א כב 17;
ישע' נג 6;
תהל' קיט 176;
מתי ט 36
צֹ֤אן
אֹֽבְדוֹת֙
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(היה)
הָי֣וּ
עַמִּ֔י
ב
ירמ' נ 6:
כג 2-1‡
רֹעֵיהֶ֣ם
הִתְע֔וּם
ג
ירמ' נ 6:
יג 16;
יחז' לד 6
הָרִ֖ים
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(שובבים)
שֽׁוֹבְב֑וּםaJer.50.6הָרִים שׁוֹבְבוּםהתעו אותם על ההרים
מֵהַ֤ר
אֶל־גִּבְעָה֙
הָלָ֔כוּ
שָׁכְח֖וּ
ד
ירמ' נ 6:
לג 12;
נ 19
רִבְצָֽםbJer.50.6רִבְצָםמקום מנוחתם׃
7כָּל־מוֹצְאֵיהֶ֣ם
א
ירמ' נ 7:
ל 16;
יחז' לה 12
אֲכָל֔וּם
וְצָרֵיהֶ֥םaJer.50.7צָרֵיהֶםאויביהם
אָמְר֖וּ
ב
ירמ' נ 7:
ב 3;
מ 3-2;
זכר' יא 5
לֹ֣א
נֶאְשָׁ֑םbJer.50.7לֹא נֶאְשָׁםאנחנו לא אשמים
תַּ֗חַת
אֲשֶׁ֨רcJer.50.7תַּחַת אֲשֶׁרמכיוון ש
חָטְא֤וּ
לַֽיהוָה֙
ג
ירמ' נ 7:
לא 23
נְוֵה־צֶ֔דֶקdJer.50.7נְוֵה־צֶדֶקהמרעה האמתי
ד
ירמ' נ 7:
יד 8;
יז 13
וּמִקְוֵ֥ה
אֲבֽוֹתֵיהֶ֖םeJer.50.7מִקְוֵה אֲבוֹתֵיהֶםתקוות אבותיהם
יְהוָֽה׃
ס
8נֻ֚דוּ
מִתּ֣וֹךְ
בָּבֶ֔ל
וּמֵאֶ֥רֶץ
כַּשְׂדִּ֖ים
א
ירמ' נ 8:
ישע' מח 20‡;
ירמ' נא 6,
45
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(יצאו)
צֵ֑אוּ
וִהְי֕וּ
כְּעַתּוּדִ֖יםaJer.50.8עַתּוּדִיםהזכרים בעזים
לִפְנֵי־צֹֽאן׃
9כִּ֣י
הִנֵּ֣ה
אָנֹכִ֡י
א
ירמ' נ 9:
נא 1
מֵעִיר֩
וּמַעֲלֶ֨ה
עַל־בָּבֶ֜ל
ב
ירמ' נ 9:
נא 28-27
קְהַל־גּוֹיִ֤ם
גְּדֹלִים֙
מֵאֶ֣רֶץ
צָפ֔וֹן
וְעָ֣רְכוּ
לָ֔הּaJer.50.9עָרְכוּ לָהּערכו נגדה מלחמה
מִשָּׁ֖ם
תִּלָּכֵ֑ד
חִצָּיו֙
ג
ירמ' נ 9:
שה"ש ג 8
כְּגִבּ֣וֹר
מַשְׁכִּ֔ילbJer.50.9מַשְׁכִּילהורג; או, משׂכיל = מצליח
לֹ֥א
יָשׁ֖וּב
רֵיקָֽם׃
10א
ירמ' נ 10:
נא 24,
35
וְהָיְתָ֥ה
כַשְׂדִּ֖ים
לְשָׁלָ֑ל
כָּל־שֹׁלְלֶ֥יהָ
יִשְׂבָּ֖עוּ
נְאֻם־יְהוָֽה׃
11כִּ֤י
א
ירמ' נ 11:
יחז' לו 5
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(תשמחי)
תִשְׂמְחוּ֙
כִּ֣י
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(תעלזי)
תַֽעֲלְז֔וּ
ב
ירמ' נ 11:
יב 14
שֹׁסֵ֖יaJer.50.11שֹׁסֵיבוזזי
ג
ירמ' נ 11:
שמות לד 9‡
נַחֲלָתִ֑י
כִּ֤י
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(תפושי)
תָפ֨וּשׁוּ֙bJer.50.11תָפוּשׁוּתשמינו; או, תרקדו משמחה
ד
ירמ' נ 11:
טו 9
כְּעֶגְלָ֣ה
דָשָׁ֔הcJer.50.11כְּעֶגְלָה דָשָׁהכמו עגלה שאוכלת לשובע בשעת הדיש
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ותצהלי)
וְתִצְהֲל֖וּ
כָּאֲבִּרִֽיםdJer.50.11אֲבִּרִיםסוסים חזקים׃
12בּ֤וֹשָׁהaJer.50.12בּוֹשָׁהתתבייש
אִמְּכֶם֙
מְאֹ֔ד
חָפְרָ֖ה
יֽוֹלַדְתְּכֶ֑ם
הִנֵּה֙
אַחֲרִ֣ית
גּוֹיִ֔םbJer.50.12הִנֵּה אַחֲרִית גּוֹיִםזה יהיה סופם של עמים אלו; או, הנה בבל שהיא הפחותה מבין העמים
א
ירמ' נ 12:
כב 6‡;
נא 43
מִדְבָּ֖ר
צִיָּ֥ה
וַעֲרָבָֽה׃
13מִקֶּ֤צֶףaJer.50.13קֶּצֶףכעס
יְהוָה֙
א
ירמ' נ 13:
ד 7‡;
נ 39
לֹ֣א
תֵשֵׁ֔ב
וְהָיְתָ֥ה
ב
ירמ' נ 13:
נא 26
שְׁמָמָ֖ה
כֻּלָּ֑הּ
כֹּ֚ל
עֹבֵ֣ר
עַל־בָּבֶ֔ל
ג
ירמ' נ 13:
יח 16
יִשֹּׁ֥םbJer.50.13יִשֹּׁםישתומם
ד
ירמ' נ 13:
מל"א ט 8‡;
ירמ' יט 8;
מט 17;
חבק' ב 6
וְיִשְׁרֹ֖קcJer.50.13יִשְׁרֹקאות להשתוממות
עַל־כָּל־מַכּוֹתֶֽיהָ׃
14עִרְכ֨וּ
עַל־בָּבֶ֤ל
׀
סָבִיב֙
כָּל־דֹּ֣רְכֵי
קֶ֔שֶׁת
יְד֣וּ
אֵלֶ֔יהָaJer.50.14יְדוּ אֵלֶיהָזִרקו חצים לעברה
אַֽל־תַּחְמְל֖וּ
אֶל־חֵ֑ץbJer.50.14אַל...־חֵץאל תחסכו בחצים
כִּ֥י
א
ירמ' נ 14:
חבק' ב 8,
17
לַֽיהוָ֖ה
חָטָֽאָה׃
15הָרִ֨יעוּ
עָלֶ֤יהָ
סָבִיב֙
א
ירמ' נ 15:
איכה ה 6;
דהי"ב ל 8
נָתְנָ֣ה
יָדָ֔הּaJer.50.15נָתְנָה יָדָהּהיא נכנעה
נָֽפְלוּ֙
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(אשויתיה)
אָשְׁיוֹתֶ֔יהָbJer.50.15אָשְׁיוֹתֶיהָיסודות חומותיה
ב
ירמ' נ 15:
נא 44,
58
נֶהֶרְס֖וּ
חֽוֹמוֹתֶ֑יהָ
כִּי֩
ג
ירמ' נ 15:
דבר' לב 35‡
נִקְמַ֨ת
יְהוָ֥ה
הִיא֙
הִנָּ֣קְמוּ
בָ֔הּcJer.50.15הִנָּקְמוּ בָהּציווי: לכו התנקמו בה
ד
ירמ' נ 15:
תהל' קלז 8;
עבד' 15;
התג' יח 6
כַּאֲשֶׁ֥ר
עָשְׂתָ֖ה
עֲשׂוּ־לָֽהּ׃
16כִּרְת֤וּ
א
ירמ' נ 16:
יואל א 11
זוֹרֵ֨עַ֙
מִבָּבֶ֔ל
וְתֹפֵ֥שׂ
מַגָּ֖ל
בְּעֵ֣ת
קָצִ֑יר
מִפְּנֵי֙
ב
ירמ' נ 16:
מו 16
חֶ֣רֶב
הַיּוֹנָ֔הaJer.50.16הַיּוֹנָההמשחיתה, המשמידה
אִ֤ישׁ
אֶל־עַמּוֹ֙
יִפְנ֔וּ
ג
ירמ' נ 16:
ישע' יג 14
וְאִ֥ישׁ
לְאַרְצ֖וֹ
יָנֻֽסוּbJer.50.16יָנֻסוּיברחו׃
ס
17א
ירמ' נ 17:
יואל ד 2
שֶׂ֧ה
פְזוּרָ֛ה
יִשְׂרָאֵ֖ל
ב
ירמ' נ 17:
ב 15;
ד 7
אֲרָי֣וֹת
הִדִּ֑יחוּaJer.50.17הִדִּיחוּהרחיקו, הגלו
הָרִאשׁ֤וֹן
ג
ירמ' נ 17:
נא 34;
הושע ח 8
אֲכָלוֹ֙
ד
ירמ' נ 17:
מל"ב טו 19;
יז 6;
יח 13-9
מֶ֣לֶךְ
אַשּׁ֔וּר
וְזֶ֤ה
הָאַחֲרוֹן֙
עִצְּמ֔וֹbJer.50.17עִצְּמוֹעצמותיו (שבר ואכל)
ה
ירמ' נ 17:
מל"ב כד 1‡
נְבוּכַדְרֶאצַּ֖ר
מֶ֥לֶךְ
בָּבֶֽל׃
ס
18לָכֵ֗ן
כֹּֽה־אָמַ֞ר
יְהוָ֤ה
צְבָאוֹת֙
אֱלֹהֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
הִנְנִ֥י
פֹקֵ֛דaJer.50.18פֹקֵדאעניש
אֶל־מֶ֥לֶךְ
בָּבֶ֖ל
וְאֶל־אַרְצ֑וֹ
כַּאֲשֶׁ֥ר
א
ירמ' נ 18:
ישע' י 12;
יחז' לא 3,
12-11;
נחום ג 7,
19-18
פָּקַ֖דְתִּי
אֶל־מֶ֥לֶךְ
אַשּֽׁוּר׃
19א
ירמ' נ 19:
לא 10;
יחז' לד 13
וְשֹׁבַבְתִּ֤יaJer.50.19שֹׁבַבְתִּיאחזיר
אֶת־יִשְׂרָאֵל֙
ב
ירמ' נ 19:
ישע' סה 10;
ירמ' לג 12
אֶל־נָוֵ֔הוּbJer.50.19אֶל־נָוֵהוּאל המרעה שלו
וְרָעָ֥ה
הַכַּרְמֶ֖ל
ג
ירמ' נ 19:
מיכה ז 14
וְהַבָּשָׁ֑ן
ד
ירמ' נ 19:
לא 6
וּבְהַ֥ר
אֶפְרַ֛יִם
וְהַגִּלְעָ֖ד
תִּשְׂבַּ֥ע
נַפְשֽׁוֹcJer.50.19תִּשְׂבַּע נַפְשׁוֹיהיה לו מרעה עד שובע׃
20בַּיָּמִ֣ים
הָהֵם֩
וּבָעֵ֨ת
הַהִ֜יא
נְאֻם־יְהוָ֗ה
יְבֻקַּ֞שׁ
אֶת־עֲוֺ֤ן
יִשְׂרָאֵל֙
א
ירמ' נ 20:
זכר' ג 9
וְאֵינֶ֔נּוּ
וְאֶת־חַטֹּ֥את
יְהוּדָ֖ה
ב
ירמ' נ 20:
ישע' מג 25;
ירמ' לא 34;
מיכה ז 19;
תהל' יז 3
וְלֹ֣א
תִמָּצֶ֑אינָה
כִּ֥י
ג
ירמ' נ 20:
במד' ל 6‡;
עבר' ח 12
אֶסְלַ֖ח
לַאֲשֶׁ֥ר
ד
ירמ' נ 20:
ישע' א 9
אַשְׁאִֽירaJer.50.20לַאֲשֶׁר אַשְׁאִירלחטאי השארית׃
21עַל־הָאָ֤רֶץ
מְרָתַ֨יִם֙
עֲלֵ֣ה
עָלֶ֔יהָ
וְאֶל־יוֹשְׁבֵ֖י
א
ירמ' נ 21:
יחז' כג 23
פְּק֑וֹד
חֲרֹ֨בaJer.50.21חֲרֹבהחְרב, המת את כולם
וְהַחֲרֵ֤ם
אַֽחֲרֵיהֶם֙bJer.50.21וְהַחֲרֵם אַחֲרֵיהֶםואת כל מה שישאירו אחריהם
נְאֻם־יְהוָ֔ה
וַעֲשֵׂ֕ה
כְּכֹ֖ל
אֲשֶׁ֥ר
צִוִּיתִֽיךָ׃
ס
22א
ירמ' נ 22:
ד 21-19;
נא 56-54
ק֥וֹל
מִלְחָמָ֖ה
בָּאָ֑רֶץ
וְשֶׁ֖בֶרaJer.50.22שֶׁבֶרהרס
גָּדֽוֹל׃
23אֵ֤יךְ
נִגְדַּע֙
וַיִּשָּׁבֵ֔ר
א
ירמ' נ 23:
נא 23-20
פַּטִּ֖ישׁ
כָּל־הָאָ֑רֶץ
אֵ֣יךְ
הָיְתָ֧ה
ב
ירמ' נ 23:
נ 3;
נא 37,
41,
43
לְשַׁמָּ֛הaJer.50.23לְשַׁמָּהלשממה
בָּבֶ֖ל
בַּגּוֹיִֽם׃
24א
ירמ' נ 24:
מח 44-43
יָקֹ֨שְׁתִּי
לָ֤ךְaJer.50.24יָקֹשְׁתִּי לָךְטמנתי לך מקוש, מלכודת
ב
ירמ' נ 24:
נא 31;
דנ' ה 30;
ו 1
וְגַם־נִלְכַּדְתְּ֙
בָּבֶ֔ל
וְאַ֖תְּ
לֹ֣א
יָדָ֑עַתְּ
נִמְצֵאת֙
וְגַם־נִתְפַּ֔שְׂתְּ
כִּ֥י
בַֽיהוָ֖ה
הִתְגָּרִֽיתbJer.50.24בַיהוה הִתְגָּרִיתנלחמת בה'׃
25פָּתַ֤ח
יְהוָה֙
אֶת־א֣וֹצָר֔וֹ
וַיּוֹצֵ֖א
א
ירמ' נ 25:
י 5‡
אֶת־כְּלֵ֣י
זַעְמ֑וֹ
ב
ירמ' נ 25:
נ 15;
נא 12,
25,
55
כִּי־מְלָאכָ֣ה
הִ֗יא
לַֽאדֹנָ֧י
יְהוִ֛ה
צְבָא֖וֹת
בְּאֶ֥רֶץ
כַּשְׂדִּֽים׃
26בֹּֽאוּ־לָ֤הּ
מִקֵּץ֙aJer.50.26מִקֵּץמרחוק; או, מכל צד
א
ירמ' נ 26:
נ 10
פִּתְח֣וּ
מַאֲבֻסֶ֔יהָbJer.50.26מַאֲבֻסֶיהָאסמיה, מחסני התבואה שלה
סָלּ֥וּהָcJer.50.26סָלּוּהָרמסו אותה
כְמוֹ־עֲרֵמִ֖יםdJer.50.26כְמוֹ־עֲרֵמִיםכמו שרומסים ערמות תבואה בשעת הדיש
ב
ירמ' נ 26:
כה 9;
נא 3
וְהַחֲרִימ֑וּהָ
אַל־תְּהִי־לָ֖הּ
שְׁאֵרִֽית׃
27א
ירמ' נ 27:
ישע' לד 7
חִרְבוּ֙aJer.50.27חִרְבוּהִרגו
ב
ירמ' נ 27:
יחז' לט 18
כָּל־פָּרֶ֔יהָ
ג
ירמ' נ 27:
מח 10
יֵרְד֖וּ
לַטָּ֑בַח
ה֣וֹי
עֲלֵיהֶ֔ם
ד
ירמ' נ 27:
יחז' ז 7;
כא 30;
תהל' לז 13
כִּֽי־בָ֥א
יוֹמָ֖ם
ה
ירמ' נ 27:
ח 12;
י 15;
מו 21;
מט 8;
נא 18
עֵ֥ת
פְּקֻדָּתָֽם׃
ס
28א
ירמ' נ 28:
ישע' מח 20
ק֥וֹל
נָסִ֛ים
וּפְלֵטִ֖יםaJer.50.28פְלֵטִיםנמלטים
מֵאֶ֣רֶץ
בָּבֶ֑ל
לְהַגִּ֣יד
בְּצִיּ֗וֹן
ב
ירמ' נ 28:
דבר' לב 35‡
אֶת־נִקְמַת֙
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֵ֔ינוּ
נִקְמַ֖ת
ג
ירמ' נ 28:
איכה א 10;
ב 7-6
הֵיכָלֽוֹ׃
29א
ירמ' נ 29:
התג' יח 6
הַשְׁמִ֣יעוּaJer.50.29הַשְׁמִיעוּהזעיקו
אֶל־בָּבֶ֣ל
׀
רַ֠בִּים
ב
ירמ' נ 29:
דהי"א ח 40‡
כָּל־דֹּ֨רְכֵי
קֶ֜שֶׁת
חֲנ֧וּ
עָלֶ֣יהָ
סָבִ֗יב
אַל־יְהִי־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
לָהּ֙
פְּלֵטָ֔ה
שַׁלְּמוּ־לָ֣הּ
כְּפָעֳלָ֔הּ
ג
ירמ' נ 29:
נ 15;
תסל"ב א 6
כְּכֹ֛ל
אֲשֶׁ֥ר
עָשְׂתָ֖ה
עֲשׂוּ־לָ֑הּ
כִּ֧י
אֶל־יְהוָ֛ה
ד
ירמ' נ 29:
שמות י 3;
דנ' ד 34
זָ֖דָהbJer.50.29זָדָהחטאה בכוונה
ה
ירמ' נ 29:
מל"ב יט 22‡
אֶל־קְד֥וֹשׁ
יִשְׂרָאֵֽל׃
30לָכֵ֛ן
א
ירמ' נ 30:
מח 15;
מט 26‡
יִפְּל֥וּ
בַחוּרֶ֖יהָ
בִּרְחֹבֹתֶ֑יהָaJer.50.30בִּרְחֹבֹתֶיהָבכיכרותיה
ב
ירמ' נ 30:
נא 57
וְכָל־אַנְשֵׁ֨י
מִלְחַמְתָּ֥הּ
יִדַּ֛מּוּbJer.50.30יִדַּמּוּייהרגו
בַּיּ֥וֹם
הַה֖וּא
נְאֻם־יְהוָֽה׃
ס
31א
ירמ' נ 31:
כא 13‡;
נחום ב 14;
התג' יח 8
הִנְנִ֤י
אֵלֶ֨יךָ֙
זָד֔וֹןaJer.50.31זָדוֹןעם רשע
נְאֻם־אֲדֹנָ֥י
יְהוִ֖ה
צְבָא֑וֹת
כִּ֛י
בָּ֥א
יוֹמְךָ֖
עֵ֥ת
פְּקַדְתִּֽיךָ׃
32א
ירמ' נ 32:
ישע' י 15-12
וְכָשַׁ֤לaJer.50.32כָשַׁלייכשל
זָדוֹן֙
ב
ירמ' נ 32:
ישע' נא 18;
עמוס ה 2
וְנָפַ֔ל
וְאֵ֥ין
ל֖וֹ
מֵקִ֑ים
ג
ירמ' נ 32:
כא 14‡;
מט 27
וְהִצַּ֤תִּי
אֵשׁ֙
בְּעָרָ֔יו
וְאָכְלָ֖ה
כָּל־סְבִיבֹתָֽיו׃
ס
33כֹּ֤ה
אָמַר֙
יְהוָ֣ה
צְבָא֔וֹת
עֲשׁוּקִ֛יםaJer.50.33עֲשׁוּקִיםמנוצלים
בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל
וּבְנֵי־יְהוּדָ֖ה
יַחְדָּ֑ו
א
ירמ' נ 33:
ישע' יד 17;
נח 6
וְכָל־שֹֽׁבֵיהֶם֙bJer.50.33שֹׁבֵיהֶםאלה שלקחו אותם בשבי
הֶחֱזִ֣יקוּ
בָ֔ם
מֵאֲנ֖וּ
שַׁלְּחָֽםcJer.50.33מֵאֲנוּ שַׁלְּחָםסרבו לשחרר אותם׃
34א
ירמ' נ 34:
ישע' מא 14‡;
משלי כג 11
גֹּאֲלָ֣ם
׀
חָזָ֗ק
ב
ירמ' נ 34:
שמ"ב ה 10‡;
ישע' מז 4‡;
ירמ' לא 35‡
יְהוָ֤ה
צְבָאוֹת֙
שְׁמ֔וֹ
ג
ירמ' נ 34:
שמ"א כד 16‡
רִ֥יב
יָרִ֖יב
אֶת־רִיבָ֑ם
לְמַ֨עַן֙
ד
ירמ' נ 34:
ישע' יד 7-3;
ירמ' לא 2
הִרְגִּ֣יעַ
אֶת־הָאָ֔רֶץaJer.50.34הִרְגִּיעַ אֶת־הָאָרֶץכדי לתת מנוחה לארץ
ה
ירמ' נ 34:
התג' יח 8
וְהִרְגִּ֖יזbJer.50.34הִרְגִּיזהחריד
לְיֹשְׁבֵ֥י
בָבֶֽל׃
35א
ירמ' נ 35:
שפט' ז 20‡
חֶ֥רֶב
עַל־כַּשְׂדִּ֖ים
נְאֻם־יְהוָ֑ה
וְאֶל־יֹשְׁבֵ֣י
בָבֶ֔ל
ב
ירמ' נ 35:
נא 57
וְאֶל־שָׂרֶ֖יהָ
ג
ירמ' נ 35:
דנ' ב 12;
ד 3;
ה 8-7
וְאֶל־חֲכָמֶֽיהָ׃
36חֶ֥רֶב
א
ירמ' נ 36:
ישע' מד 25
אֶל־הַבַּדִּ֖יםaJer.50.36בַּדִּיםמכשפים המנחשים עתידות מהאיברים הפנימיים של חיות שהוקרבו
וְנֹאָ֑לוּbJer.50.36נֹאָלוּיעשו אווילים, טיפשים
חֶ֥רֶב
ב
ירמ' נ 36:
מט 22;
עבד' 9
אֶל־גִּבּוֹרֶ֖יהָ
וָחָֽתּוּcJer.50.36חָתּוּייבהלו, יפחדו׃
37חֶ֜רֶב
א
ירמ' נ 37:
נא 22-21;
תהל' כ 9-8
אֶל־סוּסָ֣יו
וְאֶל־רִכְבּ֗וֹ
ב
ירמ' נ 37:
כה 20,
24;
יחז' ל 5
וְאֶל־כָּל־הָעֶ֛רֶבaJer.50.37הָעֶרֶבעירוב עמים אחרים; או, החיילים השכירים
אֲשֶׁ֥ר
בְּתוֹכָ֖הּ
ג
ירמ' נ 37:
מח 41;
נא 30;
נחום ג 13
וְהָי֣וּ
לְנָשִׁ֑ים
חֶ֥רֶב
ד
ירמ' נ 37:
ישע' מה 3;
ירמ' נא 13
אֶל־אוֹצְרֹתֶ֖יהָ
וּבֻזָּֽזוּbJer.50.37וּבֻזָּזוּילקחו בשלל׃
38חֹ֥רֶבaJer.50.38חֹרֶביובש
א
ירמ' נ 38:
ישע' מד 27;
ירמ' נא 36;
התג' טז 12
אֶל־מֵימֶ֖יהָ
וְיָבֵ֑שׁוּ
כִּ֣י
אֶ֤רֶץ
ב
ירמ' נ 38:
ישע' מו 1,
7-6
פְּסִלִים֙
הִ֔יא
וּבָאֵימִ֖יםbJer.50.38אֵימִיםכינוי גנאי לפסילים
יִתְהֹלָֽלוּ׃
39לָכֵ֗ן
יֵשְׁב֤וּ
א
ירמ' נ 39:
ישע' כג 13‡;
התג' יח 2
צִיִּים֙
אֶת־אִיִּ֔יםaJer.50.39צִיִּים אֶת־אִיִּיםחיות המדבר שזיהוין לא בטוח, אולי צבועים ותנים
וְיָ֥שְׁבוּ
בָ֖הּ
בְּנ֣וֹת
יַֽעֲנָ֑הbJer.50.39בְּנוֹת יַעֲנָהעוף דורס, אוח מדברי
ב
ירמ' נ 39:
ישע' יג 20‡;
ירמ' נ 13
וְלֹֽא־תֵשֵׁ֥ב
עוֹד֙
לָנֶ֔צַח
וְלֹ֥א
תִשְׁכּ֖וֹן
עַד־דּ֥וֹר
וָדֽוֹר׃
40א
ירמ' נ 40:
ברא' יט 25-24
כְּמַהְפֵּכַ֨ת
אֱלֹהִ֜ים
ב
ירמ' נ 40:
ברא' יג 10‡
אֶת־סְדֹ֧ם
וְאֶת־עֲמֹרָ֛ה
וְאֶת־שְׁכֵנֶ֖יהָ
נְאֻם־יְהוָ֑ה
לֹֽא־יֵשֵׁ֥ב
שָׁם֙
אִ֔ישׁ
וְלֹֽא־יָג֥וּר
בָּ֖הּ
בֶּן־אָדָֽם׃
41הִנֵּ֛ה
עַ֥ם
בָּ֖א
א
ירמ' נ 41:
נ 9‡
מִצָּפ֑וֹן
וְג֤וֹי
גָּדוֹל֙
ב
ירמ' נ 41:
נא 28-27
וּמְלָכִ֣ים
רַבִּ֔ים
יֵעֹ֖רוּaJer.50.41יֵעֹרוּיתעוררו
מִיַּרְכְּתֵי־אָֽרֶץbJer.50.41מִיַּרְכְּתֵי־אָרֶץממקום רחוק, מסוף העולם׃
42א
ירמ' נ 42:
ישע' יג 18;
ירמ' ד 29;
ו 23
קֶ֣שֶׁת
וְכִידֹ֞ן
יַחֲזִ֗יקוּ
ב
ירמ' נ 42:
ישע' יג 9,
18-17;
ירמ' ל 14
אַכְזָרִ֥י
הֵ֨מָּה֙
ג
ירמ' נ 42:
איכה ב 2,
21
וְלֹ֣א
יְרַחֵ֔מוּ
ד
ירמ' נ 42:
ישע' ה 30
קוֹלָם֙
כַּיָּ֣ם
יֶהֱמֶ֔הaJer.50.42יֶהֱמֶהירעש
ה
ירמ' נ 42:
ח 16;
מז 3;
חבק' א 8
וְעַל־סוּסִ֖ים
יִרְכָּ֑בוּ
ו
ירמ' נ 42:
נ 9,
14
עָר֗וּךְ
כְּאִישׁ֙
לַמִּלְחָמָ֔ה
עָלַ֖יִךְ
בַּת־בָּבֶֽל׃
43א
ירמ' נ 43:
נא 31
שָׁמַ֧ע
מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל
אֶת־שִׁמְעָ֖ם
וְרָפ֣וּ
יָדָ֑יוaJer.50.43רָפוּ יָדָיונחלשו ידיו מפחד
צָרָה֙
הֶחֱזִיקַ֔תְהוּ
חִ֖ילbJer.50.43חִילצער
ב
ירמ' נ 43:
ל 6‡;
מט 24
כַּיּוֹלֵדָֽה׃
44א
ירמ' נ 44:
מט 21-19
הִ֠נֵּה
כְּאַרְיֵ֞ה
יַעֲלֶ֨ה
ב
ירמ' נ 44:
יב 5;
זכר' יא 3
מִגְּא֣וֹן
הַיַּרְדֵּן֮aJer.50.44גְּאוֹן הַיַּרְדֵּןהחורשה, הצמחייה הסבוכה שליד הירדן
אֶל־נְוֵ֣ה
אֵיתָן֒bJer.50.44נְוֵה אֵיתָןמשכן חזק ובטוח
כִּֽי־אַרְגִּ֤עָהcJer.50.44אַרְגִּעָהברגע אחד, פתאום
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ארוצם)
אֲרִיצֵם֙dJer.50.44אֲרִיצֵםאגרום להם לברוח
מֵֽעָלֶ֔יהָ
וּמִ֥י
ג
ירמ' נ 44:
במד' טז 5
בָח֖וּר
אֵלֶ֣יהָ
אֶפְקֹ֑דeJer.50.44מִי... אֶפְקֹדאמנה עליה את מי שאבחר בו; או, במי אבחר עליה?
כִּ֣י
ד
ירמ' נ 44:
שמות ו 8‡;
טו 11‡
מִ֤י
כָמ֨וֹנִי֙
וּמִ֣י
יוֹעִדֶ֔נִּיfJer.50.44מִי יוֹעִדֶנִּימי יעז להזמין אותי למלחמה או למשפט?
ה
ירמ' נ 44:
איוב מא 2;
דהי"ב כ 6
וּמִֽי־זֶ֣ה
רֹעֶ֔ה
אֲשֶׁ֥ר
יַעֲמֹ֖ד
לְפָנָֽי׃
45לָכֵ֞ן
שִׁמְע֣וּ
א
ירמ' נ 45:
ישע' יד 24,
27;
ירמ' נ 45
עֲצַת־יְהוָ֗ה
אֲשֶׁ֤ר
יָעַץ֙
אֶל־בָּבֶ֔ל
וּמַ֨חְשְׁבוֹתָ֔יוaJer.50.45מַחְשְׁבוֹתָיותכניותיו
אֲשֶׁ֥ר
חָשַׁ֖ב
אֶל־אֶ֣רֶץ
כַּשְׂדִּ֑ים
אִם־לֹ֤אbJer.50.45אִם־לֹאפתיחה לשבועה
יִסְחָבוּם֙
צְעִירֵ֣י
הַצֹּ֔אןcJer.50.45יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאןיגררו, יטרפו אפילו את הצעירים, החלשים שבצאן; או, אפילו הרועים הפשוטים יגררו אותם
אִם־לֹ֥א
יַשִּׁ֛ים
עֲלֵיהֶ֖ם
נָוֶֽהdJer.50.45אִם... נָוֶהאני נשבע שאעשה את ביתם לשממה׃
46מִקּוֹל֙
נִתְפְּשָׂ֣ה
בָבֶ֔ל
א
ירמ' נ 46:
מל"א יט 11‡
נִרְעֲשָׁ֖ה
הָאָ֑רֶץaJer.50.46קּוֹל... הָאָרֶץמן הרעש הגדול שיישמע מכיבוש בבל תרעד הארץ
ב
ירמ' נ 46:
ישע' טו 8;
ירמ' יח 22;
כ 16;
מח 4-3;
מט 21;
נא 54
וּזְעָקָ֖ה
בַּגּוֹיִ֥ם
נִשְׁמָֽע׃
ס