ירמיה ה
ירמיה פרק ה
חטאי ירושלים ויהודה
1א
ירמ' ה 1:
דנ' יב 4;
דהי"ב טז 9
שׁוֹטְט֞וּaJer.5.1שׁוֹטְטוּהתהלכו
בְּחוּצ֣וֹתbJer.5.1חוּצוֹתרחובות
יְרוּשָׁלִַ֗ם
וּרְאוּ־נָ֤א
וּדְעוּ֙
וּבַקְשׁ֣וּ
בִרְחוֹבוֹתֶ֔יהָ
ב
ירמ' ה 1:
יחז' כב 30
אִם־תִּמְצְא֣וּ
אִ֔ישׁ
ג
ירמ' ה 1:
ברא' יח 26,
32
אִם־יֵ֛שׁ
עֹשֶׂ֥ה
מִשְׁפָּ֖ט
מְבַקֵּ֣שׁ
אֱמוּנָ֑הcJer.5.1מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָהמחפש אמת; או, מנסה להיות נאמן, ישר
וְאֶסְלַ֖ח
לָֽהּ׃
2א
ירמ' ה 2:
ד 2‡;
טיט' א 16
וְאִ֥םaJer.5.2וְאִםואף על פי ש
ב
ירמ' ה 2:
מל"א כב 14‡
חַי־יְהֹוָ֖ה
יֹאמֵ֑רוּ
לָכֵ֥ן
ג
ירמ' ה 2:
ישע' מח 1;
זכר' ה 4-3
לַשֶּׁ֖קֶר
ד
ירמ' ה 2:
דבר' ו 13‡
יִשָּׁבֵֽעוּ׃
3יְהֹוָ֗ה
א
ירמ' ה 3:
דהי"ב טז 9;
מתי ח 10;
לוקס ז 9
עֵינֶיךָ֮
הֲל֣וֹא
לֶאֱמוּנָה֒
ב
ירמ' ה 3:
ישע' א 5;
ירמ' ב 30
הִכִּ֤יתָה
אֹתָם֙
וְֽלֹא־חָ֔לוּaJer.5.3וְלֹא־חָלוּאבל בכלל לא הרגישו מכות; או, לא רעדו מפחד; או, לא שמו לב
כִּלִּיתָ֕םbJer.5.3כִּלִּיתָםהשמדת רבים מהם
ג
ירמ' ה 3:
ז 28‡;
ח 5;
יא 10‡;
צפנ' ג 2;
זכר' ז 11
מֵאֲנ֖וּcJer.5.3מֵאֲנוּסירבו
קַ֣חַת
מוּסָ֑רdJer.5.3קַחַת מוּסָרלשנות את דרכם, ללמוד לקח
ד
ירמ' ה 3:
ז 26;
יט 15;
יחז' ב 4;
ג 8
חִזְּק֤וּ
פְנֵיהֶם֙eJer.5.3חִזְּקוּ פְנֵיהֶםהתעקשו
מִסֶּ֔לַע
ה
ירמ' ה 3:
ישע' ט 12;
עמוס ד 6
מֵאֲנ֖וּ
לָשֽׁוּב׃
4א
ירמ' ה 4:
א 6;
ד 10;
יד 13
וַאֲנִ֣י
אָמַ֔רְתִּי
ב
ירמ' ה 4:
יוח' ז 49;
ט 34
אַךְ־דַּלִּ֖יםaJer.5.4דַּלִּיםעניים, אולי גם דלי דעת
הֵ֑ם
ג
ירמ' ה 4:
ד 22
נוֹאֲל֕וּbJer.5.4נוֹאֲלוּאווילים, טיפשים
כִּ֣י
ד
ירמ' ה 4:
ח 7;
הושע ד 6
לֹ֤א
יָדְעוּ֙
דֶּ֣רֶךְ
יְהוָ֔ה
מִשְׁפַּ֖ט
אֱלֹהֵיהֶֽם׃
5אֵֽלֲכָה־לִּ֤י
אֶל־הַגְּדֹלִים֙
וַאֲדַבְּרָ֣ה
אוֹתָ֔ם
כִּ֣י
א
ירמ' ה 5:
מיכה ג 1
הֵ֗מָּה
יָדְעוּ֙
דֶּ֣רֶךְ
יְהוָ֔ה
מִשְׁפַּ֖ט
אֱלֹהֵיהֶ֑ם
אַ֣ךְ
הֵ֤מָּה
יַחְדָּו֙
ב
ירמ' ה 5:
שמות לב 25;
ויק' כו 13;
ירמ' ב 20;
תהל' ב 3
שָׁ֣בְרוּ
ג
ירמ' ה 5:
כז 8;
כח 14;
ל 8
עֹ֔ל
נִתְּק֖וּ
מוֹסֵרֽוֹתaJer.5.5מוֹסֵרוֹתהרצועות שבהן קושרים את העול לבהמה או לעבד׃
6עַל־כֵּן֩
הִכָּ֨םaJer.5.6הִכָּםיתקוף אותם
א
ירמ' ה 6:
ד 7
אַרְיֵ֜ה
מִיַּ֗עַר
ב
ירמ' ה 6:
חבק' א 8
זְאֵ֤ב
עֲרָבוֹת֙
יְשָׁדְדֵ֔םbJer.5.6יְשָׁדְדֵםיהרוס אותם
ג
ירמ' ה 6:
הושע יג 7
נָמֵ֤ר
שֹׁקֵד֙
עַל־עָ֣רֵיהֶ֔םcJer.5.6שֹׁקֵד עַל־עָרֵיהֶםאורב בשערי עריהם
כָּל־הַיּוֹצֵ֥א
מֵהֵ֖נָּה
יִטָּרֵ֑ף
כִּ֤י
ד
ירמ' ה 6:
ל 15-14
רַבּוּ֙
פִּשְׁעֵיהֶ֔ם
עָצְמ֖וּ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(משבותיהם)
מְשׁוּבוֹתֵיהֶֽםdJer.5.6מְשׁוּבוֹתֵיהֶםחטאותיהם׃
7אֵ֤י
לָזֹאת֙
א
ירמ' ה 7:
במד' ל 6‡
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(אסלוח)
אֶֽסְלַֽחaJer.5.7אֵי... לָךְלזאת לא אסלח לך; או, איך? על סמך מה אסלח לך?־לָ֔ךְ
בָּנַ֣יִךְ
ב
ירמ' ה 7:
דבר' לא 16‡
עֲזָב֔וּנִי
ג
ירמ' ה 7:
דבר' ו 13‡
וַיִּשָּׁבְע֖וּ
ד
ירמ' ה 7:
מל"ב יט 18‡;
ירמ' ב 11
בְּלֹ֣אbJer.5.7בְּלֹא אֱלֹהִיםבאלה שאינם אלוהים
אֱלֹהִ֑ים
ה
ירמ' ה 7:
דבר' לא 20
וָאַשְׂבִּ֤עַcJer.5.7אַשְׂבִּעַ אוֹתָםהאכלתי אותם לשובע
אוֹתָם֙
ו
ירמ' ה 7:
ויק' כ 5‡
וַיִּנְאָ֔פוּ
וּבֵ֥ית
זוֹנָ֖הdJer.5.7יִתְגֹּדָדוּהולכים בהמוניהם; או, חותכים את בשרם כדי לרצות את האלים
יִתְגֹּדָֽדוּ׃
8סוּסִ֥ים
מְיֻזָּנִ֖יםaJer.5.8מְיֻזָּנִיםמפוטמים
מַשְׁכִּ֣יםbJer.5.8מַשְׁכִּיםמשכימים, זריזים; או, משוטטים
הָי֑וּ
אִ֛ישׁ
א
ירמ' ה 8:
שמות כ 17;
שמ"א יא 4-3;
ירמ' יג 27;
כט 23;
יחז' כב 11;
משלי ו 29
אֶל־אֵ֥שֶׁת
רֵעֵ֖הוּ
יִצְהָֽלוּ׃
9הַֽעַל־אֵ֥לֶּה
לוֹא־אֶפְקֹ֖דaJer.5.9אֶפְקֹדאעניש
נְאֻם־יְהֹוָ֑ה
וְאִם֙bJer.5.9וְאִםהאם
בְּג֣וֹי
אֲשֶׁר־כָּזֶ֔ה
לֹ֥א
א
ירמ' ה 9:
דבר' לב 35‡
תִתְנַקֵּ֖ם
נַפְשִֽׁי׃
ס
10עֲל֤וּ
בְשָׁרוֹתֶ֨יהָ֙aJer.5.10בְשָׁרוֹתֶיהָבין שורות הגפנים; או, בחומותיה
וְשַׁחֵ֔תוּbJer.5.10שַׁחֵתוּהשחיתו
א
ירמ' ה 10:
ד 27‡
וְכָלָ֖ה
אַֽל־תַּעֲשׂ֑וּcJer.5.10וְכָלָה אַל־תַּעֲשׂוּאבל אל תהרסו לחלוטין
ב
ירמ' ה 10:
יוח' טו 2,
6;
רומ' יא 19
הָסִ֨ירוּ֙
נְטִ֣ישׁוֹתֶ֔יהָdJer.5.10נְטִישׁוֹתֶיהָענפיה; או, שיני החומה
כִּ֛י
ל֥וֹא
לַיהוָ֖ה
הֵֽמָּה׃
11כִּי֩
בָג֨וֹד
א
ירמ' ה 11:
ג 7-6,
20
בָּגְד֜וּ
בִּ֗י
בֵּ֧ית
יִשְׂרָאֵ֛ל
וּבֵ֥ית
יְהוּדָ֖ה
נְאֻם־יְהוָֽה׃
12א
ירמ' ה 12:
ישע' ל 9‡;
משלי ל 9
כִּֽחֲשׁוּ֙
בַּיהוָ֔ה
וַיֹּאמְר֖וּ
ב
ירמ' ה 12:
מג 4-1
לֹא־ה֑וּאaJer.5.12לֹא־הוּאהוא לא שולט; או, דבר ה' הוא אפס, הוא לא זה שמיטיב ומרע, אלא האלילים שאנו עובדים
ג
ירמ' ה 12:
כג 17;
עמוס ט 10;
מיכה ג 11
וְלֹא־תָב֤וֹא
עָלֵ֨ינוּ֙
רָעָ֔ה
ד
ירמ' ה 12:
יד 13,
15
וְחֶ֥רֶב
וְרָעָ֖ב
ל֥וֹא
נִרְאֶֽה׃
13א
ירמ' ה 13:
כב 22
וְהַנְּבִיאִים֙
ב
ירמ' ה 13:
איוב ח 2
יִֽהְי֣וּ
לְר֔וּחַ
וְהַדִּבֵּ֖ר
אֵ֣ין
בָּהֶ֑ם
כֹּ֥ה
יֵעָשֶׂ֖ה
לָהֶֽם׃
ס
14לָכֵ֗ן
כֹּֽה־אָמַ֤ר
יְהוָה֙
אֱלֹהֵ֣י
צְבָא֔וֹת
יַ֚עַן
דַּבֶּרְכֶ֔ם
אֶת־הַדָּבָ֖ר
הַזֶּ֑ה
הִנְנִ֣י
א
ירמ' ה 14:
שמות ד 16-11;
דבר' יח 18‡;
ירמ' א 9
נֹתֵן֩
דְּבָרַ֨י
בְּפִ֜יךָ
ב
ירמ' ה 14:
כג 29;
הושע ו 5;
התג' יא 5
לְאֵ֗שׁ
וְהָעָ֥ם
הַזֶּ֛ה
עֵצִ֖ים
וַאֲכָלָֽתַם׃
15הִנְנִ֣י
א
ירמ' ה 15:
דבר' כח 49‡;
ירמ' ד 16
מֵבִיא֩
עֲלֵיכֶ֨ם
גּ֧וֹי
מִמֶּרְחָ֛ק
בֵּ֥ית
יִשְׂרָאֵ֖ל
נְאֻם־יְהֹוָ֑ה
גּ֣וֹי
׀
אֵיתָ֣ן
ה֗וּא
גּ֤וֹי
מֵעוֹלָם֙
ה֔וּא
גּ֚וֹי
ב
ירמ' ה 15:
ישע' כח 11;
תהל' פא 6
לֹא־תֵדַ֣ע
לְשֹׁנ֔וֹ
וְלֹ֥א
תִשְׁמַ֖עaJer.5.15תִשְׁמַעלא תבין
מַה־יְדַבֵּֽר׃
16א
ירמ' ה 16:
ישע' ה 28;
יג 18;
איכה ג 13
אַשְׁפָּת֖וֹaJer.5.16אַשְׁפָּתוֹנרתיק חִציו
ב
ירמ' ה 16:
תהל' ה 10
כְּקֶ֣בֶר
פָּת֑וּחַ
ג
ירמ' ה 16:
יחז' כג 22
כֻּלָּ֖ם
גִּבּוֹרִֽים׃
17א
ירמ' ה 17:
ויק' כו 16;
דבר' כח 31,
33;
שפט' ו 5-3;
ירמ' ח 16
וְאָכַ֨ל
קְצִֽירְךָ֜
וְלַחְמֶ֗ךָ
יֹאכְלוּ֙
בָּנֶ֣יךָ
וּבְנוֹתֶ֔יךָ
ב
ירמ' ה 17:
חבק' ג 17
יֹאכַ֤ל
צֹאנְךָ֙
וּבְקָרֶ֔ךָ
ג
ירמ' ה 17:
ח 13;
הושע ב 12
יֹאכַ֥ל
גַּפְנְךָ֖
וּתְאֵנָתֶ֑ךָ
יְרֹשֵׁ֞שׁaJer.5.17יְרֹשֵׁשׁיהרוס; או, יעשה עניוֹת
ד
ירמ' ה 17:
ד 5;
ח 14
עָרֵ֣י
מִבְצָרֶ֗יךָ
אֲשֶׁ֥ר
אַתָּ֛ה
בּוֹטֵ֥חַ
בָּהֵ֖נָּה
בֶּחָֽרֶב׃
18וְגַ֛ם
בַּיָּמִ֥ים
הָהֵ֖מָּה
נְאֻם־יְהֹוָ֑ה
א
ירמ' ה 18:
ד 27‡
לֹֽא־אֶעֱשֶׂ֥ה
אִתְּכֶ֖ם
כָּלָֽהaJer.5.18לֹא... כָּלָהראה פס' 10׃
19וְהָיָה֙
כִּ֣י
א
ירמ' ה 19:
דבר' כט 25-23;
מל"א ט 9-8;
ירמ' יג 22;
טז 13-10;
כב 8
תֹאמְר֔וּ
תַּ֣חַת
מֶ֗ה
עָשָׂ֨ה
יְהֹוָ֧ה
אֱלֹהֵ֛ינוּ
לָ֖נוּ
אֶת־כָּל־אֵ֑לֶּה
וְאָמַרְתָּ֣
אֲלֵיהֶ֗ם
כַּאֲשֶׁ֨ר
ב
ירמ' ה 19:
דבר' לא 16
עֲזַבְתֶּ֤ם
אוֹתִי֙
וַתַּעַבְד֞וּ
אֱלֹהֵ֤י
נֵכָר֙
בְּאַרְצְכֶ֔ם
כֵּ֚ן
ג
ירמ' ה 19:
דבר' כח 48
תַּעַבְד֣וּ
זָרִ֔ים
בְּאֶ֖רֶץ
לֹ֥א
לָכֶֽם׃
ס
20הַגִּ֥ידוּ
זֹ֖את
בְּבֵ֣ית
יַעֲקֹ֑ב
וְהַשְׁמִיע֥וּהָ
בִיהוּדָ֖ה
לֵאמֹֽר׃
21שִׁמְעוּ־נָ֣א
זֹ֔את
עַ֥ם
סָכָ֖לaJer.5.21סָכָלטיפש
וְאֵ֣ין
לֵ֑ב
א
ירמ' ה 21:
ישע' ו 9;
מג 8;
יחז' יב 2;
מתי יג 13;
מרק' ח 18;
יוח' יב 40;
מה"ש כח 26;
רומ' יא 8
עֵינַ֤יִם
לָהֶם֙
וְלֹ֣א
יִרְא֔וּ
אָזְנַ֥יִם
לָהֶ֖ם
וְלֹ֥א
יִשְׁמָֽעוּ׃
22א
ירמ' ה 22:
דבר' כח 58;
ירמ' ב 19;
תהל' קיט 120
הַאוֹתִ֨י
לֹא־תִירָ֜אוּ
נְאֻם־יְהֹוָ֗ה
אִ֤םaJer.5.22אִםהאם
מִפָּנַי֙
לֹ֣א
תָחִ֔ילוּbJer.5.22תָחִילוּתרעדו מפחד
ב
ירמ' ה 22:
תהל' קד 9;
משלי ח 29;
איוב לח 11-8
אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי
חוֹל֙
גְּב֣וּל
לַיָּ֔ם
ג
ירמ' ה 22:
שמות כז 21‡
חָק־עוֹלָ֖ם
וְלֹ֣א
יַעַבְרֶ֑נְהוּ
וַיִּֽתְגָּעֲשׁוּ֙
וְלֹ֣א
יוּכָ֔לוּ
ד
ירמ' ה 22:
תהל' מו 4
וְהָמ֥וּ
גַלָּ֖יו
וְלֹ֥א
יַעַבְרֻֽנְהוּ׃
23וְלָעָ֤ם
הַזֶּה֙
הָיָ֔ה
א
ירמ' ה 23:
ישע' ל 1‡
לֵ֖ב
סוֹרֵ֣ר
וּמוֹרֶ֑הaJer.5.23סוֹרֵר וּמוֹרֶהלא ממושמע, חצוף ומורד
סָ֖רוּ
וַיֵּלֵֽכוּ׃
24וְלֹֽא־אָמְר֣וּ
בִלְבָבָ֗ם
נִ֤ירָא
נָא֙
אֶת־יְהוָ֣ה
אֱלֹהֵ֔ינוּ
א
ירמ' ה 24:
מל"א יח 1‡;
ירמ' ג 3;
תהל' קמז 8
הַנֹּתֵ֗ן
גֶּ֛שֶׁם
ב
ירמ' ה 24:
דבר' יא 14;
כח 12;
הושע ו 3;
יואל ב 23;
יעקב ה 7
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(וירה)
יוֹרֶ֥ה
וּמַלְק֖וֹשׁaJer.5.24יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁהגשם הראשון והגשם האחרון בעונת הגשמים
בְּעִתּ֑וֹ
ג
ירמ' ה 24:
ברא' ח 22
שְׁבֻע֛וֹת
חֻקּ֥וֹת
קָצִ֖ירbJer.5.24חֻקּוֹת קָצִירהזמן הקבוע לקציר
יִשְׁמָר־לָֽנוּ׃
25א
ירמ' ה 25:
ב 17;
ד 18
עֲוֺנוֹתֵיכֶ֖ם
הִטּוּ־אֵ֑לֶּהaJer.5.25הִטּוּ־אֵלֶּהדחקו וקלקלו את הקבע
וְחַטֹּ֣אותֵיכֶ֔ם
מָנְע֥וּ
הַטּ֖וֹב
מִכֶּֽם׃
26כִּי־נִמְצְא֥וּ
בְעַמִּ֖י
רְשָׁעִ֑ים
א
ירמ' ה 26:
יח 22;
חבק' א 15;
תהל' י 9
יָשׁוּר֙
כְּשַׁ֣ךְ
יְקוּשִׁ֔יםaJer.5.26יָשׁוּר כְּשַׁךְ יְקוּשִׁיםהם מסתכלים, אורבים ומתכופפים כמו צייד שמניח מלכודת לציפורים
הִצִּ֥יבוּ
מַשְׁחִ֖יתbJer.5.26מַשְׁחִיתמלכודת
ב
ירמ' ה 26:
מיכה ז 2;
מתי ד 19
אֲנָשִׁ֥ים
יִלְכֹּֽדוּ׃
27כִּכְלוּב֙
מָ֣לֵא
ע֔וֹף
כֵּ֥ן
בָּתֵּיהֶ֖ם
מְלֵאִ֣ים
א
ירמ' ה 27:
ט 4;
צפנ' א 9
מִרְמָ֑ה
עַל־כֵּ֥ן
ב
ירמ' ה 27:
מיכה ו 10
גָּדְל֖וּ
וַֽיַּעֲשִֽׁירוּ׃
28א
ירמ' ה 28:
דבר' לב 15
שָׁמְנ֣וּ
עָשְׁת֗וּaJer.5.28עָשְׁתוּנעשו מוצקים, התחזקו
גַּ֚ם
עָֽבְר֣וּ
דִבְרֵי־רָ֔ע
דִּ֣ין
לֹא־דָ֔נוּ
דִּ֥ין
ב
ירמ' ה 28:
דבר' טז 11‡;
ישע' א 23;
י 2
יָת֖וֹם
וְיַצְלִ֑יחוּbJer.5.28וְיַצְלִיחוּכדי שינצחו היתומים
וּמִשְׁפַּ֥ט
אֶבְיוֹנִ֖ים
לֹ֥א
שָׁפָֽטוּ׃
29א
ירמ' ה 29:
ה 9;
מלא' ג 5
הַֽעַל־אֵ֥לֶּה
לֹֽא־אֶפְקֹ֖דaJer.5.29אֶפְקֹדאעניש
נְאֻם־יְהֹוָ֑ה
אִ֚ם
בְּג֣וֹי
אֲשֶׁר־כָּזֶ֔ה
לֹ֥א
תִתְנַקֵּ֖ם
נַפְשִֽׁי׃
ס
30שַׁמָּה֙aJer.5.30שַׁמָּההשתוממות
א
ירמ' ה 30:
יח 13;
כג 14;
הושע ו 10
וְשַׁ֣עֲרוּרָ֔הbJer.5.30שַׁעֲרוּרָהמעשה תועבה
נִהְיְתָ֖ה
בָּאָֽרֶץ׃
31הַנְּבִיאִ֞ים
א
ירמ' ה 31:
ישע' ט 14‡
נִבְּא֣וּ־בַשֶּׁ֗קֶר
וְהַכֹּהֲנִים֙
יִרְדּ֣וּ
עַל־יְדֵיהֶ֔םaJer.5.31יִרְדּוּ עַל־יְדֵיהֶםבתמיכת נביאי השקר משתלטים על העם; או, מושלים בסמכותם־שלהם
ב
ירמ' ה 31:
ישע' כד 2;
הושע ד 9;
מיכה ב 11;
לוקס ו 26;
טימ"ב ד 4-3
וְעַמִּ֖י
אָ֣הֲבוּ
כֵ֑ן
ג
ירמ' ה 31:
ישע' י 3;
הושע ט 5
וּמַֽה־תַּעֲשׂ֖וּ
לְאַחֲרִיתָֽהּ׃