ירמיה מט
ירמיה פרק מט
הנבואה על עמון
1א ירמ' מט 1: ברא' יט 38; דבר' ב 19; כג 4-3; יחז' כא 37-33; כה 10-2; עמוס א 15-13; צפנ' ב 11-8 לִבְנֵ֣י עַמּ֗וֹן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הֲבָנִ֥ים אֵין֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אִם־יוֹרֵ֖שׁaJer.49.1אִםהאם אֵ֣ין ל֑וֹ מַדּ֗וּעַ יָרַ֤שׁ ב ירמ' מט 1: מל"א יא 5, 33; צפנ' א 5 מַלְכָּם֙bJer.49.1מַלְכָּםמִלְכּוֹם, אליל של בני עמון; או, המלך של בני עמון אֶת־גָּ֔ד וְעַמּ֖וֹ בְּעָרָ֥יו יָשָֽׁב׃ 2לָכֵ֡ן הִנֵּה֩ יָמִ֨ים בָּאִ֜ים נְאֻם־יְהוָ֗ה וְ֠הִשְׁמַעְתִּי א ירמ' מט 2: דבר' ג 11‡ אֶל־רַבַּ֨ת בְּנֵי־עַמּ֜וֹן ב ירמ' מט 2: במד' י 9; ירמ' ד 19 תְּרוּעַ֣ת מִלְחָמָ֗ה וְהָֽיְתָה֙ לְתֵ֣ל שְׁמָמָ֔ה וּבְנֹתֶ֖יהָaJer.49.2בְנֹתֶיהָהיישובים מסביבה בָּאֵ֣שׁ תִּצַּ֑תְנָהbJer.49.2תִּצַּתְנָהיעלו ג ירמ' מט 2: ישע' יד 2 וְיָרַ֧שׁ יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־יֹרְשָׁ֖יוcJer.49.2יָרַשׁ... יֹרְשָׁיוישראל יגרש את אלה שגירשו אותו אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ 3הֵילִ֨ילִיaJer.49.3הֵילִילִייללי א ירמ' מט 3: מח 2‡ חֶשְׁבּ֜וֹן כִּ֣י ב ירמ' מט 3: יהושע ז 5-2; ח 29-1; עזרא ב 28 שֻׁדְּדָה־עַ֗יbJer.49.3שֻׁדְּדָההושמדה צְעַקְנָה֮ בְּנ֣וֹת רַבָּה֒ חֲגֹ֣רְנָה ג ירמ' מט 3: ברא' לז 34‡ שַׂקִּ֔יםcJer.49.3חֲגֹרְנָה שַׂקִּיםלִבשו שקים לאות אבל סְפֹ֕דְנָה וְהִתְשׁוֹטַ֖טְנָהdJer.49.3הִתְשׁוֹטַטְנָההתהלכו הנה והנה בַּגְּדֵר֑וֹת כִּ֤י ד ירמ' מט 3: מט 1‡; עמוס א 15 מַלְכָּם֙ ה ירמ' מט 3: מו 25; מח 7 בַּגּוֹלָ֣ה יֵלֵ֔ךְ כֹּהֲנָ֥יו וְשָׂרָ֖יו יַחְדָּֽיו׃ 4א ירמ' מט 4: ט 23 מַה־תִּתְהַֽלְלִי֙ בָּֽעֲמָקִ֔ים זָ֣ב עִמְקֵ֔ךְaJer.49.4זָב עִמְקֵךְפלגי המים שהיו בעמקיך התיבשו; או, בעמקיך שזבו חלב ודבש; או, אזלו כוחותיך ב ירמ' מט 4: ג 6; לא 22 הַבַּ֖ת הַשּֽׁוֹבֵבָ֑הbJer.49.4הַשּׁוֹבֵבָההחוטאת ג ירמ' מט 4: יחז' כח 5-4; תהל' סב 11; טימ"א ו 17 הַבֹּֽטְחָה֙ בְּאֹ֣צְרֹתֶ֔יהָ ד ירמ' מט 4: כא 13‡ מִ֖י יָב֥וֹא אֵלָֽיcJer.49.4מִי יָבוֹא אֵלָידברי עמון: מי יתקוף אותי?׃ 5הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא עָלַ֜יִךְ א ירמ' מט 5: מח 44-43; מט 29 פַּ֗חַד ב ירמ' מט 5: שמ"ב ה 10‡ נְאֻם־אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה צְבָא֖וֹת מִכָּל־סְבִיבָ֑יִךְ ג ירמ' מט 5: מו 5; איכה ד 15 וְנִדַּחְתֶּם֙aJer.49.5נִדַּחְתֶּםתגורשו אִ֣ישׁ לְפָנָ֔יוbJer.49.5אִישׁ לְפָנָיוכל אחד יברח לכיוון שלו וְאֵ֥ין מְקַבֵּ֖ץ לַנֹּדֵֽדcJer.49.5לַנֹּדֵדאת הפליטים׃ 6וְאַחֲרֵי־כֵ֗ן א ירמ' מט 6: מח 47; מט 39 אָשִׁ֛יב אֶת־שְׁב֥וּת בְּנֵֽי־עַמּ֖וֹןaJer.49.6אָשִׁיב... עַמּוֹןאשיב את המצב הטוב שהיה לבני עמון נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס
הנבואה על אדום
7א ירמ' מט 7: ברא' כה 30; לב 4; ישע' לד 6-5; ירמ' כה 21; יחז' כה 12; עמוס א 11; עבד' 21 לֶאֱד֗וֹם כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הַאֵ֥ין ע֛וֹד ב ירמ' מט 7: ח 9 חָכְמָ֖ה ג ירמ' מט 7: ברא' לו 34; יהושע טו 1; ירמ' מט 20; יחז' כה 13; עבד' 9; זכר' ט 14; תהל' עח 26; איוב ב 11; שה"ש ד 16 בְּתֵימָ֑ן ד ירמ' מט 7: עבד' 7 אָבְדָ֤ה עֵצָה֙ מִבָּנִ֔ים נִסְרְחָ֖הaJer.49.7נִסְרְחָהנתקלקלה ומסריחה חָכְמָתָֽם׃ 8נֻ֤סוּaJer.49.8נֻסוּבִרחו הָפְנוּ֙bJer.49.8הָפְנוּפנו עורף לאויב הֶעְמִ֣יקוּ לָשֶׁ֔בֶתcJer.49.8הֶעְמִיקוּ לָשֶׁבֶתשְבו במקומות עמוקים יֹשְׁבֵ֖י א ירמ' מט 8: ברא' י 7; כה 3; ירמ' כה 23; יחז' כה 13; כז 20; לח 13 דְּדָ֑ן ב ירמ' מט 8: מו 21; מלא' א 4-3 כִּ֣י אֵ֥ידdJer.49.8אֵידאסון עֵשָׂ֛ו הֵבֵ֥אתִי עָלָ֖יו ג ירמ' מט 8: יח 17‡ עֵ֥ת פְּקַדְתִּֽיוeJer.49.8פְּקַדְתִּיושאעניש אותו׃ 9א ירמ' מט 9: עבד' 5 אִם־בֹּֽצְרִים֙ בָּ֣אוּ לָ֔ךְ לֹ֥אaJer.49.9לֹאהאם לא ב ירמ' מט 9: דבר' כד 21 יַשְׁאִ֖רוּ עֽוֹלֵל֑וֹתbJer.49.9עוֹלֵלוֹתענבים שטרם הבשילו אִם־גַּנָּבִ֥יםcJer.49.9אִםלוּ באו בַּלַּ֖יְלָה הִשְׁחִ֥יתוּ דַיָּֽםdJer.49.9הִשְׁחִיתוּ דַיָּםהיו גונבים רק די צרכם׃ 10כִּֽי־אֲנִ֞י א ירמ' מט 10: עבד' 6 חָשַׂ֣פְתִּיaJer.49.10חָשַׂפְתִּיגיליתי לאויב אֶת־עֵשָׂ֗ו גִּלֵּ֨יתִי֙ אֶת־מִסְתָּרָ֔יוbJer.49.10אֶת־מִסְתָּרָיואת אוצרותיו שניסה להסתירן וְנֶחְבָּ֖הcJer.49.10נֶחְבָּהלהיחבא לֹ֣א יוּכָ֑ל שֻׁדַּ֥דdJer.49.10שֻׁדַּדיושמדו זַרְע֛וֹeJer.49.10זַרְעוֹצאצאיו וְאֶחָ֥יו וּשְׁכֵנָ֖יו ב ירמ' מט 10: ישע' יז 14‡; ירמ' לא 15‡ וְאֵינֶֽנּוּfJer.49.10וְאֵינֶנּוּואף אחד מהם לא יהיה; או, והוא עצמו לא יהיה׃ 11עָזְבָ֥הaJer.49.11עָזְבָהעזוׂב א ירמ' מט 11: הושע יד 4; תהל' סח 6 יְתֹמֶ֖יךָ אֲנִ֣י אֲחַיֶּ֑הbJer.49.11אֲנִי אֲחַיֶּהאני אדאג להם ב ירמ' מט 11: שמות כב 21‡ וְאַלְמְנֹתֶ֖יךָ עָלַ֥י תִּבְטָֽחוּ׃ ס 12כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִ֠נֵּה אֲשֶׁר־אֵ֨ין מִשְׁפָּטָ֜ם א ירמ' מט 12: מתי כ 22; מרק' י 39-38; לוקס כב 42 לִשְׁתּ֤וֹתaJer.49.12אֲשֶׁר... לִשְׁתּוֹתשלא היה דינם לשתות ב ירמ' מט 12: כה 15‡ הַכּוֹס֙ שָׁת֣וֹ יִשְׁתּ֔וּ וְאַתָּ֣ה ה֔וּא נָקֹ֖ה תִּנָּקֶ֑ה לֹ֣א תִנָּקֶ֔הbJer.49.12אַתָּה... תִנָּקֶההאם תהיה פטור מעונש? כִּ֥י ג ירמ' מט 12: כה 29-28 שָׁתֹ֖ה תִּשְׁתֶּֽה׃ 13כִּ֣י א ירמ' מט 13: ברא' כב 16‡ בִ֤י נִשְׁבַּ֨עְתִּי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה ב ירמ' מט 13: ישע' לד 15-9; ירמ' יח 16‡ כִּֽי־לְשַׁמָּ֧הaJer.49.13לְשַׁמָּהלשממה לְחֶרְפָּ֛ה לְחֹ֥רֶבbJer.49.13לְחֹרֶבלחורבן וְלִקְלָלָ֖ה תִּֽהְיֶ֣ה ג ירמ' מט 13: ישע' לד 6; סג 1; ירמ' מט 22; עמוס א 12 בָצְרָ֑ה וְכָל־עָרֶ֥יהָ תִהְיֶ֖ינָה ד ירמ' מט 13: יחז' לה 9 לְחָרְב֥וֹת עוֹלָֽם׃ 14א ירמ' מט 14: עבד' 4-1 שְׁמוּעָ֤הaJer.49.14שְׁמוּעָההכרזה, דבר שנשמע שָׁמַ֨עְתִּי֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה ב ירמ' מט 14: ישע' יח 2 וְצִ֖ירbJer.49.14צִירשליח, מלאך בַּגּוֹיִ֣ם שָׁל֑וּחַ הִֽתְקַבְּצוּ֙ וּבֹ֣אוּ עָלֶ֔יהָ ג ירמ' מט 14: נ 14 וְק֖וּמוּ לַמִּלְחָמָֽה׃ 15כִּֽי־הִנֵּ֥ה א ירמ' מט 15: במד' כד 18 קָטֹ֛ן נְתַתִּ֖יךָ בַּגּוֹיִ֑ם בָּז֖וּי בָּאָדָֽם׃ 16תִּֽפְלַצְתְּךָ֞aJer.49.16תִּפְלַצְתְּךָהפחד שאתה מטיל על אחרים; או, מפלצתך, האליל שלך; או, המעשה הנורא שלך הִשִּׁ֤יא אֹתָךְ֙bJer.49.16הִשִּׁיא אֹתָךְפיתה אותך, השלה אותך זְד֣וֹן לִבֶּ֔ךָcJer.49.16זְדוֹן לִבֶּךָוגאוותך שֹֽׁכְנִי֙dJer.49.16שֹׁכְנִישוכן א ירמ' מט 16: שה"ש ב 14 בְּחַגְוֵ֣י ב ירמ' מט 16: מל"ב יד 7; ירמ' מח 28‡ הַסֶּ֔לַעeJer.49.16בְּחַגְוֵי הַסֶּלַעבנקיקי הסלע, במקום בטוח תֹּפְשִׂ֖יfJer.49.16תֹּפְשִׂיתופס עמדה מְר֣וֹם גִּבְעָ֑הgJer.49.16מְרוֹם גִּבְעָהבראש ההר ג ירמ' מט 16: ישע' יד 15-13; חבק' ב 9; איוב לט 27 כִּֽי־תַגְבִּ֤יהַhJer.49.16כִּי־תַגְבִּיהַגם אם תשים בגובה רב כַּנֶּ֨שֶׁר֙ קִנֶּ֔ךָ ד ירמ' מט 16: עמוס ט 2 מִשָּׁ֥ם אֽוֹרִידְךָ֖ נְאֻם־יְהוָֽה׃ 17וְהָיְתָ֥ה אֱד֖וֹם א ירמ' מט 17: יח 16‡ לְשַׁמָּ֑ה כֹּ֚ל עֹבֵ֣ר עָלֶ֔יהָ יִשֹּׁ֥םaJer.49.17יִשֹּׁםישתומם ב ירמ' מט 17: מל"א ט 8‡; ירמ' יט 8; נא 37 וְיִשְׁרֹ֖קbJer.49.17יִשְׁרֹקאות להשתוממות עַל־כָּל־מַכּוֹתֶֽהָ׃ 18א ירמ' מט 18: ברא' יט 25-24; דבר' כט 22; ירמ' נ 40 כְּֽמַהְפֵּכַ֞ת ב ירמ' מט 18: ברא' יג 10‡ סְדֹ֧ם וַעֲמֹרָ֛ה וּשְׁכֵנֶ֖יהָ אָמַ֣ר יְהוָ֑ה ג ירמ' מט 18: מט 33; איוב יח 19-15 לֹֽא־יֵשֵׁ֥ב שָׁם֙ אִ֔ישׁ וְלֹֽא־יָג֥וּר בָּ֖הּ בֶּן־אָדָֽם׃ 19א ירמ' מט 19: נ 44 הִ֠נֵּה כְּאַרְיֵ֞ה יַעֲלֶ֨ה ב ירמ' מט 19: יב 5; זכר' יא 3 מִגְּא֣וֹן הַיַּרְדֵּן֮aJer.49.19גְּאוֹן הַיַּרְדֵּןהחורשה, הצמחייה הסבוכה שליד הירדן אֶל־נְוֵ֣ה אֵיתָן֒bJer.49.19נְוֵה אֵיתָןמשכן חזק ובטוח כִּֽי־אַרְגִּ֤יעָהcJer.49.19אַרְגִּיעָהברגע אחד, פתאום אֲרִיצֶ֨נּוּdJer.49.19אֲרִיצֶנּוּאגרום לו לברוח מֵֽעָלֶ֔יהָ וּמִ֥י ג ירמ' מט 19: במד' טז 5 בָח֖וּר אֵלֶ֣יהָ אֶפְקֹ֑דeJer.49.19מִי... אֶפְקֹדאמנה עליה את מי שאבחר בו; או, במי אבחר עליה? כִּ֣י ד ירמ' מט 19: שמות ו 8‡; טו 11‡ מִ֤י כָמ֨וֹנִי֙ וּמִ֣י יֹעִידֶ֔נִּיfJer.49.19מִי יֹעִידֶנִּימי יעז להזמין אותי למלחמה או למשפט? ה ירמ' מט 19: איוב מא 2 וּמִי־זֶ֣ה רֹעֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲמֹ֖ד לְפָנָֽי׃ ס 20לָכֵ֞ן שִׁמְע֣וּ א ירמ' מט 20: ישע' יד 24, 27; ירמ' נ 45 עֲצַת־יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יָעַץ֙ אֶל־אֱד֔וֹם וּמַ֨חְשְׁבוֹתָ֔יוaJer.49.20מַחְשְׁבוֹתָיותכניותיו אֲשֶׁ֥ר חָשַׁ֖ב אֶל־יֹשְׁבֵ֣י ב ירמ' מט 20: מט 7‡ תֵימָ֑ן אִם־לֹ֤אbJer.49.20אִם־לֹאפתיחה לשבועה יִסְחָבוּם֙ צְעִירֵ֣י הַצֹּ֔אןcJer.49.20יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאןיגררו, יטרפו אפילו את הצעירים, החלשים שבצאן; או, אפילו הרועים הפשוטים יגררו אותם אִם־לֹ֥א ג ירמ' מט 20: מלא' א 4-3 יַשִּׁ֛ים עֲלֵיהֶ֖ם נְוֵהֶֽםdJer.49.20אִם... נְוֵהֶםאני נשבע שאעשה את ביתם לשממה׃ 21מִקּ֣וֹל נִפְלָ֔ם א ירמ' מט 21: מל"א יט 11‡ רָעֲשָׁ֖ה הָאָ֑רֶץaJer.49.21מִקּוֹל... הָאָרֶץמן הרעש הגדול שיישמע מנפילת אדום תרעד הארץ ב ירמ' מט 21: מח 3 צְעָקָ֕ה ג ירמ' מט 21: במד' לג 10‡ בְּיַם־ס֖וּף נִשְׁמַ֥ע קוֹלָֽהּ׃ 22הִנֵּ֤ה א ירמ' מט 22: ד 13; מח 40; הושע ח 1 כַנֶּ֨שֶׁר֙ יַעֲלֶ֣ה וְיִדְאֶ֔ה וְיִפְרֹ֥שׂ כְּנָפָ֖יו ב ירמ' מט 22: מט 13‡ עַל־בָּצְרָ֑ה וְֽ֠הָיָה לֵ֞ב ג ירמ' מט 22: עבד' 9 גִּבּוֹרֵ֤י אֱדוֹם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא ד ירמ' מט 22: ישע' יג 8; ירמ' ל 6; מח 41 כְּלֵ֖ב אִשָּׁ֥ה מְצֵרָֽהaJer.49.22אִשָּׁה מְצֵרָהאישה ששרויה בצירי לידה׃ ס
הנבואה על דמשק
23א
ירמ' מט 23:
ישע' יז 1‡
לְדַמֶּ֗שֶׂק
בּ֤וֹשָֽׁהaJer.49.23בּוֹשָׁהנתאכזבו
ב
ירמ' מט 23:
במד' לד 8‡
חֲמָת֙
ג
ירמ' מט 23:
מל"ב יח 34;
יט 13;
ישע' י 9;
לו 19;
לז 13
וְאַרְפָּ֔ד
כִּי־שְׁמֻעָ֥ה
רָעָ֛ה
שָׁמְע֖וּ
ד
ירמ' מט 23:
שמות טו 15;
נחום ב 11
נָמֹ֑גוּ
בַּיָּ֣ם
דְּאָגָ֔ה
ה
ירמ' מט 23:
ישע' נז 20
הַשְׁקֵ֖ט
לֹ֥א
יוּכָֽלbJer.49.23נָמֹגוּ... יוּכָלהם דואגים כמו מי שנמצא בים לא שקט; או, נסערים כמו ים רוגש׃
24רָפְתָ֥הaJer.49.24רָפְתָהנחלשה
דַמֶּ֛שֶׂק
הִפְנְתָ֥ה
לָנ֖וּסbJer.49.24לָנוּסלברוח
וְרֶ֣טֶטcJer.49.24רֶטֶטבהלה ורעדה
׀
הֶחֱזִ֑יקָה
א
ירמ' מט 24:
ישע' יג 8
צָרָ֧ה
וַחֲבָלִ֛יםdJer.49.24חֲבָלִיםכאבים
אֲחָזַ֖תָּה
כַּיּוֹלֵדָֽה׃
25אֵ֥יךְ
לֹֽא־עֻזְּבָ֖הaJer.49.25עֻזְּבָהנעזבה; או, בוצרה
א
ירמ' מט 25:
נא 41
עִ֣יר
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(תהלה)
תְּהִלָּ֑ת
קִרְיַ֖ת
מְשׂוֹשִֽׂיbJer.49.25אֵיךְ... מְשׂוֹשִׂיאולי דברי תושב דמשק׃
26לָכֵ֛ן
א
ירמ' מט 26:
יא 22;
יח 21;
נ 30;
עמוס ד 10
יִפְּל֥וּ
בַחוּרֶ֖יהָ
בִּרְחֹבֹתֶ֑יהָaJer.49.26בִּרְחֹבֹתֶיהָבכיכרותיה
וְכָל־אַנְשֵׁ֨י
הַמִּלְחָמָ֤ה
יִדַּ֨מּוּ֙bJer.49.26יִדַּמּוּיושקטו; או, ייהרגו
בַּיּ֣וֹם
הַה֔וּא
נְאֻ֖ם
יְהוָ֥ה
צְבָאֽוֹת׃
27א
ירמ' מט 27:
מג 12;
עמוס א 5-3
וְהִצַּ֥תִּי
אֵ֖שׁ
בְּחוֹמַ֣ת
דַּמָּ֑שֶׂק
וְאָכְלָ֖ה
אַרְמְנ֥וֹת
ב
ירמ' מט 27:
מל"א טו 20-18;
מל"ב יג 3
בֶּן־הֲדָֽד׃
ס
הנבואה על קידר וחצור
28א
ירמ' מט 28:
ישע' כא 16‡
לְקֵדָ֣ר
׀
וּֽלְמַמְלְכ֣וֹת
ב
ירמ' מט 28:
יהושע יא 1‡
חָצ֗וֹר
אֲשֶׁ֤ר
הִכָּה֙
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(נבוכדראצור)
נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֣ר
מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל
כֹּ֖ה
אָמַ֣ר
יְהוָ֑ה
ק֚וּמוּ
עֲל֣וּ
אֶל־קֵדָ֔ר
וְשָׁדְד֖וּaJer.49.28שָׁדְדוּהשמידו
ג
ירמ' מט 28:
שפט' ו 3‡
אֶת־בְּנֵי־קֶֽדֶםbJer.49.28קֵדָר, בְּנֵי־קֶדֶםנוודים שגרו במדבר׃
29אָהֳלֵיהֶ֤ם
וְצֹאנָם֙
יִקָּ֔חוּ
א
ירמ' מט 29:
חבק' ג 7
יְרִיעוֹתֵיהֶ֧ם
וְכָל־כְּלֵיהֶ֛ם
ב
ירמ' מט 29:
דהי"א ה 21
וּגְמַלֵּיהֶ֖ם
יִשְׂא֣וּ
לָהֶ֑םaJer.49.29יִשְׂאוּ לָהֶםיילקחו מהם
וְקָרְא֧וּ
עֲלֵיהֶ֛ם
ג
ירמ' מט 29:
ו 25‡
מָג֖וֹרbJer.49.29מָגוֹראימה ופחד
מִסָּבִֽיב׃
30נֻסוּ֩
נֻּ֨דוּ
מְאֹ֜דaJer.49.30נֻּדוּ מְאֹדהתרחקו הרבה
הֶעְמִ֧יקוּ
לָשֶׁ֛בֶת
יֹשְׁבֵ֥י
חָצ֖וֹר
נְאֻם־יְהוָ֑ה
א
ירמ' מט 30:
כה 9;
כז 6
כִּֽי־יָעַ֨ץ
עֲלֵיכֶ֜ם
נְבוּכַדְרֶאצַּ֤ר
מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙
עֵצָ֔ה
וְחָשַׁ֥ב
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(עליהם)
עֲלֵיכֶ֖ם
מַחֲשָׁבָֽה׃
31ק֣וּמוּ
עֲל֗וּ
אֶל־גּ֥וֹי
שְׁלֵ֛יו
א
ירמ' מט 31:
שפט' יח 7;
צפנ' ב 15;
משלי ג 29
יוֹשֵׁ֥ב
לָבֶ֖טַח
נְאֻם־יְהוָ֑ה
ב
ירמ' מט 31:
דבר' ג 5;
נחום ג 13
לֹא־דְלָתַ֧יִםaJer.49.31דְלָתַיִםשערים
וְלֹֽא־בְרִ֛יחַbJer.49.31בְרִיחַמוט לנעילת שער או דלת
ל֖וֹ
ג
ירמ' מט 31:
במד' כג 9;
דבר' לג 28;
מיכה ז 14
בָּדָ֥ד
יִשְׁכֹּֽנוּ׃
32וְהָי֨וּ
גְמַלֵּיהֶ֜ם
לָבַ֗זaJer.49.32לָבַזלשלל
וַהֲמ֤וֹן
מִקְנֵיהֶם֙
לְשָׁלָ֔ל
א
ירמ' מט 32:
יחז' ה 10;
יב 15-14
וְזֵרִתִ֥יםbJer.49.32זֵרִתִיםאפזר אותם
לְכָל־ר֖וּחַ
ב
ירמ' מט 32:
ויק' כא 5;
ירמ' ט 25;
כה 24-23
קְצוּצֵ֣י
פֵאָ֑הcJer.49.32קְצוּצֵי פֵאָהשבטים שהיו מגלחים את השערות שבפאות ראשם (אולי לכבוד אליל)
וּמִכָּל־עֲבָרָ֛יו
אָבִ֥יא
אֶת־אֵידָ֖םdJer.49.32אֵידָםאסונם
נְאֻם־יְהוָֽה׃
33וְהָיְתָ֨ה
חָצ֜וֹר
א
ירמ' מט 33:
ט 10‡
לִמְע֥וֹן
תַּנִּ֛ים
שְׁמָמָ֖ה
עַד־עוֹלָ֑ם
לֹֽא־יֵשֵׁ֥ב
שָׁם֙
אִ֔ישׁ
וְלֹֽא־יָג֥וּר
בָּ֖הּ
בֶּן־אָדָֽם׃
ס
הנבואה על עילם
34אֲשֶׁ֨ר
הָיָ֧ה
דְבַר־יְהוָ֛ה
אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ
הַנָּבִ֖יא
א
ירמ' מט 34:
ברא' י 22‡
אֶל־עֵילָ֑ם
ב
ירמ' מט 34:
מל"ב כד 18-17;
ירמ' כז 1;
כח 1;
נב 1
בְּרֵאשִׁ֗ית
מַלְכ֛וּת
צִדְקִיָּ֥ה
מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה
לֵאמֹֽר׃
35כֹּ֤ה
אָמַר֙
יְהוָ֣ה
צְבָא֔וֹת
הִנְנִ֥י
א
ירמ' מט 35:
ישע' כד 6;
ירמ' נא 56;
הושע א 5;
תהל' מו 10
שֹׁבֵ֖ר
אֶת־קֶ֣שֶׁת
עֵילָ֑ם
רֵאשִׁ֖ית
גְּבוּרָתָֽםaJer.49.35רֵאשִׁית גְּבוּרָתָםבני עילם היו מפורסמים כצלפי קשת מצוינים׃
36וְהֵבֵאתִ֨י
אֶל־עֵילָ֜ם
א
ירמ' מט 36:
יחז' לז 9;
זכר' ב 10;
ו 5;
דנ' ז 2;
ח 8;
מתי כד 31;
מרק' יג 27;
התג' ז 1
אַרְבַּ֣ע
רוּח֗וֹת
מֵֽאַרְבַּע֙
קְצ֣וֹת
הַשָּׁמַ֔יִם
ב
ירמ' מט 36:
מט 32
וְזֵ֣רִתִ֔ים
לְכֹ֖ל
הָרֻח֣וֹת
הָאֵ֑לֶּה
וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה
הַגּ֔וֹי
אֲשֶׁ֛ר
לֹֽא־יָב֥וֹא
שָׁ֖ם
נִדְּחֵ֥י
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(עולם)
עֵילָֽם׃
37וְהַחְתַּתִּ֣יaJer.49.37הַחְתַּתִּיאשבור; או, אפחיד
אֶת־עֵ֠ילָם
לִפְנֵ֨י
אֹיְבֵיהֶ֜ם
וְלִפְנֵ֣י
׀
מְבַקְשֵׁ֣י
נַפְשָׁ֗ם
א
ירמ' מט 37:
ו 19
וְהֵבֵאתִ֨י
עֲלֵיהֶ֧ם
׀
רָעָ֛ה
ב
ירמ' מט 37:
דהי"ב כח 11‡;
ירמ' ל 24
אֶת־חֲר֥וֹן
אַפִּ֖יbJer.49.37חֲרוֹן אַפִּיזעמי
נְאֻם־יְהוָ֑ה
וְשִׁלַּחְתִּ֤י
אַֽחֲרֵיהֶם֙
ג
ירמ' מט 37:
שפט' ז 20‡;
ירמ' ט 15;
מח 2
אֶת־הַחֶ֔רֶב
עַ֥ד
כַּלּוֹתִ֖י
אוֹתָֽםcJer.49.37עַד כַּלּוֹתִי אוֹתָםעד שאשמיד אותם כליל׃
38וְשַׂמְתִּ֥י
כִסְאִ֖י
בְּעֵילָ֑ם
וְהַאֲבַדְתִּ֥יaJer.49.38הַאֲבַדְתִּיאכרית
מִשָּׁ֛ם
מֶ֥לֶךְ
וְשָׂרִ֖ים
נְאֻם־יְהוָֽה׃
39וְהָיָ֣ה
׀
א
ירמ' מט 39:
ברא' מט 1‡;
מה"ש ב 17‡
בְּאַחֲרִ֣ית
הַיָּמִ֗ים
ב
ירמ' מט 39:
יב 17-14;
מח 47;
מט 6
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(אשוב)
אָשִׁ֛יב
אֶת־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(שבית)
שְׁב֥וּתaJer.49.39אָשִׁיב... עֵילָםאשיב את המצב הטוב שהיה לעילם
עֵילָ֖ם
נְאֻם־יְהוָֽה׃
ס