ירמיה מח
ירמיה פרק מח
הנבואה על מואב
1א
ירמ' מח 1:
ישע' טו 1;
יחז' כה 11-9
לְמוֹאָ֡ב
כֹּֽה־אָמַר֩
יְהוָ֨ה
צְבָא֜וֹת
אֱלֹהֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֗ל
ה֤וֹי
ב
ירמ' מח 1:
במד' לב 38‡
אֶל־נְבוֹ֙
כִּ֣י
שֻׁדָּ֔דָהaJer.48.1שֻׁדָּדָהתושמד
הֹבִ֥ישָׁהbJer.48.1הֹבִישָׁהתבויש
נִלְכְּדָ֖הcJer.48.1נִלְכְּדָהתיכבש
ג
ירמ' מח 1:
במד' לב 37;
ירמ' מח 23;
יחז' כה 9
קִרְיָתָ֑יִם
הֹבִ֥ישָׁה
הַמִּשְׂגָּ֖ב
וָחָֽתָּהdJer.48.1חָתָּהנשברה׃
2אֵ֣ין
עוֹד֮
תְּהִלַּ֣ת
מוֹאָב֒
א
ירמ' מח 2:
במד' כא 25;
ירמ' מח 34,
45;
מט 3
בְּחֶשְׁבּ֗וֹן
חָשְׁב֤וּ
עָלֶ֨יהָ֙
רָעָ֔ה
לְכ֖וּ
ב
ירמ' מח 2:
תהל' פג 5
וְנַכְרִיתֶ֣נָּה
מִגּ֑וֹיaJer.48.2לְכוּ וְנַכְרִיתֶנָּה מִגּוֹיבואו נשמיד אותה מלהיות עם
ג
ירמ' מח 2:
יהושע טו 31;
ישע' י 31
גַּם־מַדְמֵ֣ן
תִּדֹּ֔מִּיbJer.48.2תִּדֹּמִּיתהיה דוממת כמו מתה
אַחֲרַ֖יִךְ
תֵּ֥לֶךְ
חָֽרֶב׃
3א
ירמ' מח 3:
מט 21
ק֥וֹל
צְעָקָ֖ה
ב
ירמ' מח 3:
ישע' טו 5;
ירמ' מח 34
מֵחֹֽרוֹנָ֑יִם
שֹׁ֖ד
וָשֶׁ֥בֶר
גָּדֽוֹל׃
4נִשְׁבְּרָ֖ה
מוֹאָ֑ב
הִשְׁמִ֥יעוּ
זְּעָקָ֖ה
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(צעוריה)
צְעִירֶֽיהָ׃
5כִּ֚י
מַעֲלֵ֣ה
א
ירמ' מח 5:
ישע' טו 5
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(הלחות)
הַלּוּחִ֔יתaJer.48.5מַעֲלֵה הַלּוּחִיתהדרך העולה אל העיר לוחית
בִּבְכִ֖י
יַֽעֲלֶה־בֶּ֑כִיbJer.48.5בִּבְכִי יַעֲלֶה־בֶּכִיבכי גדול; או, בוכים בזמן שעולים
כִּ֚י
בְּמוֹרַ֣ד
חוֹרֹנַ֔יִם
צָרֵ֥יcJer.48.5צָרֵיצרים = אויבים
צַֽעֲקַת־שֶׁ֖בֶר
שָׁמֵֽעוּ׃
6א
ירמ' מח 6:
נא 6
נֻ֖סוּaJer.48.6נֻסוּבִּרחו
מַלְּט֣וּ
נַפְשְׁכֶ֑םbJer.48.6מַלְּטוּ נַפְשְׁכֶםהצילו את חייכם
וְתִֽהְיֶ֕ינָה
כַּעֲרוֹעֵ֖ר
בַּמִּדְבָּֽר׃
7כִּ֠י
יַ֣עַן
א
ירמ' מח 7:
ישע' נט 4;
ירמ' ט 22;
יז 5;
תהל' נב 9
בִּטְחֵ֤ךְaJer.48.7יַעַן בִּטְחֵךְמפני שבטחת
בְּמַעֲשַׂ֨יִךְ֙
וּבְא֣וֹצְרוֹתַ֔יִךְ
גַּם־אַ֖תְּ
תִּלָּכֵ֑דִיbJer.48.7גַּם־אַתְּ תִּלָּכֵדִיגם אותך יכבשו
וְיָצָ֤א
ב
ירמ' מח 7:
שפט' יא 24‡
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(כמיש)
כְמוֹשׁ֙cJer.48.7כְמוֹשׁאליל של מואב
בַּגּוֹלָ֔ה
כֹּהֲנָ֥יו
וְשָׂרָ֖יו
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(יחד)
יַחְדָּֽיו׃
8וְיָבֹ֨א
שֹׁדֵ֜ד
אֶל־כָּל־עִ֗יר
וְעִיר֙
לֹ֣א
תִמָּלֵ֔ט
וְאָבַ֥ד
הָעֵ֖מֶק
א
ירמ' מח 8:
יהושע יג 9,
17,
21
וְנִשְׁמַ֣ד
הַמִּישֹׁ֑ר
אֲשֶׁ֖ר
אָמַ֥ר
יְהוָֽה׃
9א
ירמ' מח 9:
ישע' טז 2;
ירמ' מח 28;
תהל' יא 1;
נה 7
תְּנוּ־צִ֣יץ
לְמוֹאָ֔ב
כִּ֥י
נָצֹ֖א
תֵּצֵ֑אaJer.48.9תְּנוּ... תֵּצֵאפזרו מלח על מואב כי הוא ייהרס; או, תקימו מצבה על קבר מואב כי הוא ייהרס; או, תנו כנפיים למואב שיעוף
וְעָרֶ֨יהָ֙
ב
ירמ' מח 9:
מד 22
לְשַׁמָּ֣הbJer.48.9לְשַׁמָּהלשממה
תִֽהְיֶ֔ינָה
מֵאֵ֥ין
יוֹשֵׁ֖ב
בָּהֵֽן׃
10א
ירמ' מח 10:
מל"א כ 42-39;
ירמ' יא 3;
מל"ב יג 19
אָר֗וּר
עֹשֶׂ֛ה
מְלֶ֥אכֶת
יְהוָ֖ה
רְמִיָּ֑הaJer.48.10רְמִיָּהברשלנות, לא בנאמנות
וְאָר֕וּר
מֹנֵ֥עַ
ב
ירמ' מח 10:
מז 7-6
חַרְבּ֖וֹ
מִדָּֽם׃
11שַׁאֲנַ֨ןaJer.48.11שַׁאֲנַןישב בארצו בשקט
מוֹאָ֜ב
א
ירמ' מח 11:
כב 21;
יחז' טז 49;
זכר' א 15
מִנְּעוּרָ֗יו
ב
ירמ' מח 11:
צפנ' א 12
וְשֹׁקֵ֥ט
הוּא֙
אֶל־שְׁמָרָ֔יו
וְלֹֽא־הוּרַ֤ק
מִכְּלִי֙
אֶל־כֶּ֔לִיbJer.48.11לֹא...־כֶּלִינמזג כמו יין מכלי לכלי, לא נאלץ לנדוד ממקום למקום
וּבַגּוֹלָ֖ה
לֹ֣א
הָלָ֑ךְ
עַל־כֵּ֗ן
עָמַ֤ד
טַעְמוֹ֙
בּ֔וֹcJer.48.11עָמַד טַעְמוֹ בּוֹלא איבד את טעמו הטוב
וְרֵיח֖וֹ
לֹ֥א
נָמָֽרdJer.48.11לֹא נָמָרלא נשתנה׃
ס
12לָכֵ֞ן
הִנֵּ֖ה־יָמִ֤ים
בָּאִים֙
נְאֻם־יְהוָ֔ה
וְשִׁלַּחְתִּי־ל֥וֹ
צֹעִ֖יםaJer.48.12צֹעִיםאנשים שיטו אותו כמו שמטים כלי
וְצֵעֻ֑הוּ
וְכֵלָ֣יו
יָרִ֔יקוּ
וְנִבְלֵיהֶ֖ם
יְנַפֵּֽצוּbJer.48.12נִבְלֵיהֶם יְנַפֵּצוּכליהם יישברו׃
13א
ירמ' מח 13:
ישע' מה 16;
ירמ' מח 39
וּבֹ֥שׁaJer.48.13בֹשׁתתבייש, תתאכזב
מוֹאָ֖ב
ב
ירמ' מח 13:
שפט' יא 24‡
מִכְּמ֑וֹשׁ
כַּאֲשֶׁר־בֹּ֨שׁוּ֙
בֵּ֣ית
יִשְׂרָאֵ֔ל
ג
ירמ' מח 13:
מל"א יב 29;
הושע ח 6-5
מִבֵּ֥ית
אֵ֖ל
מִבְטֶחָֽםbJer.48.13מִבְטֶחָםשבטחו בו׃
14אֵ֚יךְ
תֹּֽאמְר֔וּ
א
ירמ' מח 14:
ישע' י 16-13;
תהל' לג 16
גִּבּוֹרִ֖ים
אֲנָ֑חְנוּ
וְאַנְשֵׁי־חַ֖יִל
לַמִּלְחָמָֽה׃
15שֻׁדַּ֤דaJer.48.15שֻׁדַּדתושמד; או, שׂדד ... עלה (השווה פס' 18)
מוֹאָב֙
וְעָרֶ֣יהָ
עָלָ֔ה
וּמִבְחַ֥רbJer.48.15מִבְחַרהנבחרים
א
ירמ' מח 15:
ישע' מ 31-30
בַּֽחוּרָ֖יו
יָרְד֣וּ
לַטָּ֑בַח
ב
ירמ' מח 15:
במד' כג 21‡;
ירמ' מו 18;
נא 57
נְאֻ֨ם־הַמֶּ֔לֶךְ
יְהוָ֥ה
צְבָא֖וֹת
שְׁמֽוֹ׃
16א
ירמ' מח 16:
ישע' יג 22
קָר֥וֹב
אֵיד־מוֹאָ֖בaJer.48.16אֵידאסון
לָב֑וֹא
וְרָ֣עָת֔וֹ
מִהֲרָ֖ה
מְאֹֽד׃
17נֻ֤דוּ
לוֹ֙aJer.48.17נֻדוּ לוֹהשתתפו בצערו
כָּל־סְבִיבָ֔יו
וְכֹ֖ל
יֹדְעֵ֣י
שְׁמ֑וֹ
אִמְר֗וּ
אֵיכָ֤ה
א
ירמ' מח 17:
ישע' ט 3;
יד 5
נִשְׁבַּר֙
מַטֵּה־עֹ֔ז
מַקֵּ֖ל
תִּפְאָרָֽה׃
18א
ירמ' מח 18:
ישע' מז 1
רְדִ֤י
מִכָּבוֹד֙
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ישבי)
וּשְׁבִ֣י
בַצָּמָ֔אaJer.48.18בַצָּמָאעל האדמה הצמאה
ב
ירמ' מח 18:
מו 19
יֹשֶׁ֖בֶת
ג
ירמ' מח 18:
במד' כא 30‡
בַּת־דִּיב֑וֹן
כִּֽי־שֹׁדֵ֤ד
מוֹאָב֙
עָ֣לָה
בָ֔ךְ
שִׁחֵ֖תbJer.48.18שִׁחֵתהחריב
מִבְצָרָֽיִךְ׃
19אֶל־דֶּ֛רֶךְaJer.48.19אֶל־דֶּרֶךְליד הדרך
עִמְדִ֥י
וְצַפִּ֖י
יוֹשֶׁ֣בֶת
א
ירמ' מח 19:
דבר' ב 36‡
עֲרוֹעֵ֑ר
ב
ירמ' מח 19:
שמ"א ד 16-13
שַׁאֲלִי־נָ֣ס
וְנִמְלָ֔טָהbJer.48.19נָס וְנִמְלָטָהגברים שבורחים ונשים שנמלטות
אִמְרִ֖י
מַה־נִּֽהְיָֽתָה׃
20הֹבִ֥ישׁ
מוֹאָ֛ב
כִּֽי־חַ֖תָּה
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(הילילי)
הֵילִ֣ילוּ
׀
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(וזעקי)
וּֽזְעָ֑קוּ
הַגִּ֣ידוּ
א
ירמ' מח 20:
במד' כא 14-13;
יהושע יב 2-1;
שפט' יא 18,
22,
26;
ישע' טז 2
בְאַרְנ֔וֹן
כִּ֥י
שֻׁדַּ֖ד
מוֹאָֽב׃
21וּמִשְׁפָּ֥ט
בָּ֖א
אֶל־אֶ֣רֶץ
הַמִּישֹׁ֑ר
אֶל־חֹל֥וֹן
א
ירמ' מח 21:
במד' כא 23;
ישע' טו 4;
ירמ' מח 34
וְאֶל־יַ֖הְצָה
וְעַל־ב
ירמ' מח 21:
יהושע יג 18
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(מופעת)
מֵיפָֽעַת׃
22וְעַל־דִּיב֣וֹן
וְעַל־נְב֔וֹ
וְעַל־בֵּ֖ית
דִּבְלָתָֽיִם׃
23וְעַ֧ל
קִרְיָתַ֛יִם
וְעַל־בֵּ֥ית
גָּמ֖וּל
א
ירמ' מח 23:
יהושע יג 17
וְעַל־בֵּ֥ית
מְעֽוֹן׃
24א
ירמ' מח 24:
מח 41;
עמוס ב 2
וְעַל־קְרִיּ֖וֹת
וְעַל־בָּצְרָ֑ה
וְעַ֗ל
כָּל־עָרֵי֙
אֶ֣רֶץ
מוֹאָ֔ב
הָרְחֹק֖וֹת
וְהַקְּרֹבֽוֹת׃
25נִגְדְּעָה֙aJer.48.25נִגְדְּעָהנכרתה
א
ירמ' מח 25:
זכר' ב 4-2;
תהל' עה 11;
איכה ב 3
קֶ֣רֶן
מוֹאָ֔ב
ב
ירמ' מח 25:
תהל' י 15;
איוב כב 9
וּזְרֹע֖וֹ
נִשְׁבָּ֑רָה
נְאֻ֖ם
יְהוָֽה׃
26א
ירמ' מח 26:
כה 15‡
הַשְׁכִּירֻ֕הוּ
כִּ֥י
ב
ירמ' מח 26:
שמות ה 2‡;
ישע' י 13‡;
ירמ' מח 42;
דנ' ה 23
עַל־יְהוָ֖ה
הִגְדִּ֑ילaJer.48.26עַל־יהוה הִגְדִּילחשב את עצמו גדול מה'; או, דיבר גדולות כלפי ה'
ג
ירמ' מח 26:
ישע' יט 14;
ירמ' כה 27
וְסָפַ֤קbJer.48.26סָפַקירבה; או, יתגולל
מוֹאָב֙
בְּקִיא֔וֹ
ד
ירמ' מח 26:
מח 39
וְהָיָ֥ה
לִשְׂחֹ֖קcJer.48.26לִשְׂחֹקלצחוק
גַּם־הֽוּא׃
27וְאִ֣םaJer.48.27וְאִםהלא
׀
ל֣וֹא
א
ירמ' מח 27:
מיכה ז 10-8;
איכה ב 17-15
הַשְּׂחֹ֗ק
הָיָ֤ה
לְךָ֙
יִשְׂרָאֵ֔ל
ב
ירמ' מח 27:
ב 26
אִם־בְּגַנָּבִ֖ים
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(נמצאה)
נִמְצָ֑א
כִּֽי־מִדֵּ֧י
דְבָרֶ֥יךָ
בּ֖וֹ
ג
ירמ' מח 27:
יח 16;
איוב טז 4
תִּתְנוֹדָֽדbJer.48.27כִּי... תִּתְנוֹדָדבכל פעם שאתה מדבר עליו אתה מתנועע בלעג׃
28עִזְב֤וּ
עָרִים֙
וְשִׁכְנ֣וּ
א
ירמ' מח 28:
שפט' ו 2;
ישע' ב 19;
ירמ' מט 16
בַּסֶּ֔לַע
יֹשְׁבֵ֖י
מוֹאָ֑ב
וִֽהְי֣וּ
ב
ירמ' מח 28:
תהל' נה 7;
שה"ש ב 14
כְיוֹנָ֔ה
תְּקַנֵּ֖ן
בְּעֶבְרֵ֥י
פִי־פָֽחַתaJer.48.28תְּקַנֵּן... פָחַתיונה בונה את קנה בצדי הבור או המערה׃
29א
ירמ' מח 29:
ישע' טז 6;
עמוס ב 2-1;
צפנ' ב 11-8
שָׁמַ֥עְנוּ
גְאוֹן־מוֹאָ֖בaJer.48.29גְאוֹןגאוות
ב
ירמ' מח 29:
תהל' קלח 6;
איוב מ 12-11
גֵּאֶ֣הbJer.48.29גֵּאֶהמתגאה
מְאֹ֑ד
גָּבְה֧וֹcJer.48.29גָּבְהוֹגובה רוחו
וּגְאוֹנ֛וֹdJer.48.29גְאוֹנוֹהתנשאותו
וְגַאֲוָת֖וֹ
וְרֻ֥ם
לִבּֽוֹ׃
30א
ירמ' מח 30:
ישע' לז 28
אֲנִ֤י
יָדַ֨עְתִּי֙
נְאֻם־יְהוָ֔ה
עֶבְרָת֖וֹaJer.48.30עֶבְרָתוֹכעסו
וְלֹא־כֵ֑ןbJer.48.30לֹא־כֵןדברים לא כנים, לא נכונים
בַּדָּ֖יוcJer.48.30בַּדָּיודברי בדיה
לֹא־כֵ֥ן
עָשֽׂוּ׃
31עַל־כֵּן֙
א
ירמ' מח 31:
ישע' טו 5;
טז 7,
11
עַל־מוֹאָ֣ב
אֲיֵלִ֔ילaJer.48.31אֲיֵלִילאשא קינה
וּלְמוֹאָ֥ב
כֻּלֹּ֖ה
אֶזְעָ֑ק
אֶל־אַנְשֵׁ֥י
ב
ירמ' מח 31:
מל"ב ג 25;
ישע' טז 7,
11
קִֽיר־חֶ֖רֶשׂ
יֶהְגֶּֽהbJer.48.31יֶהְגֶּהיוציא קול צער ובכי׃
32א
ירמ' מח 32:
ישע' טז 9-8
מִבְּכִ֨י
ב
ירמ' מח 32:
במד' כא 32;
לב 1,
3,
35
יַעְזֵ֤רaJer.48.32מִבְּכִי יַעְזֵריותר ממה שבכיתי על יעזר
אֶבְכֶּה־לָּךְ֙
הַגֶּ֣פֶן
שִׂבְמָ֔ה
נְטִֽישֹׁתַ֨יִךְ֙bJer.48.32נְטִישֹׁתַיִךְזמורות גפניך
עָ֣בְרוּ
יָ֔ם
עַ֛ד
יָ֥ם
יַעְזֵ֖ר
נָגָ֑עוּcJer.48.32נָגָעוּהגיעו
עַל־קֵיצֵ֥ךְdJer.48.32קֵיצֵךְאסיף פֵּרות הקיץ שלך
וְעַל־בְּצִירֵ֖ךְ
שֹׁדֵ֥ד
נָפָֽלeJer.48.32שֹׁדֵד נָפָלכאשר יתנפלו עליהם השודדים׃
33א
ירמ' מח 33:
ישע' טז 10;
ירמ' כה 10;
יואל א 12
וְנֶאֶסְפָ֨הaJer.48.33נֶאֶסְפָהחדלה
שִׂמְחָ֥ה
וָגִ֛יל
מִכַּרְמֶ֖ל
וּמֵאֶ֣רֶץ
מוֹאָ֑ב
ב
ירמ' מח 33:
ישע' ה 10;
חגי ב 16
וְיַ֨יִן֙
מִיקָבִ֣ים
הִשְׁבַּ֔תִּיbJer.48.33הִשְׁבַּתִּיאפסיק
לֹֽא־יִדְרֹ֣ךְ
הֵידָ֔ד
ג
ירמ' מח 33:
כה 30
הֵידָ֖ד
לֹ֥א
הֵידָֽדcJer.48.33הֵידָד... הֵידָדאבטל את קריאות השמחה של דורכי הענבים׃
34א
ירמ' מח 34:
ישע' טו 6-4
מִזַּעֲקַ֨ת
חֶשְׁבּ֜וֹן
ב
ירמ' מח 34:
במד' לב 3,
37
עַד־אֶלְעָלֵ֗ה
עַד־יַ֨הַץ֙
נָתְנ֣וּ
קוֹלָ֔ם
ג
ירמ' מח 34:
ברא' יג 10‡
מִצֹּ֨עַר֙
עַד־חֹ֣רֹנַ֔יִם
עֶגְלַ֖ת
שְׁלִֽשִׁיָּ֑ה
כִּ֚י
גַּם־מֵ֣י
נִמְרִ֔ים
לִמְשַׁמּ֖וֹת
יִהְיֽוּaJer.48.34לִמְשַׁמּוֹת יִהְיוּנעשו שוממים, התיישבו׃
35וְהִשְׁבַּתִּ֥י
לְמוֹאָ֖ב
נְאֻם־יְהוָ֑ה
א
ירמ' מח 35:
ישע' טו 2;
טז 12
מַעֲלֶ֣ה
בָמָ֔הaJer.48.35מַעֲלֶה בָמָהאת העלייה לאתרי פולחן האלילים
ב
ירמ' מח 35:
ז 9;
יא 13
וּמַקְטִ֖ירbJer.48.35מַקְטִירמקריב קרבנות
לֵאלֹהָֽיו׃
36עַל־כֵּ֞ן
א
ירמ' מח 36:
ישע' טו 5;
טז 11
לִבִּ֤י
לְמוֹאָב֙
כַּחֲלִלִ֣ים
יֶהֱמֶ֔הaJer.48.36לִבִּי... יֶהֱמֶהלבי ישמיע קול
וְלִבִּי֙
אֶל־אַנְשֵׁ֣י
קִֽיר־חֶ֔רֶשׂ
כַּחֲלִילִ֖ים
יֶהֱמֶ֑ה
עַל־כֵּ֛ן
ב
ירמ' מח 36:
ישע' טו 7
יִתְרַ֥ת
עָשָׂ֖ה
אָבָֽדוּbJer.48.36יִתְרַת עָשָׂה אָבָדוּנעלם העושר שעשו׃
37כִּ֤י
כָל־רֹאשׁ֙
א
ירמ' מח 37:
ישע' ג 24‡
קָרְחָ֔ה
וְכָל־זָקָ֖ן
גְּרֻעָ֑הaJer.48.37גְּרֻעָהמגולח
עַ֤ל
כָּל־יָדַ֨יִם֙
גְּדֻדֹ֔תbJer.48.37גְּדֻדֹתסריטות
וְעַל־מָתְנַ֖יִם
ב
ירמ' מח 37:
ברא' לז 34‡
שָֽׂק׃
38עַ֣ל
א
ירמ' מח 38:
ישע' כב 1
כָּל־גַּגּ֥וֹת
מוֹאָ֛ב
וּבִרְחֹבֹתֶ֖יהָaJer.48.38רְחֹבֹתֶיהָכיכרותיה
כֻּלֹּ֣ה
מִסְפֵּ֑ד
ב
ירמ' מח 38:
יט 11-10;
כב 28;
הושע ח 8;
תהל' לא 13
כִּֽי־שָׁבַ֣רְתִּי
אֶת־מוֹאָ֗ב
כִּכְלִ֛י
אֵֽין־חֵ֥פֶץ
בּ֖וֹbJer.48.38אֵין־חֵפֶץ בּוֹאין בו תועלת ואיש לא רוצה אותו
נְאֻם־יְהוָֽה׃
39אֵ֥יךְ
חַ֨תָּה֙aJer.48.39חַתָּהנשברת
הֵילִ֔ילוּbJer.48.39הֵילִילוּיללו
אֵ֛יךְ
הִפְנָה־עֹ֥רֶףcJer.48.39הִפְנָה־עֹרֶףלאויב
מוֹאָ֖ב
בּ֑וֹשׁdJer.48.39בּוֹשׁוהתבייש
וְהָיָ֥ה
מוֹאָ֛ב
לִשְׂחֹ֥קeJer.48.39לִשְׂחֹקלצחוק
וְלִמְחִתָּ֖הfJer.48.39לִמְחִתָּהלחרדה
לְכָל־סְבִיבָֽיו׃
ס
40כִּי־כֹה֙
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
הִנֵּ֥ה
א
ירמ' מח 40:
דבר' כח 49;
ירמ' מט 22;
יחז' יז 3;
הושע ח 1
כַנֶּ֖שֶׁר
יִדְאֶ֑ה
ב
ירמ' מח 40:
ישע' ח 8
וּפָרַ֥שׂ
כְּנָפָ֖יו
אֶל־מוֹאָֽב׃
41נִלְכְּדָה֙aJer.48.41נִלְכְּדָהתיכבש
א
ירמ' מח 41:
מח 24
הַקְּרִיּ֔וֹתbJer.48.41הַקְּרִיּוֹתשם של מקום
וְהַמְּצָד֖וֹת
נִתְפָּ֑שָׂהcJer.48.41נִתְפָּשָׂהייכבשו
וְֽ֠הָיָה
ב
ירמ' מח 41:
מט 22
לֵ֞ב
גִּבּוֹרֵ֤י
מוֹאָב֙
בַּיּ֣וֹם
הַה֔וּא
כְּלֵ֖ב
ג
ירמ' מח 41:
ישע' יג 8‡
אִשָּׁ֥ה
מְצֵרָֽהdJer.48.41מְצֵרָהשסובלת צירי לידה׃
42א
ירמ' מח 42:
מח 2;
תהל' פג 4
וְנִשְׁמַ֥ד
מוֹאָ֖ב
מֵעָ֑ם
כִּ֥י
ב
ירמ' מח 42:
שמות ה 2‡;
ירמ' מח 26;
דנ' ה 23
עַל־יְהוָ֖ה
הִגְדִּֽיל׃
43א
ירמ' מח 43:
ישע' כד 18-17;
איכה ג 47
פַּ֥חַדaJer.48.43פַּחַדבהלה
וָפַ֖חַתbJer.48.43וָפַחַתבור עמוק המכוסה כדי להטעות בעלי חיים וללכוד אותם לתוכו
וָפָ֑חcJer.48.43פָחמלכודת שמניחים הציידים על האדמה
עָלֶ֛יךָ
יוֹשֵׁ֥ב
מוֹאָ֖ב
נְאֻם־יְהוָֽה׃
44א
ירמ' מח 44:
עמוס ה 19
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(הניס)
הַנָּ֞סaJer.48.44הַנָּסהבורח
מִפְּנֵ֤י
הַפַּ֨חַד֙
יִפֹּ֣ל
אֶל־הַפַּ֔חַת
וְהָֽעֹלֶה֙
מִן־הַפַּ֔חַת
יִלָּכֵ֖ד
בַּפָּ֑ח
כִּֽי־אָבִ֨יא
אֵלֶ֧יהָ
אֶל־מוֹאָ֛ב
ב
ירמ' מח 44:
יח 17‡
שְׁנַ֥ת
פְּקֻדָּתָ֖םbJer.48.44שְׁנַת פְּקֻדָּתָםמועד עונשם
נְאֻם־יְהוָֽה׃
45בְּצֵ֥ל
חֶשְׁבּ֛וֹן
עָמְד֖וּ
מִכֹּ֣חַaJer.48.45מִכֹּחַבלי כוח
נָסִ֑ים
א
ירמ' מח 45:
במד' כא 29-28;
עמוס ב 2
כִּֽי־אֵ֞שׁ
יָצָ֣א
מֵחֶשְׁבּ֗וֹן
וְלֶֽהָבָה֙
מִבֵּ֣ין
ב
ירמ' מח 45:
במד' כא 21‡
סִיח֔וֹן
וַתֹּ֨אכַל֙
ג
ירמ' מח 45:
במד' כד 17
פְּאַ֣תbJer.48.45פְּאַתראש; או, גבול; או, ראשי
מוֹאָ֔ב
וְקָדְקֹ֖ד
בְּנֵ֥י
שָׁאֽוֹןcJer.48.45בְּנֵי שָׁאוֹןהמשמיעים רעש; או, הנידונים לשואה, לחורבן׃
46א
ירמ' מח 46:
במד' כא 29
אוֹי־לְךָ֣
מוֹאָ֔ב
אָבַ֖ד
ב
ירמ' מח 46:
שפט' יא 24‡;
ירמ' מח 7
עַם־כְּמ֑וֹשׁ
כִּֽי־לֻקְּח֤וּ
בָנֶ֨יךָ֙
בַּשֶּׁ֔בִי
וּבְנֹתֶ֖יךָ
בַּשִּׁבְיָֽה׃
47א
ירמ' מח 47:
יב 17-14;
מט 6,
39
וְשַׁבְתִּ֧י
שְׁבוּת־מוֹאָ֛בaJer.48.47שַׁבְתִּי שְׁבוּת־מוֹאָבאשיב את המצב הטוב שהיה למואב
ב
ירמ' מח 47:
ברא' מט 1‡;
מה"ש ב 17‡
בְּאַחֲרִ֥ית
הַיָּמִ֖ים
נְאֻם־יְהוָ֑ה
עַד־הֵ֖נָּה
מִשְׁפַּ֥ט
מוֹאָֽב׃
ס