ירמיה מג

ירמיה פרק מג

הירידה למצרים

1וַיְהִי֩ ^א ירמ' מג 1: כו 8 כְּכַלּ֨וֹת^aJer.43.1כְּכַלּוֹתכשסיים יִרְמְיָ֜הוּ לְדַבֵּ֣ר אֶל־כָּל־הָעָ֗ם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר שְׁלָח֛וֹ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם אֲלֵיהֶ֑ם אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ ס 2וַיֹּ֨אמֶר עֲזַרְיָ֤ה ^א ירמ' מג 2: מב 1 בֶן־הוֹשַֽׁעְיָה֙ וְיוֹחָנָ֣ן בֶּן־קָרֵ֔חַ וְכָל־הָאֲנָשִׁ֖ים הַזֵּדִ֑ים^aJer.43.2הַזֵּדִיםהחוטאים בזדון אֹמְרִ֣ים אֶֽל־יִרְמְיָ֗הוּ ^ב ירמ' מג 2: ישע' ז 9 שֶׁ֚קֶר אַתָּ֣ה מְדַבֵּ֔ר לֹ֣א שְׁלָחֲךָ֞ יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־תָבֹ֥אוּ מִצְרַ֖יִם לָג֥וּר שָֽׁם׃ 3כִּ֗י ^א ירמ' מג 3: לב 16; לו 4, 8, 14, 32; מה 1 בָּרוּךְ֙ בֶּן־נֵ֣רִיָּ֔ה מַסִּ֥ית אֹתְךָ֖ בָּ֑נוּ לְמַעַן֩ תֵּ֨ת אֹתָ֤נוּ בְיַֽד־הַכַּשְׂדִּים֙ לְהָמִ֣ית אֹתָ֔נוּ וּלְהַגְל֥וֹת אֹתָ֖נוּ בָּבֶֽל׃ 4^א ירמ' מג 4: מב 6-5; מד 5; דהי"ב כה 16 וְלֹֽא־שָׁמַע֩ ^ב ירמ' מג 4: מ 8, 13, 15; מא 16-11; מב 1, 8 יוֹחָנָ֨ן בֶּן־קָרֵ֜חַ וְכָל־שָׂרֵ֧י הַחֲיָלִ֛ים וְכָל־הָעָ֖ם בְּק֣וֹל יְהוָ֑ה ^ג ירמ' מג 4: מב 12-10 לָשֶׁ֖בֶת בְּאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃ 5וַיִּקַּ֞ח יוֹחָנָ֤ן בֶּן־קָרֵ֨חַ֙ וְכָל־שָׂרֵ֣י הַחֲיָלִ֔ים אֵ֖ת ^א ירמ' מג 5: מא 10, 16; מב 15, 19; מד 12, 14, 28 כָּל־שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֑ה ^ב ירמ' מג 5: מ 12; ירמ' ה 13-12; מב 5 אֲשֶׁר־שָׁ֗בוּ מִכָּל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר נִדְּחוּ־שָׁ֔ם לָג֖וּר בְּאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃ 6אֶֽת־הַ֠גְּבָרִים וְאֶת־הַנָּשִׁ֣ים וְאֶת־הַטַּף֮ ^א ירמ' מג 6: מא 10 וְאֶת־בְּנ֣וֹת הַמֶּלֶךְ֒ וְאֵ֣ת ^ב ירמ' מג 6: לט 10; מ 7 כָּל־הַנֶּ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֤ר הִנִּ֨יחַ֙ נְבוּזַרְאֲדָ֣ן רַב־טַבָּחִ֔ים אֶת־גְּדַלְיָ֖הוּ בֶּן־אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁפָ֑ן וְאֵת֙ ^ג ירמ' מג 6: א 1‡ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא וְאֶת־בָּר֖וּךְ בֶּן־נֵרִיָּֽהוּ׃ 7וַיָּבֹ֨אוּ֙ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כִּ֛י לֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּק֣וֹל יְהוָ֑ה וַיָּבֹ֖אוּ ^א ירמ' מג 7: ב 16; מד 1; מו 14; יחז' ל 18 עַד־תַּחְפַּנְחֵֽס׃ ס 8וַיְהִ֤י דְבַר־יְהוָה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ בְּתַחְפַּנְחֵ֖ס לֵאמֹֽר׃ 9קַ֣ח בְּיָדְךָ֞ אֲבָנִ֣ים גְּדֹל֗וֹת וּטְמַנְתָּ֤ם בַּמֶּ֨לֶט֙^aJer.43.9מֶּלֶטחומר המחזיק לבנים שמניחים בו; מילה יחידאית ^א ירמ' מג 9: נחום ג 14 בַּמַּלְבֵּ֔ן^bJer.43.9מַּלְבֵּןמקום שבו עושים לבנים; או, רחבה בצורת מלבן או עשויה מִלבנים אֲשֶׁ֛ר בְּפֶ֥תַח בֵּית־פַּרְעֹ֖ה בְּתַחְפַּנְחֵ֑ס לְעֵינֵ֖י אֲנָשִׁ֥ים יְהוּדִֽים׃ 10וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֡ם כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הִנְנִ֤י שֹׁלֵ֨חַ֙ וְ֠לָקַחְתִּי ^א ירמ' מג 10: מל"ב כד 1‡ אֶת־נְבוּכַדְרֶאצַּ֤ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ ^ב ירמ' מג 10: כה 9‡ עַבְדִּ֔י וְשַׂמְתִּ֣י כִסְא֔וֹ מִמַּ֛עַל לָאֲבָנִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֲשֶׁ֣ר טָמָ֑נְתִּי וְנָטָ֥ה אֶת־^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (שפרורו)^aJer.43.10נָטָה אֶת־שַׁפְרִירוֹיפרוש את חופתו (שמכסה את כסאו); או, יניף את שרביטו שַׁפְרִיר֖וֹ עֲלֵיהֶֽם׃ 11^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (ובאה) וּבָ֕א ^א ירמ' מג 11: ישע' יט 25-1; ירמ' כה 19-15; מו 2-1, 26-13; יחז' כט 20-19 וְהִכָּ֖ה אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם ^ב ירמ' מג 11: טו 2; התג' יג 10 אֲשֶׁ֧ר לַמָּ֣וֶת^aJer.43.11אֲשֶׁר לַמָּוֶתזה שמיועד למוות לַמָּ֗וֶת וַאֲשֶׁ֤ר לַשְּׁבִי֙ לַשֶּׁ֔בִי וַאֲשֶׁ֥ר לַחֶ֖רֶב לֶחָֽרֶב׃ 12וְהִצַּ֣תִּי אֵ֗שׁ בְּבָתֵּי֙ ^א ירמ' מג 12: שמות יב 12; ישע' יט 1; ירמ' מו 25; יחז' ל 13 אֱלֹהֵ֣י מִצְרַ֔יִם וּשְׂרָפָ֖ם ^ב ירמ' מג 12: ישע' מו 2-1; דנ' יא 8 וְשָׁבָ֑ם^aJer.43.12שָׁבָםייקח אותם בשבי ^ג ירמ' מג 12: ישע' מט 18; תהל' קד 2 וְעָטָה֩^bJer.43.12עָטָהיתעטף, יתלבש בשלל מצרים; או, ידביר את הכנימה (האלילים) אֶת־אֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם כַּאֲשֶׁר־יַעְטֶ֤ה הָֽרֹעֶה֙ אֶת־בִּגְד֔וֹ וְיָצָ֥א מִשָּׁ֖ם בְּשָׁלֽוֹם׃ 13^א ירמ' מג 13: יחז' כו 11 וְשִׁבַּ֗ר אֶֽת־מַצְּבוֹת֙^aJer.43.13מַצְּבוֹתאבנים ששימשו פולחן אלילים בֵּ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְאֶת־בָּתֵּ֥י אֱלֹהֵֽי־מִצְרַ֖יִם יִשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ ס