ירמיה לט
ירמיה פרק לט
נפילת ירושלים
(מל"ב כד 20 – כה 21; ירמ' נב 30-3; דהי"ב לו 21-17)
1א ירמ' לט 1: מל"ב כה 12-1; ירמ' נב 4; יחז' כד 2-1; דהי"ב לו 20-17 בַּשָּׁנָ֣ה הַ֠תְּשִׁעִית לְצִדְקִיָּ֨הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֜ה בַּחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂרִ֗יaJer.39.1בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית... בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂרִיחודש טבת 588 לפנה"ס ב ירמ' לט 1: לד 2-1 בָּ֠א ג ירמ' לט 1: מל"ב כד 1‡ נְבוּכַדְרֶאצַּ֨ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֤ל וְכָל־חֵילוֹ֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם ד ירמ' לט 1: יחז' ד 2; כא 27 וַיָּצֻ֖רוּ עָלֶֽיהָ׃ ס 2בְּעַשְׁתֵּֽי־עֶשְׂרֵ֤הaJer.39.2עַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵהאחת עשרה שָׁנָה֙ לְצִדְקִיָּ֔הוּ בַּחֹ֥דֶשׁ הָרְבִיעִ֖יbJer.39.2חֹדֶשׁ הָרְבִיעִיחודש תמוז בְּתִשְׁעָ֣ה לַחֹ֑דֶשׁ א ירמ' לט 2: מל"ב כה 4; ירמ' נב 7 הָבְקְעָ֖ה הָעִֽירcJer.39.2הָבְקְעָה הָעִירנפרצו חומות העיר ע"י הצבא הבבלי׃ 3וַיָּבֹ֗אוּ כֹּ֚ל א ירמ' לט 3: לח 17 שָׂרֵ֣י מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל ב ירמ' לט 3: כא 4 וַיֵּשְׁב֖וּ בְּשַׁ֣עַר הַתָּ֑וֶךְaJer.39.3בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְמיקומו לא ידוע נֵרְגַ֣ל שַׂר־אֶ֠צֶר סַֽמְגַּר־נְב֞וּ שַׂר־סְכִ֣ים רַב־סָרִ֗יס נֵרְגַ֤ל שַׂר־אֶ֨צֶר֙ רַב־מָ֔ג וְכָל־שְׁאֵרִ֔ית שָׂרֵ֖י מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 4וַיְהִ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר רָ֠אָם צִדְקִיָּ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֜ה וְכֹ֣ל ׀ אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה וַֽ֠יִּבְרְחוּ א ירמ' לט 4: מל"ב כה 4; ישע' ל 16; ירמ' נב 7; עמוס ב 14 וַיֵּצְא֨וּ לַ֤יְלָה מִן־הָעִיר֙ דֶּ֚רֶךְ גַּ֣ן הַמֶּ֔לֶךְ בְּשַׁ֖עַר בֵּ֣ין ב ירמ' לט 4: דהי"ב לב 5 הַחֹמֹתָ֑יִם וַיֵּצֵ֖א דֶּ֥רֶךְ הָעֲרָבָֽה׃ 5א ירמ' לט 5: לב 5-4; לח 18, 23; נב 8 וַיִּרְדְּפ֨וּ חֵיל־כַּשְׂדִּ֜ים אַחֲרֵיהֶ֗ם ב ירמ' לט 5: איכה ד 20 וַיַּשִּׂ֣גוּ אֶת־צִדְקִיָּהוּ֮ ג ירמ' לט 5: יהושע ד 13; ה 10 בְּעַֽרְב֣וֹת יְרֵחוֹ֒ וַיִּקְח֣וּ אֹת֗וֹ וַֽ֠יַּעֲלֻהוּ אֶל־נְבוּכַדְרֶאצַּ֧ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל ד ירמ' לט 5: מל"ב כג 33; כה 6, 21-20; ירמ' נב 10-9, 27-26 רִבְלָ֖תָה בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֑ת וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֖וֹ מִשְׁפָּטִֽיםaJer.39.5יְדַבֵּר אִתּוֹ מִשְׁפָּטִיםשפט אותו, קבע את עונשו׃ 6א ירמ' לט 6: מל"ב כה 7; ירמ' נב 10 וַיִּשְׁחַט֩ מֶ֨לֶךְ בָּבֶ֜ל אֶת־בְּנֵ֧י צִדְקִיָּ֛הוּ בְּרִבְלָ֖ה ב ירמ' לט 6: דבר' כח 34 לְעֵינָ֑יו וְאֵת֙ ג ירמ' לט 6: כא 7; כד 10-8; לד 21-19 כָּל־חֹרֵ֣יaJer.39.6חֹרֵישרי יְהוּדָ֔ה שָׁחַ֖ט מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ 7א ירמ' לט 7: שפט' טז 21; מל"ב כה 7; ירמ' נב 11; יחז' יב 13 וְאֶת־עֵינֵ֥י צִדְקִיָּ֖הוּ עִוֵּ֑רaJer.39.7עִוֵּרניקר וַיַּאַסְרֵ֨הוּ֙ בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִםbJer.39.7נְחֻשְׁתַּיִםשרשראות נחושת ב ירמ' לט 7: לב 5 לָבִ֥יאcJer.39.7לָבִיאלהביא אֹת֖וֹ בָּבֶֽלָה׃ 8א ירמ' לט 8: מל"ב כה 9; ירמ' כא 10; לח 18; נב 13 וְאֶת־בֵּ֤ית הַמֶּ֨לֶךְ֙ וְאֶת־בֵּ֣ית הָעָ֔ם שָׂרְפ֥וּ הַכַּשְׂדִּ֖ים בָּאֵ֑שׁ ב ירמ' לט 8: מל"ב כה 10; ירמ' נב 14; נחמ' א 3 וְאֶת־חֹמ֥וֹת יְרוּשָׁלִַ֖ם נָתָֽצוּaJer.39.8נָתָצוּהרסו׃ 9וְאֵת֩ יֶ֨תֶר הָעָ֜ם הַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּעִ֗יר א ירמ' לט 9: לח 19; נב 15 וְאֶת־הַנֹּֽפְלִים֙ אֲשֶׁ֣ר נָפְל֣וּ עָלָ֔יוaJer.39.9הַנֹּפְלִים... עָלָיואלה שיצאו אליו ונכנעו וְאֵ֛ת ב ירמ' לט 9: כד 8 יֶ֥תֶר הָעָ֖ם הַנִּשְׁאָרִ֑ים הֶגְלָ֛ה ג ירמ' לט 9: מל"ב כה 11, 20; ירמ' מ 1; מא 10; נב 16-12, 26, 30 נְבֽוּזַר־אֲדָ֥ן ד ירמ' לט 9: ברא' לז 36 רַב־טַבָּחִ֖ים בָּבֶֽל׃ 10וּמִן־הָעָ֣ם א ירמ' לט 10: מל"ב כה 12; ירמ' נב 16 הַדַּלִּ֗יםaJer.39.10הַדַּלִּיםהעניים אֲשֶׁ֤ר אֵין־לָהֶם֙ מְא֔וּמָה הִשְׁאִ֛יר נְבוּזַרְאֲדָ֥ן רַב־טַבָּחִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם כְּרָמִ֥ים וִֽיגֵבִ֖יםbJer.39.10יגֵבִיםשדות בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃
דאגתו של נבוכדנצר לירמיהו
11וַיְצַ֛ו
נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר
מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל
א
ירמ' לט 11:
א 8;
טו 21-20;
מה"ש כד 23
עַֽל־יִרְמְיָ֑הוּ
בְּיַ֛ד
נְבוּזַרְאֲדָ֥ן
רַב־טַבָּחִ֖ים
לֵאמֹֽר׃
12קָחֶ֗נּוּ
וְעֵינֶ֨יךָ֙
שִׂ֣ים
עָלָ֔יו
א
ירמ' לט 12:
תהל' קה 15-14;
משלי טז 7
וְאַל־תַּ֥עַשׂ
ל֖וֹ
מְא֣וּמָה
רָּ֑ע
כִּ֗י
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(אם)
כַּֽאֲשֶׁר֙
יְדַבֵּ֣ר
אֵלֶ֔יךָ
כֵּ֖ן
עֲשֵׂ֥ה
עִמּֽוֹ׃
13וַיִּשְׁלַ֞ח
נְבֽוּזַרְאֲדָ֣ן
רַב־טַבָּחִ֗ים
וּנְבֽוּשַׁזְבָּן֙
רַב־סָרִ֔יס
וְנֵרְגַ֥ל
שַׂר־אֶ֖צֶר
רַב־מָ֑ג
וְכֹ֖ל
רַבֵּ֥י
מֶֽלֶךְ־בָּבֶֽל׃
14וַיִּשְׁלְחוּ֩
א
ירמ' לט 14:
לח 28‡;
מ 6-1
וַיִּקְח֨וּ
אֶֽת־יִרְמְיָ֜הוּ
מֵחֲצַ֣ר
הַמַּטָּרָ֗ה
וַיִּתְּנ֤וּ
אֹתוֹ֙
ב
ירמ' לט 14:
מל"ב כה 22;
ירמ' מ 5,
7,
11;
מא 2-1
אֶל־גְּדַלְיָ֨הוּ֙
ג
ירמ' לט 14:
מל"ב כב 12,
14;
ירמ' כו 24;
דהי"ב לד 20
בֶּן־אֲחִיקָ֣ם
בֶּן־שָׁפָ֔ן
לְהוֹצִאֵ֖הוּ
אֶל־הַבָּ֑יִת
וַיֵּ֖שֶׁב
בְּת֥וֹךְ
הָעָֽם׃
ס
הבטחת הצלה לעבדו של מלך הכושי
15וְאֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ
הָיָ֣ה
דְבַר־יְהוָ֑ה
בִּֽהְיֹת֣וֹ
א
ירמ' לט 15:
לח 28
עָצ֔וּר
בַּחֲצַ֥ר
הַמַּטָּרָ֖ה
לֵאמֹֽר׃
16הָל֣וֹךְ
וְאָמַרְתָּ֡
א
ירמ' לט 16:
לח 13-7
לְעֶבֶד־מֶ֨לֶךְ
הַכּוּשִׁ֜י
לֵאמֹ֗ר
כֹּֽה־אָמַ֞ר
יְהוָ֤ה
צְבָאוֹת֙
אֱלֹהֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
הִנְנִי֩
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(מבי)
מֵבִ֨יא
אֶת־דְּבָרַ֜י
אֶל־הָעִ֥יר
הַזֹּ֛את
ב
ירמ' לט 16:
כא 10;
מד 27;
דנ' ט 12
לְרָעָ֖ה
וְלֹ֣א
לְטוֹבָ֑ה
ג
ירמ' לט 16:
תהל' צא 8
וְהָי֥וּ
לְפָנֶ֖יךָ
בַּיּ֥וֹם
הַהֽוּא׃
17א
ירמ' לט 17:
תהל' מא 3-2
וְהִצַּלְתִּ֥יךָ
בַיּוֹם־הַה֖וּא
נְאֻם־יְהוָ֑ה
וְלֹ֤א
תִנָּתֵן֙
בְּיַ֣ד
הָֽאֲנָשִׁ֔ים
אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה
יָג֖וֹרaJer.39.17יָגוֹרפוחד
מִפְּנֵיהֶֽם׃
18כִּ֤י
מַלֵּט֙
אֲמַלֶּטְךָ֔aJer.39.18אֲמַלֶּטְךָאציל אותך
וּבַחֶ֖רֶב
לֹ֣א
תִפֹּ֑ל
א
ירמ' לט 18:
כא 9;
ח 2;
מה 5
וְהָיְתָ֨ה
לְךָ֤
נַפְשְׁךָ֙
לְשָׁלָ֔לbJer.39.18הָיְתָה... לְשָׁלָלתינצל
ב
ירמ' לט 18:
יז 8-7;
תהל' לד 23
כִּֽי־בָטַ֥חְתָּ
בִּ֖י
נְאֻם־יְהוָֽה׃
ס