תנ״ך + ברית חדשה בעברית מודרנית (1976, 1995)
  • עברית
  • תנ"ך וב"ח בתרגום מודרני
  • תנ"ך וברה"ח בתרגום דליטש
  • תנ"ך וברה"ח ביידיש
  • המקרא בעברית בת זמננו
  • העדות: תנ"ך וברה"ח לבני הנעורים
  • אנגלית
  • תרגום סטנדרטי אמריקאי חדש
  • תרגום המלך ג׳יימס
  • ערבית
  • תרגום ואן דייק החדש
  • ספרדית
  • תרגום ריינה-ולרה
  • רוסית
  • תרגום סינודאלי
אופציות

ירמיה לז

ירמיה פרק לז

מאסרו של ירמיהו

1וַיִּ֨מְלָךְ־מֶ֔לֶךְ א ירמ' לז 1: מל"ב כד 17; דהי"א ג 15; דהי"ב לו 13-10 צִדְקִיָּ֖הוּ בֶּן־יֹֽאשִׁיָּ֑הוּ תַּ֗חַת ב ירמ' לז 1: מל"ב כד 12; ירמ' כב 24, 28; כד 1; נב 31; דהי"א ג 16; דהי"ב לו 10-9 כָּנְיָ֨הוּ֙ בֶּן־יְה֣וֹיָקִ֔ים אֲשֶׁ֥ר ג ירמ' לז 1: יחז' יז 21-12 הִמְלִ֛יךְ נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל בְּאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃ 2א ירמ' לז 2: מל"ב כד 20-19; דהי"ב לו 16-12 וְלֹ֥א שָׁמַ֛ע ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וְעַ֣ם הָאָ֑רֶץ אֶל־דִּבְרֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִֽיא׃ 3א ירמ' לז 3: כא 2-1 וַיִּשְׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ צִדְקִיָּ֜הוּ אֶת־יְהוּכַ֣ל בֶּן־שֶֽׁלֶמְיָ֗ה ב ירמ' לז 3: כט 25, 29; נב 24 וְאֶת־צְפַנְיָ֤הוּ בֶן־מַֽעֲשֵׂיָה֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא לֵאמֹ֑ר ג ירמ' לז 3: מל"א יג 6; ירמ' כא 1‡ הִתְפַּלֶּל־נָ֣א בַעֲדֵ֔נוּ אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ 4וְיִרְמְיָ֕הוּ בָּ֥א וְיֹצֵ֖א בְּת֣וֹךְ הָעָ֑ם א ירמ' לז 4: לב 3-2; לז 15 וְלֹֽא־נָתְנ֥וּ אֹת֖וֹ בֵּ֥ית *כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(הכליא) הַכְּלֽוּאaJer.37.4בֵּית הַכְּלוּאבבית הכלא׃
5א ירמ' לז 5: מל"ב כד 7; יחז' יז 15 וְחֵ֥ילaJer.37.5חֵילצבא פַּרְעֹ֖ה יָצָ֣א מִמִּצְרָ֑יִם וַיִּשְׁמְע֨וּ הַכַּשְׂדִּ֜ים הַצָּרִ֤ים עַל־יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ אֶת־שִׁמְעָ֔םbJer.37.5אֶת־שִׁמְעָםאת השמועה אודות צבא מצרים ב ירמ' לז 5: לז 11 וַיֵּ֣עָל֔וּ מֵעַ֖ל יְרוּשָׁלִָֽםcJer.37.5יֵּעָלוּ מֵעַל יְרוּשָׁלִָםהתרחקו מירושלים׃ פ

6וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר׃ 7כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל א ירמ' לז 7: מל"ב כב 18; ירמ' כא 2-1 כֹּ֤ה תֹֽאמְרוּ֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה הַשֹּׁלֵ֧חַ אֶתְכֶ֛ם אֵלַ֖י לְדָרְשֵׁ֑נִיaJer.37.7לְדָרְשֵׁנִישתדרוש אותי הִנֵּ֣ה ׀ ב ירמ' לז 7: ישע' ל 3-1; לא 3-1; ירמ' ב 18, 36; יחז' יז 17; איכה ד 17 חֵ֣יל פַּרְעֹ֗ה הַיֹּצֵ֤א לָכֶם֙ לְעֶזְרָ֔ה שָׁ֥ב לְאַרְצ֖וֹ מִצְרָֽיִם׃ 8א ירמ' לז 8: לד 22; לח 23; לט 8-2 וְשָׁ֨בוּ֙ הַכַּשְׂדִּ֔ים וְנִלְחֲמ֖וּ עַל־הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וּלְכָדֻ֖הָaJer.37.8וּלְכָדֻהָויכבשו אותה וּשְׂרָפֻ֥הָ בָאֵֽשׁ׃ ס 9כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה א ירמ' לז 9: כט 8; עבד' 3 אַל־תַּשִּׁ֤אוּ נַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙aJer.37.9אַל־תַּשִּׁאוּ נַפְשֹׁתֵיכֶםאל תשלו את עצמכם לֵאמֹ֔ר הָלֹ֛ךְ יֵלְכ֥וּ מֵעָלֵ֖ינוּ הַכַּשְׂדִּ֑ים כִּי־לֹ֖א יֵלֵֽכוּ׃ 10א ירמ' לז 10: ויק' כו 38-36; ישע' ל 17; ירמ' כא 5-4 כִּ֣י אִם־הִכִּיתֶ֞םaJer.37.10כִּי אִם־הִכִּיתֶםגם אם הייתם מצליחים לנצח כָּל־חֵ֤יל כַּשְׂדִּים֙ הַנִּלְחָמִ֣ים אִתְּכֶ֔ם וְנִ֨שְׁאֲרוּ בָ֔ם אֲנָשִׁ֖ים מְדֻקָּרִ֑יםbJer.37.10מְדֻקָּרִיםפצועים אִ֤ישׁ בְּאָהֳלוֹ֙ יָק֔וּמוּ ב ירמ' לז 10: כא 10; לב 29; לד 2, 22; לח 18-17, 23; לט 8 וְשָֽׂרְפ֛וּ אֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את בָּאֵֽשׁ׃ 11וְהָיָ֗ה בְּהֵֽעָלוֹת֙ חֵ֣יל הַכַּשְׂדִּ֔יםaJer.37.11בְּהֵעָלוֹת חֵיל הַכַּשְׂדִּיםאחרי שהסירו הבבלים את צבאם מֵעַ֖ל יְרֽוּשָׁלִָ֑ם מִפְּנֵ֖י חֵ֥יל פַּרְעֹֽה׃ ס 12וַיֵּצֵ֤א יִרְמְיָ֨הוּ֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם לָלֶ֖כֶת אֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֑ן א ירמ' לז 12: לב 8 לַחֲלִ֥קaJer.37.12לַחֲלִקלקבל חלקת אדמה מִשָּׁ֖ם בְּת֥וֹךְ הָעָֽם׃ 13וַיְהִי־ה֞וּא א ירמ' לז 13: יז 19; כ 2; לח 7; זכר' יד 10 בְּשַׁ֣עַר בִּנְיָמִ֗ן וְשָׁם֙ בַּ֣עַל פְּקִדֻ֔תaJer.37.13בַּעַל פְּקִדֻתפקיד שומר השער, מפקח וּשְׁמוֹ֙ יִרְאִיָּ֔יה בֶּן־שֶֽׁלֶמְיָ֖ה בֶּן־חֲנַנְיָ֑ה ב ירמ' לז 13: יח 18; כ 10 וַיִּתְפֹּ֞שׂ אֶֽת־יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ לֵאמֹ֔ר ג ירמ' לז 13: לוקס כג 2; מה"ש ו 11; כד 9-5, 13 אֶל־הַכַּשְׂדִּ֖ים אַתָּ֥ה נֹפֵֽלbJer.37.13נֹפֵלעורק׃ 14וַיֹּ֨אמֶר יִרְמְיָ֜הוּ שֶׁ֗קֶר א ירמ' לז 14: מ 6-4; תהל' כז 12; נב 4-3; מתי ה 12-11 אֵינֶ֤נִּי נֹפֵל֙ עַל־הַכַּשְׂדִּ֔ים וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑יו וַיִּתְפֹּ֤שׂ יִרְאִיָּיה֙ בְּיִרְמְיָ֔הוּ וַיְבִאֵ֖הוּ אֶל־הַשָּׂרִֽים׃ 15א ירמ' לז 15: יח 23; כ 2; מתי כא 35 וַיִּקְצְפ֧וּaJer.37.15יִּקְצְפוּזעמו הַשָּׂרִ֛ים עַֽל־יִרְמְיָ֖הוּ וְהִכּ֣וּ אֹת֑וֹ ב ירמ' לז 15: ברא' לט 20; ירמ' לח 26; דהי"ב טז 10; יח 26; מה"ש ה 18; עבר' יא 36 וְנָתְנ֨וּ אוֹת֜וֹ בֵּ֣ית הָאֵס֗וּר בֵּ֚ית יְהוֹנָתָ֣ן הַסֹּפֵ֔ר כִּֽי־אֹת֥וֹ עָשׂ֖וּ לְבֵ֥ית הַכֶּֽלֶא׃

פגישה בין צדקיהו ובין ירמיהו

16כִּ֣י בָ֧א יִרְמְיָ֛הוּ א ירמ' לז 16: לח 6, 9; איכה ג 53 אֶל־בֵּ֥ית הַבּ֖וֹר וְאֶל־הַֽחֲנֻ֑יוֹתaJer.37.16הַחֲנֻיוֹתתאים של בית הכלא וַיֵּֽשֶׁב־שָׁ֥ם יִרְמְיָ֖הוּ יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ פ

17וַיִּשְׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ צִדְקִיָּ֜הוּ וַיִּקָּחֵ֗הוּ א ירמ' לז 17: מל"א יד 4-1; ירמ' לח 5, 16-14, 27-24 וַיִּשְׁאָלֵ֨הוּ הַמֶּ֤לֶךְ בְּבֵיתוֹ֙ בַּסֵּ֔תֶר וַיֹּ֕אמֶר ב ירמ' לז 17: מל"א כב 16-15; מל"ב ג 12-11; ירמ' כא 2-1; לז 3 הֲיֵ֥שׁ דָּבָ֖ר מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יִרְמְיָ֨הוּ֙ יֵ֔שׁ וַיֹּ֕אמֶר ג ירמ' לז 17: כ 5-4; כא 7, 10; כב 25; לב 4-3, 28, 36; לד 2; לח 3 בְּיַ֥ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל תִּנָּתֵֽן׃ ס 18וַיֹּ֣אמֶר יִרְמְיָ֔הוּ אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ צִדְקִיָּ֑הוּ א ירמ' לז 18: שמ"א כד 9; כו 18; דנ' ו 23; יוח' י 32; מה"ש כה 8, 11, 25 מֶה֩ חָטָ֨אתִֽי לְךָ֤ וְלַעֲבָדֶ֨יךָ֙ וְלָעָ֣ם הַזֶּ֔ה כִּֽי־נְתַתֶּ֥ם אוֹתִ֖י אֶל־בֵּ֥ית הַכֶּֽלֶא׃ 19א ירמ' לז 19: דבר' לב 38-37; מל"ב ג 13; ירמ' ב 28 *כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ואיו) וְאַיֵּה֙aJer.37.19אַיֵּהאיפה נְבִ֣יאֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־נִבְּא֥וּ לָכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר ב ירמ' לז 19: כז 14; כח 4-1, 17-10 לֹֽא־יָבֹ֤א מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ עֲלֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל הָאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃
20וְעַתָּ֕ה שְֽׁמַֽע־נָ֖א אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֑לֶךְ א ירמ' לז 20: לח 26 תִּפָּל־נָ֤א תְחִנָּתִי֙ לְפָנֶ֔יךָaJer.37.20תִּפָּל... לְפָנֶיךָקבל נא את בקשתי וְאַל־תְּשִׁבֵ֗נִי ב ירמ' לז 20: לז 15 בֵּ֚ית יְהוֹנָתָ֣ן הַסֹּפֵ֔ר וְלֹ֥א אָמ֖וּת שָֽׁם׃ 21וַיְצַוֶּ֞ה הַמֶּ֣לֶךְ צִדְקִיָּ֗הוּ וַיַּפְקִ֣דוּ אֶֽת־יִרְמְיָהוּ֮ א ירמ' לז 21: לב 2; לח 13, 28 בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָה֒aJer.37.21חֲצַר הַמַּטָּרָהראה פרק לב 2 וְנָתֹן֩ ל֨וֹ ב ירמ' לז 21: תהל' לג 19-18 כִכַּר־לֶ֤חֶם לַיּוֹם֙ מִח֣וּץbJer.37.21חוּץרחוב הָאֹפִ֔ים ג ירמ' לז 21: מל"ב כה 3; ירמ' לח 9; נב 6 עַד־תֹּ֥ם כָּל־הַלֶּ֖חֶם מִן־הָעִ֑יר וַיֵּ֣שֶׁב יִרְמְיָ֔הוּ בַּחֲצַ֖ר הַמַּטָּרָֽה׃